חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שלי יחימוביץ' ואפקט הגולם

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה, פוליטי ב 6.04.11 4:00

תגובה למאמר של נועם פורר, שנכתב בעקבות ביקורת של עו"סים על חה"כ שלי יחימוביץ'

מאת: יונתן ברזילי

העו"סים ושלי יחימוביץ' - ביקורת של כפויי טובה

קומץ העו"סים המבקרים בימים האחרונים את חברת הכנסת שלי יחימוביץ' במקום את ראש הממשלה ביבי נתניהו או את שר הרווחה משה כחלון משולים לאנשים היורקים לבאר ממנה הם שותים מאת: נועם פורר

לקריאה נוספת

דומה שהגיעה שעתה של זעקת הקוזאק הנגזל. איך העזו העובדות הסוציאליות לירוק לבאר ממנה הן שותות, ולתקוף את שלי יחימוביץ', שואל נועם פורר, מזכיר תא הסטודנטים של מפלגת העבודה באוניברסיטת תל אביב.  למעשה, פורר מבטא בעיקר את תפיסתו הלא-דמוקרטית, בשני מישורים. בתגובה זו אבקש להוכיח כי יחימוביץ' אכן הסבה נזק ממשי למאבק העובדות הסוציאליות, ולא מטעמי כנות ויושר. כמו כן, אסביר למה מאמרו של פורר מבטא תפיסה לא דמוקרטית גם בהנחה שיחימוביץ' פעלה כראוי.

לפי פורר, יחימוביץ' בסך הכל עשתה מעשה אמיץ, ואמרה לעובדות את האמת המרה; ההסכם שהושג הוא הטוב ביותר האפשרי, והמשך המאבק לא ישפר אותו. שלי כמובן היתה מעדיפה הסכם משופר, ומכתבה היה בגדר עצה פרגמטית בלבד. המציאות מלמדת אותנו שיחימוביץ' צדקה. ההסכם עליו חתם ארגון העובדים הסוציאליים בסופו של דבר אינו יותר טוב מההסכם שהשיג עיני. אם כך הדבר, מה הבעיה במכתבה?

כדי להבין זאת, יש לחזור כמה עשורים אחורה, אל הסוציולוג היהודי אמריקני רוברט מרטון. מרטון היה זה שטבע לראשונה את המונח "נבואה המגשימה את עצמה". המונח מתייחס לכך שעצם הציפייה שאירוע חברתי מסוים יקרה, יש לה השפעה מובהקת על האירוע עצמו. מחקר מפורסם מ 1968 (רוזנטל וג'ייקובסון), מסביר טוב מאוד את העקרון. החוקרים אמרו למורים כי חלק מתלמידיהם הם "פורחים מאוחרים" (late bloomers), ויש להם פוטנציאל הצלחה לא ממומש. החוקרים בחרו תלמידים אלה באקראי, מבלי לדעת דבר על יכולותיהם הקוגניטיביות. כצפוי, אותם תלמידים קיבלו ציונים גבוהים יותר במובהק במבחני סוף השנה, שכן המורים השקיעו בהם וטיפחו אותם יותר, ובכך הגשימו את אותו "פוטנציאל לא ממומש" עליו דיווחו החוקרים. הצד השלילי של נבואה שמגשימה את עצמה נקרא "אפקט הגולם", על שם הגולם מפראג. ניתן להבחין בו אצל תלמידים חלשים. המורים המצפים שהתלמידים יכשלו, מה שיוצר ציפיות נמוכות אצל התלמידים והוריהם, שמובילות למוטיבציה חסרה וביטחון עצמי נמוך, שסופם כישלון. ה"תיאוריה" של המורים מקבלת אישוש, והם ממשיכים בהתנהגותם, לא מודעים עד כמה הם עצמם תרמו לאותו כישלון שהם חזו. זה בדיוק מה שיחימוביץ' עשתה עם העובדות הסוציאליות. על פניו, יש כאן מקרה של חיזוי אמפירי של יחימוביץ', שהוכיח את עצמו. במבט יותר קרוב, ניתן להבחין בבעייתיות, שכן התממשותו של הכישלון שיחימוביץ' חזתה, היה מלכתחילה קונטינגנטי לדבריה של יחימוביץ'. הווה אומר, אם יחימוביץ', פרלמנטרית מעולה ואחת הלוחמות החשובות בכנסת למען זכויות עובדים, היתה מתגייסת למאבק במקום להוציא ממנו את האוויר על ידי חיזוי לכאורה עובדתי, יכול להיות שהתוצאות היו אחרות. האם באמת יש להתפלא על כך שקבוצה מוחלשת של עובדות כשלה במאבקה, אחרי שהופקרה על ידי כל מי שהיה אמור לעמוד לצידה: ההסתדרות, חברת כנסת אוהדת ולבסוף בית הדין לעבודה?

אין להתעלם גם ממניעיה של יחימוביץ'. היא עצמה לא תכחיש את קשריה להסתדרות ולעופר עיני. נכון הדבר גם, שמתמודדת על ראשות מפלגת העבודה זקוקה לתמיכתו של יו"ר ההסתדרות כמו אוויר לנשימה. ואכן, במכתב השני שלה לעובדות הסוציאליות, התמודדה שלי עם טענות רבות, אך בנוגע לטענה זו, הפצירה בעובדות לא לפקפק ביושר שלה. למען הסר ספק, אין מהלך זה פסול מכל וכל. יכול מאוד להיות, למרות שאני אינני סבור כך, שבטווח הארוך, עדיף להפקיר את העובדות בשלב זה כדי לשמור על כוחה ותדמיתה של ההסתדרות, או כדי שח"כ התומכת בזכויות עובדים תיבחר לראשות מפלגת העבודה. אלו שיקולים לגיטימיים. הדבר שאינו ראוי הוא העובדה שיחימוביץ' לא שיתפה את הציבור בשיקולים אלה, כנראה מתוך חוסר אמון שלה ביכולת הציבור לקבל תדמית יותר "פוליטיקאית" ופחות "טהורה" שלה.

הנקודה המקוממת ביותר במאמרו של פורר היא טענתו שהעובדות נאבקות ביחימוביץ' במקום להיאבק בראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הרווחה, משה כחלון. אם טענותיו האחרות של פורר שגויות אך לגיטימיות, במקרה הזה הוא חייב התנצלות עמוקה, בעיני, לכל אחת ואחת מהעובדות הסוציאליות, במיוחד אלה ה"רעשניות" לדבריו (אני מבין שפורר היה מעדיף אותן שקטות ומנומסות). לומר לעובדות ששבתו במשך שבועות, שהפגינו בעשרות הפגנות ושוויתרו על אלפי שקלים משכרן הזעום ממילא שהן לא נאבקו בראש הממשלה ושר הרווחה זו חוצפה ממדרגה ראשונה. הבחירה להתמקד במאבק במשרד האוצר היתה כמובן אסטרטגית, ונצל אותה כדי להמעיט מערך המאבק זו דמגוגיה לשמה. העובדות יצאו נגד יחימוביץ' בנוסף למאבקן באוצר וברווחה, וההבדל הזה חשוב מאוד. אסכים עם דבר אחד: ההתקפה נגד יחימוביץ' היתה דיספרופורציונית לחשיבותה, ולחשיבות פגיעתה במאבק העובדות. עם זאת, הדבר מובן. ניתן להשוות זאת, להבדיל אלף אלפי הבדלות, לזעם על ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ', אשר יצאה נגד אמהות חד הוריות בכנס של התנועה הפמיליסטית. מובן שברקוביץ' אינה עומדת בחזית הדיכוי, ולא היא הסכנה האמיתית לנשים בישראל. עם זאת, מעצם היותה אישה, הציפייה היתה שתפעל למען נשים ולא נגדן. כך עם יחימוביץ', עקב היותה לוחמת ידועה למען זכויות עובדים, נוצרה ציפיה שתתמוך במאבק, ומכאן האכזבה עם התבדות הציפיה.

הנקודה השניה היא התפיסה הלא דמוקרטית של פורר. נשמיט, לצורך העניין, את טיעוני החלק הראשון של תגובתי, ונניח שיחימוביץ' אמנם אמרה לעובדות אמת כואבת אך הכרחית. "במדינה דמוקרטית מתוקנת", כותב פורר, "מוטב שהמנהיג יגיד לציבור בדיוק מה הוא חושב… בלי לספר סיפורי סבתא". העובדות אמורות, אם כך, ליישר קו עם המנהיג האמיץ, שאומר מה רצוי לעם ולא מה שהעם רוצה, ולא להיות "רעשניות".  את התפיסה הפטרנליסטית של פורר ביטאה היטב מירב ארלוזורוב, במאמר בדה- מרקר. ארלוזורוב, אשה קצת יותר בוטה מפורר, כותבת שעיני "צריך היה, כמו אב תקיף הדואג לרווחת ילדיו, להתעקש שלא לתת להם להזיק לעצמם". עם כל ההבדל ברטוריקה, גם פורר טוען, בסופו של דבר, כי יחימוביץ' היתה "אמא טובה" וקשוחה לעובדות הסוציאליים, וניסתה לשמור אותם מלהזיק לעצמם. פורר, כמו גם עופר עיני ונילי ארד, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לא מבינים מה פירושה של דמוקרטיה באיגודי עובדים. ההסכם של העובדות הסוציאליות מעניק תוספת שכר ממוצעת של קצת יותר מ 20% לעובדות. ארגון "כוח לעובדים" חתם על הסכם עם האוניברסיטה הפתוחה, שהעלה את שכר המנחים והמרכזים בממוצע ב 24%. אם כך, למה ההסכם באו"פ לגיטימי, וההסכם של העו"סיות לא? לא אלאה אתכם בפרטים, כי הם גם לא מן העניין. ההבדל נעוץ בדבר אחד: דמוקרטיה. ההסכם באו"פ לגיטימי, כי הוא הובא להצבעה של כל חברי האיגוד ואושר על ידיהם. האנשים היחידים שיכולים לקבוע האם הסכם הוא טוב הם העובדים עצמם. יחימוביץ' עצמה הבינה זאת כששילמה מס שפתיים באומרה "בכל דרך שתבחרו – וחשוב לי הדגיש את זה – תמיכתי ואהדתי נתונות לכן בלא סייג." יחימוביץ' גם הבינה עוד דבר שפורר מתעלם ממנו: העובדות לא חייבות לה שום דבר. הן לא חייבות לזכור לה חסד נעורים, ולא את החלטותיה הקודמות. מותר להן, ולטעמי זו אף חובתן, לתמוך במעשיה כשהם עוזרים להן, אך גם להתנגד להם כשהם פגעים בהן. "אני פועלת כפי שאני פועלת כי כך אני מאמינה, ואם אשנה את דעותי כדי להיבחר אין טעם בקיום הפוליטי שלי", כותבת יחימוביץ'. בכך היא מכירה בהיותה פוליטיקאית, הפועלת בשדה משחק פוליטי, ולא אב סמכותי שאין לחלוק עליו. חבל שפורר לא מבין זאת טוב כמוה.

"זה הזמן שכולנו נתיישר, נתעלם מהתודעה הכוזבת שמשתלטת עלינו לפעמים – ונהפוך ממעמד לעם עם תודעה מעמדית", כותב פורר לסיום מאמרו. אני לא יכול אלא להסכים, ולומר שהצעד הראשון במעבר זה יהיה להבין שזכותם של העובדות לצאת נגד פעולה שפגעה בהם לטעמם, לא משנה מי ביצע אותה. הצעד השני יהיה להיזהר ולא לכתוב מאמרים פזיזים בגנות העובדות הסוציאליות בשביל לקבל זמן מסך, בייחוד לא בשעה כזאת, בה הן זקוקות יותר מכל לסולידאריות.

* ההתייחסות היא לעובדות סוציאליות, שכן רובן המכריע הן נשים. אין בהתייחסות זו כדי לגרוע דבר מחלקם החשוב של העובדים הסוציאליים הגברים במאבק.

הכותב הוא סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר ארגון "כוח לעובדים", אך מבקש להדגיש כי בתגובה מובעת עמדתו האישית בלבד, שאינה בשום אופן עמדה רשמית של "כוח לעובדים".

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , ,

13 תגובות

  1. אלעד הן :

    אלה דברים חשובים

    אני גם מתקשה לראות איך היא לא תחזור על מעשים כאלה אם לא יגבה ממנה "מחיר תדמיתי".

    עכשיו צריך להתפנות יותר ולעזור לעובדות הסוציאליות בהמשך המאבק.

  2. יונתן כ. :

    עכשיו הכל ברור,המאבק נכשל בגלל שלי יחימוביץ' ואפקט הפיגמליון.

    ארגון "כוח לעובדים" לא צריך לנסות לבנות את עצמו על ידי פגיעה בהסתדרות,קניבליזציה בתוך המחנה הס"ד לא תוביל להצלחת המחנה,בלשון המעטה.

    בתכל'ס המאמר הזה מנצל את מאבק העו"ס כתירוץ להתנגחות בח"כ שאין עוררין על פעילותה המבורכת.

  3. יונתן ברזילי :

    ליונתן כ.

    קודם כל, זה אפקט הגולם ולא אפקט פיגמליון (גם ה' הידיעה לפני "פיגמליון" מיותרת). אפילו כתבתי את זה בכותרת. דבר שני, ברור שהמאבק לא נכשל בגלל שלי. לא אמרתי את זה בשום שלב. הוא נכשל בגלל האוצר, אז ההפקרות של ההסתדרות ובסוף ההפקרות של נילי ארד, נשיאת בית הדין לעבודה. כל זה, אין בו כדי לגרוע מהעובדה ששלי אכן פגעה במאבק העובדות הסוציאליות, גם אם היתה החוליה הפחות משמעותית בשרשרת הפגיעה. לגבי "כוח לעובדים" – בניגוד להסתדרות, שאכן "גונבת" עובדים (אקרשטיין, ניסיון כושל באו"פ), הארגון מארגן עובדים שכבר היו מאורגנים רק כאשר העובדים פונים אליו (חיפה כימיקלים צפון), אחרי שנוכחו לדעת שההסתדרות לא פועלת למענם. לא קניבליזציה ולא נעליים. לגבי מטרת המאמר – שים לב שהוא תגובה לנועם פורר, שתקף את העו"סיות שלא בצדק ולא בחוכמה. לגבי שלי, יש הרבה עוררין על פעולתה המבורכת. אני אישית חושב שהיא אחת הפרלמנטריות הטובות בכנסת, ותרמה ותורמת רבות לזכויות עובדים. זה לא הופך אותה לקדושה, ולא לחסינה מביקורת. אני בטוח שהיא תתמודד.

  4. דקל-דוד עוזר :

    יונתן היהירות שלך, משהו מדהים, אפקט הגולם לא אפקט פיגמליון, אפקט הבלבלנות שכל יותר נכון.
    אתה יכול לבלבל את המוח עד מחר ולטעון בטיפשות רבה ששלי יחימוביץ כתבה מכתב כדי לקבל זמן מסך, אמירה הזויה לאור העובדה שמכתבה לא פורסם והיא עצמה לא נתנה לו פומביי.
    אגב, היחידה שלא התעלקה על המאבק הזה הייתה שלי יחימוביץ, היו שם פוליטיקאים רבים אחרים שלא עשו כלום מעולם עבור העו"סים.

    תשמע, כל הכבוד לכח לעובדים, אתה יכול לטעון מה שאתה רוצה על רוח המאבק, אלא שרוב הקוראים (ואולי גם אתה) לא יודעים איך מתנהל מאבק עובדים מול המדינה, הם לא מכירים ולא מבינים מונחים כמו "טבלאות שכר", "בסיס שכר", הם לא יודעים שהאוצר קובע מטרות למאבק ואי אפשר לפרוץ כל חומה באופן חיובי, לרוב מאבקים ציבוריים טובים יותר לעניינים שליליים, כלומר: למנוע פגיעה בעובדים (בלי לפגוע כמובן בחשיבות של השביתה כמנגנון לשיפור תנאים).

    כל הממבו-ג'מבו על שלי יחימוביץ נראה לי כמו הזיה.
    לא צריך להגיד למי שכתב שהוא כפוי טובה, כי מי שכתב נגד יחימוביץ הוא כנראה תומך במישהו שמתמודד מולה, אז הוא סה"כ עשה את עבודתו נאמנה, אין לי טענות אליו, אבל מכאן ועד ההסברים המעושים וההזויים האלה המרחק גדול.

    הסבר כל כך דחוק, שאפילו ההסברים של האוצר למה לא צריך חקלאות ולמה צריך לשלם 40 שקל למ/ק מים נשמעים הגיוניים לידם.

    גילוי נאות: אני תומך ביחימוביץ לראשות העבודה.

  5. יונתן כ. :

    יונתן,אפקט פיגמליון ואפקט הגולם הם אותו אפקט במהותם.

    נכון לא טענת שש"י הכשילה אלא רק "הסבה נזק" והפלא ופלא נמצא הגוף שיציל את העו"סים יחד עם שאר מדוכאי ארצנו בדמות "כוח לעובדים".

  6. יונתן ברזילי :

    בבקשה תקראו לפני

    דקל – לגבי בלבלנות שכל: תמיד קל לזלזל, קשה יותר לטעון טענה אמיתית נגד האנלוגיה שהצעתי. כשתטען אחת אגיב.

    לא כתבתי ששלי יחימוביץ' כתבה את המכתב כדי לקבל זמן מסך. כתבתי שנועם פורר תקף את העו"סיות כדי לקבל זמן מסך. מה הבעיה לקרוא לפני שתוקפים?

    מי שכתב נגד יחימוביץ' תומך במי שמתמודד מולה? מי שמתמודד מולה כרגע זה בוז'י, זה שתחתיו משרד הרווחה הפריט את עצמו יותר מכל משרד אחר. זה שרצה לייבא מורות שיקום לעיוורים מחו"ל כדי להתנער מאחריות למורות בארץ. תאמין לי שאני לא תומך בו.

    שלי אכן הסבה נזק למאבק העובדות הסוציאליות. גם אם אתם תומכים בה, וכמו שיכולתם לקרוא גם אני נותן לה הרבה קרדיט, היא לא חסינה מביקורת במקרה הזה.

    להסתדרות יש כמה יתתרונות עיקריים כל כוח לעובדים. יש לה קרן שביתה, תקציב יותר גדול, יש לה ועדים מאוד חזקים שיכולים להפגין סולידאריות, ויש לה קשר לחברי כנסת. במאבק הזה היא לא הראתה שום נכונות להשתמש באף יתרון שלה. אי לכך, אני אכן סבור שכוח לעובדים יכול היה לנהל אותו יותר טוב.

  7. גל חייט :

    מי שרוצה הסתדרות חזקה

    צריך להבין שהבעיה שלה היא לא כח לעובדים או ההסתדרות הלאומית או מען, אלא ההנהגה שלה. העו"סיות קראו תיגר חסר תקדים על ההנחתות של עייני, זהו הסיפור האמיתי של השביתה הנוכחית, המאבק בין הבירוקרטיה האיגוד מקצועית לבין העובדות בשטח – לא כחלון, לא שטייניץ ולא ביבי. עייני עמד בפרונט ונלחם את מלחמתם, ללא המסיכות הרגילות.
    שלי, בשעה קריטית זו חברה לעייני. אם לא הייתה פוצה פה עדיין הייתה בעיה בהתנהגותה הפוליטית, כי הבעיה העיקרית היא במה שלא עשתה והוא לצאת נגד ההסכם ולנוכח שיתוף הפעולה של עייני עם האוצר אף לעזור להתחיל מהלך של החלפת ההנהגה. במקום זה היא נתלתה בטיעון טכני, בזה שהיא לא יוצאת נגד הנהגת עובדים נבחרת.

  8. איציק יאפ :

    יונתן את ה"עצבים" שלי על כל הביקורות הלא פרופורציונאליות כנגד שלי יחימוביץ' אני הוצאתי בדיונים אחרים, ואני אמשיך כל עוד הביקורות האלו ימשיכו.

    פה אני אכתוב ככה, זה אכן סוג של אפקט פיגמליון שנוצר כאן. אבל לא בגלל תוכן המכתב של שלי יחימוביץ', אלא לא פחות בגלל התגובות חסרות הפרופורציה שנתלו במכתב המנומק הזה כדי לירות לעצמם ולמאבק ברגל.

    (פיגמליון כי זה מה שלמדנו בבית ספר)

  9. אלעד הן :

    מיכאל קראת את המאמר של נועם פורר?

    כי המאמר ההוא תוקף את העו"סיות על 'כפיות טובה' כלפי יחימוביץ'.
    מה דעתך על כך?

  10. ריקי פרנקל :

    אם שלי יחימוביץ מגבה את עופר עיני ואת התנהלותו כיו"ר ההסתדרות – היא פוליטיקאית כמו כל פוליטיקאי אחר והבשורה שלה אינה בשורה. מקוה שתקום מפלגה סוציאל-דמוקרטית בישראל שלא תהסס ותעמוד לצד העובדים ולא לצד מושחתים כמו עופר עיני.

  11. איתי :

    ריקי, עם כל הזדהותי עם הביקורת על הצעד הספציפי של יחימוביץ' להגיד "עוד פוליטיקאי" זו תמימות או היתממות.

    בשביל שפוליטיקאי יוכל לשרת את המטרות שלו (במקרה שלה המטרות כמעט זהות לשלך) הוא צריך להיבחר.
    http://webster.co.il/2008/01/14/809/

    אם לעופר עיני יש פי 10 חברים במפלגת העבודה מאשר לעוסיות של עתידנו אז ברור לגמרי מה היא תעשה, וזה לגיטימי לחלוטין.

    אם אנשים חושבים שיציאה לרחובות ואהדה בתקשורת יכולה לנצח את ארגזי המתפקדים הם טועים. אנשים כמו עיני ולהבדיל פייגלין יודעים את זה.

  12. מיכאל לינדנבאום :

    לאלעד-נושא המאמר של פורר

    לאלעד,
    קראתי המאמר,ולטעמי דיבור על כפיות טובה של העו"סיות הוא טעות.

    מי שעובר מאבק מקצועי קשה,זועק מר גורלו לכל עבר ,וחובתינו הראשונה היא הסולידריות המעמדית.

    עם זאת יש התבטאויות שיצאו מפרופורצייה. של"י שלנו מנהלת מאבק ס"די עקבי וראוי לכל תמיכתינו הפוליטית כחברי העבודה.

    אני מזכיר,מי שמכר העובדים זאת ההסתדרות ואיגוד העו"סים.

    מאידך,אין ספק שדברים מסויימים,עדיף היה שלא ייאמרו או שייאמרו בסיגנון דיפלומטי יותר.

  13. יונתן ברזילי :

    רק הבהרה

    אני בטח שלא תוקף את שלי יחימוביץ' על היותה "פוליטיקאית". הרתיעה הטהרנית מפוליטיקה היא אחת מהרעות החולות של השמאל. אם הטיעון היתה שמבחינת שיקול פוליטי עדיף ליחימוביץ' לשמור על קשרים טובים עם יו"ר איגוד העובדים הגדול בארץ, כדי להיבחר לראשות העבודה, מכיוון שהתועלת בבחירתה, לטווח הארוך, היתה גדולה מהנזק שבהפקרת העו"סיות, אז מילא. לא הייתי מסכים, אבל זה טיעון סביר. מה שמפריע לי זה ביצוע מהלך פוליטי תוך שמירה על העמדה הטהרנית.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.