חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

פחות מדי תחרות, יותר מדי תחרות

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 14.03.11 6:00

צמד המלים "תחרות חפשית" הוא מהמדוברים ביותר בשיח הישראלי, אצל כלכלנים, עיתונאים, עמך ומלומדים בתחומים שונים, זהו השיח ההגמוני.  האם מה שמוצג לנו כתחרות חפשית הוא אכן כזה, או שהכל "כאילו"רשתות המזון כדוגמה
מאת: תמר בן-יוסף


מנכ"ל שופרסל, אפי רוזנהויז, נתבע לאחרונה על ידי הרשות להגבלים עסקיים באשמת ניסיון ללחוץ על ספקיו. זאת, מחמת תגובה בוטה שלו לצעדי הריבוע הכחול.

על פי דיווחו של דהמארקר מה-10.3.2011, בדצמבר 2008, לקראת חנוכה, הכריז הריבוע הכחול על מכירת מספר מותגים ידועים במחיר נמוך בהרבה מאשר במבצע החג של שופרסל. רוזנהויז הופתע משבירת כללי המשחק הלא-כתובים, שלתפישתו, הציגה את שופרסל כמי שמרמה את הציבור. הוא צלצל לספקיו, שהם גם ספקי המתחרים, ואמר להם: "אלה מחירים שפוגעים במותגים בצורה אנושה, והופכים את שווי המותג לאפס שאתה מוכר בשקל או בשניים. ביטלת את שווי המותג, והעמדת בגיחוך את שוויים של כל המותגים".

מבצע הריבוע הכחול בכל זאת נמשך. רוזנהויז, מצדו, הוריד כמה ממוצרי הספקים שלא נענו לפנייתו ממדפי שופרסל. ספקיו הכועסים, יצרני מזון חשובים בישראל, הגיבו בתלונה לרשויות שדחפה למשפט המתנהל עכשיו. כתבת דהמארקר המספרת את הסיפור, מבליטה שוב את עובדות היסוד הידועות לגבי התנהלות רשתות השיווק בישראל.

-מלחמת כל בכל בין הרשתות השונות, בין הספקים למיניהם, ובין כל רשת לספקיה.
– במלחמה כמו במלחמה: הורדת מוצרים של ספקים לא-רצויים מהמדפים, איומים הדדיים, עסקות שנרקמות בין ספקים לרשתות על חשבון אלה שמחוץ לעסקה.
-מעבר הדרגתי של הרשתות ממכירת מותגים חיצוניים לפיתוח מותג פרטי משלהן, המעלים את שם היצרן, ומקנה להן תוספת כוח.
-מעבר של הרשתות להעסקת סדרני מדפים משלהן, במקום הסדרנים נציגי הספקים – שוב, ריכוז של כוח ושליטה.

צעדים כמו אלה המתוארים לעיל, אפשריים רק בתחום שבו אינה שוררת 'תחרות מושלמת' – התחרות שאמורה להביא לתוצאה המיטבית, על פי מקצוע הכלכלה. כי בתחרות מושלמת אין משמעות לצעדיהם של חנות יחידה או של ספק בודד: כל אחד מהם קטן מכדי לשנות את המגמה; כל אחד, לבדו, לא יכול להרוויח מחריגה מהשורה הכללית. היותה של התחרות לא-מושלמת, ותוצאתה הלא-מיטבית מומחשת לרבים מאתנו בביקורם השבועי  ברשת השיווק "שלהם".

-הזנחה כללית, גיבוב של מוצרים במדפים, שירות לא-אדיב, אי-התחשבות בנוחות הקונים.
-העסקת סדרנים שלא עברו הכשרה מספקת, חסימת המעברים לעגלות הקונים בימי ובשעות הקנייה העמוסים ביותר.
-החלפה תדירה של מותגים, על פי התנאים שהרשת מקבלת מהספק. ומה חשוב יותר לקונה במרכול מהשגרה, ומשמירת הרגלי הקניה שלו?
-מחסור במוצר מסוים, כל פעם מוצר אחר, בגלל כיפוף ידיים נצחי  בין הרשת לספקיה.

התופעות שלעיל מתגברות בשנים האחרונות, עם  התגברות מאבק השליטה בין מספר לא-רב של רשתות שיווק על המסחר הקמעונאי של מזון ומוצרים לבית. מאבק השליטה דוחף את הרשתות להשתלטות על נתחים נוספים מהענף, בעזרת אשראי שהן מקבלות מהבנקים. הכורח להחזיר את החוב מתגלם לרדיפה אחר רווח מהיר; מה שמביא להפחתת איכות המוצר ורמת השירות, וגם לוחץ את הספקים.

תשובתה של הרשות להגבלים עסקיים לסוגיה, מאפיינת את התפישה העומדת מאחורי הקמתה, תפישת התחרות  של ממשלת ישראל מאז סוף שנות ה-80. בסיפור שלפנינו, ב-2005 אישרה הרשות את מיזוג קלאבמרקט עם שופרסל. היא התנתה את הרכישה באי-התערבות של שופרסל בתנאים המסחריים הניתנים על ידי ספק כלשהו למתחריה. התניה שמתגחכת מקריאת הכתבה בדה-מארקר, שכולה תיאור של התערבויות יומיומיות כאלה.

טיפוח התחרות בידי הרשות נעשה על ידי הוספת מתחרים לענף, ועל ידי הצבת תנאים למתחרים. התערבות זו נעשית בענפים שבהם, מלכתחילה, מוגבל מספר המתחרים בגלל ממדיו המוגבלים של הענף; דהינו, רוב ענפי הייצור, המסחר והשירותים בישראל. יעילותה של הגדלת מספר המתחרים, בתנאי תחרות לא-מושלמת מתבלטת היום לעין בכל תחומי הכלכלה. האם קיומן של חמש קופות חולים בישראל, במקום ארבע כיום, ישנה מהותית את השירות למבוטחים? ספק רב, למקרא אחת מכותרות הדף הראשון של הארץ  מה-9 למארס 2011: ועדת מומחים: קופות החולים מוסרות לציבור מידע מטעה על הביטוחים.

בניגוד למשחק התחרות הנוכחי, השיטה שפעלה כאן עד לסוף שנות ה-80, לא התיימרה לשנות את עובדת היסוד של היעדר תחרות מושלמת ברוב תחומי הכלכלה בישראל. היא השלימה עם היעדר התחרות, והשתדלה למזער את נזקיו. מזעורם של פגעי התחרות הלא-שלמה הושתת על חקיקה, פיקוח ובקרה פרטניים בכל התחומים. זאת, מתוך הנחה, שהתערבותה של הממשלה משפיעה באמת רק כשהיא מיושמת כמכלול. כך, לדוגמא, איסור על בנק להקצות אשראי ללווה מסוכן, לעתים קרובות גם מונעת בעלות של גורם הרפתקני על תחום שבו נוכחותו אינה רצויה.

שיטת המכלול נמוגה בהדרגה מאז סוף שנות ה-80. במקום טיפול רגוע באלפי פגמי תחרות קטנים, קיבלנו מהפכה מתגלגלת מענף לענף. מהפיכה, שלגמרי לא ברור למי היא מועילה.

לבלוג של תמר בן-יוסף

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , ,

21 תגובות

  1. אורי אפלבוים :

    מה זאת אומרת למי היא מועילה?
    מועילה לבעלי ההון. בכלל לא דיברת על המחלה הגדולה ביותר שנוצרה מעיוות השוק הקמעונאי, חיסול המכולות לטובת מחסני הענק מחוץ לערים. מובן שטייקונים מרוויחים שוב בתור הבעלים של חברות הדלק, הליסינג ויבואני המכוניות. המעבר למחסני המכירה מנוון את מרכזי הערים, מזהם את הסביבה, זולל שטחים פתוחים ומחליש את השכבות המוחלשות שלא יכולות להגיע אל המחסנים הללו ונאלצות לקנות במחירים מופקעים של מעט המכולות השכונתיות ששרדו ומקבלות מהספקים מחירים מופקעים.

    הגבלים עסקיים בישראל הם רק על אחוז שליטה בענף מסויים והם חייבים להיות גם על שליטה בענפים שונים. העובדה שבעל רשת שיווק יכול להיות גם בעלים של עיתון, חברת ליסינג או תקשורת היא הרסנית. הרסנית גם היא העובדה שמותר לרשת שיווק להיות בעלת מותג.

    כמובן שגם מס חברות פרוגרסיבי לא יזיק בכדי לעודד תחרות אמיתית ולא ריכוזיות כאילו תחרותית אלא שכמעט אף שר או חבר כנסת לא מעוניין בתחרות אלא בתמיכה של בעלי ההון.

  2. ק. טוכולסקי :

    מאמר מצויין. הוא מצביע בברור על כך שאין תחרות חופשית, לכל תחרות יש חוקים. אין שוק חופשי אלא אם כן אנחנו נכנסים לתחום של אמונות ושם ביחד עם סנטה קלאוס, המלך הנם בלב ההר והמשיח בן דויד נמצא גם השוק החופשי.
    כל תפיסת השוק החופשי היא נסיון לא טבעי לכפות מנגנונים עקומים וגורמי תיווך על מה שבהחלטות ובמדיניות מתוכננת היו יכולים להעשות בצורה מיטבית.

    קחו לדוגמא את מחירי הירקות והפרות, מחיר נקוב עם מחיר מטרה לחקלאי ומחיר מפוקח לצרכן היה מבטיח גם לחקלאי המייצר וגם לצרכן הצורך מחיר הוגן ואפשרות להתפרנסף גם המתווך היה נהנה מהכנסה קבועה. במקום זה יש לנו שוק פרוע עם חקלאים שלא גומרים את החודש, מחירים הולכים ועולים של פרות וירקות או מחירי חיסול שמחסלים את היצרנים ומתווכים שהולכים ומתעשרים.

  3. אורי אפלבוים :

    ומה עם חקלאי בירדן ייצר את אותם ירקות במחיר זול בהרבה? לא תתן לא למכור כאן? תטיל מכסים דרקונים? יטילו עליך חזרה מכסים דרקונים, על היי טק על ביו טכנולוגיה וכו'.

    פיקוח מחירים הוא נסיון לא טבעי לכפות מנגנונים עקומים. בכלל, תרבות וחברה הם נסיון לא טבעי לכפות מנגנונים עקומים.

    תחרות ושוק חופשי הם כלים נהדרים להשיג מטרות מסויימות. הם ממש לא מטרות בפני עצמן כפי שהביבי חושב. הגבלות על בעלויות צולבות בענפים שונים וכמובן הגבלות אמיתיות על שליטה בתוך הענף הן הפתרון.

  4. איציק יאפ :

    המאמר לא מגיע למסקנה.
    ז"א אפשר לחשוב מהמאמר, כפי שחסידי השיטה תמיד טוענים, שצריך לעשות ככל יכולתינו כדי לשאוף ל"תחרות מושלמת" ומה שאנחנו חווים כעת זה פשוט צרות של הדרך, כי אנחנו עוד לא שם.

    אבל אין דבר כזה תחרות, ואין בכלל דבר כזה שוק חופשי.
    מה זה חופשי? האם זה אומר שכל אחד ישמור על המקום שלו והמעמד שלו וכולם יהיו שווי ערך בנקודת איזון? אוי איזו אוטופיה…
    המונח "שוק חופשי" (שהוא מונח שיווקי ושקרי כשלעצמו) מוביל רק למצב אחד: חברה אחת תתחיל להתפתח, תקנה את המתחרה הקטן ביותר ולאחר מכן אחד אחד תקנה אותם בסדר גודל עולה, ותרסק את כל השאר.
    זה לא קרה עם וולמארט בארה"ב, שמכופפת ידיים של ספקיות, מרסקת מתחרים מקומיים ומעבידה קופאיות בתנאים לא הגונים? מה? אי אפשר להגיד ש300 מליון איש זה תנאי קצת יותר מזמין ל"שוק חופשי" אמיתי? עובדה שזה מגיע לאותה תוצאה כמו פה…

    אין דבר כזה תחרות מושלמת, אין דבר כזה תחרות כלל. יש שיתוף פעולה. וגם אם יש שתי מאפיות פרטיות באותו הרחוב, כמו שחסידי האשליה של השוק החופשי אוהבים לספר, כדאי להן להיות בשיתוף פעולה (ואז יהיה דואופול. גם כן שוק)

  5. דקל-דוד עוזר :

    המאמר לא מבין את כלל הבסיס: אין דבר כזה "שוק חופשי", כי קיומו של שוק מלמד על היעדר חופש וכפיית זכות קניין.
    מי שלא מבין את הא-ב הזה, לא יצליח לפקח על שום דבר.

  6. איתי :

    זה נכון שהסיסמה "חוק חופשי" היא סיסמת סרק משום שדבר כזה לא יכול להתקיים.

    בשנים האחרונות יש יותר ויותר אנשים שמבינים את זה, וזה טוב.

    אבל במקביל *אנחנו* לא מצליחים לשכנע שהסיסמאות שלנו (צדק חברתי למשל) יכולות להיות בסיס למדיניות בת קיימא.

    הדבר המעציב ביותר הוא שהליכוד מצליח לשכנע כמה עשרות שנים שהוא יכול לעשות גם את זה וגם את זה, דבר שברור שהוא קשקוש.

    אנחנו צריכים ללמוד מן הימין שיעור בסיסי בשיווק

    http://www.youtube.com/watch?v=HebJ6h2oSDg

  7. איציק יאפ :

    ברור, כי "אנחנו" פונים אל השכל, אל הטבלאות, אל ההוכחות האמפיריות. בעיקר "אנחנו" אומרים "אתם לא מבינים שדזה לא טוב???"

    הליכוד בהקשר הזה פונה אל הפחד, ההשרדות ואל הרגש והסמלים (תינוק בוכה, חקלאי מחייך וצילום של מסוק מעל נופי ארץ ישראל) שיתנו תקווה.
    זה הרבה יותר יעיל. אין מה להסביר…

  8. איתי :

    אני לא מסכים איתך.

    בדרך כלל הדיון הציבורי בין "הפעילים החברתיים" ובין "בכירי המשק" הוא בדיוק הפוך – הראשונים פונים אל הרגש (רחמים על הזקנה שאוספת ירקות בשוק, שנאה וזעם על בעלי ההון) והאחרונים מדברים בכובד ראש ומנופפים בטבלאות עם מספרים להוכחת טענתם.

    בישראל יש מעט מאוד סוציאליסטים וסוציאלדמוקרטים שמבינים גם את שפת המספרים כמו שצריך, ותמר היא אחת מהם.

    דווקא במקרים שבהם נכנסו אנשי השמאל הכלכלי לעובי הקורה בשפת "אנשי המספרים" הם גילו שם חומר נפץ פוליטי רב עוצמה: הרמאות של תוכנית ויסקונסין (עולה יותר ויעיל פחות), הטריקים של חוק ההסדרים, התקנים העלובים לכבאים בארץ לעומת העולם וכו'.

    לעורר אהדה בלבבות זה חשוב, אבל בלי לשלוט במספרים אין כוח לשכנע שאתה רציני. השווה את ויקי כנפו לשלי יחימוביץ'.

  9. ק. טוכולסקי :

    ל-3, יש מכס מאוד גבוה על חקלאות מירדן בכדי להגן על החקלאות המקומית. רק בזמן מחסור בארץ מאפשרים כניסת מוצרי מזון מירדן או כל מדינה אחרת בכדי לכסות על המחסור. למעשה אפשר לתת את הנושא של הטלת מס על תוצרת חקלאית כדוגמא למנגנון מתוחכם שבו תוצרת מקומית מוגנת כל עוד היא זמינה וברגע שהיא אינה זמינה יש מנגנון מאוד יעיל ומהיר שמווסת כניסה של תוצרת במיסוי מופחת בכדי לענות על הצורך המקומי.

  10. אלי סתוי ציר העבודה :

    כיו"ר פורום מזון ומכולת ,המתיימר לאגד את מירב העסקים הקטנים בענף המזון והמכולת בישראל, וכמי שליווה מקרוב את התהליכים ההרסניים הצפויים מראש ואומתו בדיעבד ,לכושר התחרותיות האמיתית בענף המזון. אני בפרוש יכול להציג לדאבוני את העובדות הבאות:

    1 , התחרות האמיתית בענף המזון בישראל היתה בעבר גבוהה הרבה יותר ,בתקופה שלפני שהוקמה הרשות להגבלים עסקיים,אשר יצרה בעזרת אשור המיזוגים התמוהים מאוד לדעתי ולדעת רבים למעשה, את הדאופול ה האיום הקיים זה עשור בענף, בו 2 רשתות שיווק גדולות הנשלטות בידי נוחי דנקנר ודודי וייסמן הטייקונים הישראוליגרכים ,החולשים יחד על כ60% מנפח המכירות בענף כדאופול לכל דבר ועניין.
    2 , חקירת המיזוגים הגדולים שנעשו בענף בחסות הרגולציה ,תגלה מעל לכל ספק לדעתי ,שלא היתה כל הצדקה רגולטיבית הגיונית לאשור המיזוגים,
    ולאחר שאושרו באופן התמוה ביותר,
    גרמו המיזוגים לציבור בישראל, נזקים כספיים המוערכים בלמעלה מ100 מיליארד ש"ח לכלכלת משק המדינה.
    3, לכל מי שחווה על בשרו כמוני את התוצאות ההרסניות של המיזוגים הגדולים בענף המזון ,לכלכלה ,לחברה ובמיוחד לדמוקרטיה בישראל , מתקשה מאוד להשתחרר מהתחושה הקשה של ריחה המסריח למרחקים, של השקשוקה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל ,שהשפעותיה ההרסניות מורגשות היטב עד היום הזה.

  11. עמית-ה :

    דוגמא מצויינת לכשל ההינהרנטי של רעיון השוק החופשי.
    בתחום הרשתות שווה ללכת קצת אחורה בזמן לימים שהמדינה איפשרה השתלטות על קואפ וקואפ צפון למרות שזה נגד האינטרס הציבורי.
    וכדאי גם לזכור את הפשע שבמסירת/הפרטת שק"מ לידי גרשון זלקינד במחיר מגוחך, תוך הפקרת אלפי עובדים.
    אני לא קונה ברשתות כבר הרבה שנים. מעניין אם יכללו מחרימי רשתות בחוק נגד מחרימי התנחלויות?

  12. אלי סתוי ציר העבודה :

    לעמית -ה
    הפשע שבמסירת/ הפרטת שק"מ לידי גרשון זלקינד התגמד, ברגע שהממונה טרובוביץ המכונה עד היום הזה טורבו,
    אישר כנראה על מנת להתעשר, את מיזוג ורכישת רשת השק"ם על ידי רשת הסופרסל של נוחי דנקנר ,שמוגדרת בימים אלה מחוסר ברירה כלכלית ,כמונופול השפוט ככוחני חזירי , בענף המזון,

  13. עמית-ה :

    אלי
    אחד נובע מהשני, ראשית מפריטים בטענת יעילות וריכוז כוח רב מידי בידי המדינה ואז הכוח הולך ומתאצם ומספר הידיים שאוחזות בו הולך ומצטמצם.
    בדרך חשוב לזכור את כל העובדים של השק"מ שפוטרו ואת החיילים שמקבלים היום פחות שירות.

  14. לוני :

    סתווי - המכולות עשקו את הקונים השבויים במשך שנים

    ובהחלט לא קרה שום אסון ש"טייקונים" הכניסו תחרות, כן – תחרות, וירידת מחירים לשוק.
    ד"א, אין כאן שום תופעה ייחודית לישראל. בכל העולם המערבי, כולל מדינות שכותבים כאן מתארים כסוציאל דמוקרטיות, יש התכנסות של השוק הצרכני לעסקים גדולים שחלקם גם רב לאומיים.
    ועדיין, יש מקום למי שיכול ויודע להתחרות ולהציע שירות ייחודי ו\או אישי.
    AM:PM עשו חייל עד שנמכרו. יוזמה של שלוש חברים שלא התבכיינו שאכלו ולהם ושתו להם אלא היכו שוק על ירך את הרשתות הגדולות בתל אביב.

  15. איציק יאפ :

    לוני, כמה אי דיוקים קטנים (פצפונים אפילו):

    ירידת מחירים?! היית בסופר כלשהו לאחרונה? אתה מבין כמה מחירי המוצרים עלו?
    כן, כן, אפילו בסופר מרקט של דנקנר הגדול, זה שחולש על כל כך הרבה עסקים, זה שרוצה למכור את המפעל שהמדינה נתנה לו לסינים מרוב שיש לו כסף, אפילו שם המחירים עלו. בקבוק קולה שפעם עלה 4 שקלים, עולה עכשיו 8. כל שאר המוצרים – בהתאם.
    תחרות עלאק.

    שירות יחודי או אישי זו הדרך המנומסת שלך להגיד שאפילו ה"תחרות" לא תוריד מחירים. החברות מעדיפות לעשות טריקים, לשנות את הגרפיקה על המוצרים ועל השלטים ולפרסם המון כדי שכולם יאמינו שהשירות יותר יחודי או אישי. אבל להוריד מחירים?

    AM PM זו הרשת הגדולה בתל אביב. הן היכו שוק על ירך את העסקים הקטנים והמכולות. אה… כדי שלא תהיה להן תחרות.
    אגב כך, הם ניסו לשכנע את הלקוחות שלהן שיש להם "שירות יותר יחודי ואישי". מרגש.

  16. לוני :

    לא ממש מר יאפ

    לא יודע בן כמה אתה מר יאפ אבל הטרוניות שלך מוזרות וה"הבהרות" מופרכות.

    אתה כנראה לא זוכר מספיק את עידן המכולתניק המצוי המפקיע בטוב ליבו (כן, היו גם פה ושם חנוונים הגונים אבל, איך אומרים על עורכי דין, 95% הוציאו לשאר שם רע).

    עוד משהו ששכחת – מחירי סחורות בכל העולם נמצאים בעלייה. לדנקנר לא היה איכפת למכור לך לחם ב 10 אגורות שקל אם הוא היה קונה אותו ב – 7 אגורות. מה אתה מאשים את ויסמן ודנקנר שמחירי חיטה ודשנים ייקרו את העלות למאפיות המסחריות ואלו ייקרו את המחירים לקמעונאים הגדולים. ואלו האחרונים עוד יכולים לנסות להילחם ביצרנים בנוגע למחיר, נסה לעשות זאת עם מכולת.

    אתה כנראה לא בעניינים אז הנה לך הבהרה קלה: בענף הקמעונאות הרווח על המחזור נע בין 2% ל 3%. וזה עדו בניהול נכון של מלאי וכ"א. שאל מכולתניק ותיק מה היה הרווח שלו לפני השתלטות הקמעונאים הגדולים על השוק הצרכני. וכן, ההפרש הזה הגיע מכיסו של הצרכן השבוי.

    לגבי רשת AM:PM – הקמעונאים הגדולים בהחלט ניסו להתחברות בהם אבל נכשלו ואז הרשת נרכשה. AM:PM בזמנו בהחלט הציעה שירות ייחודי של סופר שפתוח 7 / 24. למרבה הצער, מאז שנרכשו הם הולכים מדחי לדיח כולל כניעה לדתיים במקומות מסויימים ורמה ירודה של שירות.

    ושוב – התכנסות, מיזוגים של קמענואים גדולים, והיעלמות הדרגתית של מכולות קטנות החן תופעה שמרחשת בכל העולם ולא רק בארצם של הטייקונים הרשעים דנקנר ושות'. לא ברור למה אתה מציע וחושב שצריך להיות אחרת כאן.

  17. נדב פרץ :

    לוני, אני מקווה שאתה שם לב שהמשפט "הקמעונאים הגדולים בהחלט ניסו להתחברות בהם אבל נכשלו ואז הרשת נרכשה. […] למרבה הצער, מאז שנרכשו הם הולכים מדחי לדחי" מוכיח את הטענה של עמית (ושל הפוסט)

    1. היה לנו שירות יחודי
    2. השירות הזה איים על המונופולים של הקמעונאות
    3. המונופולים רכשו את השירות
    4. אין יותר שירות יחודי

  18. אלי סתוי ציר העבודה :

    לוני ידידנו ,עושה מאמצים גדולים להוכיח לנו שפילים הם יותר זריזים מאיילות שלוחות.
    לוני יקר, רק שימוש נרחב במלאכותיות כלכלית בחסות הרגולציה הרופסת ,בשיטת ההפרד ומשול הידועה ,יוצרת את המודל ההזוי,
    שבו רשת שיווק גדולה ומסורבלת לעייפה ,המתנהלת בכ25% הוצאות תפעול היא תחרותית יותר ממכולת יעילה וזריזה שמתנהלת ב10%
    הוצאות ,וביעילות תפעולית מדהימה בה בעל המכולת עובד למעשה לבדו, מצאת החמה עד צאת הנשמה, ביעילות האופיינית אך ורק לעסק קטן,ולבסוף נשמעת הטענה הגורפת, שהמכולניקים פשוט גזלנים,כאשר במציאות האיומה עבורם , את שכרם החודשי כשכר הנמוך ממינימום ,הם למעשה אוכלים למעשה מהמלאי של עצמם, עד לקריסה כלכלית ,עסקית, טוטאלית.

  19. לוני :

    סתווי - לא אחזור על על מה שכבר כתבתי. במקום שתייבב על מר גורלך יש לי עצה חינם עבורך

    והעצות שלי עולות הרבה כסף במקומות אחרים.

    גם רמי לוי היה פעם עסק זעיר וגם הסופר הראשון הקטן של AM:PM. הם לא בכו שהקעונאים הגדולים אוכלים להם ושותים להם אלא התמודדו וניצחו.
    תבדוק איפה ואיך אפשר לקדם את העסק שלך -הכל בידיים שלך, זה היתרון הגדול של עצמאי או בעל חברה. לא מתאים לך "לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה" ? תעבור להיות שכיר ותדפוק כרטיס.

    אני באמת, במלוא גילוי הלב, רוצה שכל עסק קטן ירוויח טוב ובעליו יחייה ברווחה אבל לא על חשבון הצרכן.

  20. עמית-ה :

    לוני
    בעל עסק קטן במקום א' הוא הצרכן במקום ב'.
    אין הבדל בין בעלי עסקים לבין הצרכנים יש רק הבדל מעמדי, בין בעלי ההון הגדולים לעמך.
    העצות המצוינות שאתה מדבר עליהן הביאו את העובד/בעל עסק קטן הישראלי לירידה של 15% בהכנסה הריאלית מ-2000 עד 2010.
    במקומות אחרים בעולם המצב דומה.

  21. אלי סתוי ציר העבודה :

    לוני
    המאבק של העסקים הקטנים לשיפור מעמדם והשגת שיפור בכושר התחרות שלהם שנשחק בחסות הרגולציה הרופסת ,הוא מאבק אמיתי בקשרי הון, שלטון ,תקשורת ,בדיוק כפי שנאבק בזמנו שר הבטחון לשעבר ח"כ עמיר פרץ נגד הכפשות התקשורת הממומנת בישראל בעזרת הטייקונים שהם גם המפרסמים הכבדים ,תקציב המופרש מעצם היותם מונופוליסטים בענף בו הם עוסקים, ותבין כבר את שרשרת האימה והתסכול להתמודד מול המלכוד הנוצר בעזרת
    הקשר שבין הון, שלטון, תקשורת ורגולציה בישראל.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.