חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

רשמים מכנס השמאל של שלום עכשיו

נושאים דעות, פוליטי ב 28.03.11 6:00

א. קוריאל מסכם את כנס השמאל על כל האספקטים שלו: שלום, כלכלה, זהות ועוד. הוא מציין לשבח את שיתוף הפעולה החדש ומדבר על אילו מאבקים צריכים להיות בראש האג'נדה

רשמים מכנס השמאל

מאת: א. קוריאל

ראשית, מגיע לשלום עכשיו מחמאות חמות על הארגון המוצלח של כנס רב משתתפים. אפשר לסמן את הכנס כמוצלח מכמה בחינות: ראשית, כמות המשתתפים. כ- 700 איש שגדשו את המקום. שנית, המגוון: היו בכנס אנשי שמאל מכל הקשת, מהשמאל הלאומי ועד סולידריות שיח' ג'ראח. נקודה אחרונה היא גיל המשתתפים. היתה בכנס כמות נכבדה של אנשים צעירים, בסביבות גיל השלושים והעשרים שהגיעו מכל רחבי הארץ כדי לדון בעתידו של השמאל.

קבוצת העבודה "שיתוף פעולה בשמאל" נפתחה בדבריו של מוסי רז שהגדיר את שלושה נושאים לשיתוף פעולה: מאבק על הדמוקרטיה, מאבק לסיום הכיבוש וכינון כלכלה ס"ד דמוקרטית. כרגיל בשמאל, הפאנל על שיתוף פעולה התרכז דווקא בקושי לשתף פעולה, כאשר הנושא המרכזי היה השותפות עם האזרחים הערבים, והויכוח סביב דמותה של ישראל כמדינה דמוקרטית או יהודית-דמוקרטית. קצת מעצבן לשמוע אנשים מרכזיים בשמאל, שבזמן שהמחנה הולך וקטן (52 מנדטים לפי הסקר האחרון של הארץ), הם מוצאים זמן להתווכח האם ללכת להפגנה נגד הכיבוש שבה מונפים גם דגלי פלסטין. ממקומי הצנוע אני מציע קודם לחזור לעמדת הנהגה, ואז לריב על שאלות הרות גורל מסוג זה.

החולשה העיקרית של הדיון, לטעמי, היה היעדר הסוגיה החברתית. כבר בתחילה, בסוגיות שהציג מוסי רז, היא הופיעה במקום האחרון. וזאת, למרות שהסוגיה החברתית והצורך לכונן משטר ס"ד אמיתי בישראל היא הפחות שנויה במחלוקת בין ארגוני השמאל. מוזר, שאותם דוברים שהביעו התנגדות להנפת דגלי פלסטין בהפגנות נימקו זאת בצורך לגייס למחנה ציבורים חדשים מקרב מצביעי המרכז, אבל נשארו עיוורים לעובדה שאותם ציבורים נוחים לגיוס דווקא סביב נושאים חברתיים, ולא מדיניים.

מצביעי המרכז לא יגיעו לשמאל כי הוא יוכיח שהוא יותר פטריוטי ונאמן לדגל. גם לא אם השמאל יאמץ רטוריקה "לאומית". במגרש הזה תמיד נפסיד לימין. אפשר לקחת כדוגמה את העיר ערד, שתושביה בחרו לראשות העיר מועמדת מטעם ישראל ביתנו, שניהלה קמפיין בחירות גזעני נגד נוכחותם של מבקשי המקלט האפריקאים בעיר. השמאל לא יגייס את תושבי ערד כי יוכיח להם שהוא פטריוט גדול יותר. בטח ובטח שלא נגיע אליהם אם נדבר על חובתנו כיהודים לגלות יחס הומני ומתחשב למבקשי המקלט "האומללים" מאפריקה. הדרך לגייס אותם לצדנו הוא להזכיר להם השכם והערב מי עומד לצדם במאבק למנוע הקמת שדה פוספטים בשדה בריר. דרך נוספת היא להרחיב את קמפיין 80/20 של פורום הפעולה האזרחית.

פשרת ששינסיקי אמנם התקבלה בוועדת הכספים ושיפרה את חלקה של המדינה ברווחי הגז הטבעי, אך זוהי פשרה כואבת. צריך להמשיך את המאבק ולהרחיבו לכלל משאבי הטבע של המדינה. משום מה נראה לי שתושבי ערד יהיו נכונים לתמוך במהלך שבו 80% מרווחי הפוספטים ומחצבי ים המלח שכורה כי"ל של האחים עופר יגיעו לקופת המדינה ויממנו שירותים חברתיים בעירם.

באותה מידה, תושבי אשקלון לא יסתכלו לכיוון של השמאל אם הוא יבטיח להם שהוא ייצא יותר "גבר" מול החמאס. גם הם צריכים לזכור יום-יום מי ניצב לצדם במאבק למנוע הקמת תחנת כוח פחמית באשקלון, שתגדיל מאוד את התחלואה בעיר, וזה בזמן שבית החולים ברזילי קורס תחת העומס. אם זה תלוי בצמד נתניהו את שטייניץ בית החולים הזה יופרט, ותושבי אשקלון ימצאו עצמם משלמים דמי כניסה כדי לטפל במחלות הריאות שייגרמו מהתחנה הפחמית שיבנה עוזי לנדאו במצוותו של ליברמן. לכן, יש סיכוי גדול יותר לגייס אותם לצדנו בהבטחה לשדרג את ברזילי ולהוסיף לו מיטות ותקנים שחסרים בו.

אם יש מסקנה חיובית אחת מהכנס, היא שהאגו של הארגונים השונים ירד במקצת והם מוכנים להצטרף למאבק שיזם ארגון אחר. לדעתי, המאבקים החברתיים הם אלה שצריך להוביל. כרגע מאבק העו"ס הוא הזירה המרכזית, והשמאל הישראלי צריך להתאחד מאחורי העובדים ודרישותיהם המוצדקות לתוספת שכר אמיתית, לסולם שכר הוגן ולצו הרחבה.

 

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , ,

6 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    קוריאל צודק בניתוח שלו, לי יש רק תהיה אחת, כמה כנסי איחוד ודיאלוג של גורמים שונים עוד יתכנסו כל פעם בחצר הפיאודלית של ארגון או התארגנות אחרת מטעם מי שרואים עצמם מתאימים לכהונה בכנסת (מאלדד יניב ועד יריב אופנהיימר)ויתחילו בעבודה משותפת, איחוד כוחות וגיבוש לא יותר מ-2 מסגרות האחת לשמאל הציוני-ס"ד והאחת לשמאל הרדיקלי-סוציאליסטי?כשנשב במחנות? אחרי שנפסיד עוד בחירות? כל העסק הזה לא ברור והכנסים האלו נותנים בעיקר קתרזיס…

  2. א. קוריאל :

    טוכולסקי, כמי שהיה בכנס אני יכול להעיד מקרוב: קתרזיס לא היה שם.

  3. ק. טוכולסקי :

    ותכלס היהשם? נציגי התנועות והמפלגות הקימו וועדות היגוי לקראת ראורגניזציה של המחנה? או שכמו בכנס אפשר אחרת אחרי הבחירות כולם נאמו בלהט והלכו הביתה והתוצאה היחידה היא עוד גורם …

  4. דקל-דוד עוזר :

    כולם משקרים על שלום אף אחד לא מדבר על צדק

    איסוף גופי השמאל החולים בקדחת "תהליך השלום" שהתופעות שלה הן שכחה מוחלטת מהנושא החברתי והתעלמות מבעיות של מגזרים חלשים לא יעזור.

    כמו שאמר קוריאל – כשנגיע להנהגה נטפל גם בשלום, עד אז נתעסק בעצמנו ולא בכמה צריך לתת לפלסטינים וכמה הפלסטינים צודקים וביבי טועה, עמדות שאין להן אחיזה במציאות.

  5. צביקה :

    טוכולסקי, אתה מצחיק

    איזה ועדות היגוי? מה, יש תוכנית מוסכמת על גושים? אתה הוגה והוזה, ואז מצפה שיוקמו ועדות שיישמו, וכל זה בלי לחשוף אפילו את שמך (ואני מקבל את הרצון להיות מוצנע, רק מציע להצמיד אליו גם צניעות). הנה כי כן, ככה עושים פוליטיקה!

  6. א. קוריאל :

    לדקל.
    כנראה לא הובנתי נכון: העמדות המדיניות של השמאל הן נכונות וצודקות, ועובדה שגם נתניהו, שבנה את כל הקריירה שלו על התנגדות למדינה פלסטינית, אימץ בסוף את הרטוריקה הזו , כי הבין את כורח המציאות. אם כי הוא אימץ רק את הרטוריקה ולא עושה כלום.
    כוונתי היא שאין טעם לריב כל פעם על ניואנסים מדיניים ועל דברים טקסיים כמו דגלי פלסטין בהפגנות כן-או-לא.
    במקום הויכוחים העבשים האלה צריך להתרכז בנושאים החברתיים, כי הם החזית העיקרית היום, הם הנושאים שבהם יש הסכמה רחבה בשמאל, והם הפלטפורמה שעליהם אפשר לחזור ולבנות שמאל רלוונטי, משפיע – ושולט.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.