חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

נא להרביץ רק לזקנים ערבים!

נושאים זכויות אדם, מכתבים ב 1.06.08 6:02

נדב פרץ על התשדיר שהפיקו משרד הגמלאים ולפ"מ, לפיו זקנים לא זכאים להגנה מעצם היותם בני אדם, אלא רק בזכות השירות שנתנו לחברה. נדב מתכתב עם המשרד לענייני גמלאים ומקבל תשובה מעניינת

במסגרת המאבק באלימות נגד קשישים מציע המשרד לענייני גמלאים 'סל בטחון'. לא התעמקתי בשאלה מה כולל הסל הזה, אבל הפרסומת שלו צרמה לי באוזן.

בפרסומת – למי שהצליח לפספס – רואים פרצוף של זקן או של זקנה, ועל כל אחד מהקמטים מופיע משפט:

  1. העוני והקור בילדות
  2. המאבק על העלייה לארץ
  3. המחנה ששרדתי
  4. הילדים שנולדו כאן
  5. אשתי שכבר איננה
  6. ההתנדבות למחתרת
  7. המשק שהקמנו
  8. הילד ששכלנו בששת הימים
  9. הנכד הקצין בצה"ל

המשפטים האלה אמורים להסביר לנו מדוע צריך למנוע אלימות נגד קשישים. ומה המסקנה? הקשישים הם אלו שהקימו לנו את המדינה הזו, ולכן אנחנו חייבים להגן עליהם. דוגמא קלאסית לשיח אזרחות רפובליקני – לפיו לאזרחים מגיעות זכויות בשל השירות שנתנו לטוב החברתי המשותף. זקנים לא זכאים להגנה מעצם היותם בני אדם, שזכאים להגנה מפני פגיעה.

להמשך קריאה ותגובתו של דובר המשרד לענייני גמלאים: בבלוג של נדב פרץ – "הרהורים של אבא"

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , ,

16 תגובות

  1. יוני יצחק :

    נדב וכל החברים המגיבים שלום,

    קראתי בעיון את כל ההערות שהוצגו ויש לי כמה דברים חשובים לציין, לתקן ולהוסיף:

    1. לשכת הפרסום הממשלתית היא משרד הפרסום של ממשלת ישראל. אין מה לבוא אליהם בטענות לגבי כל דבר שקשור לקמפיין. מי שאישר את הקמפיין הלאומי, הראשון אי פעם במדינת ישראל, היה אנחנו.
    2. לא ארחיב מעבר לתשובתי למעלה בהקשר של אזרחי ישראל הערבים, שאנחנו פונים אליהם במגוון רחב של מדיות ואמצעי תקשורת.
    3. פעילות רחבה של דברור בכלי התקשורת החרדיים והדתיים לאומיים: יתד נאמן, המודיע, ערוץ 7, מקור ראשון ועוד.
    4. קמפיין גדול בשפה הרוסית, הכולל: תשדירי טלויזיה בערוץ 9, פרסום בוסטי, בקרוסור ובzahav.ru. בנוסף- ראיונות ואייטמים באתרי אינטרנט, בעיתונים וברדיו.
    5. הסברה בכלי תקשורת בשפות שונות: Jerusalem Post, רדיו קול ישראל באמהרית ובטיגרית, רדיו קול ישראל בגרוזינית, המגזין הפיליפיני (בגלל המטפלים הרבים) Fokal ועוד.

    כלל מנחה אותנו מבחינת מדיניות ההסברה היא לא לשלם על חשיפה, חוץ מהפרסום ההכרחי בערוצים הארציים. בהזדמנות זו חשוב לי לציין כי קמפיין ההסברה הביא ליותר מ-60 אייטמים בתקשורת בתוך כשבועיים!

    בכל מקרה, אני מקווה שהארתי, אפילו במקצת, את הדעות השונות שהצוגו כאן. מיותר לציין שאשמח לענות על כל שאלה.

    בברכה,
    יוני יצחק
    דובר המשרד לענייני גמלאים
    משרד: 02-6547044
    מחלקת הסברה: 02-6547027
    מייל: [email protected]

  2. איתי :

    יוני תודה על התגובה המפורטת

    שמח שזכרת לשתף אותנו גם לאחר שסיימת תפקידך כע"פ לקולט אביטל (הבטחת לעדכן ממשרד הגמלאים וקיימת)

    סליחה שאני מטיל ספק במטה לחמך אך אשמח לסימוכין מדעיים באשר להשפעה משמעותית של קמפייני הסברה לירידה באלימות (לא רק נגד קשישים) בארץ ובעולם.

    אני מאמין בחקיקה, באכיפה ובחינוך ככלים להורדת אלימות, לא מאמין בפרסומות. למכור קולה – כן, למכור חביבות לקשישים או סובלנות בכביש? לא מאמין.

    תחושת היא שהמרוויחים העיקריים לא יהיו הקשישים אלא כלי התקשורת ומשרדי הפרסום.

    הייתי רוצה שהתקציב שהופנה לפרסומות יופנה לתקנים לשוטרים, עובדים סוציאליים, מחנכים איכותיים וכו'.

    הקמת משרד הגמלאים שעוסק בקידום חקיקה (לא עולה כסף) ומסעות הסברה (שעולים המון כסף) באה על חשבון משרדים חשובים יותר כמו חינוך, רווחה ובטחון הפנים – דלדול התקציבים שלהם משחק תפקיד גדול בעלייה באלימות.

    בנוסף אני גם מתנגד לחקיקה מחמירה במיוחד לתוקפי קשישים (עמדת משרדכם), שכן אלימות היא אלימות.
    לפי כלל זה יש לחוקק חוק מיוחד לענישה מוגברת לתוקפי ילדים (גם הם חלשים) לתוקפי נשים (לא לכולן חגור שחורה), לתוקפי רופאים ומורים (עוד מכת מדינה) וכו' וכו'. לא לכל המותקפים יש לובי (לרופאים ולניצולי שואה כן, לעובדות זרות שנאנסות לא)

    יותר פשוט להחליט על החמרת ענישה / עונשי מינימום על אלימות בכלל, וגם לזה אני לא בטוח שאני מסכים (פגיעה בעצמאות מע' המשפט, החמרת ענישה לא בהכרח מצמצמת פשיעה – ר' ארהב).

  3. נדב פרץ :

    איתי – אין לי רפרנס איתי, אבל זה די מוסכם שפרסום – כרכיב אחד מתוך מגוון רכיבים – הוא מרכיב די יעיל בשינוי עמדות של הציבור.
    עם זאת, אני חייב להודות שלא הבנתי מה המטרה של הפרסום הזה – מה המטרה שלו? הוא הרי לא פונה לקשישים, ולא לתוקפי קשישים, אלא לצעירים נורמטיבים. מה מצפים מאיתנו לעשות בעקבות הפרסומת?

  4. א :

    .שתפסיקו כבר להרביץ לזקנות בקיבוץ ולגנוב מהן את הכסף

  5. יוני יצחק :

    ערב טוב,
    אם היה אפשר לבטל את תקציב הפרסום של המשרד לענייני גמלאים ולהעביר את זה בצורה פשוטה כל כך לפרויקטים- לא היינו מהססים אף לא לרגע אחד. הבעיה היא שלא כך דברים פועלים בממשלה.

    לפיכך, אם יש תקציב פרסום שניתן לעשות איתו משהו מועיל ופרקטי (עד כמה שניתן עם פרסום), שמנו לנו כמטרה בקמפיין לחזק את מעמדו של הזקן בחברה הישראלית. זוהי מטרת הקמפיין.

    לא רצינו להראות אישה אומללה עם פנים מוכות, לא קשיש מאושפז. מה שרצינו להראות זה שכל זקן בחברה הישראלית הוא יכול להיות הסבא שלנו וכמה שזה נשמע ציטוט מהקמפיין זה נכון- הסיפור שלהם הוא גם הסיפור שלנו.

    תשאלו את עצמכם- האם אתם לא רואים אפילו במקצת את הזקנים בצורה אחרת. לא רק מוכים ומסכנים אלא מייסדים, מקימים, עולים, אנשי המחתרות לשעבר, שורדי מחנות ההשמדה והמתישבים.

    אני גאה קמפיין ההסברה הזה ומצד שני גם בוש ונכלם. אני גאה בקמפיין בגלל הרצון האמיתי להעלות את התופעה המזוויעה לראש סדר היום הציבורי, עובדה היא שגם בפורום הזה כולכם מדברים על זה. מצד שני- אני מתבייש שאנחנו צריכים לעשות קמפיין הסברה לאומי נגד אלימות כלפי זקנים.

    ובכל זאת- נקטנו בתכנית ממלכתית ומעשית: עובדות סוציאליות ייעודיות לנושא האלימות, בנות שירות לאמי וחניכי תנועות הנוער מלווים זקנים, "סיירות גמלאים", ייעוץ משפטי חינם במקרי ניצול והתעמרות ועוד (מידע נוסף ב- http://www.gimlaim.gov.il). במקביל, גיבינו את המהלכים בהקמת מוקד ובקמפיין הסברה לאומי, עליו אנחנו משוחחים ברגע זה.

    דבר נוסף- הקדשנו פרסום רב בערוצי 5 ו-5+, בנוסף לפרסומים במשחקי גמר בכדורגל ובכדורסל בשבועיים האחרונים בערוצים 2 ו-10. מדוע? על פי בדיקות והערכות של ועדה בינמשרדית בנושא, הפרופיל של התוקף מוצג כצעיר, בגיל 20-35, לרוב יהודי, לרוב בעל עבר פלילי (אלימות או רכוש). כאן אני יכול להאמין שהגענו גם אליהם.

    האם הצעדים האלה עזרו לצמצם את התופעה? ניתן יהיה לדעת זאת רק לאורך זמן, אולם אין ספק שלראשוה בישראל קם משרד ממשלתי ויוזם ועושה.

    בתקווה שלא נצטרך להמשיך בקמפיינים שכאלה,

    יוני יצחק
    דובר המשרד לענייני גמלאים

  6. איתי :

    יוני דבריך חמורים מאוד בעיני, כי הם מבטאים השלמה עם מצב איום ונורא.

    תאר לך שבביתך לא היית יכול לקנות בגדים ואוכל לילדים אך היית יכול לקנות טלויזיה חדשה.

    אם לא צריך קמפיין או שקמפיין אינו בראש סדר העדיפויות אסור לעשות אותו!

    אי אפשר מצד אחד לומר שאין תקציב לתקני כוח אדם (ולהזדקק לכוח אדם זול ולא מקצועי – נוער מתנדב, בנות שירות בגרושים, מיקור חוץ לעמותות המשלמות שכר רעב) ומצד שני לזרוק כסף על ערוצי הטלויזיה.

    גם ההתיחסות לכסף הסברה לעומת כסף פרויקטים מראה לאן הדרדרנו. במדינת רווחה נורמלית אין צורך בככ הרבה "פרויקטים" ו"עוסיות יעודיות לאלימות" – פשוט עושים את העבודה.

  7. הגר שקד :

    שלום יוני,
    הייתי רוצה לעמת אותך עם דברים שכתבה אלישבע מיליקובסקי (ויפורסמו מחר באתר).
    לטענתה יש היום עובד סוציאלי אחד על כל 500 קשישים המקבלים סיוע מהשירות לזקן. אחד לחמש מאות!!! (וזאת מבלי להזכיר שהעו"סים בעיצומים כבר למעלה מחמישים יום).
    האם אתה באמת מאמין שעובד סוציאלי – גם כזה שהוכשר לטיפול בנושא, מסוגל לענות על הצרכים (ולו הבסיסיים) של 500 הקשישים שבטיפולו?

  8. נדב פרץ :

    שתי שאלות\הערות ליוני:
    הראשונה – מה מטרת הקמפיין, בעצם?
    מי אוכלוסיית היעד?
    מהן המטרות שלו?
    בניגוד להגר ולאיתי, אני סבור שפרסום יכול להיות אמצעי מסייע ראוי למדיניות ממשלתית. אבל הפרסום כאן נראה לי לא מספיק מוגדר ומכוון. הוא לא מופנה לקשישים, והוא גם לא מופנה לתוקפי הקשישים – אלא, לכאורה לפחות, לאזרח הנורמטיבי. מה אמור לעשות האזרח עם המידע הזה?

    שנית, לגבי הצגת הקשישים – אני מקבל את הרצון לא להציג את הקשישים כקורבנות. אבל העובדה שאתם בוחרים להציג אותם כחלק מהאתוס הציוני היא בעייתית מאוד בעיני, מכיוון שהיא מעידה על קהל היעד של הפרוייקט. יש אפשרויות ביניים – למשל, להדגיש את היותם בני אדם בדיוק כמו הצעירים.

  9. איתי :

    על פי יוני ובמרומז מאוד האנשים שמרביצים לקשישים הם אוהדי כדורגל וכדורסל יהודים ובכך מתבטא המיקוד שלך.

  10. יוני יצחק :

    שלום שוב,
    אני מבין שככל שארחיב יותר מלל כך אקבל יותר ריקושטים?
    ועכשיו ברצינות…

    תשובתי לאיתי:
    אני לא מבין על מה אתה מדבר ולמה אתה מתכוון. "השלמה עם מצב קיים"? המשרד לענייני גמלאים קיים רק מאוגוסט 2007. אני הדובר הראשון של המשרד והתחלתי את תפקידי בספטמבר 2007. אנחנו סה"כ עשרה חודשים בפעילות. למרות זאת מהרגע הראשון הן השר רפי איתן והן המנכ"ל אבי ביצור שמו לעצמם מטרה- השבת מקומו של הזקן למרכז החברה הישראלית תוך חיזוק מעמדו וכבודו. כיצד? בעזרת עשרות פרויקטים ברחבי הארץ במגוון רחב של נושאים.

    אחד הנושאים המרכזיים שנבחרו- המאבק באלימות כלפי זקנים. מדובר כאן בתכנית, שהציגה ועדה בינמשרדית בראשות מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים, הכוללת פעולות רבות וביניהן נמצא מסע הסברה. התכנית קיבלה תוקף בוועדת השרים למאבק באלימות במרץ 2008.

    תוך חודשיים העלנו קמפיין הסברה ארצי! תוך חודשיים הקמנו מוקד מאויש ייעודי לנושא! במקביל מתבצע תהליך בנייה של הפעילות בערים, שנבחרו לשלב הראשון של הפרויקט.

    לגבי מרכיבי כח אדם- כן, מותר ואף חובה להיעזר במתנדבים, בבנות שירות לאומי ובסטודנטים ותלמידים. זהו מאבק לאומי וכל אחד יכול להתגייס. מי שמרכז את המתנדבים הם אנשים מקצועיים וכל התהליך זוכה לליווי צמוד של אנשי המשרד לענייני גמלאים והגורמים המקצועיים בכל אותן רשויות מקומיות.

    לגבי עלות הקמפיין- פרסמנו בכלי תקשורת ארציים רבים בעלויות נמוכות לאחר מו"מ קשה, הישג שאני מוכרח לזקוף לאנשי לשכת הפרסום הממשלתית. כלל חשוב בהסברה- מקסימום חשיפה. כך נהגנו.

    דרך אגב, לגבי הפרופיל אותו הצגתי, אוכל לומר שזה מה שעלה בישיבות הועדה הבינמשרדית, שכללו מומחים רבים ונציגי משרדי הממשלה השונים, כולל משטרת ישראל. לגבי שידורי הספורט הכוונה הייתה שגם אם ישנם אנשים בעלי מאפיינים של תוקפי זקנים והם צופים בשידורי הספורט- הגענו אליהם! הם רואים שמשהו קורה, שיש מוקד טלפוני, שיש מודעות, שיש קמפיין, שיש מאבק גם אם הגענו לכמה מאות תוקפים בפוטנציה- עמדנו ביעד.

    תשובתי להגר:
    האם עובד סוציאלי אחד יכול לדאוג ל-500 קשישים? על זה אשיב שבין עמי אני חי. לא הגעתי מכוכב לכת אחר. ברור שזה מצב לא סביר לחלוטין. אני יודע שמשרד הרווחה מנסה לעשות את מירב המאמצים לטפל בבעיה. בנוסף, אני יכול לציין שגם אצלנו מתבצעת בדיקה לגבי הסוגיה. חשוב לי לציין שאין מאות עובדים סוציאליים של המשרד לענייני גמלאים. גם לא עשרות. כפי שציינתי בדבריי לאיתי, המשרד לענייני גמלאים הוקם לפני פחות משנה (דעתי האישית לגבי העובדים הסוציאליים- הם, המורים והשוטרים אלה סיירת המטכ"ל של המגזר הציבורי. הם בעלי התפקידים החשובים ביותר והממשלה חייבת לעשות כל מאמץ כדי לדאוג להם. אני כן יכול לומר שישנם ניסיונות).

    תשובתי לנדב:
    מטרת הקמפיין- כפי שכבר מיינתי- מלחמה באלימות כלפי זקנים על ידי חיזוק מעמדם של הזקנים בחברה הישראלית והשבת הכבוד הראוי להם. היעד שלנו- מקסימום חשיפה לתופעה והעברת מסר של ביטחון על ידי הפצת הרעיונות של התכנית הממשלתית- מעל ל-60 כתבות בכלי התקשורת השונים, המפרטות את המאבק הממשלתי נגד אלימות כלפי זקנים. יותר מכל- פניות למוקד הטלפוני ועידוד זקנים וקרוביהם ושכניהם לדווח ולהגיב. קיבלנו אלפי פניות, סדר גודל חסר תקדים בנושא זה.
    אוכלוסיית היעד- כל אזרחי מדינת ישראל וגם לא אזרחים (כדוגמת המטפלים הפיליפיניים).
    שאיפתנו הא שהאזרחים יהיו מודעים הרבה יותר קיומם של הזקנים בינינו ולתרומתם למדינה, שבה אנחנו חיים כיום.

    אסיים בדוגמא- הגעתי למוקד הטלפוני כדי להתרשם מהפניות. אחת הפניות הייתה של קשישה, שהייתה כבר קורבן בעבר לשוד אלים. היא דיווחה שהשכן שלה פולש לה לגישה ומחנה שם את רכבו. זו לא אלימות? בהחלט כן! לפיכך השגנו את מטרתנו בעצם המודעות של הציבור לתופעה, למאבק בה ולחשיבותם של הזקנים בחברה.

    מקווה שעניתי לשאלותיכם.
    בברכה,
    יוני יצחק
    דובר המשרד לענייני גמלאים

  11. איתי :

    יוני,

    אם הגישה שמציע המשרד לענייני גמלאים היא נכונה ועובדת צריך להקים משרד דומה (ומוקד ייעודי דומה וכו) כמעט לכל תחום שהוא כיום בינמשרדי, למשל המשרד לגיל הרך, המשרד לעובדים זרים, המשרד למאבק בסמים וכו'

    כל צעד כזה (פיתוח אזורי, הנגב והגליל, משרד הגמלאים) גורם לבזבוז עצום של כספי ציבור, פרויקטים קצרי מועד שמוקמים במהירות ומפורקים במהירות, העסקה במיקור חוץ במקום של עובדי מדינה ושאר רעות חולות.
    זה שרפי איתן הוא חלק מזה, מילא, אבל זה שד"ר אבי ביצור (מועמד של עמיר פרץ לכנסת ברשימת העבודה) וגם אתה נוטלים חלק בזה – עם זה הכי קשה לי.

    להלן שאלותי הממוקדות

    1. מהו תקציב ההסברה של המשרד לענייני גמלאים ומה שיעורו בתקציב הכולל של המשרד?

    2. מהם המדדים הכמותיים להצלחה של היעד העמום "חיזוק מעמדו וכבודו של הזקן"?

    3. מהי עלות המוקד המאוייש הייעודי לנושא ומהו יתרונו של מוקד מאוייש ייעודי (שאת דבר קיומו יש לפרסם בקמפיין הסברה ייעודי) על פני חיזוק מוקדים קיימים ו"אפרוריים" של המשטרה, מערכת הרווחה והבריאות?

    4. מהו יתרונו של צוות מתנדבים בריכוז עו"ס בשליטה של משרד הגמלאים על צוות עו"סים בריכוז עו"ס, ובשליטה של משרד הרווחה?

    5. אם אנשי משרד הגמלאים חושבים כמוך ששוטרים ועו"סים הם סיירת מטכ"ל מדוע לא לפרק את משרד הגמלאים ולהעביר את תקציביו למשרד הרווחה והמשרד לבטחון הפנים המתכווצים והמוחלשים? רפי איתן יקבל תפקיד סגן שר במשרד הרווחה ואצבע להצביע בממשלה וזהו.

  12. איתי :

    דבר נוסף

    אשמח אם תספר כיצד הסתיים סיפורה של תלונת הקשישה. האם האדם האלים נעצר, נשפט ומה היה עונשו, או האם הגיעו להסדר משביע רצון בדרך אחרת.

    אתה מציין את המקרה כהצלחה ביצירת מודעות לתופעה. אני מקווה שאתה מבין שזהו כשל לוגי, מכיוון שהקשישה בוודאי היתה מודעת לכך שמישהו נוהג כלפיה באלימות. אם ההישג היחיד הוא במודעות לכך שיש לכם מוקד לתלונות אז זה אינו הישג.

    רק כדי להראות עד כמה הדוגמה היא אבסורד – אנחנו קיבלנו באתר זה בקשת עזרה מאם חד הורית הזקוקה למכשיר הנשמה בשינה שאין ביכולתה לרכוש. כמובן שלא יכולנו לעזור לה בעצמנו והפנינו אותה ליד שרה. באופן דומה המוקדניות (עבודה לא מקצועית בשכר נמוך) שלכם מן הסתם מפנות את המתקשרים למשטרה, לרווחה וכו' – האם יש שם מישהו שיענה להם? לא ברור.

  13. יוני יצחק :

    איתי שלום,
    אני יותר מאשמח אם תגיעו לביקור במשרד לענייני גמלאים.
    אשמח לפרט את כל מה שתרצו לדעת ואם יש צורך- אתאם פגישה בין מערכת האתר לבין מנכ"ל המשרד.
    ממתין לתשובה,
    יוני יצחק
    דובר המשרד לענייני גמלאים

  14. יוני יצחק :

    ובינתיים, כדי לא להשאיר את הבמה ריקה:

    זה מאוד פשוט לתקוף משרד ממשלתי, כל משרד שהוא, מעל "גלי האתר" הוירטואליים. זה קל, זה פשוט מצריך כמה רגעים של הקלדה.

    צר לי אבל המציאות היא אחרת. אי אפשר להעביר תקציב בשניות, הכל מתנהל סביב משא ומתן, סביב לחץ אינטנסיבי להשגת תקציבים לפרויקטים וזאת ללא שום קשר לקיצוץ רוחבי, "עזים" בתקציב שנתי וכל מה שביניהם.

    כבר כמה זמן אנחנו עמלים על הקמת אתר אינטרנט, שיספק מידע רחב בכל הקשור לפעילויות המשרד, לפרויקטים השונים, לדרכי הצטרפות, למיצוי זכויות של גמלאים וניצולי שואה, טפסים רלוונטיים להורדה מהאתר, נתונים אמפיריים, הפנייה לגורמים רלוונטיים, דרכי יצירת קשר, שאלות ותשובות ועוד.

    אין זמן. אני יודע. מי כמוך איתי זוכר את זה במאבק למען ניצולי שואה, כשהייתי הדובר של ח"כ קולט אביטל. בכל יום נפטרים 35 ניצולי שואה. נכון.

    ובכל זאת, יש כאן מאמץ אדיר לעשות משהו, להספיק עוד פרויקט, להכניס עוד קורס העשרה, לשכור עוד בניין בעכו לצרכי מגורים בטוחים, הוספת מיגון למרכזי יום בעוטף עזה, הקמת מוקד מיצוי זכויות ארצי (הניסוי כבר החל במוקד 8840*) ועוד ועוד. כל אלה בעשרה חודשים של פעילות.

    ועוד דבר- אם אתם רוצים להשפיע תוכלו לפנות אלי בכל עת. אני אשמח ואולי אף נצא עם רעיונות מעניינים.

    ערב טוב,
    יוני יצחק
    02-6547044
    [email protected]

  15. אופק חדש - אני בעד היוליבוס :

    […] אני חושב שממשלת ישראל משקיעה הרבה יותר מדי תקציב בפרסום עשייה בהשוואה לתקציב המוקצה לעשייה (תקנים, שכר, תשתיות). לכן […]

  16. גיל ב :

    שלום לכולם , קצת באיחור
    אבל לאחר שקראתי את האמור לעיל
    הגעתי למסקנה שהמשרד לענייני גמלאים, בעזרת יוני יצחק, ממצה באופן מקסימאלי את המשאבים העומדים לרשותו
    ואכן , קל להטיל ספק במעשיו בדרך וירטואלית, אך לדעתי , כדי לפתור בעיות בצורה רצינית יש להיפגש, להעלות את כל הטענות הרלוונטיות ולנסות להגיע לפתרון מסודר
    יוני – חזק ואמץ והמשך לתרום למדינה
    גיל.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.