מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מי רוצה להיות מיליארדר
האיומים * ההשמצות * ההתחמקות מתשלום מסים * ה"תרומות" החוקיות והלא-חוקיות * הקרטלים ורמיסת התחרות * סדרת כתבות על שיטות הפעולה של בעלי ההון בישראל * וגם, תשובה לשאלת מיליארד הדולר: האם אפשר להתעשר ביושר?
מאת: איתמר כהן
האיומים (1)
העיתונאית מירב ארלוזורוב מ"דה מארקר" טענה שאליעזר פישמן גילגל על חברות ציבוריות שבשליטתו חלק מהפסדי העתק שנגרמו לו בשל ההימור הכושל שלו על הלירה הטורקית – ו"חטפה" תביעת דיבה. מדענים מהטכניון פרסמו מחקר, שעל פיו פיצוץ במיכל האמוניה הענק של "חיפה כימיקלים" (חכ"ל) עלול לסכן את חייהם של מאות אלפי אזרחים, שגרים סמוך לו – ו"חטפו" איום בתביעת דיבה. אברי גלעד הציע לתת למנהל חכ"ל לשתות מהמים של נחל הקישון (שחכ"ל הוא מגדולי המזהמים שלו) – וחטף איום בתביעת דיבה.
תביעות כאלה מכונות SLAPP: תביעות סרק, שמטרתן היחידה היא להפחיד, לאיים ולהשתיק כל ביקורת עניינית.
תזכורת מהירה
החשכ"ל לשעבר, ד"ר ירון זליכה, ניסה למנוע בזמנו את "הפיצוי" המפוקפק בגובה 130 מיליון דולר שהאחים עופר קיבלו מהמדינה בפרשת בז"ן. זליכה גם ביטל הקמת תחנת כוח של האחים עופר ברמת חובב בשל חריגות לכאורה מתנאי המכרז. לאחר חשיפת ה"טעות" המפורסמת, שבעטייה זכו האחים עופר ל"הטבה" של 130 מיליון ₪ מהמדינה בפרשת תחנת הכוח במישור רותם, זליכה הצהיר כי "משרד התשתיות פועל בעקביות לטובת האחים עופר" – וביטל גם את המכרז הזה. מאוחר יותר חשף זליכה ש"כימיקלים לישראל" שבבעלות האחים עופר התחמקה לכאורה מתשלום תמלוגים למדינה בסך מאות מיליוני שקלים.
זליכה גם התעקש שחברות לא יוכלו ליהנות מחוזים של מאות מיליוני שקלים עם המדינה ללא מכרז (בנק יהב), וטען שיש להחליש את הקרטל של הבנקים הגדולים.
ההשמצות
זליכה הושמץ בשיטתיות בכלי התקשורת – בעיקר אלה שבשליטתם המוחלטת של בעלי ההון. המשמיצים לא פירטו נימוקים ענייניים מסוג הרשימה שלמעלה, אלא רק השגות על "אופיו" ו"יחסי העבודה הבעייתיים" של זליכה. חלק מבעלי ההון אף טרחו, ובאופן נדיר מאוד התראיינו – והשמיצו את זליכה.
"יש במשרדי הממשלה בירושלים פקידים נפוחים, שהפכו את עצמם למומחים גדולים לכל דבר. ירון זליכה, החשב הכללי באוצר, חושב שמדינת ישראל שייכת לו" (סמי עופר, ראיון ב"7 ימים").
"המדינה צריכה לתבוע אותו על הנזק שהוא גרם לה בשקרים שלו" (אלפרד אקירוב על זליכה, ראיון לערוץ 2).
האיומים (2)
הפרסומאי אורן פרנק כתב שרפי גינת לא היה מעז לפרסם תחקיר על "שופרסל", שבשליטת נוחי דנקנר – ופוטר. מנהל מרכז ההשקעות לשעבר, שמואל מרדכי, ניסה למנוע מאולמרט להעביר מענק לא חוקי בגובה 5 מיליון דולר לבית הדפוס של "ידיעות אחרונות"- והועבר מתפקידו.
ד"ר מיכה ברחנא, רשם הסרטן הלאומי, ביצע את תפקידו כאשר התריע מפני הסיכון שתגרום, לדעתו, הקמת עיר הבה"דים של צה"ל ליד אזור התעשייה ברמת חובב. המועצה התעשייתית רמת חובב איימה להגיש נגד ברחנא תביעת דיבה, והוא זומן ל"שימוע" אצל שר הבריאות.
האיומים (3)
מה שרוב הציבור זוכר, אם בכלל, מ"פרשת פריצקי", הוא הקלטת שפורסמה, ובה שר התשתיות לשעבר, יוסף פריצקי, נשמע כשהוא מנסה "לתפור תיק" לחברו לסיעה, אברהם פורז. אבל זהו רק החלק המשני בפרשה.
רוב פרטי הפרשה לא ברורים עד היום. מה שכן ידוע הוא, שהמיליארדר יוסי מימן שכר חוקר פרטי, שצוטט אחר השיחות של כבוד השר, כחלק מהסכסוכים העסקיים בין חברות הגז הטבעי. אין עוררין, אם כן, על השורה התחתונה: היה בעל עניין, שצוטט לשיחותיו של שר בכיר בממשלת ישראל. הקלטות פורסמו, והקריירה הפוליטית של השר חוסלה.
האיומים (4)
נגד זליכה הוגשו אינספור תלונות-סרק למשטרה ולמבקר המדינה. בהמשך, זליכה נאלץ להסתובב עם מאבטח, לאחר שקיבל איומים על חייו ועל חיי בני משפחתו.
המקל והגזר
רוב הציבור מאשים את "המדינה", ש"נותנת לזה לקרות". אלא שרוב הח"כים והפקידים הבכירים לא משתפים פעולה עם בעלי ההון סתם כך, מתוך רשעות ושחיתות: בעלי ההון לא רק מציעים "תרומות לא חוקיות" לפוליטיקאים וג'ובים עתידיים בשכר דמיוני לפקידים בכירים שמשתפים איתם פעולה – אלא גם מפעילים לחצים, איומים והשמצות על כל מי שמנסה לעמוד בדרכם.
האוייב האמיתי שלנו הוא לא הפוליטיקאים, לא פקידי האוצר, ואפילו לא האחים עופר. האוייבים האמיתיים הם האדישות הייאוש, והבריחה מפעילות פוליטית.
מה אפשר לעשות
- להתפקד, להתפקד, להתפקד;
- לקרוא את זה, ולגלות שאפשר לשנות, ועוד איך – ואפילו בכיף!
- להצטרף ולתרום לשקוף;
- להפיץ את הבשורה.
(כתבה ראשונה בסדרה).
תגיות: SLAPP, אברהם-פורז, בעלי הון, האחים-עופר, יוסף-פריצקי, ירון-זליכה
קישור קבוע
14 תגובות
Email This Post
26 ביוני, 2008 בשעה 7:12
כרגיל מלים כדורבנות ישר כוח איתמר
26 ביוני, 2008 בשעה 7:59
מצטרף לשי. כל הכבוד איתמר, בהיר וחד!
26 ביוני, 2008 בשעה 8:54
איום בתביעה
26 ביוני, 2008 בשעה 9:13
איום בתביעה
לפני כארבע שנים, כשחברת רותם-אמפרט החלה במתקפה על תושבי ערד (המקרה של "שדה-בריר" http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A8),
כתבתי לעיתון הנפוץ ביותר בערד, "הצבי", מכתב קטן שכותרתו היתה: "אין רע כשכן רע". המכתב הועבר לרותם-אמפרט לתגובה.
נתקבלה תגובה שעליה היה חתום עו"ד אלדד יניב "מיודענו" ממקומות אחרים. תכנה היה איום בתביעה מפלצתית על "הצבי" עורכו ובעליו ועל הח.מ., המכתב לא פורסם. תחושת "שכן רע" התקבעה וגרמה לי להיות הרבה יותר נחוש במערכה נגד האיום הנשקף מהמכרה המתוכנן.
בשיחות עם חברים, בכירים ב"רותם-אמפרט", למדתי שהם כועסים מאוד על משלוח המכתב הזה, "אבל אין מה לעשות, הכותב פעל מטעמו של ראש המערכת שמגבה אותו גם נגדנו…"
ו… לפני כחודש, בבדיקת מקרה דומה מארה"ב, מצאתי כותרת בעיתון מטמפה, פלורידה:
Bad Neighbor, Good Employer
הכתבה מתייחסת למאבק תושבים במכרה פוספטים שם.
26 ביוני, 2008 בשעה 11:01
הטקסט הכי טוב שכתבת עד היום
ביחוד הדגש על האחריות שלנו האזרחים
26 ביוני, 2008 בשעה 13:47
יפה מאוד. גם אני כעורך בגלובס יודע שאם אנחנו עושים תחקיר, יש להמתין למכתב מעורך דין.
מצד שני, רוב האנשים יודעים שתביעה כזו, אם תתברר, תגרום להם יותר נזק מתחקיר בעיתון שנשכח לאחר זמן קצר.
יש להם אנשים חכמים שאומרים להם לרדת מזה. אבל אנשים פרטיים קל לתבוע וזה מפחיד יותר.
אולי צריך להקים עמותה להגנה משפטית על אקטיביסטים ובלוגרים.
26 ביוני, 2008 בשעה 14:13
הרעיון של צ'יקי מצוין,אבל מי מתחיל לארגן את המהלך,מי מקים את העמותה כבסיס לפעילות? נכון עדיף לא פוליטיקאים,אבל בכל זאת אולי שלי יחימוביץ(אם עדיין לא התקלקלה)או אפרים סנה שנראה לי איש הגון,ישראל חסון ח"כ אמין.אני מוכן לחבור לכל חבורה שתתחיל לטפל בנושא שהוא ,איך לא. הון ושלטון.הדוא"ל שלי צורף אני פנוי לעזור!!
27 ביוני, 2008 בשעה 10:52
אם ח"כים ישתמשו בחסינות הפרלמנטרית שלהם, נגד מגישי תביעות סרק, הגשת תביעה תהפוך לחרב פיפיות.
להלן מכתב ששלחתי.
לחברת הכנסת שלי יחמוביץ' שלום,
חברי ואני מנסים להביא לידיעת הציבור, את המחיר הכבד שהמדינה משלמת על קשרי הון שלטון. עקב כך אנו נתקלים לעיתים באיומים כי ניתבע על הוצאת דיבה.
האיום בהסתבכות משפטית עם אנשי שררה חסרי מעצורים, אפקטיבי מאוד ומרפה את ידיהם של חלק מהעוסקים במלכה החשובה. לאחרונה, כפי שציינת בבלוג שלך, ספג העיתונאי מיקי רוזנטל תביעת דיבה ממשפחת עופר הידועה לשמצה.
לכאורה, מיקי הוא בולדוג, ואותו לא מפחידים, אך בפועל תביעות הדיבה, גם אם הן חסרת שחר, מכניסות עיתונאים למגננה, ופוגעות מאוד בעבודתם, במקרים מסוימים אף משנות את תודעתו של העיתונאי, המנסה להתגבר על הדיסוננס שנוצר עקב הנסיגה הכפויה מעמדותיו.
התביעה של משפחת עופר,בעלת קופת השרצים העצומה והמתועדת, נגד מיקי רוזנטל, היא הזדמנות להשיב מלחמה, ולהראות לאוליגרכים שתביעת דיבה היא חרב פיפיות.
החסינות הפרלמנטרית נוצרה בדיוק למצב זה של סתימת פיות. את מה שעיתונאים רדופים חוששים לומר, את תוכלי לבטא ובתהודה עצומה, בלי לחשוש מתביעת דיבה. אם תעשי זאת יבינו האחים עופר ודומיהם כי תביעת יכולות להגביר את חשיפת מעלליהם וישתמשו בה פחות.
את החומר נגדם את מכירה, אך ריכוז שלו עם קישורים לביסוס כל טענה, נמצא בבלוג המצויין הבא :
http://oferbrothers.blogspot.com/2007/04/2005.html
אלי מזרחי,
חבר מפלגת העבודה.
27 ביוני, 2008 בשעה 13:54
אלי שלום
בשל חשיבות דבריך – העתקתי ופרסמתי כידיעה נפרדת
אנא שלח לנו העתקי מכתביך לפרסום פומבי באתר ולא פחות חשוב את תגובות החכים
28 ביוני, 2008 בשעה 13:36
לאיתי (5)
🙂 🙂
תודה על: "הטקסט הכי טוב שכתבת עד היום", אבל האם אתה באמת מכיר אר את כל מה שכתבתי עד היום??
או שאתה מתייחס רק למה שקראת בע"ש ובשאר הבלוגוספרה?
🙂 🙂
בברכה
לקסי
3 ביולי, 2008 בשעה 6:13
[…] בטור הקודם פירטתי מה עובר על אדם שנמצא בעמדת מפתח, ושמנסה לשמור על האינטרס של הציבור הרחב, גם כאשר זה נוגד את האינטרס של בעלי ההון: לחצים, איומים, השמצות; במקרים קיצוניים – גם חוקרים פרטיים שמחפשים עליו פרטים מפלילים, תלונות שווא שמוגשות נגדו במשטרה, ואפילו איומים על חייו. […]
3 ביולי, 2008 בשעה 10:47
לדעתי עדיף להעביר תיקון לפקודת הנזיקין, ובעוולת הנגישה להוסיף את הסעיף של הגשת הליך סרק משפטי , כששווי הנזק כשווי תביעת לשון הרע…
23 ביולי, 2008 בשעה 0:02
[…] פורסם במקור ב"עבודה שחורה". תודה לאורית, יוסי, שי וגלעד על עזרתם בהכנת הכתבה. דרג […]
1 באוגוסט, 2008 בשעה 14:20
[…] בטור הקודם פירטתי מה עובר על אדם שנמצא בעמדת מפתח, ושמנסה לשמור על האינטרס של הציבור הרחב, גם כאשר זה נוגד את האינטרס של בעלי ההון: לחצים, איומים, השמצות; במקרים קיצוניים – גם חוקרים פרטיים שמחפשים עליו פרטים מפלילים, תלונות שווא שמוגשות נגדו במשטרה, ואפילו איומים על חייו. […]