חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

יצחק הרצוג – מצע כלכלי חברתי

נושאים דעות, פוליטי ב 3.04.11 4:06

יחיעם קראוס, סטודנט לתקשורת פוליטית, מנתח את משנתו של הח"כ יצחק בוז'י הרצוג, המשורטטת בספרו החדש

בראיון שערכתי עם שר הרווחה לשעבר, חבר הכנסת יצחק בוז'י הרצוג, אשר מתכוון לרוץ לראשות מפלגת "העבודה" ולהפיח בה רוח חדשה ומרעננת, אמר הרצוג כי "מפלגת העבודה צריכה להכיר בעובדה שהיא מפלגה מובילה ולא מפלגת נישה ואני מוכן לאתגר של הקמת מפלגת 'העבודה' בחזרה על רגליה". תוך כדי שיחה, הפנה אותי בוז'י לספרו החדש "תכנית עבודה-מתכון לרווחה כלכלית", על מנת שאוכל להתרשם מחזונו. בספר הוא מציג סקירה של המצב הנתון כיום בארץ בתחומי החברה השונים ומעמיד לנגד עיניו של הקורא את הפתרונות כחלק ממשנתו הסוציאל-דמוקרטית, להגדרתו זוהי "ראיה רחבה העוסקת במעטפת חייו של האדם מלידה ועד גיל זקנה". שיטה שלטענתו  נכשלה באירופה, אך עם זאת ניתן ליישמה בצורה נכונה יותר בישראל ביחד עם ההתאמות התרבותיות הנכונות. הריאיון התקיים בתאריך ה16.3.2011, בעיצומה של שביתת העובדים הסוציאליים בה נשמע בוז'י מודאג בעיקר מקריסת המערכת הסוציאלית, "העו"סים מגיעים למקצוע מאהבה ומנתינה, הם החוסן הלאומי של ישראל. זהו מאבק מוצדק שניהלתי בתקופתי כשר הרווחה ונתקלתי באטימות מצד האוצר". אכן, עיקר התחומים בהם עוסק בוז'י בספרו הם: שוק העבודה, חסכונות אישיים, חינוך, דיור ויזמות עסקית ראשונה.

שוק העבודה:

בתחום שוק העבודה מתמקד בוז'י בעיקר בעובדה שאדם עובד, בהכרח ירוויח יותר מאדם שלא, כלומר, יש לעודד יציאת אנשים לעבודה. העידוד יתבצע בכמה מישורים ויתמקד באוכלוסיות שנהנות מקצבאות ומעדיפות מבחינת שיקולים של רווח והפסד לשעתק את המצב כפי שהוא ולא לצאת לעבוד על מנת שלא יאבדו את הכנסת קצבתם. "יש לרופף את הקשר בין זכאות לקצבאות לבין עבודה בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות כפי שעשיתי עבור הנכים. בעזרת המדיניות המגולמת בתיקון לחוק הביטוח הלאומי ('חוק לרון'), קצבת הנכות מוחלפת בקצבת עידוד אשר פוחתת בהדרגה, כך שתמיד כדאי לנכים לצאת לעבוד". בהקשר דומה, מתייחס בוז'י גם לאימהות החד הוריות אשר יוכלו לצאת לעבוד ולהבטיח שקצבתם תישאר. "אם חד-הורית עם ילד יחיד תקבל הבטחת הכנסה אם משכורתה נמוכה מ6020 ₪, בעוד שהיום היא מקבלת הבטחת הכנסה רק אם משכורתה נמוכה מ 4845 ₪".

לדעתו, אכיפת חוקי העבודה כיום מעטה מידי ביחס למדינות הOECD, דבר הגורם לתלונות מעטות של העובדים ביחס למעסיקיהם. "בתחילת 2010 היו פחות מחמישים פקחים לאכיפת 17 חוקי עבודה עבור 2.7 מיליון עובדים, כתוצאה מכך, עובדים נרתעים מהגשת תלונות". בנוסף, מעלה בוז'י את רעיון העבירה החוזרת וההחמרה עם עבירות שניות והלאה.

מדינת ישראל חייבת לשנות את הדיסקט של ההקצאות לשוק העבודה. כיום משלמת המדינה סכומים רבים לטובת דמי אבטלה, כאשר נתח רחב מזה הולך לציבור החרדי . לדעתו, ניתן לעודד חרדים ללימודי מתמטיקה במסגרת הסקטורים המתאימים להם כגון Information Tech.

במדינות רבות בעולם נהוגה תכנית המיועדת למובטלים כרוניים אשר התייאשו מלמצוא עבודה. "אחת התוכניות לשיפור מצבם של המובטלים הכרוניים היא 'סטרייב-ישראל'. תכנית 'סטרייב' נהגתה בשכונת הארלם בניו יורק, אומצה במדינות רבות בעולם והותאמה לתנאים בארץ. התוכנית מלווה את המשתתפים למשך שנתיים וחצי לאחר שהתקבלו לעבודה, ובמסגרת זו מספקת להם יעוץ תעסוקתי, עוזרת להם לרכוש כלים נוספים ומפנה אותם להכשרה מקצועית בערבים במקביל לעבודה".

חסכון אישי לכל ילד:

על מנת לדאוג לרווחה עתידית, חייב האזרח לדאוג לעצמו, מעבר לעבודת היום יום, גם לחסכונות ולהשקעות. הרצוג מציע שני רעיונות אשר ביחד ולחוד ישפרו את הרווחה העתידית של האזרח.

"העוני בארץ הוא בן דורי, לפיכך אני מציע כלי חדש: חיסכון לטווח ארוך על חשבון חלק מקצבאות הילדים". "חשבונות החיסכון הלאומיים- אישיים הם כלי מדיניות חדשני בתחום בניית הנכסים, שמשתמשים בו למעלה מ 15 מדינות, בניהן: סינגפור, בריטניה, דרום קוריאה וקנדה. בארה"ב יש הצעת חוק המקודמת בנושא". "החיסכון מחבר את הילדים וההורים למערכת הבנקים עם חשבון חיסכון הנפתח על שמו של הילד". לדעתו, ישרת החיסכון את הילד בעתיד לטובת לימודים ועל ידי כך, יחול שיפור בפרנסתו העתידית.

רעיון נוסף במסגרת זו הינו חיסכון עבור כל ילד במדינה. "יפתחו חשבונות חיסכון מוגנים לכל הילדים בבנקים הישראלים. כאשר יופקד סכום מסוים בחשבון, סכום מקביל יוכנס לחשבון על ידי הממשלה על מנת לעודד את ההורים לפתוח חשבון כזה עבור ילדם". כמובן, מציין הרצוג "שההפקדות המקבילות של הממשלה יעשו באופן פרוגרסיבי, כך שמשפחות חלשות תקבלנה יותר". במקביל, על המדינה יהיה לשלב במערכת החינוך שיעורי חיסכון ופיננסים בסיסיים, כדי שיוכל הילד לפתח כישורים חשובים אלו.

מערכת החינוך:

השינויים האמורים על פי דעתו של הרצוג להתרחש במערכת החינוך מתחלקים לשלוש נקודות מרכזיות. הראשונה, כמות התלמידים בכיתה. חייבים לדעתו באופן שיטתי להקטין את מספר התלמידים. השנייה, תקציב חינוך פרוגרסיבי בהתאם לתמ"ג לנפש (בדומה להמלצות 'ועדת ברודט' בנוגע למערכת הביטחון), כלומר, ככל שהתמ"ג עולה, יעלה באופן יחסי גם תקציב החינוך. תקציב החינוך בישראל נותר בעינו  משנת 2000, כאשר אז הוא היה קרוב לממוצע הOECD ומאז נוצר פער עצום ממדינות אלו. "בקרב מדינות הOECD ניכרת יציבות באחוז ההוצאה לתלמיד מהתמ"ג לנפש, בעוד שבישראל יש ירידה מתמשכת באחוז זה, ואכן בישראל, גם בתקופות של גידול התמ"ג בקצב מהיר אין זליגה לתקציבי החינוך". בנוסף, המדינה חייבת לתגמל מורים בצורה טובה, לדעתו, ככל שיתוגמל המורה כראוי, תעלה גם קרנו בחברה. רעיון אחר הוא למשוך סטודנטים מצטיינים אל תוך מערכת החינוך "הסטודנטים נבחרים בקפידה ומתוגמלים בצורה ראויה, זאת במטרה להפוך את התוכנית לרלוונטית. אחרי ניסיון של שנתיים בהוראה, נבדקת האפשרות לקדמם". הנקודה השלישית היא האתגר באיתור ובטיפול תלמידים ליקויי למידה. "בפינלנד ישנו מורה מיוחד לבעיות לימודיות  על כל שבעה מורים רגילים ובכל שנה כשליש מהתלמידים במערכת מקבלים שיעורים פרטיים".

שיפור המרחב הציבורי- תכנון, בינוי ודיור

"אנו מגיעים לנקודת רתיחה מסוכנת מאוד מבחינה חברתית כשדיור אינו בהישג יד, כשיש האמרת מחירים בלתי סבירה לקורת גג וכשקבוצות באוכלוסייה אינן מסוגלות להשיג דיור בצורה נאותה וסבירה". לבעיית הדיור, כחלק אינטגרלי מצרכיו הקיומיים של האדם, מוצא הרצוג כמה סיבות ולהן הוא מציע פתרונות.

בעיה ראשונה היא עליית המחירים חסרת הפרופורציה כתוצאה משני גורמים: מונופול של "מקרקעי ישראל" על הקרקע והליכי בנייה מסורבלים. "מקרקעי ישראל" מווסטים את מכירת הקרקעות לפיתוח בנייה כי ככל שהם מושכים זמן הביקוש עולה ובהתאם המחיר. בנוסף, ההליך הבירוקרטי של הבנייה הינו איטי, מסורבל, מרוחק מהציבור ומושחת "הרפורמה המוצעת חייבת להפוך את תהליך אישור התוכנית לשקוף יותר, נקי משחיתות ובעל רמה גבוהה יותר של שיתוף הציבור".

בעיה שניה היא דיור בר השגה- האפשרות של האדם לרכוש דירה או להשכירה במחיר שיאפשר לו המשך רווחה כלכלית. "מדיניות דיור בר השגה ראויה, חייבת לשאוף בראש ובראשונה לתמהיל חברתי, כלומר להביא לשילוב בין אוכלוסיות בעלות הכנסה מגוונת, באותה סביבת מגורים, שבה קיימת נגישות למוסדות חינוך ובריאות ולמקורות פרנסה הולמים". "תפקידו של דיור בר השגה הוא להילחם בהדרה של קבוצות חלשות אל הפריפריה ובהבדלות של קבוצות חזקות, תופעה לה אנו עדים היום". חשוב לציין שדיור בר השגה נכון לא רק לקבוצות חלשות אלא גם למעמד הביניים, המתקשה לעמוד במימון הוצאות היום יום.

בעיה שלישית היא שכירות לטווחים קצרים. יש לעודד שכירות לטווח ארוך של למעלה משלוש שנים  "אין כל הגיון בעובדה שסטודנט שעובר לירושלים או לבאר שבע לתקופת לימודיו, נאלץ לחפש דירה חדשה בתנאי שכירות חדשים, או שמשפחה צעירה במרכז הארץ נאלצת כל שנה לעבור דירה". הרצוג טוען שכל הסכם שכירות חדש מיקר את מחיר השכירות הישן ולכן, חייבים לאפשר על פי חוק אפשרות של שכירות ארוכת טווח. בנוסף, צריך להביא לחוק שיגן גם על המשכירים ויקנה להם תחושת ביטחון שתקרין באופן ישיר על שיפור בתנאי ההשכרה.

נושא אחרון אליו מתייחס הרצוג, הוא העסקים הקטנים. "לעסקים קטנים תרומה מכרעת לצמצום העוני. הם נותנים לאלפי אזרחים מכל שכבות החברה הזדמנות להעצמה אישית. עסקים קטנים ובינוניים תורמים באופן משמעותי להתפתחויות כלכליות וחברתיות, מהווים את רובו של המגזר העסקי ואחראים ליצירת מרבית מקומות העבודה. לכן, חייבים לעזור בפיתוח העסקים הקטנים ולאפשר בירוקרטיה נוחה יותר בכל הקשור לפתיחת עסק קטן. אם התרבות השלטונית, הרגולציה, הבנקים והסקטור הפרטי אינם 'סימפטיים' כלפי סקטור העסקים הקטנים והבינוניים, ייווצר קושי בפיתוח".

לאחר הריאיון וקריאת הספר, נכונה התחושה של חזון הניתן להגשמה, אך עם זאת, צריך להיזהר מכמה דברים. ראשית, הסתירה בדבריו של הרצוג לגבי הצלחה סוציאל-דמוקרטית אמתית. מצד אחד הוא מאמין בדרך זו ורואה עצמו כסוציאל-דמוקרט, אך מן הצד השני, לטענתו נכשלה הדרך במקרים בהם נוסתה באירופה. דבר שני, ניסיון העבר מלמד שפוליטיקאים רוכבים על הגל החברתי ומשתמשים בו כדי להגיע לראש הפירמידה הפוליטית וכאשר הם כובשים את הפסגה, האפשרות של "שר בכיר" קורצת.  נקודה אחרונה, לדעתי, כחלק מהשינויים הדרושים בחברה עלינו לשחוט "פרה קדושה" וזהו תקציב הביטחון, עלינו לבחון מחדש את דרך חלוקת התקציב, דבר שנראה רחוק מהגשמה.

 

יחיעם קראוס

סטודנט לתקשורת פוליטית

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , , , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.