חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אהוד ברק עוקף את ביבי נתניהו מימין

נושאים מדיני-בטחוני, פותחים שבוע ב 6.07.08 6:06

הציבור רוצה לראות גישה נחושה בהתקדמות תהליך המשא ומתן. בכל אלה מזגזג ברק ואינו תורם תרומה אמיצה, הראויה למי שרוצה להנהיג מפלגה ומדינה


מאת: דניאל בלוך

כשראיתי בטלוויזיה את צילום אמו של מחבל הטרקטור מייללת – "שאהיד!" רציתי להטיח בפרצופה עביט שופכין. תגובה דומה היתה לי כאשר ראיתי את אביו בגרסה הפוכה לגמרי – "זו היתה תאונה". אבל תגובה אישית אינה מדיניות ושר ביטחון צריך להגיב מהראש ולא מהבטן או ממקום נמוך יותר. תגובתו של אהוד ברק אינה מן הראש, זה ברור. הרי ברק יודע היטב כי ענישה קולקטיבית והרס בית לא תמנע את הפיגוע הבא. המחבל הזה וקודמו ממרכז הרב לא ידעו כי תיתכן תגובה קשה נגד משפחתם? הרס הבתים יזמין רק זעם שיוביל, אולי, לפיגוע נוסף. הרס הבית גם יפגע באלה שאינם קשורים כלל למחבל, שכן עוד משפחות גרות באותו בניין.


עוד לא נמצא, לא בישראל ולא במדינות אחרות, מי שיצליח למנוע פיגוע או מעשה פשע שמתוכנן ומבוצע על-ידי אדם בודד. הרס בית משפחתו תשביע יצר נקם פרימיטיבי. היא לא תחזיר לחיים את הנרצחים. היא לא תמנע את הפיגוע הבא. היא מנוגדת לכל ערך הומני ולערכי היהדות. ואם ברק חושב שהתנהגותו המתלהמת ירוויח מעט רווח פוליטי הוא טועה לחלוטין: אם העם רוצה מנהיגות ימנית הרי עדיף ללכת למקורות – לביבי נתניהו או אביגדור ליברמן. היתר בניה ליהודים בחברון והתנהגות רופסת בפינוי מאחזים לא תועיל לברק.

הציבור רוצה לראות גישה נחושה בהתקדמות בתהליך המשא ומתן ומילוי ההבטחות לפלסטינים, למצרים, ובמשא ומתן בעזה ובלבנון. בכל אלה מזגזג ברק ואינו תורם תרומה אמיצה ממשית, כראוי למי שרוצה להנהיג את העבודה לניצחון בבחירות, ניצחון המתרחק ממנו בגלל חוסר אמינות. האירוני בהתנהגות ברק באחרונה הוא שאולמרט וקדימה ניצבים משמאלו בכל הקשור לתהליך השלום.


המדאיג בכל העניין אינו רק תהליך השלום עם הפלסטינים וסוריה אלא גם, ואולי בעיקר, בעיית הגרעין האיראני. יכול להיות שלא תהא ברירה אלא לפעול באורח עצמאי נגד איראן. האם נוכל להיות סמוכים ובטוחים שההחלטות תתקבלנה אך ורק משיקולים ענייניים? ונוכח מה שקרה רק לפני שנתיים, האם נוכל להיות בטוחים שנשקלו כל האופציות האחרות? והם העורף ערוך לקראת סכנה של תגובה, או שתוכננו הדברים כך שתנוטרל יכולת התגובה? חשבנו שאפשר לסמוך לפחות על ברק כשר ביטחון. היום כבר אינני בטוח בכך.


על סיבה נוספת לדאגה קראנו ב"הארץ" של יום שישי בדיווח על ארוחת ערב בביתו של ברק בהשתתפות שגרירים ערבים, הנשיא פרס ועוד כמה אישים מאצולת ההון-שלטון. בפני שגריר ירדן מגלים המסובים פסימיות לגבי סיכויי תהליך השלום עם הפלסטינים. יכול להיות שהם צודקים עובדתית אבל האם זה המסר שצריכים השגרירים להעביר לשולחיהם מפי נשיא המדינה, אבי הסכמי אוסלו וחזון המזרח התיכון החדש? ומפי שר הביטחון ויושב ראש מפלגת העבודה ופרקליט צמרת, המקורב לראש הממשלה אולמרט? ומה תעשינה הממשלות הערביות המתונות במידע הזה? ומה עושים נשיא המדינה ושר הביטחון כדי לשנות את המצב? שר ביטחון כזה אפשר להחליף בשאול מופז ועם נשיא כזה אולי עדיף היה לבחור ברובי ריבלין?


אגב, שמעון פרס המצוי בפוליטיקה הישראלית כבר ששים שנה ויותר המליץ באחרונה על הגבלת תקופות כהונה של נבחרי ציבור. על זה נאמר: "נאה דורש – נאה מקיים!"


בעניין אחד צדק השבוע ברק – בהתנגדותו להצעת שר המשפטים פרידמן להקים ועדת בדיקה בעניין ניהול החקירה נגד חיים רמון. עם זאת עדיף היה לו השאיר ברק את הדיבור בעניין לאחד השרים האחרים של מפלגת העבודה שכן הוא עצמו קשור לחקירה כלשהי. נכון, הגילויים הנוכחיים הם תמוהים מבחינת עיתויים ומי שמשמיע אותם אך עדיף שייבחנו היטב כדי שלא להשאיר צל כלשהו לקראת הבחירות.

פרידמן גם הוא חשוד בענייני רמון כיוון שקבע עמדה בעניין עוד טרם התמנה לשר משפטים. אני מאמין בעניין לעדותו של אהוד לדור, פרקליט המדינה, שלא היה מעורב בחקירתו ומשפטו של חיים רמון בכל צורה שהיא. בעדותו בוועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא אמר לדור:


"אני מבקש לומר משפט אחד, שבעיני הוא חשוב מאוד. החומר (של האזנת הסתר ד.ב.)
כלל בראש ובראשונה חומר שתומך בגרסתה המפלילה של המתלוננת לגבי עבירת המין. החומר גם כלל שיחות בהן היא מדווחת על המפגשים הראשונים שהיא קיימה עם ראש יח"א ואחרים, ובחומר הזה – על פי הגישה שהוצגה בדוח זיילר וגם היתה ברורה קודם לכן – היו שאלות שצריך היה לתת עליהן את הדעת. חומרי החקירה האלה, הם בראש ובראשונה חומרים שמאששים את הגרסה העובדתית שמסרה המתלוננת, שאותה בחן בית המשפט השלום, הרשיע את מר רמון פה אחד, מר רמון בחר שלא להגיש ערעור, כאשר כל החומר, כל המידע, כל האזנות הסתר, כל התקלות שאירעו, כל החקירות שבוצעו בעקבות כך למי שניתן היה להציג בפניו שאלות, היה בפני בית המשפט השלום וקודם לכן בפני הסנגורים. השאלה שאנו עוסקים בה היום, היא התקלה שאיש אינו חולק על כך שאירעה. אסור שהנושא הזה יסיט את תשומת ליבנו מהשאלה העיקרית שעמדה לדיון, בוררה גם בבית המשפט השלום ומאוחר יותר בפני השופט ברנר. כתב האישום הוגש עוד לפני שמישהו ברר או מצא או למד על איזושהי תקלה, והתיק הסתיים בהרשעה לגופו של עניין, כאשר בית המשפט לוקח בחשבון את התקלה, את משמעותיה, לאחר שהסנגורים למדו את כל החומר וידעו איך לטעון את הטענה בבית המשפט השלום. בנוסף, עמדה לרשותם אפשרות לבקר את החלטת בית המשפט השלום בבית המשפט המחוזי".

ומוסיף לדור: "אני ממש מציע לוועדה, לבחור לעצמה את הכלל שאומר שבמקום שבתי המשפט עסקו בעניין שמצוי בסמכותה של הוועדה, הוועדה לא תבקר את החלטות בית המשפט. נגיע לזה בעניין לעין ערוך יותר חשוב מאשר השאלה אם הפגיעה היא דרמטית, חמורה או מזערית. אני מציע לוועדה, לכבד את העקרונות המקובלים על כולנו, את הפרדת הרשויות, ולתת את הכבוד ואת המשקל להחלטות בית המשפט".


יש לקוות שהצעתו של פרידמן תידחה בממשלה. לכל היותר ניתן להפנות את הטענות לבדיקתו של מבקר המדינה.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , , , ,

2 תגובות

  1. אהוד ברק, הריסת בתי מחבלים לא מוסרית ולא מרתיעה :

    […] של שלמה מולה פותחים שבוע הטור של דניאל בלוך והשבוע: אהוד ברק עוקף את ביבי נתניהו מימין מועד ב' הטור של יהונתן קלינגר והשבוע: “מלחמת שלום […]

  2. הראל לייבוביץ :

    והיום עם כל הכבוד, ראינו מדוע חשובה נוכחותה של מפלגת העבודה בממשלה בישראל כדי שתהיה הקול השפוי בסיטואציות כמו זו שבפניה עמדה ממשלת ישראל – נוכח הצעתו הגרועה של שר המשפטים הנוראי שבאה שוב לכרסם במערכת המשפט ואכיפת החוק.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.