הרעיון לפגוע בזכות ההתאגדות מועלה במקביל במדינת ויסקונסין ובמסדרונות האוצר אצלנו. בשני המקרים זו פגיעה מהותית בזכויותיו של האדם העובד
מאת: עו"ד יהונתן קלינגר
ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם ככל הנראה לא היתה מתקבלת בימים אלה ברוח אוהדת במיוחד, וספק אם מדינת ישראל היתה רוצה לסייע לה. אולם, יש זכות אחת שהן מדינת ישראל והן ארצות הברית מנסות לשכוח ולהשכיח, זכות ההתאגדות. במהלך מתוקשר היטב, מדינת ויסקונסין בארצות הברית עובדת קשה על מנת לפגוע בזכויות המשא ומתן הקולקטיבי של עובדיה, וזאת כאשר הטענה היא שמתן זכויות מיקוח קולקטיביות יגרמו לכך שהמדינה שמעוניינת לצמצם את התשלום לעובדיה תרסן את המחאה נגד קיצוצי השכר ואותם עובדים מראים זאת בגדול.
בצד השני של הגלובוס, בציון הקטנה, קרא השבוע הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, לתכנית ויסקונסין החדשה: פגיעה ביכולת השביתה של עובדים. הקריאה הגיעה לאחר שביתה מתוקשרת היטב של עובדים סוציאליים אשר הפנתה גב לראשונה ליו"ר ההסתדרות, עופר עיני והחלה במאבק מחודש על הגדרת העבודה המאורגנת.
שתי הקריאות, הן בישראל והן בויסקונסין פוגעות בזכות ההתאגדות; אותה זכות שההכרזה מגדירה כ"חירות ההתאספות וההתאגדות בדרכי שלום". יותר מכל הדבר מדאיג כיוון שפגיעה בזכויות מסוג זה יכולה להביא לסנקציות בינלאומיות אחרות. קשה להניח שהקהיליה הבינלאומית תחל בצעדים נגד מדינה אחת באיחוד האמריקאי, אבל סביר מאוד להניח שדווקא מול המדינה הציונית הקטנה שלנו יהא קל לומר: "הפרתם כל כך הרבה זכויות, כעת גם את זכות ההתאגדות".
ארגוני העובדים אינם חפים מפשע. ארגונים גדולים מדי גורמים לכך שלא אחת אנו עדים למשכורות חריגות במקומות בהן יש עבודה מאורגנת ומונופול יחדיו; אלא, שארגוני עובדים שאמורים לסייע לחלשים הם דווקא אלה שמוחלשים על ידי המערכת על ידי העסקה בצורה שאינה מאפשרת התאגדות ושלא מאפשרת תשלום שכר הוגן.
תכנית ויסקונסין אחת כבר נכשלה בישראל. הרעיון לאמץ משהו שבחו"ל לא עבד טוב ולהתאים אותו למודל המושחת של ישראל לא יעלה יפה; כך גם אם ננסה לאמץ את תכנית ויסקונסין 2: ביטול זכות השביתה.
Tags: אילן לוין, התאגדות-עובדים, זכות-השביתה, יהונתן-קלינגר, תוכנית-ויסקונסין-מהלב
טוב ויפה אלא שבויסקונסין ההמונים ברחובות וכמו שזה נראה המושל הבא של ויסקונסין והסנאט הבא של ויסקונסין יהיו מהצד הרדיקאלי של הדמוקרטים ואילו בארץ, הפקיד שדיבר לא פוטר מיד וזכות השביתה לא תבוטל כי ההסתדרות תצא לשביתה כללית נגד מהלך שכזה ובכל מקרה לא יהיה ביטוי פוליטי בבחירות למאבק אז אפשר להיות רגועים. זכות השביתה המקוצצת גם כך בישראל זאת שבית המשפט רשאי להתערב בה למען השלטונות בכל עת, תישאר על כנה.
http://www.atzuma.co.il/zshvita
רק לוודא שאני מבין – מה שאילן לוין הציע הוא שהממשלה תפעל להעברת חוק בוררות חובה. כלומר, אם אגוד העובדים שייצג את העובדים בבוררות הזו יחליט לשבות – לא יוענקו לו ההגנות הקבועות בחוק למקרים של שביתה. אין ספק שזה חמור מאוד. אבל –
זה בעיניך הפרה של זכות ההתאגדות. איך?
זה בעיניך לא פחות מהפרה של זכויות אדם. למה? זכות האדם של חסינות מפני תביעה של צד שלישי במקרה של נזקים מהשביתה נפגעה?
אני אחתום על העצומה, אבל אני חייב לומר שעצומות במיוחד מהסוג הלא המוני הזה שלא מלוות בשום תכלס לא מממש שוות הרבה.
בויסקונסין האיגודים החתימו מעל מיליון איש על עצומה שמביאה להקדמת הבחירות ופה. עוד עצומה באתר עצומה יענע חוכמה.
סיסמאות שחוקות ואידאות מקובעות הן בעיני קלינגר, כנראה, נימוקים טובים בהרבה משכל ישר. בדבריו של קלינגר, כמקובל בקבוצות-קיצון בחברה, אין גוונים ואין מורכבויות, רק "שחור" או "לבן"; או זכות התאגדות שבה מותר הכל ואז גם אין בה פגם, או "הפרת זכויות בוטה" שאין בה מתום. בשולי הדברים הוא משלם אמנם מס שפתיים "קליל" לכך ש"ארגוני העובדים אינם חפים מפשע…", ובכך פוטר עצמו כמי שמיצה את הרב-גוניות והפרובלמטיקה של הסוגיה – האמנם?!
הפעם באה ההצהרה "האפוקליפטית" שלו בכדי להביע התנגדות גורפת לתכנית ויסקונסין 2 שיוזמת הממשלה, והטיעון המלומד: תכנית ויסקונסין הראשונה לא צלחה, ולכןחזקה על עם ישראל שגם התכנית השניה לא תצלח. שהרי כולנו יודעים שארגוני העובדים הם טלית שכולה תכלת, שהם סולידריים זה עם זה, שעיני דואג לטובת חברי ההסתדרות, ששיוויון הזכויות, רמת המשכורות, תנאי העבודה ותנאי הפרישה וההטבות השונות בין החברים אין בהם דופי והצדק והדאגה לזולת שולטים בכיפה. קלינגר אינו מצליח להתבלבל מהעובדות, הוא בדומה לגדולי הדור המנהיגים את "פועלינו" ועובדינו כיום, נמצא בספירות העליונות של העקרונות הנעלים, וממרומים אין מבחינים בפרטים הקטנים או אפילו בעיוותים הגדולים. אולם האמת היא ש"אלוהים" נמצא בפרטים הקטנים, באותם פרטים שבהם קלינגר אינו נוהג להתעניין.
בתכנית ויסקונסין (או פתח-תקוה), לא השם קובע את המהות והתכנים, אבל גם כאן קלינגר אינו מתבלבל. אם זה אותו שם, אזי כנראה זו אותה תכנית, ואם היא לא צלחה פעם, חזקה עליה שלא תצלח שנית, גם אם הדימיון בין השתיים חלקי ומקרי. ויש לו נימוק מנצח: …"תכנית ויסקונסין לא עבדה טוב בחו"ל ולכן אין מקומה עימנו". האם כל מה שעובד טוב בחו"ל בהכרח עובד טוב גם אצלנו? ומה עם הרכבת למשל, והחינוך?! האם יש בכלל יסוד להניח שניתן להעתיק תכנית ממקום למקום מבלי לבצע בה התאמות כמעט בכל נושא מרכזי?!
ועוד הברקה חוזרת בדבריו של קלינגר: הפטנט השכיח של כל המבקרים הדסטרוקטיביים – פסילת הצעה על הסף, מבלי לנמק לגופו של עניין את חסרונותיה ומבלי להציע פתרון חלופי מוצלח יותר. על רצינות הגישה מעיד הנימוק המסכם את דבריו לעיל: "…לאמץ משהו שבחו"ל לא עבד טוב ולהתאים אותו למודל המושחת של ישראל לא יעלה יפה…"; האמנם? ומשהו מקורי על בסיס "המודל המושחת של ישראל" כן יעלה יפה?! אין כמו המשפט המסכם את דבריו בכדי להבהיר מהיכן בא קלינגר ולאן הוא בעצם הולך.
מוזר, וגם תמוה.
קלינגר מצפה שבקורת מסוג זה תשכנע אנשים רציניים שהוא יודע על מה הוא שח וכוונותיו טהורות?
אשר לזכויות השביתה – כן, אבל.
גם אני כאזרח רוצה זכות לשבות וזכות זו פרושה לצאת נגד כל מי שמעשיו פוגעים בזכויותי ואינו יודע אל נכון להצדיק מדוע עלי להבליג כשזכות השביתה מנוצלת לרעה כמעט מכל בחינה אפשרית.
בינתיים ראיתי את ההתיחסויות של שני המגיבים הראשונים.
טוכלסקי, כדרכו, הוא בערך קלינגר ב'. לא ברור מדבריו מדוע האנשים בויסקונסין ברחובות. האם הדבר נובע ממדיניות המדינה, מחוסר כושר ביצוע של המנהיגות, ממדיניות פדרלית או סתם מפני שהציבור סבור שהתכנית היא מעט מדי ומאוחר מדי…
כהן קורא לחתום על עצומה, אלא שאיני סבור שיש לכך מקום או יש בכך צורך, כפי שכבר הבהרתי בדברי הקודמים.
ל רפי – הבנתי שאתה לא מסכים עם יונתן אבל לא הבנתי מה דעתך.
למען האמת גם לא הבנתי את מלוא היקף הנושא שעליו דנים, כלומר: האם הדיון עוסק בבירבור עיתונאי של פקיד אוצר?
מה מהות ההצעה שמעלים?
אני מצטט תגובה 5 ,
"גם אני כאזרח רוצה זכות לשבות ….. מדוע עלי להבליג כשזכות השביתה מנוצלת לרעה כמעט מכל בחינה אפשרית.
אני חושב שהמגיב בדרך להיות נשיא המדינה.כמו פרס ,הוא אומר כן ולא.
כן לזכות השביתה ,אבל בתנאי שלא תפגע באף אחד ,גם לא במעסיק.
מה שנקרא,שביתה ללא שביתה.משהו שההסתדרות "מצטיינת" בו ב-20 השנים האחרונות.
[…] [פורסם במקור באתר עבודה שחורה] […]
[…] אני רוצה לשתף אתכם/ן בשתי דעות הדנות בנושא מזוויות שונות. האחת הינה תשובה של עו"ד יוסי אפשטיין המביאה את משה כהשראה לזכות ההתאגדות. השנייה הינה מאמר של עו"ד יהונתן קלינגר המכירה בזכות השביתה כזכות…. […]