חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

איתן ששינסקי: המערכה נגד הוועדה היתה חסרת תקדים

נושאים כלכלה ותקציב, עלו ברשת ב 23.03.11 0:01

פרופ' איתן ששינסקי התראיין למגזין האלקטרוני של התכנית לכלכלה וחברה במכון ון-ליר. בריאיון הוא מתייחס לקמפיין התקשורתי נגד הועדה, לעקרונות שהנחו את עבודתה ולהיבטים כלכליים ומשפטיים של מסקנותיה

מאת: טל וולפסון ועלי בינג

פרופ' ששינסקי, היינו רוצים לדעת איך אתה מסכם את הדיון הציבורי שהתנהל סביב הוועדה?

אמנם עברו רק עשרה חודשים מאז הקמת הוועדה אך נדמה לי שאפשר לומר שהתגלו תופעות חיוביות ושליליות. מחד גיסא, היתה מערכת מתוזמרת שפעלה כנגד הוועדה, אשר לפי ההערכות שונות עלתה מיליוני שקלים. אני חושב שמותר וראוי כי במשק הישראלי, שהוא משק של יוזמה חופשית, שאנשים שונים וביניהם בעלי הון וחברות שונות ייאבקו על האינטרסים החשובים להם. עם זאת, מדובר בשאלה של מידתיות. המערכה שנוהלה כנגד פעילות הוועדה היא מערכה שלא היתה כדוגמתה בתולדות המדינה — מבחינת היקף, אגרסיביות, ירידה לפסים אישיים, החיבור עם הלאומנות וכדומה. דאגו להכניס את האלמנט הפוליטי באמצעות "הפורום למען ארץ ישראל", גוף שאיני יודע מהו אך לאור המימון הנדיב ניתן רק לשער את מקורו. אני חוזר ואומר שחברות רשאיות להיאבק על מטרותיהן, אך זה צריך להיות בגבולות מסוימים, המאבק צריך להיות מידתי. הכסף הגדול מעלה שאלות של הון ושלטון. לשמחתי, אני חושב שבדעת הקהל המערכה הזו נכשלה כישלון חרוץ. אמנם, אמירה זו נאמרת ממקום סובייקטיבי, אך קיבלתי רושם שהקהל הישראלי אינו קונה כל דבר. זה היה מסר חיובי מאוד. התקשורת התנערה ממערכה זו וגרמה לאפקט בומרנג — היה משמח לראות שהציבור הישראלי אינו נופל בפח.
התופעה השנייה החיובית והמשמחת היתה הוכחה לקיומה של חברה אזרחית חזקה ופעילה. בפעם הראשונה בתולדות המדינה היתה התגייסות של החברה האזרחית לענין חברתי-כלכלי מובהק. החל בפורום של הרב מלכיאור, דרך הקרן החדשה לישראל וכלה במועצת יש"ע (ראש מועצת יש"ע דני דיין צלצל אליי אישית ואף שלח מכתב תמיכה לשר האוצר). רק לפני כמה שנים, בשנת 2002, ניסו לשנות את החוק, אך הניסיון נגמר ונקבר בתוך שבוע בלא שום מודעות של הציבור הישראלי. הפעם הציבור היה ער לגמרי, וזאת תופעה חיובית מאוד.

– האם במבט לאחור אתה מצטער שלקחת על עצמך להוביל ועדה זו?

בשום פנים לא. ידעתי שזה נושא חשוב אף שלא ציפיתי לעוצמה כזו של מערכה תקשורתית. עם זאת, אילו היו מכניסים את הדוח למגירה וקוברים אותו, הייתי מרגיש אכזבה עצומה.

אתה יכול לתאר בקצרה היבטים כלכלים ומשפטיים שעלו בפעילות הוועדה?


ראשית, הוועדה המליצה להטיל מס על רווחי יתר — אלו הרווחים מעל הרווחים הדרושים כדי להביא משקיעים לענף, ולא שמעתי אף כלכלן שמערער על רציונל זה.   שנית, על המדינה מוטלת החובה לעשות שינויים לאור שינוי הנסיבות לאחר מציאת הגז. שינוי זה אינו מהווה מדיניות רטרואקטיבית מכיוון שמדובר על הכנסות עתידיות. יש דוגמאות מעשרות מדינות ששינו כללים פיסקליים הנוגעים למשאבי הטבע שברשותן. חשוב גם לציין שהרישיונות בשוק הגז ניתנו בלא מתן תמורה ראויה.
כאשר התחלנו את פעילות הוועדה הצעתי שנעשה השוואה עולמית ואם נגלה שישראל נמצאת במקום טוב באמצע ביחס למדינות העולם בנוגע לחלקה של המדינה ממשאבי הטבע — הוועדה לא תמליץ על שינויים. אך כאשר הסתכלנו בעולם ראינו שישראל נמצאת בתחתית הרשימה. בשלב זה היה עלינו לבחון באיזו קונספציה צריך לעבוד, מכיוון שההון הפרטי כבר הושקע, ויש לציין שהמדינה לא השקיעה פרוטה בחיפושים אלא נתנה להון הפרטי לחפש לבדו, ולכן זכאים המשקיעים לקבל את התמורה הנאותה ביחס לסיכונים שנטלו. לא רצינו להרוג את התרנגולת המטילה ביצי זהב, אך רצינו כמדינה להדגיש שמדובר בגז של המדינה, ומתוך כך רווחי היתר הם של המדינה. מדינות רבות בעולם מטילות מס על רווחי היתר, הוועדה לא המציאה את הגלגל בנושא הזה. חשוב לזכור בהקשר זה שהרישיונות ניתנו חינם — מדובר בענף שלא תומחר כראוי, לעומת ארצות הברית לדוגמה — שם חברות שילמו בעבור הרישיונות סכומי כסף גדולים. מדובר בנתון מאוד משמעותי.

לריאיון המלא באתר מכון ון-ליר

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.