מאבק העו"סים: האם ניתן להשיג הסכם טוב יותר?
העובדים הסוציאלים דחו בצדק הסכם שאינו עונה אפילו על המינימום של הדרישות שבעטיין יצאו לשביתה. יש לתמוך בעו"סים בהמשך המאבק הקשה הצפוי להם
מאת נדב פרץ
שביתת העובדים הסוציאליים תוכננה היטב.
המשא ומתן נמשך כשנה, ובחלק גדול מפרק זמן זה היה ברור לאנשי איגוד העובדים הסוציאליים שאין סיכוי להגיע להישגים ללא שביתה. אי לכך, היה להם זמן להיערך, ולהכין את השטח לכך שזו עומדת להיות שביתה ארוכה, אך חשוב להתמיד עד להישגים.
בראשיתה, שביתת העובדים הסוציאליים התנהלה היטב.
השביתה התנהלה היטב מכל הבחינות – ארגונית, תמיכת השטח ועוד – אך בעיקר מהבחינה התקשורתית. אמצעי התקשורת כולם – מי יותר ומי פחות – נתנו גיבוי לשביתה, והציגו את העובדים הסוציאליים כמי שאינם רוצים לשבות, אך נאלצים לעשות זאת עקב התנאים המחפירים להם הם זוכים. אפילו נערי האוצר הצהירו שמדובר בציבור שראוי לעזור לו. נראה שהשאלה הייתה – כמה מהר יקבלו העו"סים את מבוקשם.
ואז הגיע עיני.
עיני שהה בארה"ב בשבוע הראשון של השביתה, אבל מייד כששב לארץ לקח על עצמו תפקיד מפתח במשא ומתן. כפי שצפיתי מראש, להתערבות של עיני היה אפקט הרסני. תוך שעות מה שדווח בימים הקודמים כ'פערים בלתי ניתנים לגישור', הפך להיות פתאום 'פערים קטנים', שנסגרו עד מהרה. מחאות השטח עיכבו את חתימת ההסכם עוד ארבעה ימים נוספים, והביאו לשינויים קוסמטיים בו, אבל בסופו של דבר הוא נחתם.
וצריך להזכיר, כמו שאמרתי ביום החתימה, שמדובר בהסכם רע, שמהווה נסיגה כמעט מכל דרישותיהם של העובדים הסוציאליים, ובעיקר מהדרישה החשובה מאין כמותה לצו הרחבה.
אני חייב להודות שבשלב זה הייתי פסימי, ומשוכנע שהכל סגור. בכל מקרה קודם שבו ההנהגה קיבלה הסכם שהשטח התנגד לו – בשביתת המורים העל יסודיים, בשביתת הסטודנטים ועוד – ההנהגה הצליחה להעביר את ההסכם ומחאת השטח דעכה לה לאיטה. אלא שכאן הבלתי יאומן קרה, והפגנות המחאה של העובדים הסוציאליים הצליחו לשכנע את מזכירות האיגוד להצביע נגד ההסכם שהתגבש, ולדחות אותו.
צעד אמיץ זה העמיד את איגוד העובדים הסוציאליים במקום שבו אף אחד עוד לא עמד, ומתברר שזה לא מקום נוח במיוחד.דחיית ההסכם שגובש על דעת יו"ר ההסתדרות ויו"ר האיגוד שלהם, מקשה מאוד על המשך המאבק. כשהעובדים הסוציאליים יבואו בדרישות, התגובה תהיה – "מה אתם רוצים, אפילו עיני אמר שקיבלתם הסכם טוב". יהיה קשה הרבה יותר להצדיק את הדרישות הנוספות – שכזכור, הן קריטיות – אל מול ה'ראיות' האלו לנדיבות האוצר.
עקב כך, יש להניח שבימים הקרובים נתחיל לראות את התפוררות הקונזצנזוס סביב המאבק. יותר ויותר אנשים, שתמכו במאבק כחלק מגל התמיכה, יאמרו – מה הם רוצים בעצם? הם קיבלו תוספת נדיבה, שיחזרו לעבוד.
הסיפור שגוללתי כאן מראה את הבעייתיות בטענה שנשמעת מפי עיני ולא רק מפיו – כאילו המאבק מיצה את עצמו, ההסכם שהושג הוא השיא, ואמנם הדרישות צודקות – אבל צריך לדעת מתי לוותר. 'המאבק עבר את השיא', אומר לנו עיני, אבל המאבק עבר את השיא דווקא בגלל מעשיו של זה האחרון, שתקע מקלות בגלגליו.
בואו נזכיר: שביתת הפרקליטים נמשכה 43 ימים. ברובם, הם לא היו בחדשות, ולא הייתה התעניינות תקשורתית. ובכל זאת, הלחץ שלהם הצליח להביא את ראש הממשלה להתערב ולהסיט את האוצר לכיוונם. אין סיבה שהעובדים הסוציאליים יסתפקו בהסכם המבזה שהושג עבורם – זכותם לדרוש הסכם טוב יותר, ומחובתנו כסוציאל0דמוקרטים לעמוד מאחוריהם ולתמוך בהם, דווקא עכשיו כששורות התומכים מתדלדלות.
נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקיתגיות: איציק-פרי, משרד-האוצר, עובדים סוציאליים, עופר-עיני, צו-הרחבה, שביתת העובדים הסוציאליים
24 במרץ, 2011 בשעה 8:24
א. מאר חשוב שראוי להפיץ כמה שיותר.
ב. אסור להפסיק ארת השביתה לפני השגת צו הרחבה בענף, פשוט אסור, אפילו יהיה זה ההישג היחיד בנוסף למה שכבר הושג בהסכם זה עדיף על עוד כסף שפשוט יבלע בעמותות.
ג. העוס"ים צריכים לשרוף את השטח. פשוט כך, לצאת לרחובות בכל מקום וכמה שיותר.
24 במרץ, 2011 בשעה 8:56
בקשה לעוסים – נשמח לפרסם פה מידע על אירועים בשטח שתעבירו אלינו
אם אתם רוצים לשלב מחאה מהבית אתם מוזמנים לשלוח מיילים בכמויות לשר האוצר לדובר האוצר ולדובר ההסתדרות
[email protected]
[email protected]
[email protected]
עם העתק אלינו כמובן
24 במרץ, 2011 בשעה 8:58
×–×” המכסימו×?
הסיפור של העובדים הסוציאליים ממחיש עד כמה חשובה עצמאות הועדים. אפשר לראות במאבקי עובדים רבים שהארגון הייציג הופך לעוד זרוע של המעסיק לכפות הסכמים על העובדים. הסוגיה הזו חייבת להטריד את ועדי העובדים והם חייבים לדעת לעמוד על שלהם ולא לקבל אמירות כמו "זה מה יש", "זה המכסימום" ועוד אמרות שפר מוכרות.
24 במרץ, 2011 בשעה 9:05
מדוייק ×•× ×›×•×Ÿ - בהצלחה למרות ×¢×™×™× ×™!
עו"סיות שוות יותר מההסכם , ושוות יותר מהייצוג הרעוע הזה, ואם תשכילו לא להבהל- גם תשיגו יותר
24 במרץ, 2011 בשעה 12:14
למיכ×ל - × ×›×•×Ÿ מ×וד!
זה בדיוק מה שהבינו השבוע בוועד של חיפה כימיקלים
24 במרץ, 2011 בשעה 14:32
לטוכולסקי, סליחה, אבל מה ההבדל בין שלי יחימוביץ, שאומרת תחתמו כבר, לבין מי שאומר פה "אסור להפסיק את השביתה"?
נדב אולי חבר איגוד, אני לא יודעת, אבל קל ליעץ מבחוץ. גם אני חושבת ש"אסור להפסיק את השביתה" מה אכפת לי ש- 10000 עו"ס ישלמו בארנק שלהם עבור המלחמה בהפרטה?
הבעיה היא שבתחילת מאבק כדאי כלהכיר מראש את מפת המסלולים והמכשולים שבדרך.
כי אם בסוף לא יצא טוב לא לארנק ולא למאבק בהפרטה, אז מה הועלנו?
24 במרץ, 2011 בשעה 14:40
תכנון נכון, זה למשל, להבין מלכתחילה שעיני בסביבה. זה שהוא היה בארה"ב וחזר ונכנס ולקח, זו הפתעה?
24 במרץ, 2011 בשעה 15:18
חן: למרות הקשר ההדוק שלי למקצוע העבודה הסוציאלית, אני לא עובד סוציאלי, וככזה גם לא חבר איגוד.
אני חושב שהעובדה ששלי מייעצת לעובדים הסוציאליים היא סופר-לגיטימית, אני פשוט חושב שהעצה שלה גרועה ומזיקה.
24 במרץ, 2011 בשעה 15:24
יש ××œ×˜×¨× ×˜×™×‘×”
כח לעובדים
"עובדים ב"חיפה כימיקלים צפון" פרשו מההסתדרות
פורסם לראשונה 22 מרץ, 2011, בשעה 11:26 קריות באינטרנט
העובדים לא מרוצים. צילום ארכיון
כ-250 עובדים במפעל "חיפה כימיקלים צפון" פרשו מן ההסתדרות הכללית ועברו לארגון "כח לעובדים". ברשת ב' דווח, כי אתמול בבוקר (שני) פתחו העובדים בשביתת אזהרה של 8 שעות, מחאה על מה שהם מכנים התנכלות ההנהלה לעובדים ולוועד העובדים.
העובדים טוענים כי מאז שתם תוקף הסכם העבודה הקיבוצי בשנה שעברה, לא נחתם הסכם חדש וההנהלה מנהלת מסע איומים והסתה כדי להפחידם ולהחלישם במשא ומתן. הם מאשימים את ההסתדרות בשיתוף פעולה עם ההנהלה ולכן התאגדו בגוף ייצוגי אחר.
מן ההסתדרות נמסר בתגובה כי גם כשנוכחו לדעת שדרישות העובדים מופרזות ואף לא ענייניות, היה אפשר להשיג חתימה על הסכם קיבוצי חדש בתום שתיים שלוש פגישות. ואולם גורמים חיצוניים ובעלי ענין מקרב העובדים המעורבים במשא ומתן מכשילים אותו וממשיכים להתסיס אותו, תגובת ההסתדרות."
24 במרץ, 2011 בשעה 15:48
נדב,
1. מכיוון שפנו לש"י בבקשת תמיכה, לגיטימי שהיא ענתה.
מה שמלמד שלפעמים, אם אתה לא יודע מראש מה התשובה, עדיף להימנע משאלות קיטבק. (אתה בעצמך מציין את הנזק שבמכתב, וצפוי ששלי יכולה גם להציג תגובות של תמיכה במכתב הזה. לא כל העולם מצטופף באתר ע"ש ודומיו).
2. האם התשובה שלה הפתיעה את הפונות? אם כן, הפתעה כזו היא מפתיעה כשלעצמה, ולא צריך לחזור ולדוש פה
בעניין.
3. עיקר המכתב של שלי הוא הצגת ההסכם כהסכם טוב בתנאים הקיימים.
אני השתכנעתי סופית דווקא מהמכתב שלה שההסכם רע, ושלא עבור הסכם כזה יוצאים לשביתה.
4. מה זה התנאים הקימים? אפילו ירון לונדון לא קנה את השטיק הזה.
5. העניין הוא שלשבת ביציע ולתת עכשיו עצות, זה גם קל וגם בלי לשים לב, עצות כאלה יכולות להזיק למאבק לא רק להועיל.
נגיד אם הייתי יחצנית של האדונים המכובדים בצד השני של המתרס, אני חושבת שהייתי יודעת מה לעשות עם חלק מהעצות הטובות….
אני לא מתייחסת לפוסט, אלא לחלק מהתגובות שנשמעות פה באתר, ואולי גם אני חוטאת בזה מבלי משים.
24 במרץ, 2011 בשעה 15:59
1. הדיון הוא לא על 'לגיטימי' אלא על 'מועיל למאבק'. והמכתב של שלי יחימוביץ חד משמעית פוגע במאבק, בזה אין בכלל ספק.
2. ראשית, מי שפנה לשלי יחימוביץ' הוא לא גורם רשמי במאבק, אלא בעל של אחת השובתות, ששלח מכתב בתפוצת נאט"ו. אני לא חושב שהוא עסק בחשבונאות של הפוליטיקה הפנימית של מפלגת העבודה.
שנית, אני חייב להודות שהמכתב של שלי הפתיע גם אותי. לא תיארתי לעצמי שהיא תצא בהצהרות שעיני הוא בוגד שמכשיל את המאבק, אבל חשבתי שהיא לפחות תשתוק.
5. אין ספק שצריך לחשוב טוב-טוב מה ההשפעה של העצות שלך על המאבק. אני עושה את זה, ואין לי ספק ששלי יחימוביץ' עושה את זה גם היא.
24 במרץ, 2011 בשעה 16:14
נדב היקר,
המכתב של שלי לא מפריע למאבק, אלא הוצאתו לפומבי.
בתוך צוות דיונים יכולות להישמע עשרות דעות, אבל אם מדליפים את חילוקי הדעות, אז זה מחליש את המאבק.
מי שהדליף את המכתב של שלי (כנראה ללא הסכמתה) הוא עובד סוציאלי שרוצה לפגוע בעובדים הסוציאליים.
אם אתה מכיר אותו/אותה – אנא חשוף אותו.
24 במרץ, 2011 בשעה 16:25
נדב, לי אין עצות, או אם יש לי, אני לא מרגישה שאני יכולה להגיד אותם בפומבי.
ובכל זאת, מקווה שלא גורמת נזק בעצם העלאת שאלות ותמיהות, הגבול לפעמים הוא דק.
לי יש תמיד אופציה לשתוק. לשלי לא היתה לדעתי אופציה כזו במיוחד אחרי שפנו אליה, אפילו אם זה בעלה של אחת העובדות. אבל כן היתה לה אופציה לענות בקיצור כמו האחרים.
לפעמים הפשרה היא – להגיד בלי להגיד, כדי לא להסיט את הפוקוס.
24 במרץ, 2011 בשעה 16:28
×“× ×“×• "שלי ×”×™× ×”×פיפיור" דוד
הוצאת המכתב לפומבי הוגדרה כששלי שלחה אותו והיא ידעה את זה. השאלה היא למה היא שלחה אותו.
24 במרץ, 2011 בשעה 17:14
אלעד אני מבין שהדלפה שפוגעת במאבק היא לגטימית בעיניך?
אני מבין שלא אכפת לך שבקרב העובדים הסוציאליים יש חפרפרות ששוקלות שיקולים פוליטיים ולא את טובת המאבק?
אני מבין שהעובדה ששלי יחימוביץ מתייצבת לטובת המאבק בגלוי איה רלוונטית בעיניך.
אני מבין שאתה לא ענייני
24 במרץ, 2011 בשעה 20:17
אני לא יודע אם הסירוב להסכם יוביל לניצחון מה שאני יודע זה שיש גבול גם לפרקטיות.
עקרונות הם דבר שכדאי ושווה להאבק למענו גם אם הניצחון בספק,
הבריטים בנו צי על המיתוס של הקפטן שאינו נוטש את האוניה ושוקע איתה למצולות.
לדעתי זה מוכיח שיש טעם כללי אפילו במלחמה אבודה אישית.
על כל פנים בהצלחה אני אבוא לכל הפגנה כאן בצפון.
24 במרץ, 2011 בשעה 20:18
דנדו, מה הסיפור? התשובה שלה פורסמה בדף פיסבוק, הקישור נמצא ב ראש הפוסט
http://www.blacklabor.org/?p=29042
24 במרץ, 2011 בשעה 22:06
×ת ×¢×™× ×™ צריך להעמיד לדין על בגידה
עיני הוא נוכל ואין שום קשר בין מה שרקח עם אנשי האוצר הכוחניים ובין מה שדובר בו בטרם שביתה.
כבוד השופט שפיצר הבין מיד שיש פה קומבינה בין עיני והאוצר לרעת העבודה הסוציאלית.
24 במרץ, 2011 בשעה 22:11
תוספת של 400 ש"×— - ×–×” ×”×¡×›× ×¨×וי
ברצוני להתמקד בעובדות של ההסכם שהוצע לעו"סים. הוצעה העלאה של 7.25% – שכל המגזר הציבורי קיבל,והםעדיין לא. בנוסף מענק חד פעמי של 2000 ש"ח שנועד לכסות רטרואקטיבית את השחיקה בשכר בשנים האחרונות – שכל המגזר הציבורי, והעו"סים עדיין לא.
התוספת שקיבלו העו"סים של של 1100 ש"ח, אבל מה הבעייה, שלא באופן מיידי אלא ב-4 פעימות. בשנה הראשונה מתוך ה-1100 יקבלו 400 ש"ח – או 300 ש"ח, לא ברורים לי הפרטים המדויקים.
איך אפשר לומר על הסכם כזה שהוא "הישג הכי טוב שאפשר להשיג"?
האם אתם יודעים שעו"סית שסיימה את לימודי התואר הראשון ומתחילה לעבוד ברשות המקומית, מרויחה 2,300 ש"ח? היתכן דבר כזה?
ההסכם הוא מבזה ומשפיל!!!
ומסתבר שש"י היא יותר פוליטיקאית ממשהו אחר…
25 במרץ, 2011 בשעה 1:06
בעניין התוספות –
מתוך מכתבה של שלי:
"כל התוספות האלה לא נבלעות בשכרם של מקבלי השלמת השכר, אלא ינתנו בנוסף להשלמה. זה חשוב, כי כך תמיד ישמר פער חיובי לעומת שכר המינימום"
אם הבנתי נכון, והדגש הוא על אם-
1. על שכר ה- 2300 נוספת השלמת שכר (לשכר המינימום, שאת זה משלמת הממשלה בעצם, כלומר שני כיסים של אותו זוג מכנסיים מייצרים ביחד את שכר המינימום. יתקנו אותי אם אני טועה).
2. הסעיף המצוטט למעלה ממכתבה של שלי, נגע במיוחד לליבי – הרי התוספות שאתה מתייחס אליהן יחושבו על בסיס שכר המינימום שהוא השכר +ההשלמה( ולא על בסיס ה-2300 , שזה באמת הרואי מצד האוצר שיכול היה לחסוך לעצמו את השלמת ההכנסה).
3. מכאן שהממשלה דרך העירייה (ואולי זו רק העיריה) תוסיף באמצעות שני הכיסים את ה7.25% על בסיס שכר מינמום, + התוספת של 1100 ש"ח בארבע פעימות.
4. בעוד שנתיים, שלוש, ארבע, שכרה של אותה עובדת (כולל ההשלמה) יהיה משהו כמו
5400 ש"ח ברוטו.
אבל – לא ברור מה יחשב לשכר הבסיס שלה לצרכי פנסיה.
בקיצור, אם מישהו יכול להסביר לי למה זה, כפי שטוענת שלי במכתבה: "לא מובן מאליו, זו תוצאה של מו"מ מוצלח", אודה לו מקרב לב.
25 במרץ, 2011 בשעה 1:19
ועוד שאלה חשובה- לא ברור לכמה שנים יחתם ההסכם הזה (האם באמת ההסכם האחרון היה ב- 1994? 17 שנה ללא שינוי, אולי איזה תוספת יוקר קטנה, משהו? כלום?),
ועוד יש שאלה של הדירוג והקידום.
מילא אם אומרים שזה הכי טוב שאפשר להשיג בממשלה הנוכחית, אבל לקרוא לזה מו"מ מוצלח?
25 במרץ, 2011 בשעה 11:54
יש להמשיך במ×בק
יש להמשיך במאבק לצורך שינוי מהותי הטהלת השכר של עו"סים ,יש לשים דגש על מתח דרגות ושבירת שחיקת השכר .
הלא ייצכן שנצבור וותק מכובד ונמשיך לקבל את אותו השכר .
יש להיאבק עד להשגת היעדעם עליהם דנים במשך שנים ….רבות .
25 במרץ, 2011 בשעה 14:32
רק להבהרה, החשבון שעשיתי למעלה הוא קצת ברוח פורימית, (על משקל "מו"מ מוצלח").
בתסריט הכי הכי אופטימי:
– בהנחה שהתוספת האחוזית היא על שכר היסוד + ההשלמה (4000 ש"ח), ולא על שכר היסוד בלבד,
– ולמען נוחיות החישוב, עיגול התוספת האחוזית ל- 7.5% ,
– ובהנחה שהתוספות מיצגות שכר ברוטו ולא שכר עלות,
– ותוך התעלמות מתוספת 6 ש' חודשיות,
– והתעלמות מהעדר סולם דירוג,
– והתעלמות מכך שלא ברור משך תוקף ההסכם,
והכי מדהים
– התעלמות מהעובדה שבהסכם כפי שפורסם אין אפילו מנעול אחד נגד המשך תהליך ההפרטה,
המקסימום ברוטו שתקבל עו"ס בוגרת אוניברסיטה, שנזרקת ישר למים (כמו שקורה בהוראה, וברפואה) הוא 5400 ש"ח, הרבה מתחת לשכר הממוצע (לא יודעת מה החציוני), וגם זה יקרה לה רק עוד ארבע שנים, ורק אם היא עובדת מדינה שלא תופרט במהלך אותן ארבע שנים.
אם זה הישג כל כך מוצלח,
יש, יש, יש למה לצפות – לפורים בשנה הבאה.
25 במרץ, 2011 בשעה 14:35
ולפני שאני יוצאת מפה – שכר 6000 ש"ח שהאוצר מציע על הנייר למופרטות, אמור כנראה להוות אמצעי משיכה לעובדת החדשה שהמדינה מציעה לה רק 5400 ש"ח.
מי אמר שפורים עבר…. 🙂
25 במרץ, 2011 בשעה 17:00
×שרי המ×מין
ניתוח מציאות פשוט,ברור ומובן לאחרון הקוראים.מסכים עם כל מילה ובפרט בקשר לתפקידו השלילי של יו"ר ההסתדרות עופר עיני בהשגת ההסכם המבזה.אולם להערכתי כיום המצב הוא כזה שהאפשרות להשגת הסכם טוב ומתאים לא קיימת.הציבור מוזן בנתונים שאינו מסוגל להתמודד איתם ומשום כך אינו מבין מה אנו העו"סים רוצים.ההנהגה ובראשה ראש הממשלה עסוקים בעצמם ובבעיות אחרות והממומנטום אבד.אי לכך אני מציע לבלוע את הצפרדע,לחזור לעבודה ללא הסכם ולהיערך בצורה מתאימה כולל הנהגה חדשה לאיגוד לקראת מאבק חוזר.
25 במרץ, 2011 בשעה 23:30
עיני מכר את העובדים הסוציאלים..
למי שעיניו בראשו ואוזניו כרויות..יכול היה לשמוע את הבטחון אותו הפגינו אנשי האוצר בתחילת המו"מ "שהנה אוטוטו השביתה תסתיים.. וניתן לגשר על הפערים".. ועוד..ומאיפה שאבו אנשי האוצר את הבטחון?
פשוט מאד.. עיני לא היה בארץ כשהתחילה השביתה והמו"מ התנהל בלעדיו..ובכל זאת האוצר היה בטוח שהנה סוגרים ומגיעים לההסכם..וכל זה למה..?
ההסכם עם האוצר נסגר, ככל הנראה, הרבה לפני שעיני שנסע לחו"ל ומי שמכיר את פרטי ההסכם שהושג לכלל העובדים במגזר ציבורי בנובמר 2010 יתקשה למצוא את ההבדלים בין שני ההסכמים, למעט תוספת שקלית (מצחיקה) של 1100 ש"ח לעובדים הסוציאלים..מה עיני לא הצליח להשיג בנובמבר? את צווי ההרחבה וזה הסיפור הגדול..
משמעות הרחבת הצוים על העמותות פירושה תקדים..בפעם הבאה לא תהיה לאוצר ברירה אלא להרחיב את הצווים, שמשמעותם השוואת שכר בין המגזר הציבורי לעובדי עמותות שהם בעצם עובדי קבלן או כ"א לכל דבר ועניין,..על כלל עובדי כ"א באמצעות קבלני כ"א שאז בעצם אין טעם להפרטות למינהן…
אז אם לא הסברתי את עצמי והארכתי במילים פשוטות.. עיני מכר את העובדים הסוציאלים בתמורה להרחבת הצוים, נושא חשוב ללא ספק, אבל המטרה אינה מקדשת את האמצעים ולכן עיני יכול להלחם על נושא הרחבת הצוים אבל לא על גבם של העובדים הסוציאלים.. יש להם מספיק לסחוב גם בלי זה..