אופק חדש: פרויקט דיון ציבורי של "עבודה שחורה"
בימים אלה מחריף המאבק סביב רפורמת "אופק חדש", כשברקע מסע פרסום מחודש לרפורמה, שמועות (שהוכחשו) על חתימת הסכם סופי בהיחבא, ומידע לפיו נשללת מהמורים אפשרות הבחירה שלא להצטרף לרפורמה. צוות חינוך של אתר "עבודה שחורה" מבקש לחפות על היעדר דיון מעמיק ברפורמה בכלי התקשורת, בסדרת מאמרים על יתרונותיו וחסרונותיו של ההסכם המתגבש.
הבהרה לפני שמתחילים: מאחר שהמידע מובא מתוך מקורות רבים ושונים, יכול להיות שהמידע אינו מלא ואף שגוי. הקוראים מוזמנים להוסיף מידע או לתקן מידע לא מדויק.
רפורמת "אופק חדש" על קצה המזלג
רפורמת "אופק חדש" היא הסכם קיבוצי על מבנה ההעסקה והשכר של עובדי הוראה בבתי הספר היסודיים ולחטיבות-הביניים. הרפורמה הושגה במשא ומתן בין משרדי החינוך והאוצר ובין הסתדרות המורים. מטרתה המוצהרת של הרפורמה היא שיפור מעמד המורה, שילוב כ"א איכותי בהוראה וקידום הישגי התלמידים ומערכת החינוך בכלל.
עיקרי הרפורמה:
1. סולם שכר חדש למורים, הכולל תוספת שעות עבודה למשרה תמורת תוספת שכר. הסולם מעניק תוספת גדולה יחסית למורים חדשים (אשר עד היום נזקקו להשלמת הכנסה) ותוספת קטנה יותר למורים וותיקים. חישוב גודל התוספת מורכב ביותר ומשתנה בין מורה למורה.
2. סולם שכר נפרד למנהלים
3. העצמת סמכות למנהלים על-ידי גמישות העסקה של המורים. כלומר, נתינת סמכות למנהל לפטר מורה.
4. השעות הנספרות למשרת מורה תכלולנה בנוסף לשעות הוראה מול כיתה גם שעות הוראה פרטנית, שעות לישיבות, פגישות עם הורים, הכנת שיעורים ובדיקת עבודות בתוך מתחם בית הספר. עובדי ההוראה יחתמו על שעון נוכחות.
5. השכר שייקבע למורים יהיה שכר כולל ללא גמולים.
6. ישתנה סולם הקידום לדרגות שכר, תוך הגבלת שיעור המורים בדרגות הגבוהות
דיון סביב "אופק חדש" – האוטובוס והרשת
בעיתונות מבשרים על ה"יוליבוס" – האוטובוס של יולי תמיר שיצא לטיול לפרסום רפורמת אופק חדש ברחבי המדינה ב – 16 ביוני. זהו ניסיון נוסף במערכת ההסברה של שרת החינוך, המעוניינת להטיל על בתי-הספר את הפעלת הרפורמה, לאחר קמפיין פרסומי שנכשל. השאלה היא מדוע צריך להפעיל אמצעי-פרסום – שעולים הרבה כסף וגם מהווים בזבוז משאבים יקרים – במקום לעורר דיון ציבורי על היתרונות והחסרונות של הרפורמה? אם מורים אינם חותמים על הסכם הרפורמה ומתלבטים, אולי יש דברים בגו? האם מסע פרסום הוא דרך לשכנע את המורים ואת הציבור? פרסום אינו שיחה אלא שידור חד כיווני, ניסיון ליצור דעת קהל חיובית כללית ושטחית, שעלולה ליצור לחץ על המורים. אך זו לא הדרך. הדרך היא דיון ציבורי: מה חיובי ברפורמה ומה שלילי בה. ואכן שרת החינוך מדברת על כך, ומבטיחה כי יהיה דיון והוא יוחרג מהכללים הנהוגים בשירות המדינה על מנת לאפשר למורים להשתתף בדיון ציבורי פתוח. יולי תמיר מדברת על מפגשים עם מורים המוזמנים להביע את דעתם ולהשתתף בגיבוש מדיניות המשרד.
לנו אין תקציב לשכור אוטובוס ולהסתובב בין בתי הספר – אנחנו מבקשים לארח אתכם כאן – למסע של שיחה ברשת.
בפרק הבא: יתרונות הרפורמה…
נערך על ידי מערכת עבודה שחורהתגיות: אופק-חדש, הסתדרות-המורים, יולי-תמיר
קישור קבוע
26 תגובות
Email This Post



12 ביוני, 2008 בשעה 10:06
היום יום ה’ 12.6 בשעה 10:30
תתארח יולי תמיר בוואלה LIVE .
כבר עכשיו מוצף האתר בשאלות
ענייניות יותר וענייניות פחות.
ממליצה לצפות ולשים לב היטב על מה בוחרת השרה לענות וממה היא מתעלמת.
12 ביוני, 2008 בשעה 10:11
גליה שלום
נשמח אם תעתיקי מאתר ואללה את השאלות החשובות ואת תשובות השרה ותכיני לנו כתבה מסכמת שאותה נפרסם ביום א' לטובת מי שיחמיץ את הדיון
חבל שזה נערך בשעות בהן הרבה מורים עובדים …
12 ביוני, 2008 בשעה 12:03
יש לי כמה הצעות ייעול לקמפיין:
למה שהשרה המכובדת לא תגייס כמה דוגמניות מעורטלות ?
ניתן גם להוסיף להקות "מורים" עם כיתוב קטן "המציג אינו מורה" שיזעקו בקצב קריאות עידוד לשָלִיטַה ולרפורמה
ועל צידי האוטובוס יתנוססו הכתובות הבאות:
בערות היא כוח
קדימה היא אחורה
רפורמה היא חירות
חירות היא עבדות
אופק זה איפה שאני רואה את המורה
האח הגדול עינו פקוחה.
ותודה לג'ורג' אורוול שחזה את העתיד
ותשובתי לשרה מאותו מקור "לא איכפת לי. בסופו של דבר ינצחו אתכם. במוקדם או במאוחר יעמדו על טיבכם, ואז יקרעו אתכם לגזרים."
12 ביוני, 2008 בשעה 14:01
המטרות הן מוצהרות. אין קשר ביניהן לבין "אופק חדש". "אופק חדש" אינו מרחיב אופקים, אלא מצטמצם בהסכם שכר. זהו הסכם קיבוצי בלבד. רפורמה היא תיקון. אם רפורמה זו היא תיקון? על כך הויכוח. האם ההסכם ישפר את מעמד המורה? גם על כך ויכוח. אין שום קשר בין המטרה המוצהרת של קידום הישגי התלמידים לבין הסכם שכר זה.
12 ביוני, 2008 בשעה 17:24
לדליה
אני לא מכיר אף אחד למעט דוברים מטעם שחושב שההסכם ישפר את מעמד המורה.
זהו אחד מהסכמי השכר הגרועים ביותר ש"הושגו" ע"י איגוד מקצועי שנראה שאינו קנוי ע"י המעביד.
12 ביוני, 2008 בשעה 17:52
למשה כץ
במקום אמירות כלליות עדיף נקודות עניניות. אני מציעה לך להגיב באופן ספציפי לפוסטים הבאים המפרטים את היתרונות והחסרונות. רק עם טענות ממשיות אולי אפשר יהיה לשנות את רוע הגזרה.
12 ביוני, 2008 בשעה 19:41
כולנו רוצים וחולמים על רפורמה אמיתית בחינוך.
המורים יודעים כמה מערכת החינוך זקוקה לרפורמה אמיתית בחינוך, ולא לרפורמה מדומה שככל שנתקרב לחינוך יתרחק מאיתנו לאופק. מורה שחוק הוא מורה רע לחינוך!!!!!
אף אחד מהמורים לא היה צריך מסע פרסומת, אם היתה רפורמה בחינוך שהיתה גורמת להעלאת רמת החינוך והפחתת האלימות.
ובסגנון ד י י נ ו …
אילו ברפורמה היו מדברים על הקטנת מספר התלמידים בכיתות, לא היינו זקוקים למסע שכנוע יקר.
אילו ברפורמה היו מדברים על תוספת שעות הוראה לתלמידים, שעות שקוצצו, ולא היו מדברים רק על תוספת שעות הוראה למורים, לא היינו זקוקים למסע שכנוע יקר.
אילו ברפורמה היו מדברים על חיזוק המורה בכוחות מקצועיים לסיוע בהדברת האלימות והמצוקה בבתי הספר, לא היינו זקוקים למסע שכנוע יקר.
אילו ברפורמה היו מדברים על תוספת שכר לא בתמורת תוספת שעות הוראה לא היינו זקוקים למסע שכנוע יקר.
אילו ברפורמה היו מדברים על החלפת חלק מהשעות הפרונטאליות בפרטניות, לא היינו זקוקים למסע שכנוע יקר.
אילו ברפורמה היו משווים את שעות עבודת המורה בארץ, לשעות ההוראה של המורה במדינות הארגון, לא היינו זקוקים למסע שכנוע יקר.
אילו ברפורמה היו משווים את ימי הלימוד בארץ, לימי הלימוד בארצות הארגון, לא היינו זקוקים למסע שכנוע יקר.
אילו ברפורמה היו משווים את מספר התלמידים בכיתה בארץ לממוצע מספר התלמידים הארצות הארגון, לא היינו זקוקים למסע שכנוע יקר.
אילו ברפורמה היו שוקדים על העלאת מעמדו של המורה, ולא על רמיסת זכויותיו, לא היינו זקוקים למסע שכנוע יקר.
אילו הרפורמה היתה משפרת את שכרו של המורה המתחיל, ולא גורמת לו לברוח בגלל לחץ העבודה לא היינו זקוקים למסע שכנוע יקר.
אילו הרפורמה היתה גורמת לסטודנטים להילחם על כל מקום פנוי במכללות להוראה לא היינו זקוקים למסע שכנוע יקר.
לפיכך אנחנו מורי הסתדרות המורים הרוצים ויודעים את חשיבותה של רפורמה בחינוך, מקווים שלא יכפו עלינו הסכם תעסוקה חדש שיביא לחיסול החינוך הציבורי, שיביא לבריחת המורים הטובים מהמערכת. במקומו יביאו הסכם שיביא אור לחינוך ילדינו ונכדינו.
12 ביוני, 2008 בשעה 22:10
יולי תמיר, רפורמה אמיתית לא צריכה פרסום. בעבר ניסית מסע פרסומי בעתונים ובטלויזיה. מסע פרסום זה עלה הון ולא השיג את המטרה שהצבת. יולי, עם עובדות לא מתווכחים. כנראה שהתבלבלת, הרפורמה טובה מאוד לאוצר. לחינוך ולעוסקים בחינוך היא מאוד גרועה.
יולי כדאי שתעסקי בחינוך נטו, תבני רפורמה המתייחסת לחינוך כמו מספר התלמידים בכיתה, פתרון לילדים עם צרכים מיוחדים, פתרון לילדים בסיכון, העלאת מעמד המורה ע"י העלאת שכר ראלית, פקוח על תנאי הקבלה למכללות, השתלמויות מורים על ידי אנשי מקצוע להוראה דיפרנציאלית ועוד ועוד….
במקום זה את מתכוונת לפגוע בחלשים, את מתכוונת לחסל את שעות מתי"א שנותנות מענה דידקטי ורגשי לילדים עם צרכים מיוחדים, חיסלת את החינוך למבוגרים, חיסלת את האולפנים, התכוונת לפגוע בשרות הלאומי וכנראה עוד ידך נטוייה.
יולי רדי מהעץ הגבוה והצילי את שמך- הרפורמה לא תתקבל גם אם תפעילי איומים ולחצים כבדים יותר. רפורמה עושים תוך דיאלוג עם מי שעוסקים בחינוך ולא עם נערי האוצר!!!
13 ביוני, 2008 בשעה 16:55
אני עוד לא הצלחתי להבין את עניין השעות הנוספות.
כאשר מורה בכיתה א' תעבוד עם קבוצה פרטנית-
איפה יהיו שאר ילדי הכיתה ומה יעשו? יעבדו עם המורה של כיתה ב'? אז מה יעשו אז תלמידי כיתה ב'?
רק מי שאינו מכיר את המקצוע יכול להאמין שבמספר השעות הנוספות המוצע, יספיק מורה גם להשתתף בישיבות, גם להיפגש עם הורים, גם להכין חומר ולבדוק בחינות וגם לתת שעות פרטניות.
כלומר, בסוף שבוע של 36 שעות, עם תוספת משכורת לא משמעותית, כי התוספת היא מלכתחילה על בסיס נמוך, יצטרך המורה להמשיך ולעבוד בבית.
וכמה זמן תהיה הפסקה לארוחת צהריים? האם היא תיכלל במסגרת שעות העבודה?
כי אם לא, יצטרך מורה לשהות בבית הספר למעלה משמונה שעות ביום ובבתי ספר רבים אין בכלל סביבת עבודה שמאפשרת את זה?
ואיפה יאכלו התלמידים, ומה יאכלו? והאם בתי הספר ערוכים פיזית לעבודה בקבוצות פרטניות?
מה זה בכלל קבוצות פרטניות?
המורה יחלק את הכיתה לקבוצות משימה ויעבור ביניהן?
תודה רבה. את זה עושים כבר היום.
כאשר פורטים את ההסכם לפרטים הקטנים, מסתבר שיש הרבה יותר שאלות מתשובות.
בסופו של דבר מה שיקרה הוא שהמנהל מקבל זכות לבנות תכנית "גמישה" לפי צרכיו והבנתו. זו המשמעות של הרפורמה.
מלבד זאת- אם כוח ההוראה הנוכחי אינו משביע רצון באיכותו, הרי יש חשש סביר שאותם המורים הלא מי יודע מה, פשוט יעבדו יותר שעות.
אז מה אנחנו צריכים? עוד מאותו הדבר?
כי צריך להיות ברור- הריפורמה הזאת אינה אטרקטיבית יותר מהמצב הקיים, ואלי אף אטרקטיבית פחות. היא לא תשפר כלום.
ריפורמה אמיתית צריכה להיות מבוססת על שינוי סטנדרטים והקצאת משאבים בהתאם.
13 ביוני, 2008 בשעה 19:46
לנעמי טלטש,
כדי לחזק את דבריך הרי קישור לכתבה של ערוץ 10 "חלם בחדר מורים"
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=555917&TypeID=1&sid=126
14 ביוני, 2008 בשעה 0:23
במקום לסכם לכם את הראיון עם יולי תמיר בוואלה. אזכיר לכם שתי אגדות ילדות מפורסמות (ממוצא גרמני): הראשונה "הנזל וגרטל".
והשנייה כיפה אדומה.
בשני המקרים יש לנו אמא רעה המפקירה את ילדיה ואף רוצה להפטר מהם. (משורש פיטורים)
בהנזל וגרטל למדנו להזהר מפיתויים עליהם נשלם ביוקר.
ובכיפה אדומה למדנו – שלא טוב היות האדם לבדו ביער – במיוחד אם הוא ילדה ללא קביעות או סבתא לפני פרישה.
והצייד ? מי הוא הצייד שיציל את כיפה אדומה וסבתא ? – האם הוא יהיה עו"ד מפולפל או אולי חבר כנסת הגון וחרוץ ?
14 ביוני, 2008 בשעה 12:36
איזה שיעור מקבלים ילדינו מכל הפרשה הזאת? – שפת הכוח. לאכוף בכוח ובמרמה.
זה השיעור של שרת החינוך לידי ישראל.
כדאי לה ללמוד קצת הסטוריה. מי השתמש בכוחניות ומה עלה בגורלו בסופו של דבר.
14 ביוני, 2008 בשעה 17:55
לשושי
צפיתי בכתבה והנה מה שראיתי:
התפתחות בעיות גב, למורים ולתלמידים.
פשוט צריך לצפות בכתבה ללא קול, פעמיים שלוש. וגם מי שאיננו מבין בנושא, לא יוכל שלא לראות את הבעיה.
בשעתו הפניתי שאלה בנושא הזה לוועדת דברת.
התשובה היתה:
לא חשבנו על כל הנושא של בעיות גב, לתלמידים או למורים.
נו, באמת, למה שיחשבו?
15 ביוני, 2008 בשעה 19:49
שנים רבות אני מלמדת ילדים בכיתתי להביע את דעתם בנושאים שונים, אני מבקשת מהם לקבל החלטות תוך שיקולי הבעד והנגד, ובעיקר להיות שותפים להוצאה לפועל של תוכניות כיתתיות וכו'.
עצוב! עצוב! שאני מחנכת על ערכים שאינם תקפים לגבי כמורה.
הכל נראה זיוף אחד גדול.
אני לא אוכל להמשיך בדרכי זו כיוון שזאת רמאות אחת גדולה.
15 ביוני, 2008 בשעה 20:33
כאזרחית הגונה במדינה שלי, במדינה היחידה שיש לי ולרבים מחברותי בחדר המורים,אני מרגישה נרדפת,מושפלת ומאויימת כפי שלא חשתי מעולם.לפעמים נדמב לי שאני בסרט רע, מה שקורה במערכת החינוך הוא פשוט ביזיון. בשם הדמוקרטיה עורכים צייד מכשפות בציבור המורים. אחרי כל זה עוד מצפים מהמורים להוביל,לחנך ולעצב את הדור הבא. כיצד ניתן לחנך לדמוקרטיה כאשר המורים מאויימים ותכנית הרפורמה נכפיתעלינותחת איומים?,הדיווחים סןתרים ומילה של משרד החנוך אינה מילה? ארגון העובדים הגדול והחזק (לכאורה)במדינה משתף פעולה עם מדיניות כפיה ומעלים את פרטי ההסכם מעיני המורים. כל הנציגים בהסתדרות המורים (להוציא ענת שניידר) משתפים פעולה עם וסרמןואינם מעיזים לצאת נגדו…שמא ישללו מהם את ההטבות ומנעמי התפקיד. אוי לנו לסדום היינו ולעמורה דמינו… ואיפה התקשורת? כלב השמירה של הדמוקרטיה!!! מדוע לא בודקים את התנהלותה של הסתדרות המורים?…. כל מי שעניין החינוך והדמוקרטיה בנפשו מוזמן להצטרף למאבק המורים/ העובדים בישראל.
15 ביוני, 2008 בשעה 20:57
זו שנתי החמישית כמחנכת. אני רואה בעבודתי זו שליחות, כמעט התנדבות. אין לי מילים לתאר את הקושי וההתמודדות וההשקעה היומיומית בעבודה. לתומי חשבתי שמגיעה לי העלאה בשכר בלי התניות והוספת עומס. אני מרגישה כמו אמה עבריה מודרנית במערכת הזו, ובכל זאת אני כאן כי זה חשוב לי מידי. כי באתי לשנות. אופק חדש מאכזב אותי ומרפה את ידי.
15 ביוני, 2008 בשעה 21:02
אני כמורה 14 שנות וותק שנה שננייה בתואר שני להוראת המתמטיקה והמדעים ובגיל 40 מתחיל לאבד כל תקווה בתחום ההוראה לאחר ההסכם החדש אופק חדש שלא מתחשב כלל במאמציהם של עובדי הוראה ותיקים שכל הזמן משתלמים ומשברים את שיטות ההוראה שלהם ,התגמול למאמץ זה לא הולם ומדכא ,אני אישית עם שאירית הכוחות מנסה להתחיל ללמוד נושא אחר בשנה הבאה וני לא יודע אם אצליח להתחיל קריירה חדש בגיל שלי.
15 ביוני, 2008 בשעה 21:52
חברים,
למה לאבד תקווה ? למה לא לעשות דבר פשוט אחר ? ללמה שלא תייצגו את עצמכם במקום וסרמן ?
15 ביוני, 2008 בשעה 22:17
אני כמורה עם למעלה מ 20 שנות וותק כל כך מאוכזבת, הן ממערכת החינוך והן מהארגון המתיימר לעמוד לצידנו המורים, אין ספק מערכת החינוך חולה, אולם איך ניתן יהיה להבריאה, אם אותם "אנשי מקצוע" האמורים לטפל בה ולגרום להתאוששותה אינם ראויים !!!, הדרך בה מנסים לכפות את האופק עוד לפני שמי מאיתנו המורים יודע בדיוק מה סוכם מעורר שאלות נוקבות לגבי דרכו של הארגון והעומד לנגד עינייו, האם טובת המורים, או שמא טובתם הפרטית/פוליטית.
אין ספק, זו אינה הדרך שבה אלפי מורים היו מצפים שידאגו לטובתם.
16 ביוני, 2008 בשעה 0:02
אופק חדש הוא הסכם ללא אופק.
זוהי אינה רפורמה אלא הסכם שכר ותו לא. זהו הסכם שכר חדש המרע את תנאי המורים ואינו מיטיב עם התלמידים באופן ראוי ומשמעותי.
גם מבלי להיות מומחה לתעסוקה ניתן לקרוא את ההסכם ולראות כיצד המורים נדרשים לעבוד הרבה יותר שעות בשביל פחות שכר. ( פר שעה )וזוהי אפילו לא הבעיה העיקרית בהסכם. מורה שירצה להתקדם בדרגה עם השנים יאלץ להמתין שנים רבות בתור כי התקנים לא יאפשרו לכל אחד לשדרג את מעמדו. השכר ישאר בעינו כל זמן שהמורה נשאר בדרגתו וכך תתנפץ לה עוד אשליה של קידום המלווה בשכר גבוה יותר. ושוב – זה רק קצה הקרחון.
16 ביוני, 2008 בשעה 0:49
ותוספת למה שענת כתבה (7), אילו היה האוצר מוכן להקצות תקציב לרפורמה אמיתית ולא לנסות להגיע לחסכון ע"י רפורמה מדומה, דיינו.
16 ביוני, 2008 בשעה 6:06
[...] אופק חדש: פרויקט דיון ציבורי של "עבודה שחורה" 21 מפוקחת, אהרוני שירית, עירית, דניאלה, מאבד תקווה במערכת החינוך, אורית [...] [...]
16 ביוני, 2008 בשעה 9:29
אוטובוס יולי יוצא לדרך היום, בנסיון נואש נוסף לקדם את הרעה על משרד החינוך. גברתי השרה ילדי עוטף עזה עומדים לפני בגרות ללא שקט ללא ריכוז ללא יכולת התמודדות עם המצב ואת מבזבזת כספים לשכנע את השטח במשהו שרק השטח מבין. האופק עליו את בונה הוא אופק שחור למערכת החינוך הוא אינו נכון ואף פוגע. בתי ספר מספרים על בלאגן וחוסר הצלחה ואת? מספרת סיפורים שאינם מעוגנים אפילו בתיאוריות חינוכיות
אבוי לאקדמיה שרואה בחינוך דרך לעבדות ולא להעצמה.
16 ביוני, 2008 בשעה 21:23
עלינו,מורי ההסתדרות, קצת לפזול לעבר עמיתינו מארגון המורים וממש לקנא, הם מעורבים באופן פעיל בשינוי, מקיימים מפגשים לכתיבת הרפורמה שלא יכולה לצאת לדך ללא מעורבות מהשטח – המורים. הם הקימו תנועה המכונה "רוח חדשה בארגון המורים" ואנו מנגד עדיין מקבלים בשתיקה את המשא ומתן ההזוי שההסתדרות מנהלת מול משרד החינוך.
אם אין אני לי מי לי,עלינו לחבור יחדיו ולנצל את החופשה לאיחוד כוחות נגד האטימות של הגוף, שלכאורה, אמור לייצגנו.
17 ביוני, 2008 בשעה 15:20
מספיק לעבוד על כולם, כמה שעות לימוד נוספות לתלמיד?
נדה!
התלמידים רק מטיילים בין שיעורים וצריכים אח"כ להשלים שיעורים שהוצאו מהם בשביל להצדיק את הרפורמה.
17 ביוני, 2008 בשעה 19:43
אני מורה בכירה עם 25 שנות וותק. אין לי תואר ראשון ובגיל 51 זה לא הזמן שאעשה אותו. רוב שנותי בהוראה לא הייתי עובדת משרד החינוך.מה יעלה ב"גורלי" האם בגילי אצטרך להשלים התואר? או שאפוטר? אני חד הורית וכלכלית קשה לי??????????????