חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ראובן ריבלין – בעד תחרות חופשית בטלוויזיה המסחרית

נושאים דעות, ח"כ אורח, כלכלה ותקציב ב 18.06.08 6:18

ח"כ ראובן ריבלין כותב בטור אורח ל'עבודה שחורה' על הבלגאן בחוקים המסדירים את נושא רשיונות השידור של ערוצי הטלוויזיה ועל הצורך להתנתק מהגבלות ישנות שכבר לא רלוונטיות (כמו כמות התדרים המוגבלת) ולשחרר את הטלוויזיה מכבלי האוצר והרשות השנייה.

כידוע, לא מעט תחומי עיסוק מוסדרים בצורה זו או אחרת, וממשיכים להיות מוסדרים גם בעידן של דה-רגולציה ופתיחת תחומים רבים לתחרות. כל אחד מבין, כי על המדינה לפקח, במידה זו או אחרת, על תחומים מקצועיים מסויימים, וכי עליה להבטיח כי בתחומים בהם נעשה שימוש במשאבים מוגבלים ייעשה הדבר תוך הבטחת שוויון בנגישות לאותם משאבים.

הצורך בהסדרת תחומי עיסוק מסויימים איננו עומד בסתירה לצורך להבטיח תחרות משוכללת ככל האפשר בתחומים אלו. הסדרה ותחרות הם שני אינטרסים ציבוריים שניתן לאזן ביניהם בשתי דרכים: אפשר לפתוח תחום לתחרות מלאה, אך להתנות את ההשתתפות בה ב"כרטיס כניסה" בדמות רשיון, המוענק למי שעומד בתנאי-סף. כך מוסדרים תחומים כמו רפואה, עריכת דין, נהיגה, ומרבית תחומי התקשורת.

הדרך השניה היא תחרות מוגבלת, המתקיימת באמצעות מכרז, ללא השתתפות הצרכן עצמו. משנבחר הזוכה במכרז – מוענק לו מונופול חוקי לתקופה קצובה, על מתן שירות או על אספקת מוצר לציבור. זהו הזכיון. כך מוסדרים התחומים המעטים שהעיסוק בהם כרוך בניצול משאב ציבורי מוגבל כלשהו (כמו מחצבים או תדרים) או שקיומה של תחרות חופשית בהם היא בלתי אפשרית (כגון שירותי תחבורה ציבורית).

אין כל קשר בין חשיבותו של עיסוק מסויים לציבור, או בין המומחיות המיוחדת הנדרשת בו, לבין השאלה כיצד נכון יותר להסדירו. ניתן לפקח בקפדנות ומקרוב על עיסוק אף מבלי להגביל את מספר העוסקים בו.

הסדרת שידורי הטלוויזיה והרדיו בישראל מתאפיינת בבלגן של חוקים שונים, העשויים טלאי על טלאי. אבל מתוך הבלגן מבצבצים שני עקרונות יסוד שהנחו את המחוקק במשך כל השנים: ראשית, שידורים לציבור הם עניין רגיש, פוליטית וציבורית, שיש לפקח עליו מקרוב ובאופן אינטנסיבי במיוחד. שנית, השידורים כרוכים בניצול משאב התדרים, שניהולו מסור בלעדית לידי המדינה, וגם הוא – מסיבות שונות, לרבות סיבות ביטחוניות – עניין הדורש תשומת לב שלטונית מיוחדת.

הבעיה היא שתוקפם של שני עקרונות יסוד אלו פג מזמן, לפחות בעולם הדמוקרטי. ראשית, שידורים כבר מזמן אינם נחשבים נחלתו של השלטון בלבד, אלא תחום עיסוק מופרט ופתוח לתחרות (וזאת מבלי לגרוע מן החשיבות שמקובל לייחס להמשך קיומו של שידור ציבורי בעל מאפיינים משלו). מעורבות עמוקה מדי של הממשל בתחום השידורים מזוהה כיום עם משטרים דיקטטוריים (כמו סוריה או איראן) ואוטוקראטיים (כמו מצרים או רוסיה). דמוקרטיות אמיתיות מושכות את ידיהן מן המעורבות הממשלתית שאפיינה בעבר את תחום השידורים לציבור.

שנית, ככל שמתפתחות טכנולוגיות השידור הדיגיטליות, המחליפות את הטכנולוגיות האנלוגיות "זוללות התדרים" וככל שמתפתחות פלטפורמות שידור חלופיות (כמו הכבלים, הלוויין והאינטרנט), שכלל אינן עושות שימוש במשאב התדרים המוגבל, כך הופך משאב התדרים למוגבל הרבה פחות מכפי שהיה בעבר.

אם מצרפים לכך, בזירה הישראלית, גם את התפתחות זכויות היסוד ובהן הזכות לחופש העיסוק, המחייב את המדינה לצמצם את הפגיעה בחופש העיסוק למקרים בהם קיימת לכך תכלית ראויה, וגם זאת רק במידה שאיננה עולה על הנדרש להגשמתה של אותה תכלית ראויה, הרי שאין מנוס מן המסקנה כי אין כל מקום להמשך מעורבותה האינטנסיבית של המדינה בתחום שידורי הטלוויזיה המסחריים, בדמות משטר הזכיונות והמכרזים הקיים עדיין.

אין כל סיבה שזכייני ערוץ 2 יצטרכו להשליש לקופתו של האוצר עשרות מיליוני שקלים כל אחת, רק בשביל הזכות לשדר בטלוויזיה; הרי על התדרים הם נדרשים לשלם אגרה נוספת בנפרד. אין גם כל סיבה לתחרות הבלתי טבעית בין "קשת" לבין "רשת" בתוך ערוץ 2, כפי שלא היה אינטרס ציבורי כלשהו שצריך את החרבתה של "טלעד".

ערוץ 10, לעומת זאת, הוכיח, כי כל קשר בין הבטחות שניתנו במכרז ציבורי לבין קיומן, הוא מקרי לחלוטין. ערוץ 10 גם הוכיח, כי הקשר בין קיומה של תחנת טלוויזיה מסחרית לבין שימוש במשאב התדרים המוגבל לשם הפצת שידוריה – איננו הכרחי. בעוד שערוץ 2 בחר להפיץ את שידוריו בכל האמצעים שניתנו לו על ידי המדינה (כך שניתן לקלוט את שידוריו גם באמצעות אנטנה פשוטה), הרי שערוץ 10 מוכיח, יום יום, כי ניתן להסתפק בהפצת השידורים למנויי הכבלים והלוויין בלבד, מבלי לעשות שימוש בתדרים קרקעיים כלשהם.

ואם ערוץ 10 כלל איננו עושה שימוש בתדרים, מהו אם כן המשאב הציבורי המוגבל שהעניקה לו המדינה במכרז? מה בעצם "מסדירה" בכלל המדינה? שמא את "שוק הטלוויזיה המסחרית"? ואולי "שוק הפרסום בטלוויזיה"? ואם כך – מדוע לא "יוסדר" באופן דומה גם שוק העיתונות הכתובה?

אז מי מפחד מרשיונות? מי מפחד מפתיחת שוק הטלוויזיה לתחרות מלאה?

ערוץ 2 וערוץ 10, הנהנים מדואופול בתחום הפרסום בטלוויזיה? חברי מועצת הרשות השניה, המחזיקים בידם עוצמה פוליטית וכלכלית כה רבה? חברי ועדת הכלכלה של הכנסת שאליהם עולים הזכיינים לרגל כדי לשנורר הקלות ופטורים מקיום התחייבויותיהם המכרזיות? ואולי הפקידים-הפוליטיקאים במשרדי המשפטים והאוצר, שגם הם נהנים מן העיסוק האינטנסיבי בתחום הטלוויזיה הסקסי כל כך, ולא פחות מכך – מן הכותרות במדורי הבראנז'ה?

אנחנו מציעים לעשות את המובן מאליו, ולפתוח את שוק הטלוויזיה המסחרית לתחרות מלאה. תנאי סף נוקשים – כן; דרישות הגיוניות של השקעה ביצירה עברית מקורית – כן; פיקוח הדוק ואפקטיבי על קיום תנאי הרשיונות – כן; הגנה אמיתית על האינטרסים הציבוריים – כן. ואילו מכרזים מיותרים שאיש אינו מתכוון לעמוד בהם – לא; מעורבות פוליטית בשידורים לציבור – לא; עליה לרגל אל חברי הכנסת והפקידים – לא ולא. הבה ננתק סוף סוף את הקשר הגורדי המיותר הזה בין הון לשלטון.

נערך על ידי גל
תגיות: , , , , ,

16 תגובות

  1. דני בלוך :

    הצעותיו של ראובן ריבלין הן חיוביות וראויות למימוש.להערכתי, ריבלין היה שר תקשורת מעולה וחבל שתכניותיו להקמת רשות תקשורת במקום משרד תקשורת ואיחוד מועצת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין לא יצאו אל הפועל.

    גילוי נאות: ריבלין מינה אותי לחבר הוועדה הציבורית לבחינת איחוד המועצות של השידורים ואביו ואבי היו חברים טובים ושכנים לספסל בבית הכנסת ישורון בירושלים.

  2. נדב פרץ :

    א. ההנחה של 'הפיקוח רקוב, אז צריך להפסיק עם הפיקוח' היא הנחה גרועה. הפיקוח רקוב, אז צריך לשפר את הפיקוח.

    א. ריבלין מניח שכולם מחוברים לכבלים וללווין, ולא היא. קיומם של ערוצי ברודקסט מאפשרת לאזרחים להתנתק מהכבלים, לחסוך מאות שקלים בחודש ועדיין לראות טלוויזיה.
    נכון, לא מדובר בעשירונים העליונים. זה ציבור שלא חשוב למפרסמים, ולכן ערוץ 10 לא משדר בשידור פתוח. זה מתקשר לסעיף הראשון – אי מילוי החובות של ערוץ 10 – אבל זה לא מעיד ששידור פתוח הוא לא נחוץ.

  3. איתי :

    ח"כ ריבלין שלום, אני מתנצל על שאיני יכול לתרום הרבה לדיון בנושא טלויזיה, משום שאין לי טלויזיה בבית. בטרם בעטנו אותה החוצה, לא צרכנו שירותי כבלים ולווין ולכן לא זכינו לראות את ערוץ 10 (שמועות אומרות שסיקור החדשות בו הרבה יותר מעמיק ונשכני מבערוץ 2, האם זו סיבה שפוליטיקאים אוהבים אותו פחות?)

    שאלתי נוגעת לעניין תחרות בזיכיון בתחבורה הציבורית. משרד האוצר נאבק שנים לבטל את המונופולים של הקואופרטיבים אגד ודן אך השיטה החדשה שהונהגה (בעיקר בפריפריה) נראית רע מאוד (כפי שהודה אפילו שר התחבורה מופז): אמנם המחירים ירדו אך השירות במקרים רבים גרוע מאוד (אני מכיר אישית משירות מילואים בנגב) וזכויות העובדים היו למרמס (פרשת מטרודן בבאר שבע).

    מה דעתך בנושא זה ובאיזו מדיניות היית נוקט כדי לתקן את הנזק שנגרם לו היית אתה שר האוצר או שר התחבורה?

    האם חברי הכנסת יכולים להחזיר הגלגל אחורה באמצעות חקיקה כפי שמנסים לעשות (גם חברים ממפלגתך) בעניין הפרטת בתי הסוהר?

  4. איתמר כהן :

    ברכות לח"כ ריבלין – הן על הנכונות לכתוב טור ל"עבודה שחורה", והן על תוכן הטור עצמו.

    בעניין נושא הטור עצמו, עמדתי לא מגובשת (ולכן שמחתי לקרוא וללמוד עוד).

    שתי הערות:
    1. כפי שציין איתי, צריך לאפשר חבילה בסיסית של ערוצים גם למי שלא מחובר לכבלים או ללוויין.

    2. יש להדגיש את החשיבות העצומה של שידור ציבורי איכותי – במיוחד כאשר מדברים על הפרטה נוספת של שידורי הטלוויזיה. אי אפשר לסמוך על הבטחות של גורמים מסחריים להשקיע ביצירה איכותית, ובוודאי שאי אפשר לסמוך על הבטחותיהם, שבעלי ההון לא יתערבו בתכנים (ע"ע הנסיונות של ורטהיים ועופר לקדם את המינוי של מקורבם וחביבם רפי גינת למנכ"ל חברת החדשות). בדיוק בשביל זה צריך שידור ציבורי איכותי, חזק ובלתי תלוי.

  5. ד"ר אוֹרי אמיתי :

    לכ' חה"כ ריבלין שלום וברכה!

    אשׂמח לשמוע את עמדתך כמחוקק העוסק בתקשורת וכחובב ספורט בעניין ריבוי ערוצי הספורט בכבלים.

    בראשית היה ערוץ 5. אחר-כך נולד בנו הממזר 5+, לשם זלגו תכנים רבים. לאחרונה התרבתה המשפחה והתרחבה, והיא כוללת בנוסף לשני הערוצים הישנים עוד 4 (!) ערוצים חדשים, כולם בתשלום כמובן.
    ריבוי הערוצים משמעו ריבוי גביה מהצרכנים, וריבוי גביה משמעו הון מצטבר שאפשר לקנות בו זכויות שידור נוספות, וחוזר חלילה.

    ושאלותי:
    (א) האם מצב זה, של עושק של מכורי הספורט, תקין בעיניך?
    (ב) אם לא, מה צריך לעשׂות לדעתך כדי להביא לתיקון המצב?

  6. עמית :

    לחה"כ ריבלין שלומות משמח לראותך כאן.
    אבל זה לא משנה את העובדה שתחרות חופשית בכלכלה (תקשורת תחבורה וכל היתר) היא כמו נפילה חופשית בפיסיקה. שתיהן סיטואציות תיאורטיות שלא התקיימו ולא יתקיימו לעולם.

    אז אולי זה לא כייף להיות חלק ממנגנון פיקוח וסופגים חרפות עם כל כשלון קטן או גדול אבל זה עדיף בהרבה על האשליה שאיזה "יד נעלמה" (יעני האלוהים של הליברלים) תפתור את הבעיות.

  7. גולשי ‘עבודה שחורה’ מגיבים לטור של חה”כ רובי ריבלין :

    […] הטור של ראובן ריבלין […]

  8. עודד-דרום אפריקה :

    ח"כ ריבלין,התבייש לך על תשובתך המגוכחת ו"הטיפול" המתחמק במכתבו של יעקב מדרא"פ.
    מדוע לא ניסית לעזור והתחמקת בתחמנות.
    איבדתי את הערכה אליך.
    ממועמד למשרת נשיא המדינה ציפיתי ליותר.

  9. מוני יקים האנטיציוני :

    כל התקשורת היא מערכת תעמולה אשכנזית לשמירת מערכות הפריבילגיות והנצחתן.תוך המנעות מדיון בשאלות הגזענות וההסללות של המזרחים לעוני וניחשול-גזענים נמאסתם.

  10. אני - בואו נעמיק :

    חבר כנסת יקר !
    האם אתה מודע לאופן האגרסיבי בו פועלים כדי לכפות את אופק חדש על המורים ? האם אתה מודע למה שמתחולל בחדרי מורים בימים אלה ? השיטות האלימות של הכפיה מזכירות דרכים בהם משתמשים משטרים טוטליטריים מהגרועים בעולם ? העלמת עובדות וערפול בהבנת הרפורמה גורמים לחוסר אונים ומבוכה.
    מורים רבים משוכנעים שהרפורמה מרעה את תנאי עבודם ושכרם
    אך הנורא מכל שנתנה הוראה ברורה למנהלות ללחוץ ולאיים …כאשר מנהלות רבות שגם הן אינן משוכנעות באפקטיביות הרפורמה אינן רוצות לפגוע במורות שלהן

  11. מורות ישראל :

    30.3.09
    חבר/ת כנסת יקר/ה
    הנדון – רפורמת "אופק חדש"
    ראשית ברצוננו לברך אותך עם כניסתך לתפקידך בכנסת ישראל.
    אנו פונות אליך בשמנו ובשם מורות רבות ברחבי הארץ הנמצאות עימנו בקשר רציף ואשר היו שותפות לפעולות המחאה השונות במהלך החודשים האחרונים.
    לאחרונה, נתבשרנו כי בתי ספר רבים ברחבי הארץ עומדים להיכלל בתוכנית "אופק חדש".
    על פניו מוצגת תוכנית זו כרפורמה מקיפה, איכותית ויעילה, שמורים רבים השתלבו וישתלבו בה ברצון, אך המציאות רחוקה מהקיים.
    הנפגעים העיקריים מהסכם זה יהיו אנו – ציבור המורים הנושא בעול החינוך וציבור התלמידים.
    הפגיעה הבוטה בנו באה לידי ביטוי במספר תחומים שהעיקריים שבהם:
    א. פגיעה בשכר ובפנסיה.
    ב. פגיעה בשעות ובתנאי העבודה שלנו.
    ג. פגיעה ביכולתנו להעניק לילדים את מלוא תשומת הלב המקצועית לה הם זכאים.
    ולגבי התלמידים:
    אלה יקבלו מורים ממורמרים, עייפים, מתוסכלים ושחוקים המרגישים שרומו ע"י ארגון שאמור היה להגן על זכויותיהם ותנאי העסקתם אך בפועל הרע אותם משמעותית.
    אין אנו מתנגדות לרפורמה בחינוך. ההיפך הוא הנכון. אנו חושבות שרפורמה היא דבר הכרחי, אך לא בכפייה ובטח שלא כשמדובר בהרעת תנאים.
    במכתבו של מזכ"ל הסתדרות המורים, מר וסרמן, מתוארת אידיליה: "אופק חדש היא מתווה אמיץ ונכון, שמדליק ניצוץ של תקווה אצל המורים והתלמידים ואצל הוריהם" (מתוך דעות אחרונות בעיתון "ידיעות אחרונות" מתאריך 29.3) למעשה, בשטח עינינו כבויות. ההסכם מוטמע בבתי הספר בכפיה ובאיומים כאלה ואחרים המושמעים מטעם גורמים שונים – החל ממשרד החינוך וכלה בעיריות השונות.
    מורות רבות אינן מוכנות לקחת חלק בתוכנית אך המערכת לא מותירה להן ברירה והתשובה שמושמעת למתנגדים הינה: "מי שלא רוצה, שתלך הביתה…" תוכנית זו נרקמה לכל אורכה ללא שיתוף פעיל שלנו המורות המלמדות ונמצאות יום יום בבתי הספר ומכירות טוב מכולם את המציאות החינוכית.
    אנו פונות אליך בקריאה נרגשת – נציגינו בהסתדרות המורים אינם איתנו ונותרנו ללא הגנה – להיפגש עימנו בהקדם כדי לשמוע את קולנו ולחשוב כיצד נוכל יחד להצעיד את מערכת החינוך ואת המורים צעד אחד משמעותי קדימה.
    בברכה,
    מורות ישראל.
    ליצירת קשר:
    [email protected]

  12. עבודה שחורה » ח”כ ראובן ריבלין, הבלוגרים מציעים ללמדך שימוש באינטרנט :

    […] הטור של ראובן ריבלין […]

  13. עבודה שחורה » חוק ההסדרים 2009 - שלב ב’ :

    […] הטור של ראובן ריבלין […]

  14. עבודה שחורה » חוק ההסדרים 2009 - שלב ב’ :

    […] הטור של ראובן ריבלין […]

  15. עבודה שחורה » חוק ההסדרים 2009 - שלב ב’ :

    […] הטור של ראובן ריבלין […]

  16. חוקרי-תקשורת מתנגדים לחוק הרישיונות :

    […] שנועד לבטל  את שיטת הזיכיונות הנהוגה כיום ולאפשר מתן רישיון להקמת ערוץ טלוויזיה לכל מי שיחפוץ בכך. חוקרים באגודה הישראלית לתקשורת מביעים התנגדות לחוק […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.