שביתת הרופאים – האם הדרישה לשב"ן עוזרת למאבק הרופאים?

מכתב זה הוא תגובה לדוברת הר"י , ובו שאלות על סעיף שירותי הבריאות הנוספים (שב"ן), שההסתדרות הרפואית כוללת במאבק השכר של הרופאים

רונית שלום ותודה על התגובה המפורטת.

ההסתדרות הרפואית: לא שר"פ אלא שב"ן, טובת המערכת ולא רעתה

דוברת ההסתדרות הרפואית מגיבה למכתבו של איתי אשר, וטוענת כי ההסתדרות אינה דורשת שר"פ (שירותי רפואה פרטית) אלא שב"ן (שירותי בריאות נוספים), וכי מטרת הדרישה אינה טובת הרופאים אלא טובת המערכת

לקריאה נוספת

כמה הערות ושאלות בעקבות תגובתך, את מוזמנת להמשיך את הדיאלוג הפומבי בינינו:

1. ההבחנה בין שר"פ לשב"ן – האין פה פשוט תעלול הסברתי?

אני מבין שלהגיד "הרופאים דורשים שירות פרטי" זה קצת בעייתי בקמפיין שכותרתו היא "הצלת הרפואה הציבורית". אבל להבנתי כהדיוט, השב"ן זו תוכנית ביטוח משלים שמוכרת קופת החולים, ושר"פ הוא שירות "אקסטרה" שניתן בבית חולים ציבורי. לכן כאשר אתם דורשים להכניס את השב"ן לבתיה"ח הציבוריים, בנוסף לשימוש בו לכיסוי טיפול בבתי"ח פרטיים, זה בדיוק לאפשר בהם שר"פ, בדומה למה שנעשה ב"הדסה" במשך שנים. זה גם מה שאני מבין מקריאת מסמכים של הר"י שפורסמו לפני המאבק הנוכחי וזמינים באינטרנט.

2. הרחבת שב"ן – דרישה מרכזית או שולית?

כמי שלא נכח בדיונים של הר"י מאחורי הקלעים, אין לי שום יכולת לקבוע בוודאות מהם סדרי העדיפויות של הר"י, אבל אני יודע שבכל יציאה למאבק ישנם סעיפים שמוגדרים מראש כקריטיים וכאלה שהם "עיזים". גם משרד האוצר נוהג כך מול הכנסת עם חוק ההסדרים. לכן העובדה שהשב"ן הוא "רק" סעיף אחד מתוך 116 אינה אומרת דבר על מיקומו בסדר העדיפויות. לעומת זאת, ידוע לי כי בשבוע האחרון התייחסו נציגי הר"י שרואיינו בתקשורת מספר פעמים לשר"פ כדרישה מרכזית (וכן, השימוש היה במונח שר"פ, בסתירה מוחלטת לטענתך).

3. שירות פרטי בבי"ח פרטי או שירות פרטי בבי"ח ציבורי – מה עדיף?

לטענתך, היענות לדרישת הר"י תסיט טיפולים מבתי חולים פרטיים לציבוריים. את מציינת שני יתרונות – תוספת הכנסה לבית החולים (שכל המטופלים ירוויחו ממנה) וזמינות של רופאים בכירים שלא ינדדו לבתי החולים הפרטיים. עם היתרון הראשון לא ניתן להתווכח, אך בנושא הזמינות לא השתכנעתי.

האם מנהלת מחלקה באמת זמינה למתמחה ולמטופל "הציבורי" ב"הדסה" בעודה שקועה בניתוח ארוך של מטופל שר"פ, או יושבת מול מטופל שר"פ לפגישה נינוחה "בתנאי אח"מ"?

בנוסף, הטיעון שלך מניח בעקיפין שהיקף השימוש בשב"ן באוכלוסיה יוותר קבוע אם דרישתכם תתממש, ורק אתרי הפעילות ישתנו (X טיפולים שייגרעו מאסותא ת"א, X טיפולים יותר באיכילוב). אבל דווקא שיעור החדירה הגבוה של תוכניות השב"ן יגרום לכך שבבית חולים שיותר בו שימוש בשב"ן, רוב הפעילות תהיה ממומנת-ביטוח. כך לא תתאפשר הפעלת השר"פ במתכונתו המקורית, רק בתור "שעות נוספות" של הרופא/ה. היות שכבר כיום קיימת מצוקה אמיתית של המתנה לתורים, המשמעות עבור אלו שאין להם כיסוי שב"נ תהיה הרעה משמעותית, עד כדי סיכון חיים, שכן הם יצטרכו להמתין יותר.

4. איזה שירות יקבלו אלו שאינם מבוטחים בשב"ן, המונים כ-20% מהאוכלוסיה?

עיינתי שוב ושוב במסמך הדרישות שלכם, כהמלצתך, וגיליתי כי הוא מתייחס לכך בצורה מאוד מעורפלת ולא מתחייבת. ברור ששירות זה יהיה גרוע יותר משל אלו המבוטחים (אחרת אין טעם לעשות ביטוח), ולכן עלולה להיות פה בעיה של הגדלת פערים, גם אם יהיה שיפור מוחלט ביחס למצב כיום.

5. האם סעיף השב"נ עוזר למאבק או מהווה יריה ברגל?

אני תומך עקרונית במאבק הרופאים למען המערכת הציבורית, אך במקביל כולנו רואים בצער את הנזק שנגרם למאבק הרחב של ההסתדרות הרפואית עקב הדרישה לשר"פ. קבוצות גדולות בציבור נמנעות מתמיכה במאבק הרופאים עקב כך, וכנ"ל פוליטיקאים וארגונים חברתיים העוסקים בזכויות האזרח ובזכויות חולים.

אם לדעת ההסתדרות הרפואית השר"פ עשוי להציל את המערכת הציבורית, ולאור הקושי להעביר את הדרישה הזו מבחינה ציבורית, האם לא עדיף להתעקש על בדיקה כמותית, מדעית (מול קבוצת ביקורת) ובלתי תלויה של השפעות השר"פ בירושלים בהשוואה לערים בהן אין שר"פ?

הדגשתי את הבדיקה הבלתי תלויה, מכיוון שבהנהלת הר"י קיימים לא מעט רופאים הנהנים אישית מהענקת שירותי רפואה פרטיים. על כן אם רצונכם לשכנע, עליכם להסכים עם המדינה על בדיקה בלתי תלויה ונקייה מהטיות.

לאחר בדיקה מסודרת שכזו, אם יתברר שהשר"פ מסייע לכל המטופלים ולא רק לקבוצה קטנה של רופאים בצמרת המערכת, סביר שיהיה קל יותר להעביר מהלך שכזה. אם יתברר כפי שחושבים רבים אחרים, שנזקו של השר"פ גדול מהתועלת ניתן יהיה לוותר על הדרישה.

בברכה,

ד"ר (לא רופא) איתי אשר

Print Friendly, PDF & Emailהדפסה או שמירה כקובץ

Tags: , , , , ,

This entry was posted on יום שני, אפריל 11th, 2011 at 15:05 and is filed under בריאות ואיכות סביבה, מכתבים. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.

6 Responses to “שביתת הרופאים – האם הדרישה לשב"ן עוזרת למאבק הרופאים?”

  1. Resh Yati הגיב:
    11/04/2011 בשעה 9:29

    http://www.themarker.com/news/1.623890

  2. Danny Gigi הגיב:
    11/04/2011 בשעה 11:52

    הלינק שצירפתי לפני הוא עדות מתוך מטה המאבק של ההסתדרות שהם תומכים בשר"פ

  3. Danny Gigi הגיב:
    11/04/2011 בשעה 12:14

    שוב הלינק: http://www.ima.org.il/WageNew/ViewCategory.aspx?CategoryId=4623

  4. מיכאל לינדנבאום הגיב:
    11/04/2011 בשעה 14:33

    איתי עשה את המעשה הנכון ושאל את השאלות הנכונות.

    אופי וכנות התשובות של הר"י,יבהירו לנו לצרכני הבריאות האם הר"י דואגת לחולים ולרוב הרופאים או המתמחים,או שעושה ספין ציני על חשבון הציבור,המתמחים ורופאי הקהילה לטובת קליקה אינטרסנטית של בכירי הרפואה.

  5. עמית-ה הגיב:
    11/04/2011 בשעה 22:07

    לדעתי ניתן ללמוד על העתיד מרפואת השיניים בישראל.
    ע"פ דו"ח של בנק ישראל – http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/100413/100413t.htm
    בישראל בניגוד למרבית מדינות אירופה רפואת השניים היא פרטית ברובה.
    ההוצאה על רפואת שיניים לנפש בישראל היא 8.6% מההוצאה לבריאות לעומת גרמניה – 7.8% דנמרק – 6.5% צרפת 5% והולנד 3.8%.
    ועדיין לא הכנסנו למשוואה את מצב השיניים בישראל לעומת המדינות האלו.
    ישנה מסקנה ברורה פשוטה וחשוב לחזור אליה כל פעם, "רפואה ציבורית יותר טובה ויותר זולה מרפואה פרטית"!.

  6. נטע הגיב:
    19/02/2014 בשעה 14:36

    שאלות טובות שלא נענו בעצם.

Leave a Reply