חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מגזענות למאבק בעבודה המאורגנת

נושאים כלכלת בית, פוליטי ב 5.04.11 4:01

סיכום פסימי ואופטימי למושב החורף האחרון של הכנסת

מאת: ק. טוכולסקי

כנס החורף של הכנסת שנסגר בשבוע שעבר היה עצוב ומביך. בצד הזכות אפשר לציין חוק ששינסקי שמבטיח שבמדינת ישראל ימשיכו לגבות תמלוגים בשיעור הנמוך בעולם המפותח בפרט ולמען האמת גם בעולם בכלל בפרט. למעט אירלנד וניגריה ישראל מובילה מהצד הלא נכון את טבלת הנאת הציבור מנכסיו. ועדיין, חוק ששינסקי הוא עוד בצד החיובי של החקיקה הפרלמנטרית שכן בכל זאת הטייקונים ישלמו יותר. מהצד השני במקביל לעוד תוכנית כלכלית מרושעת וחסרת תוחלת כלכלית, הוצפה הכנסת גם בחקיקה גזענית מרושעת נגד המיעוט הערבי בישראל וכנגד עובדים זרים. החקיקה הגזענית לוותה ברטוריקה לאומנית וגזענית בוטה של אותם אנשים שתמכו בטייקונים, זה מעניין תמיד לאורך ההיסטוריה המודרנית כולה, משרתי ההון היו תמיד לאומנים וגזענים להחריד.

ביום בו נגמר הכנס שחרר הממונה על השכר במשרד האוצר, אילן לוין, אמירה חמורה ובוטה לא פחות וקרא לממשלה לשקול את נטרול זכות השביתה. שוב מויסקונסין יוצאת הבשורה ובזמן שבמדינה מוכת בגורל בארצות הברית שוב עושים ניסויים בבני אדם ובזכויותיהם באוצר יש מי שממהרים לאמץ מודל מרושע בהתלהבות. אולי אילן לוין לא שם לב אבל ברוך השם לממשלה כבר יש מנגנוני שבירת שביתה ההסתדרות הכללית של העובדים ובית הדין הארצי לעבודה הם החשובים שבהם וזה עוד לפני היכולת להשתמש בצווים לשעת חרום בשביל להצמית עובדים בישראל למקום עבודתם כנגד זכותם הטבעית. אבל זה לא העיקר, העיקר הוא החוצפה של עובד ציבור להעיז ולהגיד משפט שכזה כאילו הוא בעל עמדה ועניין ולא משרת של מדיניות ממשלתית. העובדה שהאווירה הפוליטית הנוכחית של רדיפה והסתה מחלחלת לתחום יחסי העבודה לא צריכה להפתיע איש. הרטוריקה של שלילת זכויות טבעיות אולי מתחילה ברדיפת מיעוטים וחלשים אבל סופה שהיא פוגעת בכל מי שאינו נמנה על המעמד השליט, לא משנה מהי עוצמתו.

העבודה המאורגנת בישראל אינה תלויה בחלל ריק, והסוציאל-דמוקרטיה בישראל אינה קשורה אך ורק במאבק בטייקונים. אי אפשר לנתק את הסוציאליזם מאחוות העמים, כי מי שעושה זאת סופו של דבר שהוא מקים את המפעל שלו על אדמות של עם אחר, מעסיק במפעל שלו את בני עמו האחרים בתנאי חרפה וחושב משום מה שהוא עדיין סוציאליסט. אי אפשר להיות ס"ד ולהתעלם מרדיפת האחר, המיעוט, החלש שלא קשור רק ליחסי עבודה, אי אפשר לנתק את המאבק המעמדי מדיכוים של בני מעמד שאינם במקרה מאורגנים בחסות הסכם קיבוצי כמו העובדים הסוציאליים בעמותות או פועלי יום ערביים מהגליל בבניין או פועלות יום בחקלאות מהמשולש. זה חשוב מאוד לעמוד לצידם של וועדי עובדים חזקים במאבקי הדגל שלהם על שמירת העבודה המאורגנת של מקומות העבודה שלהם, אבל אי אפשר להתעלם מהתעמרות בעובדים אחרים באותם מקומות עבודה ואי אפשר להתעלם מעובדים שלא יכולים בכלל בגלל דתם או מוצאם להשיג עבודה במקומות מסוימים. מה שווה ועד עובדים חזק וכל יכול שמשיג תנאים טובים לעובדיו ומתעלם מעובדי הקבלן בחברה או משתף פעולה עם מדיניות מפלה כנגד קליטת בני מיעוטים? לדעתי שום דבר.

בשנה האחרונה הולך וגובר בשיח הציבורי הדיון בזכויות עובדים ובמרמור שחשים המעמד הבינוני והעובדים השכירים כנגד השיטה, במקביל לדיון החברתי מתקיים עוד דיון דיון על זכויות אדם או יותר נכון דיון על שלילת זכויות האדם של מיעוטים והעובד של זרים. בדיון הזה נשמעים מעט מאוד קולות מקרב הס"ד. מתי בפעם האחרונה שמענו את שלי יחימוביץ או את עמיר פרץ דנים בקיפוחם של העובדים הזרים או בסכנה שבהדרת המיעוט הערבי בישראל? אני לא מצפה מהם להפוך את נושאים אלו לדגלים מרכזיים בתעמולתם, אבל אני רוצה לראות אותם בהצבעות בכנסת מרימים ידם בוועדות ובמליאה כנגד חוקים שמפלים עובדים זרים ובני מיעוטים, אני רוצה לשמוע אותם אומרים שכשהם יהיו בשלטון זה יהיה אחרת, שהכיבוש לא ימשך וגם יבוא העבדים מחו"ל יופסק, שערביי ישראל יהפכו שווים ולא יאויימו ברטוריקה ומדיניות גזענית, שהזרים שכבר פה לא ינוצלו. ולא רק את המנהיגים בפרלמנט הייתי שמח לשמוע, במרחב הדיון הס"ד ניתן לסינדיקליזם מקום ראוי וגם לשאר העניינים הכלכליים חברתיים פםוליטיים אולם הנושא של שיוויון,ואחוות עמים לא זוכה למקום הראוי לו בתקופה של תעמולה לאומנית וגזענית בוטה.

אני לא חושב שאילן לוין הוא גזען, אני גם לא חושב שיש קשר ישיר בין ההתקפה הנוכחית על העבודה המאורגנת וההתקפה בשנים האחרונות על בני המיעוטים והזריםפ, אבל אני חושב שבאווירה של אלימות כלפי החלש כדי מאוד לס"ד לזכור שהעובדים המאורגנים, חסידי מדינת הרווחה וכל מי שתומכים בהם, הם אויביהם של הלאומנים והגזענים שהם במקרה גם גדולי הקפיטליזם החזירי. אסור לנו לשתוק לנוכח הגזענות והלאומנות, מאבק בהם הוא מאבק ס"ד לא פחות מהמאבק למען וועדי עובדים וזכות ההתאגדות.

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , ,

6 תגובות

  1. א. קוריאל :

    כל עוד מנהיגים במפלגת העבודה חושבים שהם ירוויחו קולות מהתחנפות למרכז הפוליטי – אנחנו בבעיה.
    המרכז הפוליטי מורכב כיום ממעמד הביניים שהולך ונשחק תחת גלגלי השיטה, והדרך לגייס את המרכז הזה היא להראות לו שהוא הבא בתור: בחברה מבוססת שמעסיקה עבדי קבלן – העובדים המאורגנים הם הבאים בתור; במדינה שרודפת ערבים ושמאלנים – אנשים שלא ממש מסכימים עם מדיניות הממשלה הם הבאים בתור וכו'.
    למקרא הדברים הנכוחים מתחשק להניף דגל עם הסיסמה הישנה שאיתרה פעם את עיתון "על המשמר": לציונות – לסוציאליזם – לאחוות עמים!

  2. חן - מיבשים את החולים :

    אני שואלת את עצמי, מאיזה צד אני קשורה לפוסט החשוב הזה. לפעמים, אם נוטים לשכוח, בא מישהו ומזכיר.
    "בסוף כשבאו לקחת אותי, לא היה מי שימחה" – סליחה על ציטוט מזיכרון.

  3. חן - מיבשים את החולים :

    מישהו מכיר גרסה יותר מוסמכת?

    "קודם, כשלקחו את היהודים, שתקתי, כי לא הייתי יהודי;
    אחר כך, כשלקחו את הצוענים, שתקתי, כי לא הייתי צועני;
    אחר כך, כשבאו לקחת את הקומוניסטים, שתקתי, שהרי לא הייתי קומוניסט;
    כשלקחו את הכמרים שתקתי, כי לא הייתי דתי,
    ולבסוף, כשבאו לקחת אותי – לא היה מי שידבר בשבילי"

    ברטולד ברכט

    או מרטין ניימלר (לפי גירסה אחרת)

  4. חקלאי :

    סליחה על הבורות

    על איזו חקיקה נגד זרים וערבים אתה מתייחס?

  5. מנחם לוריא :

    צריך שניים לטנגו

    הרופאים והעוס"ים אלה שתי אוכלוסיות שלפחות לכאורה מתאפיינים באינטליגנציה גבוהה ,בכל זאת למדו איזה שנה שנתיים כדי לרכוש את מקצועם, ומתאפיינים בכך שבאופן מסורתי הם בצד המלא חמלה (חיובית כמובן) לאנשים אותם הם משרתים. וגם ,מעצם עיסוקם ותפקידיהם בחברה מתוקנת.

    ןבכל זאת, שתי האוכלוסיות האלה שתקו ונרמסו כי הם חתמו על הסכמי שכר הכוללים הסכמה להעדר שביתה (הרופאים ל 7 שנים והעוס"י ל 10 שנים). אם יש מי שחותם על הסכמים כאלה – ועוד מכבד אותם עד תום – אז למה שלא יהיה מי שיחתים עליהם.

    גם בקטע השיר שחן ציטטה (תודה חן) יש בטנגו שניים הפרט שמספר את השיר והצד השני שכל הזמן באו ולקחו ולקחו עד לא היה מי שידבר….

    צריך לעקור מן השורש את הקשר ,המוזר הזה, בין שכר לזכות השביתה מפה כבר יתהוו להם מהלכים יותר מוצלחים.

    מנחם

  6. עודד גלעד :

    טור מצויין

    אבל צריך להודות שיש בזה משהו מפחיד, בסולידריות ובחמלה ובעיקר באחוות עמים. כי כשאתה מתחיל לראות את החלשים, את אלו שעובדים ונרמסים לא רק לצדך אלא גם תחתיך רק בגלל צבע העור שנולדו איתו או צבע הפספורט, זה כבר לא פשוט לדעת איפה לעצור את הסולידריות הזאת. אתה רואה שהגבולות של מדינות הלאום הם ממברנה חצי-חדירה: הון ותוצרי עבודה עוברים, בני אדם וזכויות עובדים לא עוברים. ואז הסולידריות שבלב הסוציאל-דמוקרטי עלולה להתרסק – כי קשה לה להכיל את כל העולם ונדכאיו.
    ואני מזכיר – אל פחד. בעולם שלנו יש מספיק לכולם. אם תרצו עולם סוציאל-דמוקרטי – אין זו אגדה.
    כל שאיפה פחותה מזה משאירה מקום גדול מדי לניהולה ועליונותה של היד הנעלמה בחיינו.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.