חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מחירי המזון – מדוע הם עולים?

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 23.03.11 0:03

האמרת מחירי המזון והאנרגיה מציבה סיכונים כלכליים, פוליטיים, וחברתיים קשים במדינות מתפתחות. אמנון פורטוגלי סוקר את עלית מחירי המזון בעולם ומקורותיה ומביא הצעות לפתרונות אפשריים

כל עלייה במחיריהם של מוצרים בסיסיים כמו חיטה, שמן ואורז משפיעה באופן גורף על רמת חייהן של האוכלוסיות החלשות בעולם השלישי ובכלל זה עלייה ניכרת במספר הסובלים מרעב. אוכלוסיות אלו מתקיימות משכר מינימלי ומחירי המזון הם החלק הארי של הוצאותיהן.

קרן המטבע הבינלאומית הזהירה שהמחירים העולים של מזון הגדילו את חוסר האיזון הכלכלי בעולם.  הבנק העולמי מסר שמחירי המזון הם ברמות מסוכנות, וכתוצאה מכך, 44 מיליון אנשים נדחקו לעוני מאז יוני 2010.  ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) הזהיר בתחילת מרץ כי העולם ניצב בפני זעזוע במחירי המזון, לאחר שמדד FAO למחירי הסחורות החקלאיות הכולל חיטה, תירס, אורז, שמן ירקות, סוכר ומוצרי מזון אחרים, עלה בפברואר 2011, החודש השמיני ברציפות, והגיע לרמת שיא שעברה את רמות המחירים שנרשמו בתקופת משבר המזון של 2007-2008, שהציתו גל מהומות במדינות העניות ביותר. הארגון הזהיר כי הזינוק במחיר הנפט, בעקבות המצב הפוליטי בלוב, עשוי לגרום להתייקרויות נוספות של מזון, בשל העלייה בעלויות השינוע של המוצרים.

עלית מחיר המזון בשנה האחרונה הייתה אחד מהגורמים הבסיסיים למהומות בתוניסיה, ובמצרים, בהן יותר ממחצית ההכנסה של בתי האב יוצאים לרכישת מזון. אוכלוסיות כאלו נמצאות גם במדינות המפותחות ביניהן ארה"ב וישראל, בהן העשירונים הנמוכים מוציאים חלק ניכר מהכנסותיהם למזון.

 

מדד FAO למחירי המזון מאז 1990

ניתן לזהות שלש סיבות עיקריות לעלית מחירי המזון: (1) גידול מהיר של האוכלוסייה המשולב בגידול בהיקף המעמד הבינוני בארצות המתפתחות כמו סין הודו ברזיל, אינדונזיה. העלייה ברמת החיים שלהם מתבטאת בין השאר בצריכה מוגברת של מזון וצריכת מזון באיכות גבוהה יותר. (2) פגעי טבע הנובעים ככל הנראה מהתחממות כדור הארץ. (3) מעשי אדם – מהם נציין שניים: (א) הריבית הנמוכה והזרמת הכספים המסיבית בארה"ב, באירופה, ובסין בשלוש השנים האחרונות שחלקה פנה לשוקי הסחורות והמזון, (ב) סבסוד ייצור אתנול מתירס בארה"ב.

שני הגורמים האחרונים, פגעי טבע, ומעשי אדם, אינם קבועים. מזג האוויר יכול להשתנות לטובה, (אם כי התחממות האטמוספרה והאוקיינוסים של כדור הארץ, המושפעת ע"י מעשי אדם, מגדילה את הסיכויים לאירועי מזג אוויר קיצוניים ויותר אלימים), שיעורי הריבית יכולים לעלות, הזרמת הכספים תפסק בסופו של דבר, נתן לייעל את ייצור המזון בעיקר באפריקה הטרופית, החקלאים בארה"ב יעבדו שטחים נוספים, והממשל האמריקאי יפסיק לסבסד ייצור דלק ממזון. עם זאת נראה שמגמת העלייה ארוכת הטווח הארוך במחירי המזון העולמי תמשך, עקב הגידול באוכלוסיה וברמת החיים בארצות המתפתחות.

נרחיב מעט את הדיון על הסיבות עיקריות לעלית מחירי המזון

(1)   הגידול באוכלוסיית העולם היא הסיבה והמגמה ארוכת הטווח החשובה ביותר, שהביאה לעלייה בביקוש למזון. בנוסף, העלייה ברמת החיים של מיליוני אנשים במדינות כמו סין והודו הביאה לשינוי באופי הביקוש, מעבר למזון מעובד ולמוצרי חלב ובשר הדורשים יותר תשומות מזון.  השילוב של שניהם הוא אחת הסיבות החשובות לעלייה במחירי המזון.

מחירי המזון בעולם בעשרים השנים האחרונות

בתרשים ניתן לראות את מגמת העלייה ארוכת הטווח הארוך במחירי המזון העולמי. מגמה זו החלה בשנת 2003 והיא מתוארת בתרשים ע"י החץ הכחול. זה סיפור הביקוש באסיה ובארצות המתפתחות האחרות שהביא למגמת עלייה במשך שבע שנים לפחות.

בתרשים ניתן לזהות שתי סטיות מסיבית מקו המגמה ארוך הטווח, בשנת 2008 וזו שהחלה ביוני 2010 וממשיכה עד היום. לא הביקוש באסיה ולא תנודות האקלים לא יכולים להסביר את שתי הסטיות האלו בעליות במחירי המזון. אלה הן בבירור סטיות מן המגמות בטווח הארוך, הסטייה הנוכחית היא בועת ספקולטיבית שנוצרה על בסיס שיעורי ריבית נמוכים והדפסת כסף מסיבית, ושהגבירה את העליות במחירי המזון שנוצרו מפגעי טבע מקומיים.

(2)   פגעי טבע שהיו בשנים האחרונות תרמו גם הם לעלית מחירי המזון. נציין את הבצורת באוסטרליה, שיטפונות בהודו ובפקיסטן, גל החום באירופה, שריפות ענק ברוסיה שנאלצה להכריז על איסור יצוא דגנים, בצורת בסין, ולאחרונה הצפות באוסטרליה. כל אלו הביאו להקטנת היצע המזון ולעליית מחירים.

עם זאת, מחירי האורז המהווה את המזון הבסיסי ליותר מ-3 מיליארד אנשים בדרום-מזרח אסיה, עלו רק במעט. ובמונחים של ביטחון תזונתי, לרוב מדינות אלו יש מספיק אורז מייצור עצמי. חשוב יותר, להודו ולסין יש מלאי אורז גדולים,  והן לא רכשו אורז בשוק העולמי מאז 2008. באסיה, רק אינדונזיה, בנגלדש והפיליפינים צפויות לייבא השנה אורז בכמויות משמעותיות, וככל הנראה המדינות המייצאות הגדולות של אורז, תאילנד וויטנאם, יענו לדרישה ללא בעיות.

במקביל לפגעי הטבע בחלקים מסוימים של העולם, ארצות אחרות נהנו מיבולי שיא. הודו לדוגמה, מצפה ליבול של כ-80 עד 85 מיליון טון חיטה השנה, ובסבירות גדולה לא תייבא השנה חיטה. החקלאים האמריקנים יגדילו השנה – 2011 – את היקף גידולי התירס, חיטה, סויה, כותנה וארבעה יבולים אחרים בשיעור של כ- 4.2%. ארה"ב, שהיא היצואן הגדול ביותר של מוצרי מזון, צופה גידול של כ- 50% ביצוא החיטה שלה ב -12 החודשים שיסתיימו ביוני.

(3)   לעליה המואצת של מחירי המזון ישנם שני גורמים אחרים הקשורים ישירות לארצות הברית ולמדיניותה:

הגורם הראשון הוא הדפסת הכסף המסיבית ע"י הבנק הפדרלי (כמו גם בסין ובאירופה), המשולבת  בשערי ריבית אפסיים. אלו הביאו לגל ספוקלטיבי של ביקושים, מעבר לעליה הריאלית בביקוש למזון, שהביאו לעליות מחירים בשווקי הסחורות בכלל ובמחירי המזון בפרט. מדד CRB למחירי המזון עלה ב- 36% בשנה האחרונה. ומדד מחירי חומרי הגלם בכ- 23%. בנוסף מחירי הסחורות החקלאיות מושפעים גם ממחירי הסחורות האחרות, כמו נפט, שמחירו טיפס בשנה האחרונה.

הגורם השני לעלית מחירי המזון העולמית הוא ההחלטה האמריקאית, בתמצית, לשרוף את המזון במכוניות שלה. בשנת 2010, כשליש מגידולי התירס בארה"ב הופנו לייצור אתנול. בשנת 2011, מעל 14% מהתירס המגודל בעולם ינותב לשימוש הכי פחות יעיל – דלק למכוניות אמריקאיות.

 

אחוז התירס המשמש לייצור אתנול מכלל ייצור התירס בארה"ב בעשר השנים האחרונות.

למרות זאת ולמרות העלייה בעולמית במחירי המזון הממשל האמריקאי השבוי באינטרסים של מגדלי התירס וייצרני האתנול, ממשיך ומגדיל את מדיניות הסיבסוד של אתנול מתירס, שתביא לעלייה נוספת במחיר התירס והמזון בעולם.  מחירי התירס מורים על עליה של כ-70% בשנה האחרונה.

אחוז התירס המשמש לייצור אתנול מכלל ייצור התירס בארה"ב בעשר השנים האחרונות.

להערכתי, עליות במחירי המזון בתקופה האחרונה הן בעיקר בועת ספקולטיבית שהגורם העיקרי להן הם רכישות פיננסיות של קרנות גידור וספקולנטים הנתמכות בשיעורי ריבית נמוכים ובהדפסת כסף מסיבית.  פעילות ספקולטיבית זו יכולה להתהפך במהירות, כפי שראינו בבועה הקודמת של 2007-2008, ולהוריד את מחירי המזון.

דוגמה לכך היא צניחת מחירי החיטה, האורז, התירס, והסויה בבורסות המסחר בעקבות ההסלמה באלימות בלוב. והפלת המנהיגים בתוניסיה ובמצרים. קרנות גידור וספקולנטים הקטינו את ההימורים שלהם על מחירי החיטה בצורה חדה, ביותר מ- 20%. הנתונים של הנציבות למסחר עתידי בסחורות CFTC , מורים שהם החזיקו ב-34,200 חוזים, המשקפים כ- 4.6 מיליון טון חיטה ב- 15 לפברואר לעומת כ- 42,600 חוזים, המשקפים כ-5.8 מיליון טון חיטה שבוע קודם לכן.  לשם השוואה, מדינות צפון אפריקה והמזרח התיכון צפויות לרכוש כ- 40 מיליון טון חיטה בשנה 2010-11, כשליש מהיבול העולמי הנאמד ב-115 מיליון טון.

כדאי להבין איך השקעות פיננסיות ספקולטיביות בחוזים עתידיים על סחורות ומזון מעלות את המחירים ומביאות לעיוותים בכלכלה הריאלית.  רכישות ספקולטיביות משפיעות על מחירי המזון בשווקים דרך כמה מנגנוני ההעברה שונים. לדוגמה: משקיעים פיננסיים קונים חוזים עתידיים על מדד מחירי הסחורות והמזון כאמצעי לגידור כנגד אינפלציה ובכך מעלים את מחיריהם. במקביל, הרוב הגדול של המשקיעים חונכו להאמין כי למחירי השוק יש תוכן אינפורמטיבי והם משקפים מידע. לפיכך, עלית מחיר החוזים העתידיים נתפסת אצלם כאינדיקציה חזקה שאלו שיש להם מידע מעריכים שמחירי הסחורות עומדים לעלות בקרוב.  במצב זה צרכנים אמיתיים רציונליים (למשל בית זיקוק, מפעל לשוקולד) קונים אספקה פיזית של הסחורות ואולי גם מבטיחים ומגדרים את צרכיהם ובכך מגדילים את הביקושים. אם הם יצרנים או משתמשים גדולים, סביר להניח שיש להם מתקני אחסון גדולים, שהמלאי בהם לא מופיע ברישומי המלאי הלאומי הרשמי. גם אגירת מלאי ברמה הקמעונאית יכולה להשפיע על הביקוש. התוצאה מפעולות אלו היא עלייה במחירי הסחורות והמזון, ובמקביל הכלכלנים חושבים ומצהירים שהעלייה במחיר היא תוצאה של מגמות ביקוש ריאליות בסיסיות ולכן צפויה להמשך.

העליות במחירי במזון הביאו להגדלת המעורבות של הממשלות ברחבי העולם בשוקי המזון ולנקיטת צעדים מנע כדי למנוע מחסור במזון ועליית מחירים. מעורבות זו תתבטא בהגדלת מאגרי המזון,  הגדלת הסובסידיות, והטלת הגבלות ייצוא. הכול כדי לשכך את המהומות ולהבטיח מזון לאזרחים.

כך לדוגמה, מדינות מייבאות ברחבי אפריקה ואסיה מגדילות את היקף יבוא המזון או משחררות אספקה מהמאגרים לשעת חרום, ומדינות יצרניות עוצרות או מקטינות את היקף ייצוא המזון. רוסיה ואוקראינה שהן יצואניות גדולות של חיטה החליטו על צעדים מגבילים בעקבות השרפות שהשתוללו ביערות, גל החום הקיצוני שפקד את האזור, ובצורת הקיץ חסרת התקדים, רוסיה, שהיא יצואנית החיטה הרביעית בגודלה בעולם, איבדה השנה כשליש מיבולה וכתוצאה מכך החליטה לאסור על ייצוא חיטה שיימשך עד סוף דצמבר 2011. אוקראינה הטילה אף היא מכסות על יצוא החיטה. הודו, היצרנית השנייה בגודלה של סוכר, עצרה השנה ייצוא מתוכנן בהיקף של  500,000 טון, ובכך הוסיפה על המחסור בשאר העולם.

הממשלה המצרית החדשה, שהוקמה בעקבות ההפגנות ההמוניות שם, הודיעה על הגדלת מכסות המזון הבסיסי סוכר, שמן בישול, ואורז המובטח לאזרחיה. החלטה זו ביטלה את המדיניות הקודמת של מתן מנות חודשיות רק לאלו שהוכיחו שהם עניים באמצעות תהליך ביורוקראטי ארוך ועתיר ניירת. שר האוצר המצרי החדש, אמר לאחרונה כי המדינה לא תשנה את מערכת הסובסידיות הנוכחית שלה, המציעה מזון במחיר מופחת לכ- 65 מיליון מצרים.  יתר על כן, הממשלה החדשה הבטיחה לספוג כל עליה נוספת במחירי המזון שתגרם מעליית המחירים בעולם. העלות הראשונית של התכנית נאמדת ב- 2.8 מיליארד לירות מצריות, כ- 425 מיליון דולר.

הפתרון הפשוט ולכאורה הקל ביותר לבעיית מחירי המזון יהיה להפסיק את מדיניות הריבית הנמוכה והזרמת הכספים המסיבית בארה"ב, באירופה, ובסין, ואת סבסוד ייצור אתנול מתירס בארה"ב.

הפתרון היסודי לבעיית המחסור במזון והמחירים המאמירים יהיה הגדלת ייצור המזון, בעיקר באזורים העניים באפריקה המייבאים מזון. רוב המדינות באפריקה הן על סף רעב, אבל מצד שני אפשר להגדיל את ייצור המזון בהן בהיקף משמעותי.  תפוקת ייצור המזון באפריקה המרכזית הוא פחות משליש מהתפוקות שהושגו באסיה או באמריקה הלטינית. אגרונומים מובילים אומרים כי אפריקה יכולה לייצר הרבה יותר מזון, בכמות שתספק ביטחון תזונתי ותבטל את התלות ביבוא. הדרך להגדלת הייצור גם היא ברורה: סיוע ממשלתי צנוע לחקלאים הקטנים שיאפשר אספקת זרעים משופרים, דשנים, וניהול מים והשקיה בקנה מידה קטן. בתנאים אלו החקלאים יוכלו להכפיל ויותר את ייצור המזון.  לצורך זה הבנק העולמי הפעיל תוכנית 'תגובה למשבר המזון העולמי' – GFRP התומכת בהיקף של כ- 1.5 מיליארד דולר בכ-40 מיליון חקלאים. עד היום, מעל 40 מדינות בעלות הכנסה נמוכה מקבלות או יקבלו סיוע באמצעות זרעים חדשים ומשופרים, השקיה, ותמיכה החווה אחרים וסיוע מזון עבור האנשים הפגיעים ביותר. מלאווי הראתה שזה אפשרי. המדינה הכפילה במהירות את ייצור המזון שלה באמצעות אשראי וסובסידיות לחקלאים. במדינת בנין (Benin), השימוש המוגבר בדשנים שסופקו באמצעות משאבים אלה הגדילו את ייצור הדגנים בכ- 100,000 טון.

ממשלות אפריקניות זכו להבטחות סיוע ממדינות G8 למימוש תוכניות דומות. סיוע זה כנראה ולא יתממש בהיקפים גדולים.  עם זאת לבקשת מדינות G20, הבנק העולמי השיק באפריל 2010 'תוכנית עולמית חדשה לחקלאות ולאבטחת מזון' – GAFSP לעזור לקדם השקעות של חקלאים זעירים. עד היום, שש מדינות וקרן ביל ומלינדה גייטס התחייבו לתת לתוכנית בשלוש השנים הבאות 925 מיליון דולר, כאשר 325 מיליון דולר כבר התקבלו. מאז השקתה, התוכנית אישרה והחל לתת מענקים בשווי של 320 מיליון דולר ל- 8 מדינות: בנגלדש, אתיופיה, האיטי, מונגוליה, ניגריה, רואנדה, סיירה לאונה וטוגו. מקורות נוספים לסיוע יתכן ויבואו ממדינות שיש להן יתרות מט"ח גדולות וצורך להגדיל את יבוא המזון. נקווה שכך יהיה.

 

 

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

8 תגובות

  1. שאול :

    מאמר יפה, אבל יש בעיה מרכזית אחת עם הטיעון:
    כפי שמוסבר יפה במאמר, האופן שבו ספקולנטים עלולים להשפיע על המחיר הוא בהשפעתם על המלאים. בכך שהם יגרמו לשחקנים בשוק להגדיל מלאי ולא למכור מתוך ציפיה לעליית מחירים. אבל מה? זה לא קורה. מלאי המזון בעולם נמוכים, ובמגמת ירידה.
    הסבר יפה יש כאן:
    http://krugman.blogs.nytimes.com/2011/02/07/signatures-of-speculation/

    נראה לי שדווקא ההסברים על מה שקרה ברוסיה ואוקראינה מתיישבים טוב יותר עם העובדות

  2. שאול :

    אולי הדגשתי מדי את אי ההסכמה שלי. אז רק להדגיש – מאמר מצוין.

  3. ק. טוכולסקי :

    לפני המשבר האחרון בשוק ההון גם הייתה עליית מחירים, בזמנו כתבתי כאן בכמה פוסטים על כך שעלייה במחירי המזון מבשרת את המשבר הפיננסי המתקרב והולך שכן כחלק מעליית מחירי הסחורות מעבר של משקיעים מוסדיים משוק ההון לשוק הסחורות מעידה על חוסר אמון בשוק ההון.

    בגדול אני סבור שגם היום המצב דומה, עם זאת יש גם עניינים אחרים כמו שציין שאול, ירידה של מלאים.

    בסך הכל כל עוד מודל מחיר המטרה של ענפי הלול והחלב בישראל לא יאומץ כמודל עולמי לנושא המזון ומוצרי יסוד אחרים לא יובטח לא המחיר ליצרן ולא המחיר לצרכן אלא רק המחיר לגורמי התיווך והספקולנטים. שימו לב שלמרות העלייה במחירי המזון מצבם של האיכרים לא במדינות המפותחות ולא במדינות המתפתחות משתפר.

  4. אלי סתוי ציר העבודה :

    אני חוזר וטוען בפני כל הגורמים המוסמכים,במשרד התמ"ת ומשרד הרווחה,
    שחיסול כשל הריכוזיות בענף המזון בישראל ,בו 2 ישראוליגרכים כבעלי רשתות שיווק דורסניות,השולטות על כ60% מנפח המכירות הקמעונאיות בענף ועוד 6 טייקונים המספקים לקמעונאים כ60% מנפח הרכישות, פועלים בחסות הרגולציה,ובגיבוי קשרי הון שלטון,כמכתיבי מחירים לכל דבר ועניין
    ויכולת נטרולם בעתיד ,תביא בוודאות להוזלת סל המזון בישראל בעשרות אחוזים ודוגמה מעשית לכך היא התנהלותה של רשת רמי לוי מול לקוחותיה הנהנים כיום ואף מסוגלים להנות הרבה יותר בעתיד משוק מזון תחרותי ויעיל הרבה יותר מהקיים היום לצערנו.

  5. ק. טוכולסקי :

    בגרמניה אלדי היא הרשת הכי גדולה והיא גם הכי זולה. יש בגרמניה בערך 5 רשתות ארציות כלליות ועוד כמה רשתות במדינות המחוז או בחלקים של המדינה. אבל בכל רמת מחיר יש 2-3 רשתות שהמחירים בהן דומים וכולן זולות יותר ממה שקורה בממוצע בישראל.
    זה לא רק תחרות, זה לא רק םפיקוח, זה לא רק מדיניות ממשלתית, זה לא רק מודעות צרכנית וזה לא רק מסורת אבל זה בהחלט יותר מלשבור דואופול.

  6. איציק יאפ :

    יש לי תאוריה אחרת, הרבה יותר פשוטה: אני זוכר תקופות שבהן פעם בכמה זמן הייתה אזהרה לגבי מי הברז של תל אביב ובאותו יום, פתאום, מחירי בקבוקי המים קפצו פי ארבע.

    עכשיו, כלכלנים אוהבים להגיד שזה בגלל עניינים של היצע וביקוש, וזו בכלל היד הנעלמה ומחירי המים קפצו ואפילו יש להם גרף בשביל זה.

    ואני אומר, שזה בגלל חמדנות של מוכרים, אינטרס של יצרני מים בבקבוקים ופוליטיקה של תאבת בצע על חשבון הציבור. ומחירי המים לא קפצו: אנשים העלו בכוונה תחילה את מיחרי המים.

    נחזור למקרה הזה: המחירים לא עלו: חברות ותאגידים העלו את המחירים כדי לגרוף יותר כסף.

    עכשיו הכלכלנים יאמרו "עזוב ילד, אתה לא יודע על מה אתה מדבר, ואפילו אין לך גרף!" הרי ברור שמחירי המזון בכל העולם עולים, לא כי צריך לנפח בועה נוספת, מיד אחרי שהתפוצצה בועת תאבת בצע של משכנתאות, מיד אחרי בועת תאבת בצע של הי טק מיד אחרי בועת תאבת בצע אחרת, כדי שתאבי הבצע שם למעלה ירוויחו כשגם זו תתפוצץ, אלא בגלל ש….. אה…. "העלייה ברמת החיים שלהם [המעמד הבינוני בארצות המתפתחות כמו סין הודו ברזיל ואינדונזיה] מתבטאת בין השאר בצריכה מוגברת של מזון וצריכת מזון באיכות גבוהה יותר".

  7. בין ממון למזון – קורס חדש « ירוק ונוצץ :

    […] לצמצם את צריכת דלק המאובנים ולעבור לדלק ביולוגי, עולים מחירי המזון ומביאים לחוסר יציבות פוליטית; זו תעשייה אשר כמעט […]

  8. מערכת עבודה שחורה :

    מידע מ-5 ביוני 2012
    בעקבות מסקנות ועדת המזון על מחירי המזון הגבוהים בישראל, נתונים אלה פוגעים בסל המזון הבסיסי והכרחי ורבים נאלצים לצמצם את מרכיבי המזון ולאכול אוכל דל במרכיבים חיוניים.
    מצ"ב הודעה עם סקר מזון עדכני ופעילות לקט ישראל מול הממשלה – תוצאות הפגישה עם שר הרווחה כחלון.
    לקט ישראל בעקבות ועדת המזון הקובעת כי מחירי המזון בישראל מהגבוהים בעולם:
    ממצאי סקר מעלים כי: 43% מהישראלים צמצמו את כמות המזון בשל עליית מחירי המזון והצמצום הוא בעיקר בסוגי מזון בעלי ערך תזונתי גבוה
    הממשלה צריכה לקחת אחריות על מחירי המזון הגבוהים ולתמוך באלה שאינם יכולים לשלם עבור המזון ההכרחי
    סקר של לקט ישראל בשיתוף חברת דיאלוג מעלה כי 43% מהישראלים צמצמו בשנה האחרונה את כמות המזון החודשית שלהם עקב עליית מחירי המזון. הצמצום התבטא בירידה בצריכה של סוגי מזון בעלי ערך תזונתי גבוה: 67% מהנשאלים צמצמו במוצרי חלב, 64% מהנשאלים צמצמו בבשר ומוצריו ו-54% צמצמו בירקות ופירות.73% מהמרואיינים שדיווחו כי צמצמו בכמות המזון שלהם, דיווחו כי אינם קונים יותר ממוצרים מסוימים, כלומר הקטינו את סל הקניות שלהם באופן כללי.
    בלקט ישראל, מצילים עודפי מזון מחקלאות ומעבדים שדות ייעודיים בנהלל וליד רחובות. במהלך שנת 2011 הועברו כ- 8,000,000 ק"ג פירות וירקות לטובת נזקקים. בבדיקת העלויות נמצא כי ייצור והובלה של ק"ג ירקות מגיע לכ-1 ₪ ( 70 אגורות לגידול ל"ג אחד של תוצרת חקלאית ועוד 30 אגורות עלויות לוגיסטיות לאחסון והובלה). מחיר לצרכן ברשתות השיווק הוא פי 3 במקרה הטוב ומגיע לפעמים גם למספר דו ספרתי. הנושא החקלאי הוא דוגמא לפער שנאלץ לשלם הצרכן כדי להשיג ירקות ופירות לסל המזון שלו.
    המשמעות עבור משפחות רבות בישראל זה קיצוץ בסל המזון עד כדי פגיעה בביטחון התזונתי תוך ויתור על ארוחות, דאגה מתמדת לארוחה הבאה. ילדים המגיעים ללא כריך לבית הספר ומשפחות בהן אין אפשרות להגיש בכל יום ארוחה חמה. קיימת פגיעה משמעותית במצרכי מזון חשובים כמו ירקות, פירות, מוצרי חלב ובשר. ממחקרים ידוע כי אנשים במצוקה מרבים לאכול לחם ופחמימות וכי תזונה לא נבונה עבור ילדים ונשים בהריון פוגעת בהתפתחות.
    מצד אחד יש התייקרות משמעותית בסל המזון, מה שגורם לקושי משמעותי ברכישת מוצרים מזון הכרחיים ומשמעותיים. מצד שני הממשלה אינה לוקחת אחריות על אותן אוכלוסיות. ארגון לקט ישראל, יחד עם ארגון לתת, הקים מטה מאבק של עמותות המזון, עקב ביטול המיזם לביטחון תזונתי והתנערות של משרד הרווחה וממשלת ישראל מהטיפול בבעיה, וזאת על אף המצב החמור בשטח ולמרות התחייבויות ממשלתיות בנושא. במסגרת זו נפגשו נציגי לקט ישראל עם שר הרווחה כחלון בדרישה לפתרון הבעיה. במהלך הפגישה הועלו דרישות כלפי שר הרווחה והממשלה: 1. יישום מלא של מסקנות ועדת איצקוביץ' ומימוש המיזם לביטחון תזונתי. 2. 250 מיליון ₪ ייעודיים לביטחון תזונתי, בבסיס תקציב המדינה לשנת 2013; 3. התחייבות של שר הרווחה, מגובה על ידי ראש הממשלה. 4. הכרזה על לקיחת אחריות ממשלתית מלאה על הטיפול באי הביטחון התזונתי תוך 3 שנים.
    הפגישה עם השר כחלון, שהתקיימה ביום ב' 29.5.12 הסתיימה ללא תוצאות, על אף ששר הרווחה הצהיר על כך שהוא רואה בביטחון התזונתי נושא שצריך לקבל מענה ע"י הממשלה, והתחייב לפעול מול ראש הממשלה על מנת לתקצב 100 מיליון ₪ לביטחון תזונתי בבסיס התקציב 2013. סוכם בין הצדדים שהשר יעדכן את נציגי מטה המאבק לגבי פגישתו עם ראש הממשלה ב- 31.05.12. שבוע לאחר הפגישה עם השר ומטה המאבק של עמותות המזון עדין לא קיבל תשובות.
    לדברי גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: " אנו עדים לנתונים מדאיגים – הרכב סל המזון של משפחה ישראלית ממוצעת הצטמצם כמותית ואיכותית. אנשים קונים פחות אוכל ומצמצמים במוצרי המזון בעלי ערכים תזונתיים גבוהים. הישראלי קונה פחות ואוכל פחות טוב. מי שבעיקר נפגע מכך הם ילדים, קשישים ונשים בהריון.הממשלה חייבת לקחת אחריות על המצב הקשה, זו פצצה מתקתקת לא פחות מהגרעין האירני וגבעת האולפנה".
    עוד הוסיף:" הנתונים הללו מקבלים משמעות נוספת לאור התוצאות הראשונות של סקר אי הביטחון התזונתי של ביטוח לאומי שהתפרסם בנובמבר 2011, כשכל ישראלי עשירי מרגיש רעב וישראלים קונים יותר פחמימות בשל עליית מחירי המזון , אנו עדים לכך שדור שלם ניזון ממזון דל, הגורם להשמנת יתר, אנמיה, פגיעה בריכוז, פגיעה בגדילה ועוד. לאור שיעור עליית נתוני העוני בחברה הישראלית יש לתת את הדעת על המשמעויות ארוכות הטווח למצב עגום זה."
    מירב קליק לרנר
    דוברת לקט ישראל
    [email protected]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.