חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

שומרים על השומרים

זכויות מאבטחים
והשבוע: שאלה בעניין חוקי עבודה

תגובות אחרונות

אומרים לנו שיש מס אחר

רפורמת אופק חדש – החסרונות

נושאים חינוך ותרבות ב 18.06.08 6:07

במאמר הקודם צוינו היתרונות ב"אופק חדש". הדיון בתגובות על היתרונות התיחס אל השאלה האם אכן מדובר ביתרונות, או בחסרונות, כמו למשל, ענין השעה הפרטנית. במאמר זה יוצגו שלושה חסרונות

נראה שהתנגדות המורים אינה נובעת משיקולים אידיאולוגיים, אלא בעיקר מן החשבון האישי שעשו, וגילו שההסכם אינו כדאי עבורם, לא מבחינת השכר ולא מבחינת תנאי-עבודה. התנגדותם גרמה להם לסרב לחתום על ההסכם בשלב הנוכחי, וזאת מתוך ידיעה שבפניהם עוד 5 שנות שהות לשקול את כניסתם לרפורמה. אבל לאחרונה הוחל בשטח בנסיונות לכפות על המורים את החתימה על ההסכם לאלתר. הסיבה היא רצונה של שרת החינוך להבטיח שהרפורמה תתממש במקרה של נפילת הממשלה. אי חתימה על ההסכם תאפשר למורים להגיש תביעה בבית-הדין לעבודה על הרעת תנאים, ואת זאת מעונין משרד החינוך למנוע ולכן האיומים על המורים.

צוות חינוך

א. מבנה השכר והקידום בדרגות

1. השכר לפי הרפורמה יהיה ללא תוספת גמולי שעות. בגמולי שעות הכוונה להורדת שעורים פרונטליים תמורת התפקיד הדורש עבודה נוספת רבה מחוץ לכותלי הכיתה. למשל, מורה שמקבל גמול חינוך של 3 שעות, הוא אינו מלמד אותם, אבל מוסיפים ערך שלוש שעות לשכרו כתמורה עבור עבודתו כמחנך.

כתוצאה מביטול גמולי השעות, המורים ביסודי יעבדו פרונטלית 26 שעות בשבוע. ועוד 5 שעות פרטניות שהן שעות הוראה נוספות. התוצאה תהיה שחיקה עוד יותר גבוהה של המורה, והוא לא ישרוד במערכת. כמו כן, שעות התקן של בית הספר לא משתנות אך מורים ילמדו יותר שעות, לכן המשמעות היא פיטורין של מורים. תהיה תוספת שעות למורים, אבל התלמידים לא ילמדו יותר שעות.

2.. סולם הקידום לפי דרגות פוגע בתוספות הוותק שקיבלו המורים. לפי טבלת השכר הנוכחית, מורה בשנה 1 עד 8 מקבל 5% תוספת ותק כל שנה. ותוספת של 2% משנה 9 עד 25. משנה 26 עד 36 מקבל תוספת של 1%. לפי "אופק חדש" מורה בשנים 1 עד 5 יקבל 2% לשנה תוספת ותק. בשנים 6 עד 36 יקבל 1% תוספת ותק לשנה. ההפסד המצטבר של תוספת הותק היא: 15% למורה בשנה שישית. 30% בשנה 11. 45% בשנה 36.

3.ההגבלה האחוזית מסך כלל המורים בארץ לגבי הדרגות הגבוהות, תוביל למצב שמורים רבים לא יגיעו אל הדרגות הגבוהות בפועל, ישארו בדרגה עד 5, כך שמשכורתם לא תעלה.

ב. שעות שהיה

אין מספיק שעות שהיה. לפי מחקרים (מכון סמית) על כל שעור 1 פרונטלי בכיתה בבי"ס יסודי, על המורה להקדיש 1.2 שעות להכנתו. שעות השהיה של המורה בבית-הספר הן בין 2.5 למורה- אם עד 5 למורה רגיל. המשמעות היא שאין די שעות שהייה. לאחר עבודה מתישה בבית-הספר, הוא יחזור הביתה וימשיך לעבוד.

שבתון

ג. הרעת תנאי יציאה לשבתון

לפי הרפורמה תורד חצי שנת ותק ביציאה לשבתון לקידום בדרגה, אלא אם כן יעבוד המורה בשבתון שליש משרה (12 שעות), ואז לא יאגור כוחות מחודשים כדי לחזור לעבודה במרץ

הקוראים מוזמנים להוסיף ולחוות את דעתם.

מאמרים נוספים בסדרה:

אופק חדש: פרויקט דיון ציבורי של "עבודה שחורה"

אופק חדש – כמה טיעונים בעד ההסכם

הסכם "אופק חדש" פוגע בזכויות הפנסיה

אופק חדש – חינוך לפערים מעמדיים

האם הסימולציה בתלושי השכר תשכנע מורים להצטרף ל"אופק חדש"?

נערך על ידי גל
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , ,

60 תגובות

  1. דניאלה :

    ראשית, תבורך מערכת "עבודה שחורה" על הדיון הרציני שהיא מובילה פה בנושא "אופק חדש".
    החסרון הגדול והאמיתי של רפורמה זו הוא, שהיא מוצגת כרפורמה חינוכית, בזמן שזוהי רפורמת שכר ותעסוקה המרעה את תנאי עבודת המורים מכל אספקט, ואין בה כל בשורה חינוכית שהיא.
    למי שזוכר, אחד הדגלים במלחמה נגד רפורמת דוברת בזמנו היה נושא פיטורי המורים. אז דובר על פיטורי 20,000 מורים. ובכן, גם אופק חדש יוביל לפיטורי מורים ! 10,000 מורים לפחות ! זהו חשבון פשוט – 12 שעות שבועיות שיעבדו מעתה, מידי שנה, 7,000 מורים היוצאים לשבתון (זהו הנתון הממוצע), בתוספת 2 שעות שבועיות פרונטליות שתלמד מעתה כל מורה (יש לזכור שכיום אחוז ניכר מן המורות מלמדות פרונטלית במשרת אם שהיא 24 ש"ש , לעומת 26 ש"ש ברפורמה), כל אלה ייצרו בבת אחת עודף אדיר של מורים במערכת. מספר התלמידים אינו גדל, וכנ"ל מספר הכיתות. היכן ואת מי ילמדו כל אותם מורים ? המסקנה הבלתי נמנעת – לא יהיה מנוס מפיטורי מורים.

  2. שושי פולטין :

    יותר מאשר לא נראית לי ההקדמה , היא אפילו מקוממת:"נראה שהתנגדות המורים אינה נובעת משיקולים אידיאולוגיים אלא בעיקר מן החשבון האישי שעשו, וגילו שההסכם אינו כדאי עבורם"
    אי אפשר להתייחס ל"שיקולים אידיאולוגיים" כאשר מדובר בהסכם שהוא הסכם שכר גרוע ולא רפורמה אמיתית!!
    1. אחת הבעיות החמורות במערכת החינוך כיום היא התבגרות גיל המורים והעובדה שלא מגיעים מורים חדשים למערכת החינוך. ראה מאמר סקירה כאן: http://cafe.themarker.com/view.php?t=245117
    הרפורמה הנוכחית המתיימרת לפתור את בעיית המורים החדשים בהעלאה דרסטית ,לכאורה, של שכר המורה המתחיל, מהווה למעשה פעולה קוסמטית בעיקרה: במקום לקבל השלמת הכנסה לשכר הקודם, העבירו זאת לשכר המורה. אין שום בשורה למורה החדש שתגרום לכך שמורים ירצו לבוא למערכת החינוך.
    כבר אתמול דווח על מחסור הולך וגדל של מורים לאנגלית ומורים במקצועות ההומאניים
    במכללות להוראה, "בקרוב במקצועות אלה לא יהיו מורים", אומרת ראש מכללת לוינסקי, ד"ר מרים מבורך. ראה כאן: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/747/831.html.

    2. בעיה חמורה שנייה היא מעמדו של המורה. העובדה שהמורה יעבוד יותר שעות בשכר לשעה נמוך יותר בוודאי לא תשפר את מעמדו. העובדה שפוגעים קשות במורים הוותיקים גם היא לא מהווה בשורה לשיפור המעמד.
    3. אין הערכות הולמת מבחינת התנאים הפיזיים ליישום הרפורמה. גם היום יש שעות שהייה בפועל, אלא שכתוצאה ממבנה המערכת של המורה, הן מפוזרות למורים שונים בשעות שונות .
    לאור התוכנית החדשה יתווספו עוד מורים בחדר מורים, הצפיפות תגדל עוד יותר, והשעות שנוספו יהיו מאוד לא יעילות.
    ומה עם פינת עבודה, מחשב, טלפון? היום בחדר המורים יש לנו 5 מחשבים לכ – 120 מורים, ואין אף טלפון! הדרישות האלו נראות לכאורה קטנוניות ולא מהוות "שיקולים אידאולוגיים" אבל מהוות מרכיב חשוב ברגיעה שהמורה זקוק לה כדי שיהיה סבלני וקשוב לתלמידיו.
    לא בכדי התחילו ב"רפורמה" בבתי ספר קטנים מאוד, כדוגמת זה: http://www.orianit.edu-negev.gov.il/gilsdr/cp/homepage/ODOT.htm . שבו מס' תלמידים: 340 מס' כיתות :17 (20 תלמידים בכיתה!) . במקום כזה קטן הרפורמה אפשרית, אבל לא נתנו את הדעת לבתי הספר הגדולים.
    4. יש פגיעה קשה בבעלי התפקידים כמו רכזי השכבה, ולכן פחות ופחות אנשים ירצו לקבל עליהם תפקיד – התוצאה תהיה "הקטנת ראש" – מעשה בלתי חינוכי, אבל בלתי נמנע בתנאים הנוכחיים.
    5. אין כל התייחסות ב"רפורמה" כפי שהוצגה לבעיות המשמעת/האלימות במערכת החינוך. שהייה נוספת של כמה שעות בבית הספר לא תסייע בכך. הוצאת תלמידים מהכיתה לשעה פרטנית, על חשבון שעה אחרת במערכת, גם כן לא תסייע בכך.

  3. משה כץ :

    יש עוד נושא שאף אחד כמעט לא מדבר עליו.
    בסך הכל מדובר פה על הסכם שכר ובהסכם זה פשוט הסתדרות המורים התנתקה חד צדדית מהפנסיונרים.
    הרי הם סך הכל עול. הם לא יכולים לשבות, הם לא מועילים בכלום, הכי טוב למעשה אם הם יעלמו.
    המגוכך בכל הסיפור הוא שמכיוון שהסכם השכר אינו כולל את הרכיבים הפנסיונים הרי גם אותם מורים שהיום מצטרפים לרפורמה לא יקבלו עבורה אף רכיב פנסיוני כך שכאשר יצאו לפנסיה הם ייזנחו אוטומאטית.
    למיטב זכרוני זה הפעם הראשונה שבה ארגון עובדים זונח במודע את הפנסיונרים שלו ופשוט מדיר אותם מהסכמי שכר. אנשים אלו שנתנו את מירב חייהם למערכת נאלצים להמשיך ולשלם את דמי החבר להסתדרות שאפילו לא מוכרת אותם אלא פשוט זונחת אותם לצד הדרך. אולי עדיף שיצאו אל הקרח הנצחי כמנהג האסקימוסים.

    ודרך אגב אני בן 37 ולא מורה.
    ונשאר לי רק לחתום

    אל תשליכני לעת זיקנה ככלות כוחי אל-תעזבני (תהילים עא, ט)

  4. גליה :

    בראשית דברי אברך על חתימת ההסכם – אולי כעת נוכל לראותו, להתוכח עניינית ואם יהיה צורך להגיש בג"צ.
    שנית אני מסכימה עם שושי התנגדות המורים משולבת בהתנגדות אידיאולוגית ופרסונאלית.
    ה"רפורמה" היא הסכם גרוע למורים ולתלמידים !
    ג. בכתבה להלן לא הוזכר נושא הפגיעה החמורה בפנסיה של מורים בעלי ותק.

    ולבסוף, גם אם לא נצליח לשנות את רוע הגזירה – ימים יגידו אם הרפורמה הזו לטובה היא או לרעה .
    לפעמים עבור מוצר טוב צריך לשלם יותר. ומי שמחפש רפורמות זולות "תוצרת סין" שלא יתפלא שלאחר שבוע הבית שלו נשרף.

  5. מאירה :

    פטפוטי סרק. סוף סוף יש למורים הסכם הסיטורי, אז מהל מבלבלים כאן אתהמוח עם קשקשת קומוניסטית.

  6. שמריה :

    עשרות שנים המורים המתינו להסכם הזה. ההסכ שחתמה הסתדרות המורים הוא אכן היסטורי. רוב המורים כל לא קראו אותו ולכן הם משמיעים דברי הבל ורעות רוח נגדו. ההסכם מעגן את מעמדו של המורה ושל החינוך בישראל. סוף סוף. זה שהוא לא מושלם? מי, או מה, כן מושלם? אבל זה צעד ענק קדימה. מה ארגון המורים יודע לעשות, כבר חזינו במאבק הלא לגיטימי האחרון שלהם, שהיה אלים מתיש מיותר ובעיקר מטופש. ותוצאתו = אפס תוצאות. לכן, ההסכם הזה "אופק חדש" הוא ראוי, מכובד וטוב למורים.

  7. רותם :

    כל הסכם, באשר הוא, שמקדם את המורים ולא בצעד קטן, קדימה, הוא חיוני ויש לברך עליו שנים רבות. ציבור המורים עובד ללא הסכם תלוי כעלה נידף ברוח. כעת יש הסכם מפורט וזהו מהלך דרמטי, לטעמי, בכל האמור במעמד המורה.

  8. זיו :

    הענין הוא בכך שטוב שיש למורים הסכם. טוב יותר טוב פחות יהיו הרי ויכוחים ללא סוף. אבל החשיבות היא בעצם הגדרת הנושאים הבוערים למורים, העלתאם על הכתב ויצירת הסכם. זה שהוא טעון שיפורים וטעון שיכלולים מעת לעת, זה ברור, אבל לפחות יש יסוד ובסיס.

  9. משה כץ :

    ווואו אני רואה שיש ביוליבוס אינטרנט.

    יש פה שורה של סיסמאות נבובות בעד ההסכם, מן הסתם מאיזו חברת יחסי ציבור שאני ואתם משלמים את שכרה.
    וגם הרדיו לא מפסיק לטפטף את ססמאות המפלגה.
    ואזכיר את ססמאות המפלגה המקוריות באדיבות אורוול
    מלחמה היא שלום
    חירות היא עבדות
    בערות היא כוח

  10. איתי :

    כל התגובות בעד ההסכם שלמעלה הגיעו ממחשב אחד שכתובתו 79.178.152…

  11. דניאלה :

    אכן, מגיבי ההסתדרות גילו את "עבודה שחורה". עכשיו רמת הדיון תדרדר פלאים. עוד לא כתבו שמתנגדי ההסכם הם "מרעילי בארות", נכון?
    זה עוד מעט יגיע.

  12. צוות חינוך :

    לשושי, לגליה
    ענין השיקול האידיאולוגי לא הובן נכון. הכוונה היא שההתנגדות להסכם נובעת בראש ובראשונה מסיבות פרקטיות שמורים מנוסים בשטח חשים אותם דרך המצב הבית-הספרי ודרך תלוש השכר. זאת כדי לא לתלות בהתנגדות להסכם סיבות הקשורות באידיאולוגיה קומוניסטית, מרכסיסטית וכדומה. ההתנגדות להסכם אינה אידיאולוגית אלא פרקטית.

  13. דליה :

    למאירה, שמריה, רותם, זיו
    נא להציג טיעונים עניניים בעד ההסכם ולא פטפוטי סרק.

  14. דורון גרינשטיין :

    כנראה שהחלטתם לא לתת לעובדות לבלבל אתכם. בואו נחזור לרגע למציאות וניזכר במה שאתם כנראה כל כך מתעקשים להשכיח:

    גם קצרי הזיכרון שבינינו לא יתקשו לזכור כי לקראת פתיחת שנ"ל, באופן מסורתי, ריחפה עננת השביתה מעל ראשי התלמדים. מדוע? בעיקר בשל שחיקת השכר שחוו המורים מידי שנה. מנגנון מניעת השחיקה שמציג כותב המאמר כלל לא קיים דה-פקטו, זאת יודע כל מורה. מנגנון קביעת השר של מורי ישראל, עד לאופק חדש, הוא סוד גלוי למדי: שכר קבוע המשתנה קמעה קמעה רק כפועל יוצא של שביתות ממושכות.

    אופק חדש מבטיח מנגון ק-ב-ו-ע של 2%. בנוסף, מן הראוי היה להזכיר, את תוספת השכר הנוספת אותה יקבלו המורים כתוצאה מעלייה בדרגה. בעניין זה, עדכון שכר המורים יהיה כפוף לשני קריטריונים: לא עוד תוספת על סמך ותק גרידא אלא גם תמריץ למצויינות ומקצועיות.

    צריך לזכור שבמקרים מסויימים חצי אמת גרועה משקר.

  15. דורון גרינשטיין :

    אשמח לראות מראה מקום לגבי הסקר הנזכר לעיל של מכון סמית.

    אם כך, הרי שטענתכם טומנת בחובה טענה חמורה הרבה יותר: מורה ישראלי הוא אינו אלא עבד נרצע, שבניגוד לשאר העובדים במשק, נתון כולו למילוי תפקידו ולפיכך אינו עושה לביתו.

    בדיקה מהירה של הממצאים הללו, מגלה כי מורה ביסודי המלמד פרונטלית 26 שבועיות (נניח לרגע לשעות הפרטניות), יעמול בביתו כ-31.2 כדי להתכונן לשיעורים הללו – הווה אומר 57.2 שעות בשבוע. אם נוסיף לכך רק 10 שעות חודשיות לבדיקת מבחנים – כ-2.2 שעות שבועיות נקבל 59.4 שעות לשבוע. אם נכפול זאת ב-4.5 שבועות, הרי שנקבל סך כל שעות חודשי של 267.4 שעות חודשיות.

    אשריי המאמין.

  16. צוות חינוך :

    לדורון גרינשטיין
    הנה פרטים על הסקר שעשה מכון סמית
    http://www.ynet.co.il:80/articles/0,7340,L-2970574,00.html

  17. דורון גרינשטיין :

    אתם כתבתם: "לפי מחקרים (מכון סמית) על כל שעור 1 פרונטלי בכיתה בבי”ס יסודי, על המורה להקדיש 1.2 שעות להכנתו."

    בכתבה כתוב: "על כל שעת הוראה פרונטלית שבה מלמד המורה בכיתה מול התלמידים, מתווספות לפחות 1.2 שעות עבודה נוספות בבית הספר או בבית. על פי הסקר, מדובר בהכנה לשיעורים, ישיבות צוות, כתיבת בחינות ובדיקתן, בדיקת עבודות, מפגשים עם הורים, פגישות עם יועצים, פגישות אישיות עם תלמידים, עבודות מינהל בבית הספר ופעילויות חברתיות קהילתיות"

    מצא את ההבדלים.

    והרי ההבדל הוא העיקר: הפגישות למיניהן, הישיבות הפדגוגיות, אסיפות ההורים – על כל אלה יקבל המורה במתכונת החדשה שכר של 125%.

  18. דליה :

    דורון
    אני בתור מורה מתכוננת לכל שיעור שלי הרבה יותר מ- 1.2 שעות. מורה שמתכונן ברצינות לשיעורים הוא מורה שלומד כל הזמן. כאשר יעבוד 36 שעות לא יהיה לו זמן ללמוד ולהתכונן כראוי לשיעורים.
    נראה שאתה לעומתי באופן עקרוני וחבל. אם ישיבות פדגוגיות יתנהלו במסגרת שעות העבודה 36 שעות, הם לא יקבלו שכר של 125%.

  19. ענת שניידר :

    דורון,
    קשה לי להאמין שאתה מורה ומבין את מטלות המקצוע.
    אני אישית משקיעה הרבה יותר מ- 1.2 שעות.
    להלן קישור למחקר שהתפרסם בהסתדרות המורים.
    http://itu.org.il/Index.asp?CategoryID=116&ArticleID=282&SearchParam=מכון%20סמית

    אכן, לדבריך אם נראה לך את הקישור תחליט שהמורה הוא עבד נרצע של המערכת, אוני אוסיף וככזה אפשר להוסיף לו שעות עבודה נוספות….

  20. גליה :

    נושא מאוד חשוב, שיש לדון בו.
    הוא תוספת השעות למורה ולא לתקן ביה"ס. כלומר לתלמיד.
    היום הואשמתי ע"י מפקחת בית הספר ב"דיסאינפורמציה" אותה אני מפיצה כביכול.
    לכן אציין כאן כמה עובדות שאין חולקים עליהן.
    א. מספר שעות הלימוד לתלמיד בבית ספרי בשנה"ל תשס"ט – לא יגדל.
    ב. מספר שעות ההוראה של כלל המורים יגדל באופן ניכר. (בין 2 – 11 שעות למורה) כפול 25 מורים.
    עבור שעות ההוראה הנוספות נקבל תוספת במשכורת.
    ג. בית ספרי הינו בית ספר לחינוך מיוחד, הילדים מתפזרים בהסעות ואינם יכולים להשאר לשיעורים פרטניים לאחר יום הלימודים.
    ד. לדברי המפקחת השעות הפרטניות יכנסו כשעות רוחב והשעות הפרונטליות כשעות אורך.
    משמעות הדבר:
    אם אני טועה ולא יהיו בעתיד העברות ואו פיטורי מורים. והשעות לא יבואו לידי ביטוי בתקן-(ע"י הארכת יום הלימודים, למשל) הרי יש כאן בזבוז משאבים זועק לשמים.
    ואם אני צודקת בטענתי – שבעתיד התקן ישקף את שעות ההוראה של המורה בפועל – הרי יש כאן הרעת תנאים חמורה לתלמידים.

    אם מישהו ממשרד החינוך היה מגיב לטענתי – ולו פעם אחת
    בצורה עניינית ומנומסת,

    היה ניתן לפתח דיון רציני,אמיתי על עתיד החינוך בישראל.

    גליה

  21. דליה :

    דורון בדבריך בתגובה 14 כתבת שאופק חדש מבטיח מנגנון קבוע של שחיקה בסך 2%. איפה זה כתוב? לא מצאתי. הסתדרות המורים מסבירה שתוספת של 7.5% לכל דרגה בחמש הדרגות הראשונות בהסכם מקבילה לגמולי השתלמות ולא לשחיקה.
    חצי אמת גרועה משקר, אבל אי אמת גרועה יותר.

  22. שושי פולטין :

    לגליה,
    אני סקרנית, האם נקראת לסדר/לברור על ידי המפקחת בגלל תגובותיך כאן?

  23. דורון גרינשטיין :

    גב' שניידר, ברור לי מדוע את מבקשת להסיט את הדיון לפסים פרסונאלים ולהטיל דופי במקצועיותי, שכן טיעונייך אינם מחזיקים מים: אם נקרא לילד בשמו, הרי שאת טוענת כי שעות עבודתך מתפלגות כדלקמן: כל יום עבודה של 5 שעות פרונטאליות מצריך ממך עבודת הכנה של 6 שעות, סליחה, יותר מ-6 שעות. לשון אחר: כמעט בכל יום מימות השבוע את עובדת יותר מ-11 שעות: 5 בבית הספר, 6 בחוץ. אם נוסיף לכך את המועצות, הישיבות האסיפות וכו', נגיע לכמות שעות, דה-פאקטו, של לא פחות מ-240 שעות בחודש.

    אגב, אני באופן אישי עורך רישום קפדני של כל שעות עבודותיי, שכן מאד חשוב לי לדעת מהו שכרי הריאלי. גם בימים אלה של תיגבורים אין קץ לקראת בגרויות (כולל בדיקת שני מגנים בכל שאלון במתמטיקה), הגעתי בערך לחצי ממניין השעות האסטרונומי שהוזכר לעיל.

    בעניין הסקר: קראתיו בעיון שוב ומסקנתי נשארה בעינה. בדוגמא המוזכרת שם, על 21.5 שעות פרונטאליות משקיע המורה "10-11 שעות בשבוע מחוץ לבית הספר". ברור לגמרי ששעות אלה כוללות הכנת מערכי שיעור, כתיבת מבחנים ובדיקתם. לפיכך מדובר על כ-0.5 שעות עבודה בבית עבור שעה פרונטאלית אחת. על כן עבור ההכנה לשיעור בלבד משקיע המורה הממוצע פחות מכך – לא יהיה מוגזם להניח ש-0.25 שעה על כל שעה פרונטאלית -אם נרצה, הכנה של שעה אחת ליום עבודה של ארבע שעות פרונטאליות, ריאלי.

  24. דורון גרינשטיין :

    דליה, הרי לך טבלת השכר הרלוונטית:

    http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/4BC945A0-DB57-4222-B998-C3CC17ACF982/45672/part2.pdf

  25. דניאלה :

    דורון,

    מה אתה בעצם מנסה לטעון ?
    ברור שאתה תומך באופק חדש וחושב ששרת החינוך עושה מהלך מצויין (אולי הייתי צריכה לכתוב את זה בסדר הפוך ?) אבל….
    העובדות מדברות בעד עצמן – מערכת החינוך נמצאת בתהליך הידרדרות שנמשך כבר שנים, והגורמים המרכזיים לכך הם:
    -כיתות גדולות מעל ומעבר למקובל בעולם המערבי.
    -שכר נמוך ביותר של המורים-כחצי מהשכר הממוצע במשק.
    -מנגנון ניהולי מנופח ולא מקצועי שאין בו כל חשיבה לטווח ארוך ושום בקרה על הכנסת שינויים ו|או הצלחת וכישלון שינויים אלה.

    התוצאה הברורה היא שכבר שנים אקדמאים בעלי יכולת להשתלב בשוק העבודה מדירים את רגליהם מן ההוראה. יש היי טק, לא ?

    ההסכם החדש לא משנה כמעט דבר בעניין, ורק מרע את תנאי עבודתם של המורים בהטילו עליהם עומס שעות רב יותר, דבר הבא במקום השקעת משאבים אמיתית (וענקית אכן) במערכת החינוך. וזה כישלון של שרת החינוך אדוני, גם אם אתה מאוד לא אוהב לקרוא את זה. במקום להיאבק על הגדלה תקציבית אמיתית, נבחרה בדרך הקלה – להכניס את היד לכיס של המורים. משחקים קצת עם המספרים, מזיזים שעות, גמולים וכו', בקיצור – מבלבלים את כולם והופ – יש רפורמה.
    אגב, אתה מורה בבי"ס? ממש?

  26. נדב פרץ :

    דניאלה, אם את שואלת 'האם אופק חדש מביא את החינוך הישראלי למקום שבו היינו רוצים לראות אותו' – אני, ואני מאמין שדורון כמוני, נהיה הראשונים להסכים איתך שהתשובה היא לא מהדהד. אני מאמין שגם יולי תמיר ויוסי וסרמן יסכימו איתנו.

    אבל לא זו השאלה – השאלה החשובה (ביחס ליולי תמיר) היא, האם שיפרה את החינוך הישראלי במידה המירבית שיכלה.
    האם צריך השקעה של עשרות רבות של מיליארדים בחינוך? כן.
    האם צריך להגדיל את כוחם של המנהלים? לא.
    האם צריך להגדיל את שכרם של מורים ביותר מ-26%? כן.
    כל זה נכון, אבל כל זה לא אופציה. יולי תמיר ויוסי וסרמן היו צריכים להגיע להסכם עם האוצר, קרי – להסכים לוויתורים מסויימים כדי לקבל הישגים אחרים. אם ההסכם הזה משפר את תנאיהן של מורות – החתימה עליו הייתה אקט חיובי.

    השאלה הזו, כמובן, נתונה במחלוקת קשה, ואנחנו בשני הצדדים של המתרס. אבל כדאי להגביל את הדיון לשאלה הזו, ולהשאיר את השאלה 'האם אופק חדש פותר את כל בעיות החינוך' בצד, מכיוון שאין מחלוקת על התשובה.

    והערת אגב לסיום – אנא נסי להימנע מהערות אישיות בסגנון ההערה האחרונה שלך. העובדה שמישהו לא מסכים איתך לא אומרת שהוא שקרן, שהוא מנסה לעבוד על מישהו אחר, שהוא מטעם משרד יח"צ וכו'.

  27. דליה :

    נדב
    הבעיה בהסכם הזה שהוא מכניס ערכים ניאוליברליים, שאתה בתור סוציאלדמוקרט, לא היית מוכן להם.
    האוצר פועל באופן רוחבי בכל התחומים: כדי לקבל תוספת שכר, הוא דורש תוספות מבית מדרשו הניאוליברלי. לא כך גם בהשכלה הגבוהה?

  28. דניאלה :

    לנדב,
    1.ההערה האחרונה לא היתה שום רמז אלא שאלה ישירה, משום שהוא כתב שהוא מורה "במגזר הפרטי והציבורי" ואני רוצה לדעת למה הכוונה.עבודה כמורה בבי"ס אינה דומה לעבודת הוראה באוניברסיטה למשל, או בפרוייקטים השונים שהמסתובבים בבתי הספר. אז לפעמים שאלה היא רק שאלה, אל תנסה למצוא כוונות נסתרות בכל דבר.
    2. מכיוון שאנו מסכימים שאופק חדש אינו הפתרון לבעיות מערכת החינוך, אני תמהה שהמסקנה שהוצאת מכל שהוא הרע במיעוטו. וחמור מכך – הוא ממומן ברובו על חשבון הרעת תנאיהם של המורים. השינוי הדרסטי שעשו בתנאי עבודת המורים – אף מעבר להגדלת משרותיהם – צריך לעניין אותך לא פחות. בסופו של דבר,אם המורים מממנים את בשורת האופק החדש, זה לא יקדם את מערכת החינוך אפילו מילימטר קדימה ממקומה היום. נהפוך הוא.
    3. וביחס ליולי תמיר – אם זה מדבר כמו ניאוליברליזם ומתנהג כמו ניאוליברליזם אז זה מה שזה. צר לי.

  29. זיו (אחר) :

    את החסרון הגדול ביותר שכחתם להביא פה (אולי בגלל שהרבה אנשים מקילים ראש בו בגלל שהוא לא מידי) והכוונה לתנאי הפנסיה.

    לראשונה בתולדות הסכמי השכר בישראל, מוותר איגוד עובדים על זכויותיו בפנסיה על שכרו "וממציאים" שיטה חדשה, שיטת הפנסיה בחלקים.
    חישוב נפרד של הפנסיה על התקופה שלפני הרפורמה וחישוב נפרד של אחרי הרפורמה.

    וזאת בניגוד גמור לדבר הברור ביותר – פנסיה (תקציבית) נקבעת לפי המשכורת האחרונה של העובד.

    חסר לי פה את דבר המחוקק האומר שעובד לא זכאי לוותר על זכויותיו הסוציאליות.

  30. נדב פרץ :

    דליה:
    אני יודע שמשרד האוצר מכניס אלמנטים נאוליברליים בתוך אופק חדש. אני חושב שזה רע. ברור לי שבלי זה, אין סיכוי לקבל תוספת שכר למורים.
    נשאלת השאלה – האם עדיפה גישה של 'לא מדובשך ולא מעוקצך'.

    1. כשאת טוענת, למעשה, שבן פלוגתא שלך משקר – את רומזת שכל מי שמתווכח איתך כוונותיו לא טהורות. לא דרך לגיטימית במיוחד לקיים דיון, לטעמי.

    2. לא הבנתי מה את אומרת כאן. מה זאת אומרת 'השינוי הדרסטי שעשו בתנאי עבודת המורים … צריך לעניין אותך לא פחות'? תנאי עבודת המורים – מהעלייה בשכר ועד תנאי הפנסיה – הם הדבר היחיד שיש בהסכם הזה.

    3. את רוצה לשים סטמפה של נאוליברליזם? אין לי מה לעשות נגד זה.
    השאלה שאני שואל את עצמי היא מה עדיף – להיות מורה או עובדת סוציאלית. להיות תחת יולי תמיר, שעושה הסכמים שיש בהם היבטים גרועים והיבטים טובים, או להיות תחת בוז'י הרצוג, שמפזר אמירות יפות ולא עושה כלום לטובת העובדים שתחתיו. לטעמי המעשה של יולי תמיר הוא הרבה יותר סוציאל דמוקרטי מזה של הרצוג.

  31. נעמי טלטש :

    ראשית, טוב לדעת שהדיון הנמשך בעקביות באתר, היכה מספיק גלים.
    לצורך העניין עצמו:
    ברור שרוב ההסכמים הם איזה סוג של פשרה-לא כאן!
    תמורת תוספת קטנה ביותר למשכורת, נפרצה כמעט לגמרי זכות ההתארגנות של המורים וההגנה על זכויותיהם.
    זו אינה פטפטת קומוניסטית.
    זו פגיעה בהישגים הסוציאל דמוקרטיים שבסיסם באירופה המערבית ולא בברה"מ.
    כמו כן, אין בהסכם הזה אף התיחסות לבעיות מהותיות של החינוך בישראל היום.
    אפשר להבין בעקיפין, מאופי ההסכם הכספי, את ההשלכות על החינוך עצמו- דהיינו:
    חינוך שהצלחתו נבחנת במושגים של השגיות קצרת טווח, מכוונת על פי קריטריונים של רווח כלכלי.
    על העניין הזה לא מתקיים בכלל דיון רציני בשום מקום. סיסמאות יש כמובן בלי סוף.
    אני חוזרת ומתנצלת אבל כשיולי תמיר דיברה על הכנסת הקו הירוק למערכת, לא שמעתי את תגובת המורים והמחנכים. ניחוש, מבוסס על נסיון, אומר לי שלרוב המורים אין בעצם מושג מה זה הקו הירוק הזה. מה הוא מגדיר ועל פי אילו חוקים?
    האם ברור פה שזה הקו שמגדיר את גבולות החוק הישראלי, על פי החוק הישראלי, להוציא ירושלים ורמת הגולן? ומה המשמעות של הדבר? זה בכלל חשוב?
    למה כן?
    לא חשוב עם יושבים מתחת לעץ, או מול לוח וגיר, או מול מחשב-
    השאלה היא- האם המערכת מסוגלת להתמודד עם המושג הזה באופן אקדמאי אוביקטיבי?
    למיטב ידיעתי -לא!!!!!!!!.
    ומה המשמעות? האם צריך להסביר את זה?
    זוהי רק דוגמה אחת מיני רבות לבעיות שהמערכת צריכה להתמודד איתן במדינת ישראל.
    אבל את לאוטמן מעניין שאנשים ידעו פה מתמטיקה ואנגלית.
    או.קיי.

  32. נעמי טלטש :

    דרך אגב, מי יודע מהו ההבדל בין מעמדה של תל-אביב לבין מעמדת של רמת הגולן מבחינת החוק הישראלי?

  33. נדב פרץ :

    תמורת תוספת קטנה ביותר למשכורת

    אשמח אם תראי לי הסכם שכר אחד שנחתם בישראל ב-10 השנים האחרונות שעליית השכר הממוצעת בו גבוהה מ-26%.
    גם אם אנחנו מסכימים שצריך יותר, צריך ציפיות ריאליות.

    נפרצה כמעט לגמרי זכות ההתארגנות של המורים וההגנה על זכויותיהם.

    יש פגיעה במעמד המורה מול המנהל, אין ספק. אין שום פגיעה בזכות ההתארגנות, ולא ברור לי מה זה 'הגנה על זכויותיהם'.

    זו אינה פטפטת קומוניסטית.
    זו פגיעה בהישגים הסוציאל דמוקרטיים שבסיסם באירופה המערבית ולא בברה”מ.

    לי, אישית, אין שום בעיה עם טיעונים מרקסיסטיים.

    כמו כן, אין בהסכם הזה אף התיחסות לבעיות מהותיות של החינוך בישראל היום.

    נכון. איך זה רלוונטי לשאלה האם אופק חדש משפר את תנאי העבודה של המורים או לא? האם היית מעדיפה שלא יחתם שום הסכם שכר עבור המורים, כל עוד ההסכם הזה לא מביא את החינוך בישראל למצב אוטופי?

    דרך אגב, מי יודע מהו ההבדל בין מעמדה של תל-אביב לבין מעמדת של רמת הגולן מבחינת החוק הישראלי?

    אני, אבל לא הבנתי איך זה רלוונטי למה שאמרת.

  34. דניאלה :

    לנדב,
    1. אינך מבדיל בין דליה לדניאלה. שים לב.
    2. ההתנשאות העולה מנזיפותיך מה יאה ולא יאה לכתוב אינה במקומה. אינך היחיד המצוי ברזי העניין.
    3. אתה התגובתך האחרונה כתבת : "השאלה החשובה (ביחס ליולי תמיר) האם שיפרה את החינוך הישראלי במידה המירבית שיכלה" – אז פתאום אתה כן מסכים שלהסכם הזה אין קשר בכלל לשיפור החינוך אלא הוא הסכם שכר (המבוסס על העלאת שכר תמורת הרעת תנאים ופיטורי מורים) ?
    4. מה הקשר פה לבוז'י הרצוג?

  35. נדב פרץ :

    1. אני מבדיל, אלא שנשמטה לי הפניה השונה באמצע. סליחה.

    2. אני מצטער, אבל אני מעוניין להשתתף בדיונים שבהם מתייחסים לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. מן סטייה מוזרה כזו שלי. אם זו התנשאות, קראי לי מתנשא.

    3. לא אמרתי שלהסכם 'אין קשר בכלל לשיפור החינוך' (ואם אמרתי, התנסחתי רע). ההסכם הזה נוגע בתנאי העבודה של המורים, שהם רלוונטיים מאוד לאיכות החינוך, אבל אינו מקיף – ואינו מתיימר להקיף – את מכלול הבעיות של החינוך הישראלי.
    יולי תמיר, לעומת זאת, היא שרת החינוך ואת ביצועיה אמדוד מול ביצועיה בכל תחום החינוך.

    4. הקשר לבוז'י הרצוג הוא שמבחינתי, שאלת אופק חדש היא לא שאלה אקדמית אלא שאלה פוליטית. לכן, השאלה האופרטיבית שאני שואל את עצמי ביחס להסכם הזה היא האם יולי תמיר הייתה שרת חינוך טובה יותר או פחות מאחרים, כשאלה מקדימה לשאלה האם אתמוך בה שוב.
    את התשובה הזו אני יכול למדוד רק ביחס לביצועיהם של שרים אחרים שיתכן שאתמוך בהם. אם יולי תמיר השיגה השגים כלשהם למורים, תוך משא ומתן עם נציגיהם הנבחרים, לעומת בוז'י הרצוג שלא עשה כלום במצב המקביל – אז אבחר ביולי תמיר ולא בבוז'י הרצוג.

  36. דניאלה :

    לנדב,
    1.התנצלות התקבלה.
    2. נראה לי ששוב התבלבלת בין אני ו"איני".
    3. אפשר להתפתל הרבה סביב סוגיית מה יתרום אופק חדש לחינוך. למורים זה כבר ברור. לדעתי-רק נזק, אבל ימים יגידו.
    4. לא יודעת בקשר לבוז'י הרצוג, אבל אם הוא לא עושה דבר, זה עדיין לא מצדיק את הנזק שעושה שרת החינוך, לטעמי. למה צריך להעמיד אותם אחד מול השני ? אולי שניהם לא ראויים וזהו?

  37. נדב פרץ :

    2. דווקא לא.
    3. נראה לי שאנחנו מסכימים בנקודה הזו – אופק חדש רלוונטי רק לשאלת תנאי ההעסקה של מורים, וההשפעה שלו על החינוך היא דרך התנאים הללו.
    4. חייבים להעמיד אותם אחד מול השני, כי אם אני – כחבר מפלגת העבודה – אצביע נגד תמיר, אני עלול לקבל את הרצוג – או לבנת, או רייכמן – כשר החינוך הבא. בחירות פוליטיות לא נעשות אל מול איזה מועמד אידיאלי, אלא מול האפשרויות האחרות.

  38. דניאלה :

    לנדב,
    אם אתה מעמיד את זה ככה אז מבחינתי -ואני גם חברה במפלגת העבודה – תמיר גרועה לפחות כמו אחרים, והפכה את מערכת החינוך לקרדום לחפור בו, תוך התעלמות גורפת מהחינוך עצמו ומהמורים ,ותוך כדי בוז למפלגה (ולאדם?) ששלחה אותה לשבת על הכיסא הזה. העיקר שהיא תצא מהקדנציה עם "רפורמה" רשומה על שמה, ותמשיך להתהדר בה עוד שנים רבות. על חשבוני ועל חשבון רבים רבים אחרים. אני בודאי לא אצביע עבורה, וכמוני עוד אלפי מורים ובני משפחותיהם.
    נגד לבנת ואחרים ניהלו המפלגה והסתדרות המורים מלחמת עולם. אז אולי עדיף ככה.

  39. שושי פולטין :

    לדורון –
    הסקרנות.
    בקישור שאני מוצאת באתר או"ח – של משרד החינוך , אין את הטבלאות שצרפת. מהיכן המקור שלך?
    http://cms.education.gov.il/nr/rdonlyres/f5b054a6-2911-4481-a237-132d1e715e09/59438/17608.pdf

  40. זיו (אחר) :

    נדב:
    "אשמח אם תראי לי הסכם שכר אחד שנחתם בישראל ב-10 השנים האחרונות שעליית השכר הממוצעת בו גבוהה מ-26%.
    גם אם אנחנו מסכימים שצריך יותר, צריך ציפיות ריאליות."

    ראשית כל, קח בחשבון שמדובר בנתונים שמשרד החינוך מפיץ, ממורים בשטח דווקא לא שמעתי שקיבלו תוספות כאלו.
    (אבל יש בעייה, רוב ההסכם מוסתר מהמורים ולכן קשה לי לטעון בעדו ונגדו – ואני שואל מדוע זב כך?!).

    אבל על דבר אחד בוודאי אין מחלוקת.
    לפי התוכנתי יש לתת יותר עבודה
    כמה? תלוי אייך מחשבים.
    משרד החינוך טוען כמדומני באזור ה- 20% תוספת, ואני יכול לתת לך מיקרים שמראים על תוספת של למעלה מ- 50% תוספת עבודה בפועל.
    בכל מיקרה, אתה לא יכול לבוא ולהגי שהמורים מקבלים 26% תוספת למשכורת כאשר גם משרד החינוך מודה שרוב התוספת הולכת על על תוספ תעבודה – שעליה מגיעה תוספת במשכורת בלי קשר לרפורמה.
    (ואני טוען שתוספת העבודה היא גבוהה מתוספת המשכורת).

    זאת תגובתי לכותרת המצוטטת שלך למעלה.

  41. דורון גרינשטיין :

    שושי, אני חושב שהסיומת של הלינק: gov.co.il אומרת משהו על מקורו.

  42. שושי פולטין :

    לדורון נכון,
    ואני לקחתי גם מאותו מקום, ושם אין את הטבלאות! לכן אני ממש לא מבינה איך זה קורה?

  43. דליה :

    לדורון
    בהתיחסות לתגובה 23.
    ההתיחסות שלך לעבודת ההכנה של המורה יוצאת מתוך הנחה שכל המורים הם מקשה אחת ומכינים את השיעור בדיוק 0.25 שעה. שנית, אתה מתעלם מן השונות במקצועות. כל מקצוע לימודים דורש זמן הכנה שונה. שלישית, אתה מתיחס לבי"ס תיכון ולא בדיוק ליסודי ולחטיבת ביניים. רביעית, אינך מבחין בין בי"ס ציבורי לפרטי.חמישית, אינך מתיחס לבעית מספר התלמידים בכיתה ואל מידת ההטרוגניות שלהם, הדורשת התאמת הכנת השיעור לנתוני התלמידים. החישוב המתמטי שלך אינו משקף את המציאות בשטח לגבי כל המורים, כל המקצועות, כל סוגי בתי-הספר וכל רמות התלמידים.

  44. נדב פרץ :

    זיו:
    א. הנתון של 26% הוא נתון שהסתדרות המורים וענת שניידר מסכימים עליו, לכן אני מניח שאין עליו מחלוקת. אתה לא יכול להסתמך על 'מורים בשטח' כדי לחשב ממוצע. סתם לדוגמא, אתה לא רואה את המורות שהצטרפו השנה למערכת וששכרן כמעט הוכפל.

    ב. אשמח אם תראה לי מקרים שבהם מורים עבדו 50% יותר בפועל – עם פירוט של איזה סוגי שעות הן נתנו. זה נשמע לי פנטסטי, ולא שמעתי את הטענה הזו גם מהמתנגדים.

    ג. כמובן שאני יכול להגיד שיש גידול במשכורת. סה"כ שכר ושכר שעתי הם שני נתונים שונים, שניהם חשובים. אם אין שינוי בשכר שעתי, ויש שינוי משמעותי בשכר גלובלי – משמע יש שינוי.

  45. שושי פולטין :

    לזיו,
    לגבי הכפלת השכר של מורים חדשים.
    נכון שהשכר עלה מ 2,800 ש"ח (משפיל!) ל 5,300 ש"ח, אבל בל נשכח שאותם מורים בעבר קיבלו השלמת הכנסה, כך שהשכר בפועל לא הוכפל.
    נקודה שנייה – מספר המורים הצעירים במערכת החינוך קטן בשנים האחרונות עם הקיצוץ בשעות. (ראה
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=245117), כך שהחישוב של ממוצע עליית השכר בעייתי. אגב כבר כיום מפרסם משרד החינוך 36% עליה בשכר הממוצע (כי זה נשמע יותר טוב, בלי לשנות את הנתונים הבסיסיים)

  46. ענת שניידר :

    נדב,

    משרד החינוך מדבר על מ מ ו צ ע של 26%. יש הבדל בין ממוצע לבין תוספת אמיתית.

    בו ונבדוק את התוספות האמיתיות, לפי ההסכם הגלוי שנחתם בספטמבר 2007 עמ' 12 http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/4BC945A0-DB57-4222-B998-C3CC17ACF982/45673/part11.pdf

    • מורה מקצועי שכרו עולה ב- 17% – זה מורה שגם שעות העבודה שלו השתנו הכי פחות. יגרום לכל המורים להיות "ראש קטן" ולבקש להיות מורה מקצועי.

    • מורה מחנך שכרו עלה ב- 20% – האם מורה יסכים לחנך תמורת 3%?

    • מורה מחנכת אם, שכרה יעלה ב- 27% . במקום לעבוד 24 שעות היום (30 שעות בסיס, פחות 3 שעות חינוך, פחות 3 שעות אם) תעבוד לפי ההסכם 33.5 שעות , תוספת של 9.5 שעות , 40% תוספת עבודה ובתמורה תוספת של 27% לשכרה.

    • היחיד שמשכורתו עולה משמעותית זה המורה המתחיל, במקום 2800 ₪ + השלמת הכנסה ל 3500 ₪ משכורתו תעלה ל 5300 ₪.

    בגלל המורה המתחיל הממוצע של התוספות היא 26%. העלה את הממוצע.

    מורה מתחיל לא בטוח שיקבל משרה מלאה, כיון שלא יהיו שעות. השנה מורים חדשים דיווחו שבגלל שלא היו שעות עבדו חלקי משרה כך שמשכורתם לא היתה שונה….

    מורה מתחיל לא ישרוד שנה בגלל העומס בעבודה…
    גם היום מורה מתחיל לא שורד 3 שנים בגלל העומס. זה נתון ידוע לא שלי. לכן הגיל הממוצע של המורים 52….

    שים לב גם המורים החדשים שהם בראש הפרמידה של התוספת לא מכפילים את שכרם.

    האם ידוע לך שלמרות כל ההבטחות מורים שנכנסו השנה להסכם, הובטח להם שיוכלו לסגת ממנו בסוף השנה, אך הם לא יכולים. אלא אם כן יסכימו לעבור בית ספר…. בד"כ לבית ספר מרוחק 30 ק"מ….

    נדב, הכי חשוב, מורים לא קיבלו תוספת שכר, אלא קיבלו תוספת שכר תמורת תוספת עבודה, במחיר מופחת עבור כל שעה.
    כולם ידעו ששכר המורה נמוך. ידוע שכל עובד בשעות הנוספות מרוויח יותר. אך המורים שיש להם את האיגוד הכי חלש במדינה, הסכימו לתוספת מופחתת לשעה.
    זה לא הישג!

    אך לא זו הבעיה הגדולה. הבעיה שמורה לא יוכל ללמד טוב , המורה ישחק. הברירה שתהיה לו לצאת מהמערכת, או להמשיך ללמד וכך רמת החינוך תרד לשפל.

    זכור, בעוד שנתיים ידברו רק על המחסור במורים, כמו שהיה בבריטניה.
    אני מציעה לך לקרא מה קרה בבריטניה ובארה"ב כשעשו רפורמה כזו. ולהבין שהמחאה הנשמעת היא כדי להעיר את כולם לפני שיהיה מאוחר.
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=454927&sw=%E3%E5%E1%F8%FA

  47. דורון גרינשטיין :

    צר לי דליה, אך אינני מבין מה את מנסה לומר. למשל, מה הקשר לבתי הספר הפרטיים? איך הם קשורים ליישום אופק חדש?

    לגבי הבדליי השעות שמשקיעים מורים למקצועות שונים: מדובר בממוצע, וככזה הוא איננו מתיימר לומר משהו על המקרה הפרטי.

    אדרבא, בניתוח הפשטני שערכתי לעיל התבססתי על נתוני הסקר של מכון סמית' – אין לי ספק שהדיפרנציאציה בין מקצוע למקצוע, בין תיכון לחטיבה וכן ההטרוגניות הכיתתית נלקחו שם בחשבון.

    הערה לסיום: חבל שאף אחת מן המורות הנוטלות חלק בדיון לא הפריכה את הטענה שהן עובדות בפועל מעל ל-240שעות בחודש. השימוש בנתונים הפקטיבים הללו, כמו גם ההצרות הפופוליסטיות (ע"ע אחת מהערותיה האחרונות של שניידר בדבר "איגוד העובדים החלש ביותר במשק" כאשר רובו הגורף של המגזר הציבור יכול רק לחלום על תנאי ההעסקה של המורים) משרתות את האינטרסים המשותפים של פקידי האוצר ושל פוליטיקאים הפועלים במרץ להפרטת החינוך, שכן הן הן היוצרות את העדר הסולידריות סביב המאבק בציבור הרחב.

  48. שושי פולטין :

    לדורון,
    אני מבינה שאתה עורך יומן של שעות עבודתך אבל מבדיקתך: או שאתה מאוד זריז, או מאוד יעיל, או מאוד שטחי, האחרון כנראה לא ובכל זאת. רק בדיקת המבחנים , דו"חות מעבדה, תגובה למיילים, תשובות בפורום ,הכנת מצגות, רק אלה גוזלות ממני זמן רב, הרבה מעבר למה שכתבת.
    לגבי הסולידריות/אי סולידריות:
    ראשית בשביתת המורים הגדולה הציבור כן היה סולידרי עם המורים.
    לגבי בתי הספר היסודיים אני מוכרחה לומר שההורים רואים בבית הספר בייבי סיטר, וכל עוד הוא ממלא את תפקידו זה לא מעניין אותם.
    אילו המורים שבתו (מה שלא מתאפשר , כיוון שווסרמן עם הממשלה ולא מכריז על סכסוך עבודה, וכאן הבעיה), אז הייתה הצעקה ולא הסולידריות כי הבייבי סיטר לא עשה את תפקידו.
    אף אחד מהציבור לא טורח לבדוק באמת למה יש מורים נזעמים, הציבור שלנו אדיש גם בדברים חמורים אחרים, וזה שהמורה יעבוד יותר בשכר נמוך יותר לא מזיז לו את קצה הזרת (צר לי שאני מתבטאת כך..)

  49. זיו :

    לנדב.

    א. כיום שכר מינימום לפי חוק למשרה מלאה הוא 3710 שקלים.
    בשכר מינימום אסור לכלול תוספות כגון, הכשרה, פיצול, מחנכת, תפקיד וכ"ו.
    עכשו תעשה לבד את החשבון כמה תוספת באחוזים זה עד ל-5300.
    ואנחנו מדברים על התוספת הגבוהה ביותר שכה מתפארים בה.

    ב. מורה בחטיבת ביניים במשרת אם ומחנכת, תעבוד לפי אופק חדש יותר מ- 50% שעות בכיתה יותר.
    ושיסלחו לי כל אלו שלא מורים – שעה פרטנית היא כמו שעה פרונטלית ולפעמים אפילו יותר קשה.
    מבחינת הכנת שיעורים ודיבור והסבר רצוף – זה אותו דבר בדיוק.
    (כמה שעות לדעתך, אתה יכול לדבר מול קבוצת אנשים ברמת הסבר חומר חדש ביום?
    ועכשו תוסיף לשאלה הקודמת את המילים: "יום אחרי יום אחרי יום" (לא חד פעמי בחודש).

    ג. ציטוט מדבריך: "אם אין שינוי בשכר שעתי, ויש שינוי משמעותי בשכר גלובלי – משמע יש שינוי."
    להוסיף עוד שעתו עבודה ולקבל יותר משכורת, זה תמיד המורה יכול לעשות גם בלי הרפורמה.
    לבקש עוד שעות, לעבוד, ומשכורתו תגדל – לא הבנתי על איזה שינוי אתה מדבר בדיוק?
    (אגב, גם באופק אף אחד לא מבטיח שאכן יתנו לך משרה מלאה, רק סיכמו מה יקרא "משרה מלאה". אם תקבל פחתו שעות, תקבל גם פחתו משכורת – וחזרנו להתחלה.

  50. דורון גרינשטיין :

    שושי, קשה לי עם כל הסמנטיקה הזו, אך לו רק היית קוראת לילד בשמו ומציינת כמה שעות בשבוע את עובדת, היה לנו הרבה יותר קל להתנהל. אגב, אני שמח שאת חושבת שאינני שטחי, כנראה :-).

    אימרי נא לי: האם את מתכוננת לכל שיעור ושיעור (כאמור 1.2 שעה על כל שעה פרונטאלית)? ההגינות מחייבת אותך לענות בשלילה. ונניח כי קיים מורה מסוג נדיר שכזה המקדיש בביתו 5 שעות לפני כל יום עבודה, הרי שלא מדובר במורה שקדן אלא במורה לא מקצועי ולפיכך מקומו אינו במערכת החינוך. אני מציע שלא נתכסה באיצטלה דרבנן: לרוב המורים מערכי שיעור מוכנים משנים עברו. קצת צניעות, איננו ממציאים את הגלגל, פשוט מלמדים את אותו החומר שנה אחר שנה.

    ואני שוב מזכיר לך, ללא כחל וסרק: סך כל שעות העבודה החודשיות שלי, בבית ובבית הספר, לעולם לא עלו על כ-140 שעות ( אני עובד במשרה מלאה). את מוזמנת להסביר לי מדוע את עדיין מתעקשת שאצלך המצב שונה.

  51. הסכם “אופק חדש” פוגע בזכויות הפנסיה :

    [...] חסרונות הרפורמה [...]

  52. שושי פולטין :

    דורון בוקר טוב,
    ראשית אני מתנצלת על הסמנטיקה. אני לא עורכת רישום, אבל אני מקדישה הרבה מאוד זמן מעבר לכל שיעור. ראשית, כן – למרות שאני מורה ותיקה מאוד – אין שיעור שלא התכוננתי אליו. כמובן שזמן ההתכוננות פחת בהרבה אבל..
    כמורה לביולגיה מעבר לכל שיעור יש לי הרבה מאוד עבודה בבית. למשל השנה התחלתי להעביר חלק ניכר מהחומר באמצעות מצגות. הכנת מצגת גוזלת זמן רב מאוד. לא את כולן העלתי לרשת, אבל הדגמה תוכל לראות כאן:http://www.tch.netanya.k12.il/SubParagraph/HighSchool/StudyingOrganization/nature/bio/class11_8.html
    חוץ מזה, יש מעבדות, התלמידים מוסרים למעבדות דו"חות מעבדה, ואני בודקת אותן (אני תמיד מצהירה שלא אבדוק את הכל , רק מדגם ובכל זאת אני בודקת הרבה מהם), הכנת מבחן, ובדיקתו גוזלים לי זמן רב מאוד. ישיבה עם התלמידים להכנת הביוטופ גוזלים לי זמן רב .אני מזמינה את התלמידים הבייתה בקבוצות קטנות – פרטניות(!) במהלך החופשה, כיוון שבבית הספר אין להם אפשרות, לא רוצים לצאת על חשבון מקצוע אחר….. לפני בחינות , אני עונה לתלמידים בפורום – ראה כאן, הפורום הקודם ירד מסיבות טכניות ומה שהתחדש זה מעט!
    http://www3.diburim.co.il/viewforum.php?f=1&sid=5701a808567f29d71945ee60f77968d9&forum=103541&alias=
    כל זה כמובן כמורה מקצועית בלבד, לא פרטתי כמחנכת וכרכזת שכבה (שם אופק חדש מוריד את שעות התגמול!)

  53. נדב פרץ :

    זיו, אולי כדאי להכיר קצת נושא לפני שאתה מתווכח עליו בכזה להט? או לפחות, להקשיב בשקט עד שתלמד את כל העובדות הרלוונטיות?

    מורות מתחילות לא קיבלו שכר מינימום – הן קיבלו פחות (2,600 ש"ח). זה נובע מזה שהן לא קיבלו – ולא יכלו לקבל – משרה מלאה.

    בנוסף, מורות לא יכולות 'לבקש – ולקבל – עוד שעות'. זה פשוט לא עובד ככה. רוב המורות המתחילות שאני מכיר היו שמחות לקבל עוד שעות ולהגדיל את המשכורת, אבל זה פשוט לא עובד כך.

    ולגבי שעות פרטניות – אני לא יודע מה הרקע המקצועי שלך, אני יודע שרוב המורות שמקיימות כאן דיון באתר טוענות ש'אין שעה קשה יותר משעה פרונטלית' – ואני מסכים איתם (מנסיון, יש להודות, שמתבסס על הוראה אקדמית ולא יסודית). שעה פרטנית היא אינטנסיבית ושוחקת הרבה פחות, עבור רוב המורים, משעה פרונטלית – אם כי זה עניין סובייקטיבי, ותמיד יתכנו חריגים.

  54. זיו :

    נדב.

    לצערי אני מכיר את הנושא ולצערי "קצת" יותר מידי טוב.

    תקרא את הפסקה השנייה בתגובתך ותענה לי:
    סך השעות של בתי ספר לא גדל, מהיכן יתן המנהל/ת עוד שעות נוספות למורים שלא קיבלו משרה מלאה?!
    האם ידוע לך שבהסכם אופק חדש אין הבטחה למשרה מלאה, אלא מקסימום הקף המשרה שהיה לפני הרפורמה?
    נראה לי שהם מקווים שיהיו מורים שירצו להוריד שעות ועל ידי זה יהיה אפשר לשמור( לא להגדיל) על הקף המשרה של מורים אחרים שאמורים לתת יותר שעות – שאף אחד לא יודע "איפה", "מה", "ומאיזה תקציב".

    מורות שבאמת רוצות עוד עבודה, תמיד יכולות לעבוד במקום נוסף. לא תמיד הכל חלק ונוח.
    אבל במשכורת שיקבלו על העבודה הנוספת, הם מעדיפות לא לפצל את עבודתן. (אתה יודע שברכיבי המשכורת לפני הרפורמה יש תוספת למורה שעובדת בשלושה (או יותר) בתי ספר? – זה קיים! כלומר, זה היה קיים, עכשו המורה אפילו את זה לא תוכל לעשות).

    ולגבי שעה פרטנית.
    אין ספק ששעה פרונטלית היא הרבה יותר קשה ושוחקת, אך שעה פרטנית היא לא הרבה פחות ממנה.
    קח את נסיונך באקדמיה.
    האם כניסה להרצאה לפני אודיטוריום של סטודנטים הוא הרבה יותר קשה מאשר אם היית צריך להעביר שיעור השלמה לחמש סטודנטים (סטודנטים – לא תלמידים שצריך לפעמים להתחנן לפניהם) שהתקשו בהבנת החומר, ועליך להסביר להם שוב "ולאט"?
    אןי מה להכין?
    זה כמו לשבת בקפיטריה?

    ** ואני יודע על מה אני מדבר.

  55. נדב פרץ :

    'האם ידוע לך שבהסכם אופק חדש אין הבטחה למשרה מלאה, אלא מקסימום הקף המשרה שהיה לפני הרפורמה?' – הנקודה היא בדיוק שעכשיו, עבור אותו היקף משרה, מורות יעבדו יותר ויקבלו יותר שכר. זו כל הפואנטה של הרפורמה.

    'מורות שבאמת רוצות עוד עבודה, תמיד יכולות לעבוד במקום נוסף. לא תמיד הכל חלק ונוח' – נכון, לפעמים בבית ספר אחר, לפעמים בשיעורים פרטיים ולפעמים כמלצרית. זה לא חלק וממש לא נוח, ואופק חדש פותר את הבעיה הזו. נראה לי כמו נקודה (גדולה) בעד ההסכם, לא?

    ולגבי השעה הפרטנית – שוב, כנראה שזה עניין סובייקטיבי.

  56. דורון גרינשטיין :

    שושי בוקר טוב. מדוע אינך נוקבת במספר שעות שבועיות?. אין לי ספק שאת עושה מלאכת קודש, אך גם אם תחשבי את סך כל השעות הללו, לא תגיעי ליותר מ-0.2 לכל שעה פרונטאלית שהם כ-45 שעות חודשיות של עבודה ביתית. אגב, המצגות המצוינות הללו ישרתו אותך, מן הסתם, גם בשנה הבאה והוא שטענתי מלכתחילה.

    נקודה נוספת, אם באמת רוצים לחשב כראוי את התקבול הריאלי על שעת עבודה של המורים פר שעה, אין להתעלם מן העובדה שהשכר נשאר בעינו גם בתקופת החופש. נקודה שמשום מה לא מוזכרת בכל הדיונים הללו, וראוי שתוזכר.

  57. זיו :

    אוקיי, אנחנו מתקדמים.

    מוסכם עליך שלב הרפורמה זה "רק" לתת למורים אפשרות לעבוד יותר על מנת להרוויח יותר (ונגיד ביחס שווה על מנת לא להכניס עוד נושאים לדיון).
    האם המטרה הזאת מצדיקה לכפות זאת על כל המורים?
    ותסכים עימי שיש לפחות מורה אחת (אני טוען הרבה הרבה יותר) שיפגעו מזה ולא מעט.
    ועדיין איני יודע (ופה באמת איני מבין) מאיפה יהיה לבית הספר את תוספת השעות לתת למורים ללמד על מנת שיוכלו להרוויח יותר – אלא אם זה יבוא על חשבון מורים אחרים (חדשים כבר אמרנו?).

    להערכתי (ואף אחד לא יודע מה יהיה) חלק מהמורים אכן יגדיל את הקף משרתו (ומשכורתו בהתאם) והרוב המוחלט ימשיכו לעבוד באותו הקף שעות (שיכלול הקף משרה מצומצם יותר) ובאותה משכורת (יותר משכורת או פחות משכורת – אמרנו לא נכנסים לזה למען הפשטות).

    אז איפה יתרונות הרפורמה?

  58. שלוי :

    החסרון הגדול של אופק חדש:
    אף אחד לא יודע את פרטיו, חלקם עדיין לא סוכמו.
    כל יום מונחתות הנחיות חדשות.

    אפילו אריה האגדי לא יודע לענות באופן החלטי.
    דוגמאות :
    מורה שואלת לגבי שעות ניהול כיתה, שעתיים מ -5 השעות הפרטניות נקבעו כשעות לניהול כיתה למחנכות. המנהלת דרשה מאותה מורה לעבוד בשעתיים אלה מול קבוצה קטנה, המורה הבינה כי בשעות אלה היא מכינה מערכים, מקשטת את הכיתה, ממלאה דוחות אין סופיים…
    אריה עונה : "השעות הן לאו דוקא לעבודה פרטנית".
    מה זאת אומרת לאו דוקא? כן נועדו לניהול כיתה או לא?
    מורת שילוב שואלת על אופן שילובה באופק חדש, אריה עונה כי עדיין לא סוכם…

  59. אופק חדש: מורים, עצרו את ההרעה בפנסיה :

    [...] ד. הרעה בתנאי היציאה לשבתון. [...]

  60. האם הסימולציה בתלושי השכר תשכנע מורים להצטרף ל"אופק חדש"? :

    [...] יכול להיות שהסימולציה אכן תראה ששכר המורה ב"אופק חדש" גבוה יותר. זאת לאחר שהגדילו למורה את מספר השעות במשרה (והורידו בכך את שכר העבודה לשעה). השכר החודשי למורה ב"אופק חדש" עלה, במיוחד למורים מהדור הצעיר.  יש המציגים זאת כשיפור במצב המורה, ויש המציגים זאת כהרעה בתנאי העבודה של המורה. דיונים רבים על כך נערכו ב"עבודה שחורה" (פה, פה, פה ועוד ועוד). זאת נוסף על הדיון הציבורי שנערך ב"עבודה שחורה" בפרטי ההסכם – יתרונותיו וחסרונותיו (פה, פה, פה, פה, פה,פה) [...]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.