חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ממשלה חלשה

נושאים כלכלה ותקציב, כלכלת בית ב 31.03.11 6:10

הממשלה חלשה מול ארגוני עובדים? או אולי כדאי לדייק והחולשה מתבטאת מול בעלי ההון? ק. טוכולסקי קושר בין מאבק העובדים הסוציאלים לבין ועדת ששינסקי, ורואה מדיניות מאוד ברורה.

מאת: ק. טוכולסקי

ממשלת ישראל חלשה, זועקים השכם וערב פובליציסטים שמורגלים במתן שירות לשלטון ההון, היא חלשה כי היא חותמת על הסכמי שכר נדיבים עם עובדים. אפילו מירב ארלוזורוב שהודתה שלעובדים הסוציאליים מגיע יותר הסתייגה מההסכם כי הוא עשוי לגרום לקבוצות עובדים אחרות לבוא בדרישות. את ארלוזורוב לא מעניין שבהעדר  צו הרחבה העמותות יוכלו לשלשל לכיסן את רוב הכסף שמיועד למשכורות, לא מעניין אותה גם שהשכר נותר עלוב והתוספת תינתן במשורה לאורך 4 שנים. היא גם לא מתעניינת בכך שבית משפט שבר שביתה באיומים ובלי שום הצדקה חוקית. היא רק רוצה להגיד שוב ושוב ממשלה חלשה, ממשלה חלשה, כמו מורה ורבה שטרסלר.

מבחינה מסוימת היא צודקת הממשלה חלשה, חלשה על חזקים. הממשלה חלשה מול טייקוני הגז, מול הברונים השודדים מישראל וארצות הברית שהולכים ומרוקנים את חוק ששינסקי מכל תוכן, ניכוי האזילה אולי בוטל, אבל חלקו של הציבור ברווחים שיופקו מנכסיו הולך ואוזל, מ-60 ומשהו אחוז בדוח הביניים, דרך 50 עד 60 אחוז וכעת בעקבות עוד כמה תיקונים קצת פחות מ-50% לציבור. הממשלה חלשה, ביבי הגיבור ושאר גיבוריו שחכמים כל כך במאבקיהם למען הפרטות ושבירת העבודה המאורגנת, מגלים פתאום חולשה. בובות על חוט של שלטון ההון, מסתבר שעוזי לנדאו הוא השר החזק בממשלה, הוא מהלך אימים על הפלסטינים והוא מהלך אימים על פקידי האוצר והוא משרת את בעלי ההון והכל במסירות.

ממשלה חלשה, חברת אינטל רוצה לשלם מס חברות מופחת אחרי שהיא קיבלה מאות מיליוני שקלים מענק מהמדינה, למה לא? גם אינטל רוצה להיות חלק מהחגיגה, כי ממשלת ישראל שיודעת לשבור את שביתת העובדים הסוציאליים באמצעות פקידיה בלי ששריה בכלל יתייחסו למציאות שהמאבק יצר, אותה ממשלה שהשבתת שדה התעופה או נמלי הים מקפיצה את כל שריה לדום בדאגה לחופשה בחו"ל של בעל היכולת או לאינטרסים הכלכליים של יבואנים ויצואנים, לא פצתה פה במהלך למעלה משבועיים של שביתת העובדים הסוציאליים כי לממשלה החלשה מרצון שלנו לא אכפת ממי שאינו בעל יכולת. על החלשים היא חזקה.

הממשלה שלנו חלשה כשהיא צריכה לפעול למעננו, ותכלס במקום ביבי וליברמן, ישי ולנדאו גם אני לא הייתי מתאמץ, אין סיבה להתאמץ למען ציבור שבוי שכמה שאתה דופק אותו יותר מצביע בשבילך שוב ושוב. הרבה יותר שווה להתאמץ בשביל הטייקונים והתאגידים, מתנותיהם, שלמוניהם וחסדם, לזה יש מחיר ומה שמחירו נקוב צריך לשלם, טייקונים ותאגידים לא מסתפקים בהסתה נגד הערבים, בשבילם צריך להתאמץ לתת להם נכסים והטבות על חשבון מי שגם כך נמצאים בכיס שלך.

וכרגיל מגיעים אנו לאותה נקודה, עד מתי נתמוך במי שחזקים נגדנו וחלשים בשבילנו, במי שמשרתים את מי שיש לו וגוזרים גזירות על מי שאין לו, במי שמחלקים מתנות לתאגידים זרים וטייקונים מקומיים ודורסים את העובדים סוציאליים, המורים, האחיות, השוטרים, עובדי הסיעוד הביתי, הכבאים, ושאר השכירים הנושאים בנטל החברה תמורת שכר עלוב ותנאים מחפירים. כשאנו בהמוננו ורבבותינו, נצביע לא למען מי שחזקים על חלשים וחלשים מול חזקים אלא למי שישרתו את האינטרסים שלנו, נקבל תמונת מראה של השבועות האחרונים. דמיינו לכם כנסת שלוקחת משודדי הים שלנו  80% תמלוגים על הגז לפחות ועוד מסים כדת וכדין ומשתמשת בכסף בשביל העסקה ישירה של העובדים הסוציאליים וכל עובד קבלן אחר במלוא התנאים ובשכר הגון. זה אפשרי, זה רק מצריך מאיתנו הצבעה נכונה, לא ימינה ממרצ, לא שמאלה מחד"ש.

 

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , ,

21 תגובות

  1. א. קוריאל :

    זה קורה כי אין מי שיראה לציבור איך הצבעותיו בבחירות מרוקנות את כיסיו.
    כאשר לשמאל יהיה עיתון יומי – זה יהיה אחרת.

  2. איתי :

    קוריאל,

    לאופוזיציה באיראן מצרים ותוניסיה לא היה עיתון יומי.

    המסרים עברו ושכנעו בעזרת האינטרנט, ובמקומות שזה היה בלתי אפשרי – מפה לאוזן.

    הבעיה של השמאל היא לא היעדר צינור להעברת תכנים אלא שהוא לא מדבר בשפה שהציבור הרחב מעוניין להקשיב לה.

    ניסוי מחשבה: תאר לך שלתמר גוז'נסקי היתה תוכנית שמשודרת במקביל ל"האח הגדול", או עיתון תעמולה שמופץ חינם בתחנות האוטובוס כמו "ישראל היום".
    כמה רייטינג לדעתך היה לזה?

  3. מיכאל לינדנבאום :

    איתי,אם היית עומד בראש מפלגה ס"ד,אתה חושב שהיית מוצא את המפתח לליבו של הציבור הרחב?.

    מדהימה השנאה לערבים ול"דוסים",ומדהימה ההערצה למתעשרים בלי התייחסות לדרך בה התעשרו…

  4. איתי :

    א. אילו היה לי מפתח לליבו של הציבור הרחב, אולי הייתי יכול לעמוד בראש מפלגה.

    אבל אין לי מפתח כזה (אפילו לא ללב [הפוליטי] של אשתי) ולכן אני בכלל לא מנסה.

    ב. עם זאת אני כן מנסה להיות שותף ליצירה של כלי תקשורת יותר ידידותי למשתמש שאינו משוכנע מראש מאשר כלי תקשורת לוחמני יותר כגון זה http://maavak.org.il/maavak/

    ג. דיברת על תפוצת השנאה לערבים ולחרדים.

    השמאל הכלכלי מנסה לענות לזה באמצעות תעמולת שנאה נגד בעלי ההון ואנשי האוצר.

    זו שאלה מעניינת למה המתכון הזה לא תופס כבר עשרות שנים ומה צריך לתקן בשיח. לדעתי צריך לשים הרבה יותר דגש על סולידריות מאשר על שנאה, משום שבניית תחושה של סולידריות יוצרת בסיס כוח בר קיימא יותר משנאה. לדעתי פוליטיקאי או ארגון שיעסקו בבניין סולידריות יצליחו יותר מאלה שיעסקו בהפצת שנאה.

    לצערי השימוש העיקרי של תנועות השמאל בשנים האחרונות במושג סולידריות הוא בהקשר המדיני ולא הכלכלי. לראייה – תקליד סולידריות בגוגל ותראה למה גוגל משלים (בהתאם למה שאנשים חיפשו, זו לא דעתו של גוגל).

  5. מיכאל לינדנבאום :

    בעיקרון ערבים וחרדים הם ככל האדם והשנאה כלפי קבוצה מוגדרת היא גזענות.
    לעומת זאת ,שנאה לבעלי הון(הכוונה לפושעי ההפרטה וזכייני המונופולים,ולא לאלמנט הבריא והיצרני) והחרב להשכיר שלהם באוצר היא שינאה בריאה כי מדובר על אויבים מעמדיים שמתנכלים ,פשוטו כמשמעו ,לאינטרס הרחב של הציבור.

    אני מזדהה לחלוטין עם הרעיון שלך שללא סולידריות חברתית-כלכלית אין תקומה לשמאל.
    שמאל שלום-עכשיוי ,הוא שמאל מגעיל של בורגנים שבעים,שמאל של נבלות שהשתתפו באורגייה של ההפרטה וריקונה של ההסתדרות מתוכן מעמדי.(ע.ע מרץ וחיים חדשים בהסתדרות)

  6. ק. טוכולסקי :

    איתי יש הבדל בין דיון בדעת קהל בדיקטטורה וביןו דיון דמוקרטי, יש הבדל בין מהפכה במדינה שיש בה מעמד בינוני רחב ומדינה שרובה כמו במצרים עני. יש הבדל בין מדינה שבה רוב הציבור מאמין לתקשורת ולא מאמין.
    אם כל הכבוד לאינטרנט ישראל היום שמחולק חינם לנוסעי אוטובוסים משפיע יותר מכל כלי תקשורת אחר.

  7. איתי :

    אני לא יודע אם ישראל היום משפיע יותר מערוץ 2 אבל הוא בהחלט משפיע מאוד.

    הטענה שלי היא שגם אם היה לקוריאל ולך מספיק כסף כדי להפיץ את העיתון המודפס של מאבק סוציאליסטי בחינם בתחנות אוטובוס, או כדי להפוך את "הטלויזיה החברתית" לאחד מהערוצים בשלט של צרכני הוט/יס רוב האנשים שאינם משוכנעים מראש לא היו צורכים את זה.

    גם כאשר אנשי שמאל כלכלי כמו גוז'נסקי, גוטווין או הכותב בחסד הזה
    http://www.ynet.co.il/headlines/1,7340,L-6381,00.html מקבלים פתחון פה בטור דעות בווינט זה לא הופך לפצצת רייטינג, וזה בלשון המעטה.

    בתור עיתון מודפס בחינם, לעבודה שחורה אולי היה טיפה יותר רייטינג מלחינמון של "מאבק סוציאליסטי", אבל ממש לא משהו שהיה מחולל מהפכה או מקבל כוח השפעה כמו ישראל היום.

    אני לא יכול למדוד את זה אבל תחושת הבטן שלי היא שמשהו בשיח של השמאל הכלכלי בארץ פשוט דוחה אנשים מלהקשיב, וזה עוד בלי שנכנסים לסיפור של הנושא המדיני שמרחיק את רוב קהל היעד. השמאל בארץ כל כך התרגל לדבר עם עצמו ולהיות בתפקיד "הכלבים הצודקים שנובחים כשהשיירה עוברת" שהוא כבר שכח איך לשכנע קולות צפים שהוא צודק.

  8. ק. טוכולסקי :

    פה אנחנו חלוקים איתי, אני חושב שאם היה לנו כלי להפיץ את אותם רעיונות שהיום אנחנו בעיקר חולקים עם עצמנו אנשים היו מקשיבים.
    לא גרשו מהשוק את אנשי המאבק על תמלוגי הגז, מעולם לא גירשו אותי עם דגל אדום מהפגנה למען מובטלים או נפגעי ויסקונסין או עובדי קבלן שרובם ככולם לא מצביעים כמוני.
    אם נעשה הסב רה רחבה ונדבר בשפה פשוטה כמו רוב המאמרים כאן בעבודה שחורה בלי להתפלסף ועם קורטוב התלהמות אנשים יקשיבו.

    אני כגם לא חושב שהסתה נגד האויב זה רע, פשוט צריך להראות מיהו האויב האמיתי, המעמדי זה הכל.

    הקפיטליסט השמן עם הסיגר, זה שנמחק מהתודעה המעמדית שלנו.

  9. מיכאל לינדנבאום :

    אוייב מעמדי,זה בינינו,אדם אחד,צדיק במיוחד ,שקיבל במתנה ממשטר פושעי ההפרטה את חברת "פז" הסופר עשירה,זרק לכלבים את הותיקים ,ומאז לא מפסיק להשתלט על הכלכלה על גוויותיהם של קרבנותיו המופרטים.

    אבל זה רק לדוגמא.

  10. ק. טוכולסקי :

    זאת דוגמא טובה, אבל אני מתכוון שאנחנו שכחנו משהו סימלי בתודעה שלנו כמעמד של עובדים, שכחנו שבעל ההון הוא אויב ושוה אמתעשר על חשבוננו ולא משנה אם ממדובר ביזם הייטק צעיר ונמרץ ששוחק 15 חברה צעירים במשרד 18 שעות ביממה או בבעלים של חברת עבדי קבלן שמנקים רחובות.

  11. מנחם לוריא :

    טוכולסקי ואיתי

    הויכוח ביניכם הוא עקר וחסר ערך (סליחה על היהירות) אסביר:

    מדינה (כולל זו שלנו) איננה חברה בע"מ. בראש מדינה עומד מנהיג ולא מנהל ולא מנכ"ל.

    מנהיג ,בשונה ממנהל, מטווה מטרות ודואג (באמצעות מנהלים במקרה דנן מנכל"י המשרדים) שהמטרות יושגו.

    אני אינני בטוח שיש בישראל באמת מפה פוליטית ואני סבור שמעולם לא היה פה משטר ס"ד אמיתי, גם לא בימי ראשית המדינה ובטח שלא בארבעת העשורים האחרונים.

    כשאין מנהיגות אבל יש ניהול הכוחות שפועלים הם אלה שמסוגלים למלא את החסר. למשל: אני ואתם לא ידענו מי הם המועמדים להיות ראשי השב"כ. אבל רבני יש"ע כן ידעו (ולמה ידעו תחשבו בעצמכם) ובאין מנהיגות שמטווה דרך הם נכנסו בחלון הזה וקבעו מי יהיה האיש שנוח להם.

    ניהול היא התנהלות מתגמלת. מנהיגות היא לא. מנכ"ל חברה מנהל אותה במסגרת ברורה של כללים שרובם ככולם בנויים על בסיס של שכר ועונש. היינו עמד ביעדים, השיג את ערך החברה לבעלי המניות הוא מתוגמל, והרבה, וטוב כך. מנהיג לא רק איננו מתוגמל אלא שלא בטוח שיהיה שם לסיים את מה שהתחיל ויכול להיות שמנהיג אחר יקצור את התהילה.

    ברגע שאין מנהיגות ואין ערכים ואין מטרות חיים מהיד לפה. רוצים את ההשיגם כאן ועכשיו והכשלונות יתומים. מנהיגות הולכת יחד עם אחריות ניהול לא בהכרח. מנהל לא אחראי או שלא עמד בעדים הולך ללשכת העבודה. מנהיג שלא עמד ביעדים או השיגם באופן חלקי חוזר הביתה במקרה הרע או לספסלי האופוזיציה במקרה הטוב.

    עוד נקודה חשבובה: לכאורה מ.י בע"מ היא מדינה דמוקראטית. לכאורה. מדיניות החוץ והביטחון נקבעת בבית הלבן ובפרלמנט הארופאי. מ.י בע"מ איננה מעצמה כלכלית והתלות שלה בשני מקבלי ההחלטות האלה היא גדולה מאוד ולכן הפריץ התורן עושה כל אשר לעיל ידו על מנת לרצות או לדחות להתעלם מקובעי מדיניות החוץ. שוב פעם זה קורה כי אין מנהיגות ויש ניהול ששואף למקסם רווחים כאן ועכשיו ורצוי מאוד לשמור על הכיסא כי משרה כזו בשפע אין.

    המיקום על גבי המפה הפוליטית של מי שבאמת יעמוד בראש המדינה חשוב עד לרגע שהכלפיות ננעלות. העם אמר את דברו. מאותו רגע ומשנקבע מי שינהיג את מ.י נכסים בע"מ צריך להנהיג, לקבוע יעדים לתקצב אותם, לדווח על עשייה ואי עשייה, ובעיקר לעמוד במטרות וביעדים מבלי לצפות לשכר ולגמול כאן ועכשיו.

    ניהול כרוך במו"מ בתן וקח מנהיגות היא היכולת לשחוף את כולם אל החוף שאליו המנהיג רוצה להגיע. אין פשרות, אין משא ומתן ואין גמול מידי.

    אם המשטר הישראלי בארבעת העשורים האחרונים היה מנהל את בריטניה בשנות מלחמת העולם השנייה היום השפה השלטת באי הזה הייתה גרמנית. צ'רצ'יל (רוה"מ בריטניה במלחה"ע ה-2 לא ההוא מהלהקה הישראלית) הוא בדיוק הדוגמה הקלאסית למנהיג. הוא הטווה יעדים, עליות ,מחיר, מטרות השיג אותם ונבעט לתהום הפוליטיקה המדינית, ורק ההסטוריה עשתה עימו חסד.זוהי מנהיגות וזה שכרה.
    למנהיגות שבה טסים במחלקה הראשונה ומולטי מליונר ממן את רחיצת המגבות של שרה – קוראים ניהול. מדינה מנהיגם לא מנהלים.

    באין מנהיגות וכשמי שחובש את כיסא רוה"מ הוא מנהל (ולאו דווקא מהטובים שבהם) נוצר חלל. לחלל הזה נכנסים אלה שיש להם כוח, רבני יש"ע ממליכים ראש שב"כ וברוני העושר קובעים את המדיניות הפיסקאלית, והמנכ"ל של מ.י נכסים מקבל מעטפות שתוכנן איננו נהיר כי רמת החיים שלו אינה ,לדעתו, כרמת חיים של מנכ"ל המעסיק 7 מליון עובדים.

    לכן לצד במפה הפוליטית אין כל חשיבות השנוי יכול לבוא רק אם מי שיכנס למשרד מנכ"ל המדינה, יבין שבלי יעדים, בלי מטרות, בלי סדר יום הוא יהיה כבאי טוב (בלי הסופרטנקר) אבל מהר מאוד הכוחות החזקים בחברה ימשכו אותו הרחק מהמשילות הרחק מהמנהיגות. אנחנו רואים את את זה ,כאן ועכשיו, אצל נתניהו והוא… הוא לא ממש המציא את זה.

    שורה תחתונה: הדיון צריך להיות איך גורמים לזה שבמשרד רוה"מ ישב ראש ממשלת ישראל ולא איזה איש מכירות של רשת נגריות. לא משנה מהי דעתו הפוליטית. משנסגרו הכלפיות הוא המנהל של כל תושבי המדינה (גם הערבים, הדרוזים הצרקסים האתיופים החרדים ובוודאי שחכתי עוד כמה) והוא זה שמתווה את היעדים המטרות והעלויות שלהם. כשזה ירקום עור וגידים שאלת הדרך או האג'נדה תהייה השאלה הבאה. היינו אם המנהיג (מנהיג ולא מנהל) הנבחר מתווה דרך שלא מצליחה לפגוע למהווים האידיאולוגיים של החברה תועיל החברה לשלוח אותו לספסלי האופוזיציה, או הבייתה לשרה, ותבחר במנהיג אחר שלו אג'נדה אחרת וחוזר חלילה.

    אנחנו ,בישראל, רחוקים מזה כרחוק מזרח ממערב. בערב הבחירות הדיון היחידי שיש הוא על כך ש"הוא" יחזיר את ירושלים או אני יכול לקום ב 2 בלילה ולפתור בעייה בטחונית כי… וכי… ותמלאו את החסר.

    לסיכום: המיקום על המפה הפוליטית והאג'נדה הפוליטית חשובים עד לרגע שהכלפיות ננעלות והעם אמר את שלו.
    בישראל אין מנהיגות ,כבר כמה עשורים, ושאלת הבחירות תמיד נסובה על החלטות שבעצם מתקבלות בבית הלבן או בפרלמנט הארופאי ועל מי יקום בשתיים בלילה ויוריד אויב אכזר מהגדר. מנהיגות איין. ניהול יש. ובחלל בין זה לזה נכנסים אלה שיש להם כוח או שיודעים לנצל את החולשה הנהולית.
    בניגוד למנהיגות ניהול ,שכאמור הוא מתגמל, גם מאפשר השגת הישגים אישיים בתחום הפיננסי, ואנחנו רואים שרבים ממנהלי מ.י נכסים בעבר ובהווה מצאו ,תוך כדי ניהול החברה, דרכים להתעשר ולעשות לביתם – כי הם יכולים. כי מנהל טוב שגם משתכר היטב מנצל את עמדת הכוח לעשות לביתו.

    את כל זה, אזרחי מצרים בכיכר תחריר הבינו. קמו ועשו מעשה, ואנחנו העשרנו את קופת צבא ההפרטה לישראל בעוד 700 מליון שקל שהשד (ולא בטוח שגם הוא) יודע לאיזה כיס ולאיזו מטרה הלכו.

    מנחם.

  12. איציק יאפ :

    הממשלה גם לא "חלשה" מול בעלי ההון. הוא באופן חד משמעי שמה אותם בראש סדר העדיפויות.

    הלוואי שהייתה ממשלה שנאבקת בבעלי ההון, ונותנת פייט אבל מפסידה, ואז היה אפשר להגיד שהיא חלשה. אז לפחות הייתי יודע שהיא בצד "שלנו". אבל היא לא…

  13. מיכאל לינדנבאום :

    יש הבדלים

    לטוכולסקי(10) שלום,
    בעלים של חברת קבלן הוא עלוקה המתקיימת מניצול עבדים עובדי קבלן. צריך לחסל את חברות הקבלן וחברות ה"שרותים".
    שונה המצב עם יזם הייטק צעיר ונמרץ המנסה לפתח מוצר חדש עם חבר עוזריו הצעירים.הוא עובד קשה לא פחות מעובדיו.
    יש לפתח ולעודד חברות הזנק.
    כמובן שחברה רגילה צריכה להתבסס על הסכמי עבודה קולקטיביים ומירב התנאים הסוציאליים,כמו ב"טבע" כמו ב"סנו" וכו'.
    הבעייה הגדולה היא הצבר ההון של האוליגרכים עקב שוד ההפרטה, או זכיינים של מונופולים המתבססים על קירבתם לשלטון.

    המפריטנים והמונופוליסטים לא תורמים כלום למשק.הם עלוקות ששודדות נכסי ציבור ומעבירות פרי הגניבה לחו"ל.הם אויבים מעמדיים,הם אויבי הציבור.

  14. איציק יאפ :

    מיכאל, מניסיון אני אומר לך, יש גם עובדי קבלן בהי טק. נכון שהמשכורות גבוהות יותר, אבל העיקרון זהה.
    דבר שני, עובדי הי טק שלא שומרים על עצמם, ואינם יודעים לנצל את מעמד חתימת החוזה האישי (כי אין הסכם קיבוצי) ולא מאורגנים, אמנם מרגישים בעננים כשהם מרוויחים משכורות של העשירון הרביעי – חמישי, אבל הם קורעים את התחת עבור משכורת גלובלית בלי שעות נוספות ואם ציפיה שהם שייכים לחברה שלהם תמיד.

    אני עבדתי במקומות כאלו. אמנם זה במשרדים, וכולם מחייכים ומקבלים משכורות גבוהות, וזה כשלעצמו טוב מאוד, אבל זה רק הטיח על גבי יסודות שמלכתחילה הם רעועים.

    אל תשכח שכמו שעכשיו ההי טק נחשב, לפני כמה שנים התעשייה נחשבה, ולפני כן הטקסטיל ועכשיו כולם באותה סירה.

    אני חושב שמשהו בסיסי צריך להתקיים פה מבחינת מוסר עבודה והעסקה ומחירים ועסקים.

  15. מיכאל לינדנבאום :

    ליאפ שלום,
    לגבי חברות היי-טק,גם אני ,מנסיון אישי,תומך בדברייך על עבודת קבלן וחוזים אישיים.

    אבל אחד גדול- התכוונתי אך ורק לחברות הזנק(סטארט-אפ),שהן בתחילת דרכן ,ובאמצעים מעטים מנסים להביא לעוד פריצת דרך.

    ככלל ,צריך לעודד יזמים קטנים ובינוניים ,הנתקלים תדיר בקשיים בלתי הוגנים מצד המונופוליסטים.

  16. ק. טוכולסקי :

    מיכאל אפשר לעודד יזמים בתחילת דרכם במענקים של המדינה. יזם צעיר לא צריך להתרגל בתחילת הדרך שנותנים לו לנצל עובדים כי הוא קטן

  17. דקל-דוד עוזר :

    מנחם תראה איזה צירוף מקרים:

    http://www.shelly.org.il/node/4845
    דברים ששלי יחימוביץ אמרה בראיון רדיו:
    ".אין הגיון במכולת הזאת… כי זאת לא מכולת. כי מדינה זה לא תאגיד עסקי וזאת לא מכולת. יש בה, בטח במדינת ישראל שהיא התגשמות של החזון הציוני, יש תשתית ערכית ואתוס והסיטוריה ועבר ועתיד שהם הרבה יותר גדולים מכל חישוב כספי, ועובדה – המדינה הוקמה למרות שהיא היתה מאוד לא רנטבילית, למרות שלא היה כסף בקופה. ולא סתם הוקמה, אלא שבמקביל להקמה הזריזה של צבא כדיי להגן על המדינה, גם באותו זמן ממש בימים הראשונים של הקמת המדינה, לא הסתפקו בקיום הבסיסי של הגנה על הביטחון אלא גם חוקקו חוק חינוך חובה חינם לתשע שנים בלי גרוש בקופה. זה כוחו של חזון."
    בין "דחוף" ל-"חשוב"
    "…מה זה דחוף? כשאנחנו מדברים על מדינה אנחנו לא מדברים על דחוף להספיק לצאת מהבית להגיע לפגישה. זה בדיוק המהות של החזון, שאתה מסתכל כמה עשורים קדימה, ולא על השריפה הקטנה שיש לך בקצה הנעל. וכשאתה מסתכל על התמונה הגדולה והרחבה, אז אתה לא יכול שלא להגיד לעצמך שגם אם יכון שלום כולל במזרח התיכון אבל מדינת ישראל תהיה עם פערים מטורפים בין עניים ועשירים, ואגב אנחנו כבר עכשיו במקום הראשון מבין 33 מדינות ה-OECD בפערים בין עניים לעשירים, ואם אנחנו נשלט בידי אולגרכיה של בעלי הון, אז החזון הציוני יאבד מטעמו. מנהיג צריך לחשוב על הדברים האלה, ולא להתעסק רק במה שדחוף. אגב, בעיני יש דחיפות עצומה. בטחון בעיני זה לא רק הגנה על גבולות המדינה, זה גם ביטחון ברחובות, זה גם קורת גג לראשך, זה גם חינוך טוב לילדיך, זה גם פרנסה בכבוד. המרכיבים של הבטחון הם רבים מאוד."

    על ניהול, הנהגה, ואופטימיות לקראת הנהגתו של דור החדש
    "…המילה "ניהול" החליפה את המילה הנהגה. ואם יש משהו שמזעזע אותי זה אנשים שאומרים שצריך לנהל את המדינה ככה וככה. מדינה זה לא עסק, לא מנהלים אותה – מנהיגים אותה… מדברים על מודלים של ניהול, על שינוי שיטת הממשל, על ניהול נכון, על יעילות, וכשאתה מתעסק רק בקופסא ולא בתכלית ובערכים, אז כל הניהול הזה אין לו בכלל שום משמעות. אבל הדבר הטוב שיש לי להגיד ואולי זה יסגור מעגל, זה שיש דור חדש של אנשים צעירים ויש מגמה שאני יכולה לאפיין היום אצל אנשים שהם בשנות העשרים שלהם וגם בתחילת שנות השלושים וגם תיכוניסטים, זה שבאמת גדל בינינו דור חדש מדהים, ערכי, כמה לתוכן, קץ בכל הרטוריקה שמתעסקת רק בהישגים אישיים ואך ורק במימוש עצמי, אני רואה את האנשים האלה סביבי במתנדבים שלי, אני רואה אותם בהמון המון מקומות ואני שומעת גם מהורים אחרים, שקורה כאן משהו נורא נורא טוב, ושאחרי שני עשורים אבודים יש לנו עשור של הנהגה חדשה אופציונלית חדשה אמיתית ערכית שבאמת מבשרת ככה בכנפיה איזושהי תקווה חדשה."

  18. דקל-דוד עוזר :

    איתי צודק ב-100%
    להתבכיין על ישראל היום בשנת 2011 זה ילדותי.
    איתי טועה שהוא אומר שצריך אידיאולוגיה משותפת, לא מתוך מקום רע, אלא שללא "אנחנו והם" אין קבוצה, ושלב ראשוני בקביעת קבוצה הוא השלב שבו קובעים מי לא יכול להיות בקבוצה.

    השמאל צריך להתחיל להגדיר בצורה ברורה ומפורשת מי הם אוייבי העם.

    השמאל הלאומי בחר את המתנחלים – אני חושב שזאת טעות.

    ליברמן בחר את ערביי ישראל – אני חושב שזאת טעות.

    הליכוד בחר את כל מי שאומר אמת- אני חושב שזאת טעות.

    קדימה מנסים לא לבחור יריבים אבל על הדרך מנסים לשחק על שנאת חרדים – אני חושב שזאת טעות.

    סוציאל דמוקרטיה צריכים לייצר פוליטיקה של תקווה אבל באותו הזמן לומר שמי שחושב שמגיע לו הכל ולאחרים לא מגיע כלום, משתמש בכספי ציבור כדי לקנות שלטון, אופורטוניסט, חזיר, ניהלסט, גס רוח, עקום במחשבתו, שונא אחרים, שונא יהודים, נטול ראיה רחוקה, שונא עניים ורוצה רק לבזוז את ישראל – אינו יכול להיות חלק מהשמאל.

    כשאתה אומר את מי אתה שונא, כולם מבינים מי אתה.

  19. מנחם לוריא :

    דקל (תגובה 17)

    לא צירוף מקרים בכלל (הגם שלא מדובר בפלגיאט) כשמסתכלים על קיר לבן הוא קיר לבן. כשמסתכלים על קיר לבן ועליו כתובת בשחור מסתכלים על קיר לבן ועליו כתובת בשחור. חלק יצטטו את הכתובת במלואה, חלק חלקית וחלק יגידו ממהווי ליבם בהתיחס לכתובת. אבל זו כתובת שחורה על קיר לבן ולא צריך את יחימוביץ כדי לאשרר את זה.

    מנחם.

  20. מיכאל לינדנבאום :

    ללוריא

    נוכלי הימין הביביסטי-ברקי הגיעו לשלטון במטרה אחת ויחידה —לגנוב ולהפריט,להפריט ולגנוב.
    באמת אין חשיבות בעיניהם להנהיג לעבר יעד משותף.
    העיקר שגונבים ומתעשרים-היתר זניח ו"מתנהל" כאילו.

  21. מנחם לוריא :

    מיכאל (תגובה 20)

    אני חולק עליך. הם הגיעו לשלטון כי אין כאן שיח ציבורי פוליטי אמיתי. יש רק שיח של איפה במפה הפוליטית ממוקם זה או אחר, מי יחזיר או לא את ירושלים ושלטון שכל פעם שנכנס למשרדי הממשלה חושב שבאותו הרגע המדינה הוקמה הינו אין רציפות שלטונית.

    כל זה מיצר חלל. כל זה מיצר חוסר מנהיגות וכל זה מביא אנשים לא מוכשרים ולא יעילים להחזיק ברסן השלטון ומאחר והכל פה רק דיבורים ולא דמוקרטיה אמיתית אז הם עושים מה שהם עושים כי:… הם יכולים.

    ביבי/ברק הם רק הסימפטום הם לא המחלה. המחלה היא הציבור הישראלי שהפך פשיסט, גזען, שונא את האחר מלטף זקנים ולמעריץ באבות, מילל על מחירי הדלק בל הנסועה הלאומית לא הצטמצמה במילימטר אחד, מהלל את שטייניץ על חוק ששינסקי בלי לשים לב שבעצם מאגר הגז ניתן לתשובה ונובל אנרגי בחינם (שם לב לאותיות הקטנות – המדינה תשפה את תשובה/נובל אנרג'י על כך שכל רגל מעוקב גז שהם כרו מהאדמה מוריד מפוטנציאל הרווח שלהם – כי המאגר הוא סופי- ובחוק ששינסקי יש ,או לא בוטל, הסעיף, שבו המדינה משפה את נובל/תשובה על כל רגל מעוקב גז שהם מוצאים מהמאגר במילים אחרות, כרו רגל מעוקב גז נשאר מליארד רגל מעוקב פחות אחד ולכן המדינה תשלם להם על זה שהרווח שלהם ירד ברגל מעוקב אחד וגו' – תבדוק אותי). אז על מה יש להלל ולשבח את שטייניץ על זה שמכר את המאגר לתשובה/נובל ובדרך לשם עשה משהו למען הציבור? או על זה שייעד את כספי הגז ל… (מלא את החסר).

    שיח ציבורי אמיתי, מנהיגות אמיתית כל אלה יביאו את ה"גאולה".

    באירופה (ראה סקירת משרד החוץ הבריטי על ישראל 2010) ובארה"ב מנסים לומר לנו את זה אבל פה אין מי שישמע כי עליבא דמר0ישראל ישראלי האנגלים הם סמולנים (השגיאה במקור) חובב ערבים ושפוטי הגז והאמרקאים.. להם יש נשיא שלא רק שהוא כושי שמו האמצעי הוא חסיין אז אוי לנו ואבוי לנו לאמריקה יש נשיא כושי ערבי וזה פסול…

    תראה ,למשל, את התגובות ,מכל הקשת הפוליטית, למאמר של גולדסטון בניו-יורק טיימס. קראתי את המאמר המקורי (לא התרגום העברי שלו) ואין שם שום חדש ואין שם שום דבר שגולדסטון לא אמר כולל אצל אילנה דיין בטמבלויזיה שלנו לאחר שהגיש את הדוח לאו"ם. אבל זה טוב לעשות הון פוליטי ולחדד את הלאומיות הפשיסטית/דתית אורטודוכסית. ובדרך העלימו כמה אמיתות (העלימו מחוסר שיח ציבורי) כמו למשל שכן נמצאו "עשבים שוטים" שהועמדו לדין, שמעמדה של ישראל בעולם גרוע מימיה הגרועים של דרוא"פ בתקופת הפרטאייד… שממשלת ישראל לא שיתפה פעולה עם גולדסטון ולכן כתב את מה שידע ואת מה שסופק לו שאותם הימים ושכן, כן יש "עשבים שוטים"…

    גודסטון הוא דוגמא מצויינת להעדר שיח ציבורי. להעדר דרך. כשאין דרך, כשאין ביקורת ציבורית וכשאין מנהיגות אז מי שיכול לכבס את הכביסה המלוכללת שלו על חשבון טייקון אמרקאי בעת מסע פרסום עצמי – יעשה זאת ולמה לא?

    להאשים את ביבי/ברק/אולמרט ושות' זה קל אבל ,בנתיים, אנחנו מדינה דמוקראטית ובנתיים אם יהיו מחר בחירות שוב נמצא את הנהנתנים האלה יושבים באין פרלמנט שלנו ועושים מה שבא להם על חשבון הציבור ו/או על חשבון טייקון זה או אחר כי… כי אנחנו (אני ואתה וכל אזרחי המדינה) מאפשרים להם את זה ומקדשים את השטויות והלהג שלנה ,למשל, על גולדסטון ובלי לשם לב שהיום להיות אזרח ישראלי בעולם זו בושה וכלימה.

    אל תיתמם: ביבי/ברק/שטייניץ/ליברמן קיבלו מנדט מהעם. אותו עם שלא דרש מנהיגות, אותו עם שכול העולם נגדו ושגולדסטון היהודי הוא לא אחר מאשר אנטישמי מזדמן, על מגש של כסף הוגשה להם הנהנתנות וחיי העשירון העליון על ידינו על ידי מלפטי הזקנים, ממלמלי המילים תחת השפמות הימני, הלאומנים והחיים מהיד לפה מהיום להיום כי אין מחר וכל העולם ממילא נגדינו.

    כאשר מנהלים עסק (ולא מנהיגים) מתנהגים כמו מנכ"ל. ביבי הוא מנכ"ל של חברה גדולה הוא מעסיק 7 מליון עובדים ומה אתה מצפה ממנכ"ל כזה שיסע במחלקת התיירים וישן במלון פישפשים. הוא נוהג בדיוק כפי שמצופה על ידו מאלה שקובעים מי יהיה ראש השב"כ הבא, מאלה שקובעים את גבולות, או האין גבולות, של המדינה הזו ומאלה שלמרות מחירי הדלק ומרכיב המס בהם מצפים שהאחר לא יסע באוטו אבל הם כן אף על פי כן ולמרות הכל… ומאלה שרוקדים על מדורת גולדסטון היהודי הגלותי שחזר בתשובה….

    אם זה נגיע רחוק מאוד….

    מנחם

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.