חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בטיחות הכורים בישראל – השאלות שחייבות להשאל

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות ב 24.03.11 5:03

בעקבות האסון בכור בפוקושימה, עולות מחדש שאלות בנוגע לבטיחות הכורים הפעילים בישראל- בדימונה ובנחל-שורק. הדיון הציבורי בנושא מושתק רוב הזמן מטעמים בטחוניים

מאת מנחם לוריא

 

קצת הסטוריה

ב 1945 ערך בן-גוריון ביקור במחנות ההשמדה המשוחררים באירופה. בעקבות הביקור החליט ,בן גוריון, שלעולם לא יהיה עוד פעם מקרה שהעם היהודי לא יוכל להגן על עצמו ושצריך לפתח ,לאומה שבדרך, יכולות בתחום האטום.

לאחר קום המדינה החליט בן גוריון להוציא את החלטתו לפועל.

על רכש הכורים היה ממונה שמעון פרס, נשיא המדינה דהיום. ב 1957 מדינת ישראל הפכה לשגרירה בסבא"א וב 1957 נסגרה עיסקת קנייה של כור גרעיני לצרכי מחקר מצרפת. הכור הזה נבנה באזור דימונה והופעל ב 1959. הכור המחקרי שנבנה ביבנה נרכש בארצות הברית והופעל בתחילת שנות השישים.

לאחר הפעלת הכור בדימונה הוברר כי מיקום הכור בעיתי משהו, שכן הוא שוכן בקרבה לשבר הסורי אפרקאי אזור המועד לרעידות אדמה. הכור ביבנה שוכן במרחק קטן מחוף הים התיכון שהראיות לגבי אירועי צונאמי בים הזה ובאזור שלנו בפרט אינן חזקות ושנויות במחלוקת.

מתחם הכור בדימונה משמש ,גם, כשטח ההטמנה של פסולת רדיואקטיבית שנוצרת בישראל.

 

על הפעילות הכורים האטומיים של מדינת ישראל מופקדת הועדה לאנרגיה אטומית. גוף ציבורי המסונף למשרד ראש הממשלה. יו"ר הועדה ,על פי חוק, הוא ראש הממשלה המכהן. בועדה חברים אנשי מקצוע מתחומים הקשורים או נושקים למחקר הגרעיני .

 

ראשית דבר:

במאמר הזה לא נעסוק בשום דבר הקשור מהותית לשני הכורים שלנו אלא אך ורק בשאלת הבטיחות שלהם. מדובר בשני הכורים הפעילים הותיקים ביותר בעולם המערבי ושניהם ,וכלקח מהאירוע ביפן, ממוקמים במקומות בעיתיים מבחינת איתני הטבע וקרובים מאוד למרכזי האוכלוסיה של מדינת ישראל.כמו כן הכורים ,שניהם, חשופים להפגעות באמצעות טילים.

 

כל המידע המובא כאן פורסם באופן רשמי על ידי מדינת ישראל באמצעות אתר האינטרנט של הועדה לאנרגיה אטומית וזמין באופן חופשי לכל מי שדובר עברית ואנגלית.

ביום א ה 14 במרס 2010 הורגשה ביפן רעידת אדמה בעוצמה של 6.6 בסולם ריכטר. הרעידה הזו לא גרמה כל נזק והממשל ביפן פרסם הודעה והתייחס גם לעובדה שכל הכורים במדינה פעלו ופועלים כסידרם – נזק לא נגרם. רעידת אדמה בעוצמה של 6.2 החריבה את העיר קריסצרצ' בניו זילנד לפני כחודשיים.

ביום שישי 11 במרס 2011 פקדה את יפן רעידת אדמה בעוצמה 9 בסולם ריכטר וגרמה לנזקים שאומדנם איננו ברור לגמרי בעת כתיבת דברים אלה, ובנוסף: גרמה למכלול של כורים אטומיים לנזקים הכוללים פליטה של חומרים רדיואקטיביים. התקלה בכורים ,בפוקושימה יפן, לא תוקנה עד לשעת כתיבת דברים אלה.

אמצעי התקשורת בישראל דוחו ,בימים הראשנים לאירוע, דיווחים רחבים והנושא עלה לראש השיח הציבורי. במהלך הדווחים האלה נשאלה השאלה בדבר בטיחות הכורים הפועלים אצלנו והתשובות היו בין לא יודע לבין הצהרות שהכורים אצלנו בטוחים.

ב 2004 אירעה רעידת אדמה (9 בסולם ריכטר) בדרום מזרח האוקינוס ההודי. גל הצונמי ששטף את חופי תאילנד ושכנותיה גרם לנזקים כבדים ולאבידות בנפש. ביוני 2004 פרסמה הועדה לאנרגיה אטומית הודעה לציבור לפיה הכורים בישראל בטוחים וציינה לאמור: “ חשוב לדעת כי בכל ההיסטוריה של תפעול כורים גרעיניים בעולם לא גרמו רעידות אדמה לנזקים שהביאו להרס כור או לפיזור חומר רדיוקטיבי ממנו עקב נזקי רעש. המאמצים הרציניים המושקעים ברישוי כורים נועדו למנוע מראש הקמת כור בקרבה מיידית להעתק פעיל (מקור לרעידות אדמה).”

ב 13 למרס 2011 ,בעקבות אירועי הדליפה בכורים בפוקושימה יפן פרסמה הועדה לאנרגיה אטמית הודעה לציבור לפיה הכורים הפועלים בארץ בטוחים וכי גם נושא עמידתם בעת רעידת אדמה נלקח בחשבון.

ב 16 למרס 2011 שוב פרסמה הועדה לאנרגיה אטומית הודעה לעיתונות והתייחסה לעמידות הכורים בעת רעידת אדמה ובין השאר ציינה כי בעת רעידת אדמה יושבתו הכורים אוטומטית.

ב 17 במרס (18 לפי שעון ארה"ב) 2011 התראיין בנימין נתניהו ב CNN ושם אמר כי מדינת ישראל חשבה להקים כור גרעיני ליצור חשמל בנגב אבל בעקבות האירועים ביפן הוא החליט לשקול זאת מחדש.

ב 17 במרס 2011 התקיים דיון במליאת הכנסת. הדיון נסב על נושא מוכנות מדינת ישראל לרעידות אדמה וגם שאלת בטיחות הכורים הועלתה בדיון. מטעם הממשלה ענה ח"כ ד"ר בגין (שר בלי תיק וככל הנראה אחראי מטעם הממשלה להערכות המדינה לאירוע רעידת אדמה) ולהלן: "מציע לא להלך אימים על הציבור. הצופים שומעים על כור גרעיני פה ושם ואנו לא מדברים על גרעיני עפולה, אבל יש הבדל גדול. הכור בדימונה הוא בהספק של כמה עשרות מגה-וואט, לעומת הכור ביפן שהוא בעל הספק של אלפי מגה-וואט. הכור בדימונה נתון לפיקוח של ועדה, שיושבים בה גם נציבי ציבור. הפיקוח הדוק. יש לי ניסיון מסוים בתחום הזה. אפשר לבקש דיווח, אבל יש להיזהר בהטלת אימים על הציבור".

 

שאלת הדיון הציבורי:

כולנו שבעים ממוכנות המדינה לספק שירותי הצלה, בטיחות ובטחון לאזרחים שלה. השאננות של מלחמת יום הכיפורים לא נשכחה, אי המוכנות של צה"ל במלחמת לבנון השנייה לא נשכחה, קריסת מערך הכבוי בשריפה בכרמל טעמה הרע טרם פג, בתי החולים בחורף המסתיים בימים אלה קרסו בזה אחר זה, כשעקב תקלה הופעלה אזעקה מצפון הארץ ועד לתל-אביב מערכות התקשורת בעכו קרסו. באירועים הרבה פחות מכוננים מדליפה של כור אטומי שיטת היהיה בסדר ואל תדאגו לא עבדה.

הכור ביבנה מרוחק כמה עשרות ק"מ ממרכזי האוכלוסיה בישראל והכור בדימונה מרוחק 150 ק"מ(בקו אוירי) ממרכזי האוכלוסיה בישראל. במקרה של דליפה שתצריך השבתת הכורים וזניחתם לכמה מאות או אלפי שנים פירושה ויתור על שטחים מאוכלים בצפיפות ופרושה פגיעה בריאותית ברובה של האוכלסיה בישראל. איננו יכולים להרשות לעצמנו תרחיש שכזה.

שני הכורים מכוסים על ידי טילים מבאכה טהרן ועד לשערי עזה. מה יקרה אם אחד מהחפצים המעופפים האלה יפגע באחד הכורים ו/או בחצר הכור בדימונה וענן נשורת רדיואקטיבית יזהם את שמי הארץ?

במקרה של פוקושימה יפן שני כורים לא נפגעו בליבה שלהם אלא נפגעו הבריכות שאיכסנו את המוטות המשומשים של הכור, כשיבשו המים המוטות האלה הגיבו ושיחררו קרינה רדיואקטיבית לאוויר. ברי כי המוטות המשומשים מהכור ביבנה משונעים לכור בדימונה להטמנה. משונעים? הרי לכל בר דעת ידוע שאמצעי השינוע בישראל ,מרכבת ישראל ועד לכבישי הארץ, הם מקום מעד לפורענות האם גם פה עלינו לישון בשקט ולסמוך על המדינה שהכל בסדר ושלא יכל לקרות שום אסון?

לפני כמה שנים תבעו עובדים לשעבר של הכור בדימונה (ושאיריהם)  את המדינה על מנת שתכיר בהם כנפגעי עבודה. המדינה סרבה לעשות כן והנושא הושתק עד שפיותיהם נסתמו מתחת לרגבי האדמה. האם סביר שב 53- שנות פעילות הכורים לא אירעה אף תקלה? לא אירעה אף דליפה שהיה בה כדי לסכן את הציבור? אני מסופק.

התשובה של ח"כ בגין טובה למערכון "ארץ נהדרת". אין לה מקום בפרלמנט ובודאי שלא בנושא כה חשוב ואקוטי להמשך החיים שלנו פה. כל מה שהיה צריך הח"כ הנכבד היה להסתכל באתר של הועדה לאנרגיה אטומית התשובות שם יותר רציניות ויותר עיניניות ולכן אפשר להסיק שפשוט לא נעשה דבר.

עין הציבור חייבת לשזוף את סוגיית הכורים הגרעינים הפועמים בארץ כמו גם את סוגיית אתר ההטמנה בחצר הכור ואת שינוע הפוסלת הרדיואקטיבית אליו בכלל ומהכור ביבנה בפרט ושוב סותמים לנו את הפה באיצטלה של בטחון המדינה.

לשאלת הבטיחות אין כל קשר לשאלת המהות והכלל לא משנה מה ולמה משמשים הכורים האלה. אם יקרה אסון אם תתרחש תקלה או אם יפגעו הכורים במעשי איבה יש ספק גדול אם אוכלוסיית המדינה הזו (וגם שכנותיה) מוגנת כנדרש ועל כן צריך להעלות לדיון ציבורי את שאלת הבטיחות של הכורים ולהוסיף אליה את שאלת אתר ההטמנה, ואת ההגנה מפני חפיצים מעופפים ולשאול בקול רם וברור האם אין מקום להשבית את הכורים האלה לפחות, לפחות עד ששאלת הבטיחות תוברר סופית ויוברר סופית שהמשך הפעלתם כרוך במענה למכלול הסיכונם שבםניהם עומדים הכורים האלה – ויפה שעה אחת קודם.

 

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , ,

8 תגובות

  1. חן - מיבשים את החולים :

    אצל היפנים 75% זה תכנון, ו 25% זה ביצוע.
    אני לא רוצה בכלל לדמיין מה היה קורה להם עכשיו לו היו מתנהלים לפי התרבות הישראלית שבה -25% זה תכנון, 25% זה ביצוע, ו-50% זה סמוך או WHAT EVER

  2. מנחם לוריא :

    והינה מתגלית לה תקלונת לא חשובה

    כתבה על שתי תקלות שאירעו בכיר ביבנה בסוף שנות ה-60. –> http://news.walla.co.il/?w=/2680/1808857

    מנחם.

  3. עמית-ה :

    הנקודה החשובה בנושא אנרגיה מכורים גרעיניים היא תקופת מחצית החיים של החומר הגרעיני –
    הזמן בו חומר רדיו אקטיבי מתכלה נמדד ע"י יחידות שמראות כמה זמן ק"ג הוף לחצי ק"ג.
    זמן מחצית החיים של אורניום 235 הוא 703 מיליון שנים אז אחרי שיכסו את מה שנשאר מהכור ביפן/אוקראינה/אי שלושת המילין/ …. כמה זמן ישאר האיזור מסוכן לכל צורות החיים?

  4. מנחם לוריא :

    לעמית

    זה נכון אבל נניח שמדובר רק ב 6 שבועות. ב 2006 כשהרבה מאוד אנשים עזבו את צפון הארץ מוכת הטילים אף אחד ,בשלטון המרכזי, לא נתן לכך את הדעת. הם הושארו לדאוג לעצמם ואפילו כונו נמושות. היה אחד בשם דידמאק ששם מראה גדולה מול הפרצוף שלנו והבבואה שניבטה ממנו הייתה מכוערת מאוד לאמר: קרה משהו באזור מגורך ועזבת אתה נמושה ודאג לעצמך. צא וראה מה יקרה אם יצטרכו לפנות את יבנה ובנותיה לא למליון שנה לחודש.

    מנחם

  5. עמית-ה :

    מנחם
    מה שאני מנסה לומר זה ששאלת הבטיחות של הכורים יכולה להשאל רק בהגבלת זמן.
    לשנה 1 כולם בטוחים, ל-50 שנים 99.5% בטוחים, ל- 1000 שנים כולם לא בטוחים.
    לכן לא צריך לשאול אלה רק לומר שעצם הרעיון להפיק אנרגיה מכורים גרעיניים חסר בסיס רציונאלי.

  6. מנחם לוריא :

    עמית,

    הכורים לא נולדו אתמול ושאלת הבטיחות שלהם לא נשאלה מעולם, לפחות לא בציבוריות הישראלית ומבוצעת ,אם בכלל, במחשכים.

    כדי לתת לפרסום ,פה בעבודה שחורה, את הבמה שלו ובלי להסתבך ,מתי שהוא, בשיח הבטחוני אני לא התיחסתי למהות הכורים ולא אתייחס והשאלות לגבי מהותם והאם היא ראויה או לא אפשר להפנות לועדה לאנרגיה אטומית באתר האינטרנט שלה.

    באופן כללי ובלי קשר לכורים בישראל: השימוש באטום כמחולל אנרגטי בעייתי מכמה סיבות (ובטיחות איננה אחת מהן) שמהן סובלות גם האופציות הפוסיליות:

    1. יש מעט מאוד אורניום על פני כדור הארץ ולכן זה דלק מתכלה לא פחות מהדלק הפוסילי.גם המעט שיש נמצא בידי מעטים.
    2. זהו דלק מזהם ומזהם לתקופות זמן ארוכות מאות (מאות אלפי ובמקרים מסוימים מליוני שנים).
    3. נדרש ידע טכני ויכולות טכנולוגיות שגם הן לא נמצאות בכל מקום ואצל כל אחד.
    4. הפוטנציאל שדלק אורני יגיע לכדי ייצור כלי משתחית הוא גדול ומגרה, שלא לומר מסוכן בידים לא אחראיות.

    ברשותך אינני מעוניין להסית את הדיון על המהות אבל כן למקד אותו בעובדה שעין הציבור לא שוזפת את מה שכן קורה בכורים האלה וזה תקלות בטיחות , למשל כמו זו ששוחררה לפרסום בכתבה שנתתי לינק אליה למעלה.

    מנחם

  7. יפן: חשש מפרצה באחד הכורים בפוקושימה – נענע 10 | יפן :

    […] או בבריכת הדלק המשומש. המשמעות של ההתפתחות הזו, …בטיחות הכורים בישראל – השאלות שחייבות להשאלעבודה […]

  8. משה פרץ :

    יש לי ביטחון לשיר יותר

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.