מאבק העו"ס, לא לאבד את הלקח
עובדות סוציאליות יקרות! אם צו ההרחבה אבוד – השכילו שלא לפספס את צו השעה של הרחבת התודעה, מזמין אתכן להחליף את טעמה החמוץ של האכזבה מההסכם בעקרונות של דמוקרטיה ללא פשרות וסולידאריות עם כלל העובדים אותם יש לאמץ כתשתית לאיגוד בריא יותר
מאת: שי כהן
בהיסטוריה של התאגדויות עובדים שמור מקום נפרד ושנוי במחלוקת להתארגנות באגודות מקצועיות המקדמות את עניינם של עובדים בעלי משלח יד והכשרה מסוימת. בעוד שמקורן של אלו נעוץ בעבר הרחוק- במסגרת המסורתית של גילדה מקצועית, הרי שעקרונות דמוקרטיים וחברתיים שעמדו בבסיס הקמתם של איגודים מקצועיים במובנם המודרני הצביעו על בעיה מוסרית בהתאגדות נפרדת, ולכן גם חלשה יותר וסולידרית פחות עם שאר העובדים באותו מקום עבודה.
מעבר לאבחנה ערכית ותיאורטית זו, לימדו אותנו אירועי המאבק האחרון של העובדות הסוציאליות כי המבנה של איגוד על פי משלח יד אינו מתאים למבנה הכוח של מקומות עבודה מופרטים. ברור כעת כי היכולת המוגבלת מאד של מאבק, השפעה או מיקוח קיבוצי מול מעסיק עצמאי שהעובדים הסוציאליים מהווים רק חלק קטן מכלל עובדיו, ולאו דווקא רפיונו של איציק פרי, היא הסיבה המרכזית לסיום המאכזב המסתמן לפרק זה. הקושי להבין כיצד ואם ניתן לשבות ולהיאבק גם בעמותות ובחברות פרטיות שהיה בולט במאבק הנוכחי קשור לויתור על צו ההרחבה לא פחות מאוזלת יד של הנהגת ההסתדרות לעמוד על מטרה חשובה זו.
נערך על ידי לקסיתגיות: הסכם שכר, הסכם-קיבוצי, עובדים סוציאליים, צו-הרחבה, שביתת העובדים הסוציאליים