חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסגל האקדמי הזוטר – המאבק הבא בקנה

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, חינוך ותרבות, כלכלת בית ב 10.03.11 5:03

בין העובדים הסוציאליים והמרצים הזוטרים באקדמיה עובר קו נפשע אחד – אלה ואלה קרבנות ההפרטה הזוחלת

מאת: ק. טוכולסקי

כעת בזמן כשהעובדים הסוציאליים באיחור משווע של כמה שנים שובתים ומפגינים למען הפיכתם מעבדים מנוצלים לעובדים בעלי שכר ראוי, תנאים הוגנים וזכויות קיבוציות, הולך ומתחמם עוד מאבק של ציבור עובדים מקופח, המרצים הזוטרים. מי שאמורים להיות העתיד של האקדמיה גילו שמאחורי סיסמאות יפות יש מציאות מרה של ניצול, דיכוי והשפלה. המרצים הזוטרים בישראל מסייעים מאוד לאקדמיה בעולם כולו לקלוט ובהצלחה מרצים ישראלים מוכשרים שנמלטו מהעבדות שהציע להם האקדמיה בישראל. לכאורה יש מרחק רב בין עמותות הנותנות מענים משלימים לנזקקים לרווחה לבין דור העתיד של האקדמיה, בפועל אלו גם אלו הם קורבנות של ההפרטה הזוחלת של מדינת הרווחה ושל החיסול האיטי של השירות הציבורי.

עובדי הרווחה בשירות הציבורי סובלים מזה שנים מתקנון חסר ותנאים מעליבים, המדינה הטיבה לנצל את העובדה שמי שהולך להיות עובד סוציאלי לא בדיוק חשב על בוחטות של כסף. בואו נגיד את האמת, גם אחרי השביתה הנוכחית אם היא תצליח כמו שאני מאחל לה, עובד סוציאלי עדיין ירוויח בממוצע שכר נמוך מהשכר הממוצע ומספר התקנים במחלקות הרווחה יהיה עדיין נמוך מכדי לתת מענה ראוי לצרכים הבסיסיים של האוכלוסייה. מצבם של עובדי הרווחה המועסקים באופן ישיר בידי המדינה והרשויות המקומיות מזעזע מבחינת העומס, השכר והתנאים, אבל עדיין טוב יותר ממצבם של עובדי הרווחה בעמותות, עובדי הרווחה המופרטים של מדינת ישראל. כי מדינת ישראל מצאה דרך נפלאה לבצע הפרטה, היא מפריטה את העובדים, לכאורה המדינה ממשיכה לספק את השרות אבל בפועל המדינה מעבירה את הכסף לעמותות שמשתמשות בחלק ממנו לצורך מתן השירותים ובחלק ממנו לצורך קיום המנגנון של העמותות. העובדים מבצעים את עבודת המדינה אולם הם לעולם לא יהנו מתנאים של עובדי מדינה, הם עבדים במערכת החדשה שלמרות טענתו הידועה של שר הרווחה הקודם חה"כ יצחק הרצוג, היא כן מערכת מופרטת. בדיוק כמו בתי הכלא המופרטים או שירותי האחיות המופרטים כך גם מערכת הרווחה של עידן העמותות, כך גם מערך השירותים של בריאות הנפש בקהילה לדוגמא, או של הקהילות הטיפוליות לנפגעי סמים, מערכים מופרטים שמופעלים ומנוהלים בידי גורמים פרטיים.

המרצים הזוטרים הם עוד שלב באבולוציה של מדינת הרווחה, במקום להיות עובדי אוניברסיטה ולתת את השירות תוך כדי קבלת כל התנאים, המרצים הזוטרים/המרצים מן החוץ/הפוסטדוקטורנטים הזמניים במכוני המחקר כל אלו במספרים הולכים וגדלים עושים את עבודת המחקר ללא שום ביטחון תעסוקתי ארוך טווח וברוב המקרים בתנאי העסקה שלא היו מביישים שום חברת ניקיון. כאן המדינה אפילו לא הפריטה עדיין את מקומות העבודה, רק העבודה הופרטה, כמו עובדי הקבלן שמנקים את האוניברסיטאות או מבצעים בה עבודות שמירה וגינון או מוכרים אוכל ושתייה בדוכניה כך גם המרצים מן החוץ אינם עובדי האוניברסיטה. כמו העובדים הסוציאליים בעמותות גם למרצים הזוטרים מצפה עתיד של מאבק קיומי, חוסר ביטחון תעסוקתי, שכר ותנאים שאינם ראויים תמורת העבודה שנעשית.

העובדים הסוציאליים והמרצים הזוטרים בהצלחה לאלו וגם לאלו במאבקם הצודק, הם רק חלק קטן ממערך הניצול של עובדים בישראל, חלק קטן וחלש. לכן הממשלה מרשה לעצמה לאפשר את ניצולם ואף לגרום לו. המערכת נלחצת אל הקיר ומחפשת פתרונות יצירתיים במקום להלחם בחזרה. שום שר רווחה עוד לא התפטר תוך שהוא מאשים את האוצר באחריות למצב הרווחה, במקום זה הסכימו שרי רווחה לקבל מהאוצר פירורים של מענים בתמורה להפרטות, הם הסכימו לתוכניות שאפשרו הוצאת עוד ועוד תחומי אחריות מהמדינה באמצעות הפרטת העבודה. שום נשיא אוניברסיטה לא התפטר בגלל ניצול עובדי קבלן או מרצים זוטרים, שום נשיא אוניברסיטה לא קם ואמר איני יכול עוד עם תקציבים מגוכחים שמאלצים אותי להיות שותף לפשע כנגד עובדים. הם גם לא יעשו זאת, הם חלק ממערכת שצריך להחליף. אני לא מצפה מממשלות ימין נאו ליבראליות שלא לבצע הפרטה אני מצפה להקמתן של אלטרנטיבות. ולכן בצער רב אני חייב לומר לאחי למעמד ולמאבק העובדים הסוציאליים, המרצים הזוטרים ועוד רבים וטובים. מאבק מקצועי נקודתי יכול לקצור נצחונות אולם לא ייתן מענה ארוך טווח לבעיות של החברה בישראל ולשאלת קיומה של מדינת הרווחה. זה יפה שהעובדים הסוציאליים דורים שגם עובדי עמותות יהנו מהשגי המאבק של העובדים המאורגנים, אבל עד שכל העובדים הסוציאליים יועסקו באופן ישיר ללא מנגנוני תיווך כמו העמותות העוולות לא יגמרו. צריך להגדיר מטרות פוליטיות כמו מתן שירותי רווחה בידי המדינה והעסקה ישירה גם של עובדים שאינם עובדים קבועים, לשם כך יש צורך במאבק פוליטי. בטווח הארוך המאבק המקצועי צריך להיות חלק ממאבק פוליטי, רק כך נגיע באמת לכוח, שיאפשר גם בטווח הארוך הצלחה.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , ,

תגובה אחת

  1. יש גם בעיה של סולידריות :

    בין העובדים והארגונים. אולי הם משתפים פעולה בחדרי חדרים, אבל ציבורית זה לא נראה ככה. אם אני לא טועה הארגונים באוניברסיטאות לא שייכים להסתדרות, (כמו הרופאים וארגון המורים).
    האוצר כאילו לא מנצל את זה?

    חן – מיבשים את החולים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.