ככה משנים

מאות בתי עסק מאפשרים גישה נוחה לנכים * בעלי ההון התחילו לשלם ארנונה, אחרי שנים של התחמקות * המלצריות ב"קופי טו גו" יזכו לתנאי עבודה הוגנים * רשימת המאבקים שהייתי שותף בהם * ושהסתיימו בניצחון * ככה משנים

מאת: איתמר כהן

בשנים האחרונות לקחתי חלק במאבקים חברתיים-סביבתיים רבים, שהסתיימו בניצחון. בחלק קטן מהמקרים לקחתי חלק מרכזי במאבק, פניתי למבקר המדינה, נפגשתי עם ח"כים וכו'. אבל לרוב, חלקי במאבק הסתכם בכך שעשיתי את הדברים שאני הכי אוהב לעשות בלאו הכי: לשבת בבתי קפה, לרכוב על אופניים ולנגן בגיטרה. תתפלאו, גם זה מועיל מאוד למאבק.

בית קפה זה הכי חברתי, אחי

את הפעילים ב"נוער במעגלי צדק", רובם ילדים בני 15, פגשתי במקרה, במרכז ירושלים. הם הפגינו למען זכויות של עובדי קבלן, ואני, שאוהב תמיד להפגין, בעד הנגד ונגד הבעד, הצטרפתי אליהם – והתאהבתי מיד. ברגעים של ייאוש מהסיכוי לשנות אני נזכר בהם – ומתעודד ומתמלא תקווה, שיש עתיד למדינה הזאת.

"פרויקט הדגל" שלהם הוא התו החברתי – מעין "תעודת כשרות חברתית", המוענקת למאות בתי עסק ברחבי המדינה, אשר מעסיקים את עובדיהם בתנאים הוגנים ומספקים גישה נוחה לנכים, ועומדים בביקורות בנושא.

חבריי ואני מקפידים לשבת בבתי קפה בעלי תו חברתי. לעתים קרובות לפני צאתנו מהמקום אנו ניגשים אל המנהל, ומודיעים לו חגיגית, שבחרנו דווקא את העסק שלו רק בזכות ה"תו".

יש לי מאות סטודנטים (אני מלמד הנדסת מחשבים). בכל שיעור אני כותב בפינת הלוח "מה עשית השבוע למען חברה וסביבה טובה יותר". בחלק מהפעמים העצה השבועית היתה להעדיף בתי עסק בעלי תו חברתי.

רשימת בתי עסק בעלי תו חברתי.

NFC

NFC הוא אתר החדשות העצמאי ביותר בישראל. התחקירנים שלו לא מפחדים לתקוף את בעלי ההון החזקים והמקושרים ביותר– ראו, למשל, התחקירים של איילת פישביין על משפחת דנקנר, או החשיפה החשובה של יואב יצחק על פגישת "הון-שלטון-עיתון" הידועה לשמצה.

מאז שהתוודעתי ל-NFC, עשיתי כמיטב יכולתי (הצנועה) כדי לקדם אותו: פרסמתי שם כמה טורים שלי; קישרתי לכתבות ב-NFC מבלוגי; בכל פעם שאני משתמש במחשב ציבורי (באוניברסיטה, או בקפה אינטרנט), אני משנה את דף הבית ל-NFC; בהרצאות שהעברתי בפני מאות אנשים, הסברתי את החשיבות שבקידום אמצעי תקשורת חופשיים (יחסית) כמו גלובס, "מקור ראשון", הארץ ו-NFC.

מס' הכניסות הייחודיות ל-NFC הכפיל עצמו בתוך כשנה וחצי, והוא עומד כיום על כ-30,000 ביום. כמובן, התרומה שלי להצלחה היא מזערית. למעשה, הסיבה להצלחה של NFC היא לא שיווקית (לטעמי, העיצוב של האתר עדיין גרוע) – אלא תוכנית: חלק ניכר מפרשיות אולמרט, הירשזון וכו' התפרסמו קודם כל ב-NFC – הרבה לפני הפרסום בשאר העיתונים.

www.nfc.co.il

איילת

היא היתה יפה כמו מלאך, נמרצת ואסרטיבית כמו שאני אוהב, מהפכנית ואידיאליסטית. היא החזיקה ביד מגאפון, צעקה סיסמאות קליטות – והקהל חזר אחריה.

גם להפגנה נגד תכנית ספדי, כמו לרוב הפעילויות של "מגמה", הגעתי בעיקר מתוך אידיאליזם – אבל גם בגלל הצד החברתי: "מגמה ירוקה" הוא, כידוע, ארגון השידוכים המוביל בישראל: שאני אשאר בחוץ?

וגם מזה לא יצא כלום.

החדשות הטובות: גם את השידוך הנוכחי שלי (שהוא מוצלח עשרת מונים אפילו מאיילת, כמובן) הכרתי בזכות הפעילות; אה, כן, וגם תכנית ספדי בוטלה.

מסה קריטית

מסה קריטית היא מפגש של רוכבי אופניים רבים הרוכבים יחד ברחובות העיר. המטרה: קידום זכויות רוכבי האופניים, הגברת הבטיחות בדרכים ושיפור איכות החיים והסביבה של כלל התושבים בעיר.

הרכיבות של מסה קריטית מתקיימות מדי יום ו' האחרון בכל חודש במאות ערים ברחבי העולם – וגם בארץ: בירושלים, ת"א, באר-שבע, מודיעין ועוד.

בזכות הפעילות של "ישראל בשביל אופניים" (יב"א) כבר הוקמו 74 ק"מ של שבילי אופניים בת"א. ע"פ סקר שערכה עיריית ת"א, שיעור התל-אביבים המגיעים לעבודתם באופניים עלה מ-2% מהאוכלוסיה ב-1996, ליותר מ-5% מהאוכלוסיה ב-2005 (אין לי נתונים עדכניים יותר).

כיום יב"א פועלת במרץ בכנסת כדי לקדם את החוק החדש לקידום הרכיבה על אופניים (לפרטים ועצומה).

כבוד לעושים במלאכה: יותם אביזוהר, אמיר פסטר – וגם האזרח דרור, שכתב פוסט מעולה שמסביר את היתרונות שבריבוי האופניים – לכלל הציבור (כולל לאלה שכלל לא רוכבים בעצמם).

"תרומתי" הצנועה למאבק מסתכמת בהגעה ל"מסות" מדי פעם, כשמתאפשר.

קפה חברתי

שביתת המלצריות ב"קופי טו גו" באוניברסיטת ת"א הייתה לאחד הסמלים של ועדי עובדים מאורגנים, שקצו בפגיעה בזכויותיהם ע"י המעסיקים.

בין הפעילים החברתיים התותחים שעזרו למלצריות: שי כהן, עמי וטורי; וגם, חניכי הנוער העובד והלומד.

המאבק הסתיים בניצחון.

חלקי במאבק הסתכם במשלוח מייל להנהלת הרשת, ובו הודעה על כך, שבכוונתי להחרים את כל סניפיה, עד שאקבל הודעה על פתרון הוגן של הסכסוך (ואמנם, כך עשיתי – יש, ברוך השם, מספיק בתי קפה טובים אחרים בארץ).

איך אפשר לעזור

יש בארץ מעט פעילים חברתיים וסביבתיים, שמשקיעים במאבק את עיקר זמנם ומרצם, בהתנדבות.

לרובנו אין את היכולת או הרצון להשקיע כל כך הרבה – וזה בסדר גמור. העזרה של הציבור הרחב יכולה להתבטא בפעולות פשוטות הרבה יותר: הגעה להפגנה, אחת לכמה חודשים; משלוח דוא"ל לח"כ הנכון, ברגע הנכון; תגוביות לכתבות.

בטור זה קראתם כמה דוגמאות לפעולות פשוטות, יומיומיות כמעט, שאפשר לעשות כדי לשנות. אנא הפיצו את הטור הלאה – כדי שיותר אנשים יידעו שאפשר לשנות – ושזה אפילו יכול להיות ממש כיף.

(המשך יבוא)

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , , ,

2 Responses to “×›×›×” משנים”

  1. דליה הגיב:

    נהניתי לקרוא מאמר זה וגם את קודמו. אני גם עושה קצת משהו בעניני סביבה.

  2. […] פרשנים כלכליים ניאו-ליברלים תוקפים לעתים קרובות את השחיתות השלטונית – אבל לא מציעים שום פתרון מעשי לבעיה, פרט ל-לשבת בבית, ולצפות שמן השמים יפלו לנו מנהיגים הגונים יותר; הסוציאל-דמוקרטיה, לעומתם, דוגלת באקטיביזם, בקשר אמיתי בין הבוחר לנבחר, ובחיזוק ×”×—"כים ההגונים והמצטיינים מכל קצוות הקשת הפוליטית, באמצעות התפקדות למפלגות (לכל המפלגות, איש איש על-פי דעותיו, גם אם הן שונות לחלוטין משלנו). ואומנם, לגישה הזו יש הישגים רבים ומשמעותיים. […]

Leave a Reply