מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מתן וילנאי והפליטים – עדכון חשוב
בעקבות שיחה טלפונית עם עובד משרד הביטחון שביקש לא לייחס לו את הדברים התבררו הפרטים הבאים:
- בימים האחרונים מתרוצצת באינטרנט קריאה לפעילות מחאה נגד "החוק למניעת הסתננות", או כפי שהוא מכונה ברשת "חוק וילנאי". החוק קובע עונשי מאסר חמורים (5 עד 7 שנים) לבעלי אזרחות זרה שייכנסו לישראל שלא בהיתר.
- פעילות מחאה זו צפויה לקבל ביטוי מיוחד באירוע מחאה שייערך במסגרת שבוע הספר בתל אביב במוצאי שבת, שם יחתימו סופרים ואנשי רוח על עצומה "נגד וילנאי".
- מארגני האירוע והעצומה, כמו גם האזרחים הרבים שחתמו על העצומה והשתתפו בהעברת המידע בדוא"ל או בבלוגים, אינם מודעים לעובדה שהחוק הוא בכלל לא חוק של מתן וילנאי.
- את הצעת החוק מקדמים מערכת הביטחון, ראש הממשלה ושר הביטחון. זוהי הצעת חוק ממשלתית ולא הצעת חוק פרטית.
- שר הביטחון אינו רשאי להציג את ההצעה בפני הכנסת, משום שאינו חבר כנסת (והדבר יצר כמובן הרבה כאבי ראש ובלבולים בשנה האחרונה).
- לכן נשלח סגן שר הביטחון, חה"כ מתן וילנאי לעמוד בפני הכנסת ולהשיב על שאלות והסתייגויות חברי הכנסת.
- מן הראוי שכל המנסים להיאבק בחוק יפסיקו להשתמש בכינוי "חוק וילנאי" ולמקד את פעולות המחאה שלהם בח"כ וילנאי, שנאלץ לספוג את האש משום שהשר שלו אינו חבר כנסת.
הערות המערכת
- אולי עוד דוגמה למה שקורה לעיתונות בעידן הבלוגים (קיראו את חנן כאן)
אם חה"כ וילנאי תומך בחוק (לא צריך להיות יוזם או מוביל החוק כדי לתמוך בו)
ואתם חברי מפלגת העבודה, אתם עדיין יכולים להודיע לו שזו סיבה מספקת לא לבחור בו בפריימריס.זה בטח יותר אפקטיבי מלחתום על עצומות באינטרנט (או בכיכרבין).
תגיות: אהוד-אולמרט, אהוד-ברק, בלוגים-פוליטיים-חברתיים, משרד-הביטחון, מתן-וילנאי, פליטים, שי-כהן
קישור קבוע
17 תגובות
30 במאי, 2008 בשעה 15:05
[…] של מתן וילנאי (סליחה, אולמרט וברק) – אכזרי ואווילימתן וילנאי והחוק למניעת הסתננות – עדכון חשוב on מתן וילנאי והחוק למניעת הסתננות – עכשיו אירוע […]
30 במאי, 2008 בשעה 15:40
וילנאי הוא בדרג קובעי המדיניות. הוא קובע ל"מערכת הביטחון" ולא ההפך.
אם הוא לא מסכים לחוק הזה, שלא יציג אותו בכנסת.
מכיוון שהציג אותו בכנסת, אין שום סיבה שהוא לא יהיה מטרה להתנגדות לחוק.
העוול שבקריאת החוק הזה "חוק וילנאי" קטן בהרבה יותר מאשר העוול שיגרום "חוק וילנאי".
או בקיצור – עוד ספין של "מערכת הביטחון".
30 במאי, 2008 בשעה 15:51
לי זה מאוד מזכיר את מה שהתרחש כאשר איתן כבל עמד להגיש הצעת חוק השוללת זכות בחירה מ"משתמטים"
(גם כאן כבר דובר על הטריק הלשוני – שהרי הללו שוחררו על ידי הצבא משירות ולכן אולי היה ראוי לקרוא להם מושמטים)
למיטב הבנתי כבל שימש אז כשופר של עמדת ברק ובכירי צה"ל והוא זה שספג את האש, עד שההצעה ירדה מסדר היום, תוך האשמה של העיתונאי יובל אזולאי בסילוף דבריו – האשמה שאין לנו דרך לבדוק אם היא מוצדקת
כאסטרטגיה תקשורתית זה אולי יעיל יותר לקרוא לחוק חוק וילנאי ולמקד את המאבק בחוליה החלשה (כמו שנעשה בסיפור בן יזרי וההוספיס, בן יזרי וטיפול רפואי לפליטים)
אבל לדעתי מי שמתעניין בנושא ויש לו עמדה ברורה שזהו חוק רע – ראוי שידע מיהם הרעים האמיתיים בסיפור ומי רק השליח
אותו דבר היה גם בפרשת "חוק המשתמטים" – והציבור עדיין לא מבין
מתוך צרכני האקטואליה, אלה שקראו על "חוק המשתמטים" זוכרים שמי שהציע לשלול מהם רשיון נהיגה וזכות הבחירה זה איתן כבל
אף אחד לא יגיד שזה בעצם חוק של אהוד ברק
למה? כי זו השיטה
אם אנחנו לא נשבור את השיטה ונעזור (כן נעזור, גם אם אנחנו מתנגדים לדרכם ולא נצביע עבורם) לאיתן כבל ולמתן וילנאי להפסיק להיות משרתיהם של האדונים המפעילים אותם – זה לא ייפסק
האם בישראל הפוליטיקאים נותנים הוראות לצבא או מקיימים את הוראות הצבא (הקרויות "המלצות") – זו כבר שאלה לדיון ארוך
30 במאי, 2008 בשעה 18:18
אני נשאר חתום על מכתבי בנושא כלשונו
ומתן וילנאי מש לא זקוק או ראוי לרחמים בעניין הזה
30 במאי, 2008 בשעה 18:29
חנן – וילנאי אמנם נמצא בדרג של קובעי המדיניות, אבל די נמוך בדרג הזה. כהצעת חוק ממשלתית, לשבעת השרים של מפלגת העבודה יש הרבה יותר כוח בקשר להצעה מאשר לוילנאי.
א' – אין קשר למקרה של איתן כבל. במקרה ההוא, איתן כבל הוא זה שבחר לקדם הצעת חוק. כאן לוילנאי יש תפקיד טכני של זה שמציג את החוק בפני הכנסת, ולא יותר מזה.
שי – וילנאי לא זקוק לרחמים, אבל כדאי למקד את ההתקפות במי שראוי להן, ובמי שיכול להשפיע, ואלה, כמו שאמרתי לחנן, השרים.
30 במאי, 2008 בשעה 21:56
וילנאי מייצג כשהוא על דוכן הכנסת את שר הביטחוןמברק. אבל זה גם לא חוק ברק. זה חוק סביר להניח שנהגה בין משרד המשפטים למנהל האוכלוסין למשרד ראש הממשלה. חוק המסתננים הוא אחלה שם בשבילו. או חוק הפליטים. חוק וילנאי זה פשוט לא שם נכון
31 במאי, 2008 בשעה 13:14
זה בכלל לא משנה איך קוראים לחוק; חוק וילנאי, חוק ברק, חוק הפליטים או חוק "שכחנו מה זה להיות פליטים ואיבדנו כל טיפת הומניזם". חובה להיאבק בחוק הנורא הזה והסיפורים של מתן וילנאי על כך שהוא התבקש לייצג את ברק ממש לא מעניינים את הפליטים מדרפור וארתריאה. אם וילנאי לא מסכים עם החוק, כפי שאמרו קודמי, הוא יכול היה לא להציע אותו ולא להסכים לחתום עליו.
ואשר לשרי העבודה – מאז שפינס התפטר הם באמת נשארו חבורה של מנוולים שלא ברור לי במה הם תרמו עדיין. יולי תמיר היא שרה כושלת, בוז'י הרצוג ניסה להרחיב את סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים, שלום שמחון ממשיך להיות שלוחה של הלובי החקלאי גם כשהוא בתפקיד מינסטריאלי-ממלכתי, אהוד ברק מטיל מצור על עזה, פואד בונה תחנת כוח פחמית נוספת ועמי איילון – נו באמת, על שר ללא תיק שמתיימר לייצג יושרה, אמת וטוהר, אין על מה לדבר.
31 במאי, 2008 בשעה 13:20
בעוד אני מודה שזה הופך להיות הרגל, אני מסכים לגמרי עם נמרוד ברנע
31 במאי, 2008 בשעה 22:28
עכשיו באתר הארץ
אלפי אנשים חתמו על עצומה נגד "חוק המסתננים" של וילנאי
מאת רותי סיני
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=988793
31 במאי, 2008 בשעה 22:58
גם רותי סיני כמונו המשיכה עם הטעות
שחר – לקרוא לו חוק המסתננים זה לאמץ את הטרמינולוגיה של מערכת הביטחון
לקרוא לו חוק הפליטים זה לבלבל עם חוק זכויות הפליט של חנין ופינס
וגם – החוק בעצם מתייחס לחודרים מגבולות אחרים – למשל בינינו ובין הרש"פ – כך שדין נהג מונית מאם אלפח'ם המסיע פועל ללא היתר מגנין לעבודה בחיפה זהה להבנתי לדינה של אלישבע מיליקובסקי – 7 שנות מאסר
31 במאי, 2008 בשעה 23:50
[…] זמן קצר הופיע באתר פוסט שכותרתו מתן וילנאי והפליטים – עדכון חשוב שמתחיל ככה: בעקבות שיחה טלפונית עם עובד משרד הביטחון […]
1 ביוני, 2008 בשעה 1:39
כתבתה של רותי סיני תוקנה
השוו הציטוט בפוסט של חנן לטקסט העדכני בהארץ בקישור אצלו
1 ביוני, 2008 בשעה 1:52
הייחוס לוילנאי אינו טעות, וזאת למרות שדובריו עובדים שעות נוספות בניסיון להתנער מהצעת החוק שהוא הציג בכנסת והפציר בה לאשרה. להרחבה ראו בבלוג "לסה פסה":
http://www.mehagrim.com/2008/06/blog-post.html
1 ביוני, 2008 בשעה 7:52
יונתן
אני מאמין (בתמימות?) שגם בניהול מאבק עיקש וצודק חייבים לשמור על כללי מוסר והוגנות. להגיד שבמלחמה צודקת מותר הכל שם אותנו באותה שורה ביחד עם מפרי זכויות האדם.
להגיד שזה חוק של וילנאי זה פשוט שקר
זה לא אומר שוילנאי (או מפלגת העבודה כולה) פטור מאחריות – מן הסתם לו היה תומך בעמדתכם/עמדתי לא היה מסכים לשמש שופר של הבוסים שלו.
אי דיוק בעובדות נותן נשק בידי הצד השני, משום שהוא מציג אותך כלא רציני, אחד שמוכן לכופף את האמת למען האידיאולוגיה.
יש לטענתי דוגמאות רבות בתחום מאבקם של הפלסטינים לעצמאות ובתחום מאבקם של ארגונים חברתיים וועדי עובדים
ויאמר האזרח הצופה מן הצד – אם אתה מתעקש שזה חוק וילנאי למרות שזה חוק ממשלתי, אולי אתה גם טועה ומטעה בעניין מספרי הפליטים, הסיכון הבטחוני הכרוך בקליטתם, הפגיעה בתעסוקה וכו'…
ההפסד כולו שלך.
בעצם – של הפליטים.
2 ביוני, 2008 בשעה 13:10
[…] וייחוס החוק למתן וילנאי, פנו אנשי וילנאי לחנן כהן ולעבודה שחורה וביקשו להבהיר כי לוילנאי אין כל קשר לחוק והוא רק […]
3 ביוני, 2008 בשעה 1:38
האם יכול סגן-שר להציג הצעת-חוק ממשלתית בכנסת, מבלי לסיים במשפט:"ואני מבקש את חברי-הכנסת להצביע בעד ההצעה", אלא להחליפו במשפט: "ממשלת-ישראל מבקשת…" וגומר, ומייד אחר-כך לצאת מאולם-המליאה בתירוץ כלשהו ולא להצביע בעד הצעת-החוק בעצמו ?
ואפילו הוא יכול להתחמק בתירוץ מתאים (כאב-שיניים או תור לאורתופד) מעצם העליה לדוכן-הנואמים כדי להציג הצעת-חוק שאיננו שלם איתה ! אפילו פקיד-צבור ממשלתי כמו היועץ המשפטי לממשלה יכול להודיע לממשלה, שאם היא תתבע בבית-משפט או תוגש נגדה עתירה לבג"צ בגלל חוק או מעשה או מחדל כלשהם, הוא לא יוכל לייצג את הממשלה בבית-המשפט ! וכבר היו דברים מעולם. האם מורא הפיטורין ממשרתו כסגן-שר גדול כל כך עד שמגיש-ההצעה והמסביר הממשלתי שלה בכנסת מוכן לכופף את דעתו ומצפונו האישיים בענין כמו גירוש פליטים למקום בו הם עלולים להיות מומתים, או מעצרם ללא עילה אמיתית, כמו עבירה פלילית או בטחונית בפועל (אקטיבית) ?
4 ביוני, 2008 בשעה 6:11
[…] לגבש מדיניות בינלאומית כוללת, וכן את התייחסותה ל”חוק וילנאי” שמאפשר טיפול נוקשה ביותר […]