מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
גלגול חובות – המשחק המסוכן של הכלכלה העולמית
מדיניות בין לאומית של שמיטת חובות מתוכננת תוכל להציל ממשבר כלכלי מדינות רבות, המנהלות כיום כלכלה המבוססת על גלגול, קנייה ומכירה של חובות
מאת: ק. טוכולסקי
הין עולה, יפן שגם כך שקועה בחובות ענק, עומדת בפני הוצאות שיקום אדירות, לכאורה בדיוק המצב שבו ערך המטבע אמור לרדת, אבל תיאוריות שוק, קפיטליזם תיאורטי או סתם הגיון בריא לא הפריעו מעולם לספקולנטים – לפנים האמיתיות של הקפיטליזם. הם בשלהם, והם מעלים את הין. אין לזה בסיס ואין לזה ערך – שוב, לא משנה. משנה רק דבר אחד, בשביל לממן את השיקום ולהחזיק קצת מזומנים, יפן מתחילה למכור חובות של אחרים. לפי חוקי המשחק הקיים, כשמדינה מוכרת חובות של אחרים היא מממשת מטבע חוץ וזה מה שיפן עושה עכשיו, לכן כשיפן מוכרת אגרות חוב אמריקאיות, ערך הין יעלה ולא משנה מה מצבה של הכלכלה היפנית, מה גודל החוב הלאומי של יפן ומהו ערכו הריאלי של הכסף.
חובות, כולם מחזיקים בחובות. כסף כבר מזמן אין לאף מדינה (ותודה לתפיסה על-פיה מסים נמוכים מגדילים את ההכנסות של המדינה ותורמים לצדק חברתי שפיתח ארנב הפסחא ביחד עם אחד השדונים של סנטה קלאוס), אז מגלגלים חובות האחד מהשני ואם מישהו כמו יפן מנסה חס וחלילה לממש חוב, המערכת כאמור לעיל כבר מוצאת איך להתנקם בו. חובות זה משהו שאמורים לצבור לא להפחית או למכור. חובות זה היצוא מס. 1 של העולם המפותח והיסוד עליו מושתתת כל המערכת הכלכלית הקיימת. כולם מחזיקים בחובות וחייבים כסף ואי אפשר להתקזז או לא לשלם ואי אפשר לנסות להגדיל את ההכנסות ממקורות עצמיים כי ברגע שאתה מנסה לעשות משהו כזה, כולם לוחצים אותך, החייבים לך ובעלי חובך, הספקולנטים והבנקים כל אלו פועלים לשמר את השיטה. כולם נאחזים באגרות החוב של האחרים בכדי להראות שגם להם יש משהו בקופה ומוכרים בעצמם אגרות חוב בכדי שיהיה להם עם מה לקנות עוד.
הדבר ההגיוני לעשות עכשו היה לשמוט חובות בצורה מתוכננת. לכנס את ה-G 7 עד 20 או את עצרת האומות המאוחדות או את נגידי הבנקים המרכזיים ולהתחיל לעבוד על תוכנית מסודרת של שמיטת חובות. כי הרי לכולם ברור שבעולם יש היום בעיקר חובות. את הכסף גנבו/חילקו/נתנו למעט מאוד עשירים והמעמד שמקיף ומשרת אותם. לכל השאר יש כרגע חובות ואלו הולכים ומאמירים, הולכים ומסתחררים מסביב לגלובוס בלי שאף אחד יכול באמת לשלם אותם. הודעה באופן מסודר על שמיטת חובות וקביעת כללי משחק פיננסיים באמצעות מוסדות נבחרים וייצוגיים של ממשלות, ארגונים בינמדינתיים והאו"ם, יכולות לחסוך לכולנו את ההיסטריה של המשבר הבא, או יותר נכון את ההמשך של המשבר הנוכחי, את הרגע שבו המדינות כולן יצטרכו לשלם את החובות הבלתי נתפסים שנצברו בניסיון לחפות על יציאתם של בעלי ההון ממעגל הנושאים בנטל הקיום של מדינות אי שם במהלך שנות ה-70.
כי מה שיקרה אם זה לא יעשה באופן מסודר תוך הקפאה של הבורסות ועריכה מסודרת של תוכנית יהיה משבר שלעומתו המשבר של 2008/2009 יראה כמו תקופת גאות. עדיפה שמיטה מסודרת של החובות על התמוטטות של גורם אחד שיצור אפקט דומינו והיסטריה. משחקי המטבעות וגלגול החובות לא יוכלו להמשך לנצח למרות התקוות של חסידי השיטה השוטים. הם הביאו כבר לכמה משברים והם יובילו גם למשבר הבא.
שמיטה מסודרת של חובות תמחק במכה אחת סכומי כסף דימיוניים (לא רק בגלל שהם סכומים אדירים אלא בעיקר בגלל שהכסף הזה לא קיים בשום מקום), היא תאלץ מדינות לשתף פעולה ליצירת סדר כלכלי חדש, היא תעמיק את המעורבות של ממשלות בכלכלה ואולי אפילו תגרום לתיקון עיוותים חמורים כמו העדר אמנת או"ם שמסדירה כמה תחומים בכלכלה כמו פיקוח על מחירי המזון בפרט והסחורות בכלל כתחליף לשוק השודדים הקיים שמבטיח בעיקר רעב לעניים והון לספקולנטים. אבל מה שבעיקר נרוויח משמיטה מסודרת זה שליטה במשבר הבא במקום היסטריה, פאניקה ותגובות היסטריות שעשויות כמו התגובות למשבר 2008/2009 רק לשמר לעוד זמן מה את עיוותי השיטה הקיימת כמו זה המאפשר להעלות את ערך המטבע של מדינה עמוסת חובות ומרוסקת רק בגלל שהיא מנסה לממש נכסים.
תגיות: אגרות חוב, יפן, מדיניות-כלכלית, משבר-כלכלי, שמיטת-חובות
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
17 באוגוסט, 2011 בשעה 23:10
[…] אשר איננה נסמכת על "מכשירים פיננסיים" שכל תכליתם לגלגל חובות הלאה, אותם מכשירים אשר כה היטיבו ליצור את בועת ההיי-טק […]