חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הבחירות מתקרבות והשמאל בתרדמת

נושאים פוליטי, פוליטישוק ב 6.03.11 4:53

הסימנים המעידים על בחירות מתקדמות הולכים ומתרבים, ובשמאל עולם כמנהגו נוהג: מפלגות קיימות שהציבור לא מתעניין בהן ועוד שלל רסיסים שאינם מסוגלים להתגבש זה עם זה

מאת: תמי זנדברג, חברת מועצת עיריית ת"א, מרצ

איך שגלגל מסתובב לו. רק לפני כחודש, כשברק מימש את אקזיט העצמאות מול עיניהם המשתאות של חבריו, הערכתי כאן כי הממשלה התייצבה והבחירות התרחקו. מספר שבועות לאחר מכן, הגורם הכי בטוח בממשלה מבחינת נתניהו הוא – באופן מאוד לא מפתיע – ברק ומפלגת הדני-דין שלו.

על השותפות האחרות יכול נתניהו לסמוך כמו על פסל שלג ביום חמסין. ש"ס רואה את דרעי מלהטט בסקרים, ואילו ליברמן חובט וסונט בנתניהו בחיוך של הנאה שמעורר שאלות לגבי מערכת היחסים האמיתית בין השניים.

ישנן סיבות נוספות להעריך כי הבחירות מתקרבות, כפי שעשה השבוע מתי שמואלוף. הסדקים בלשכת נתניהו וכתב האישום המתקרב של ליברמן הם רק חלק מהם. האמת היא הסיבה העיקרית של נתניהו לדאגה היא העובדה שגורל ממשלתו נתון באופן מוחלט בידיו של מנהיג ישראל ביתינו. שעון החול כבר התהפך, וליברמן יפרק את הממשלה. למה? כמו העקרב באגדה הידועה, שעוקץ גם את מי שהכיר לו טובה, רק כי הוא יכול. חברי הכנסת של הליכוד כבר יודעים את זה, והם מסתובבים אחוזי תזזית בשבועות האחרונים בין חברי המרכז, המתפקדים והסניפים. הפריימריז בפתח, מעריך כל עסקן חפץ חיים פוליטיים.

בצד השני של המפה הפוליטית הדברים נראים דומה מדי למה שהיו. אמנם, גם אצלנו ניתן לראות תכונה, בדמות אינספור כנסים, מפגשים ונסיונות התארגנויות, בכל פעם בהרכב אחר. הח"כ הפורש חיים ג'ומס אורון נוהג לומר, כי משמאל לקדימה יהיה או גוש שמאל אחד, או חמישה רסיסים חדשים קטנים. למרבה הצער, המציאות המסתמנת היא לא זה ולא זה.

השמאל הלאומי, התנועה הירוקה, שלום עכשיו, ישראל חופשית, שיח ג'ראח הן רק חלק מהתנועות שנעות במרחב הפוליטי, ואחת הסכנות היא שכל אחת מהן תקים רסיס מפלגתי משל עצמה. סכנה גדולה יותר היא שאפילו זה לא יקרה, ונישאר עם אותן מרצ והעבודה, שקוסמות לציבור מדי יום פחות ופחות.

אין ספק שלפחות חלק מהמולקולות הפוליטיות נמצאות במפלגות הקיימות. אולם מגמת הבדלנות, קצרות הרואי וחוסר הנכונות לשיתוף פעולה ולפתיחות של רבים ממנהיגיהן מעוררות דאגה. למשל, מדאיגים הם דבריה של המתמודדת לראשות העבודה, שלי יחימוביץ', אשר אמרה בראיון: "אני ממש לא מצליחה להבין את הקריאה למפלגת העבודה להצטרף למפלגות השמאל… מפלגת העבודה מעולם לא היתה מפלגת שמאל… בסופו של דבר מפלגת העבודה הקימה את ההתנחלויות. אני מציעה למפלגות כמו מרצ לקושש את תומכיהן בקרב קהל אחר ולהותיר את מפלגת העבודה מרכזית, ציונית, סוציאל-דמוקרטית" (תודה לתומר רזניק על ליקוט הציטוט). יחימוביץ, אם תסתכלי מסביב, תגלי שהניינטיז עברו חלפו, ובזמן שמפלגת העבודה היתה עסוקה בלשבת בכל ממשלת ימין, צמחה אלטרנטיבה מרכזית-יונית-אופוזיציונית ששמה קדימה.

כמו שזה נראה עכשיו, המחנה שמשמאל לקדימה ירוץ לבחירות בדיוק באותה מתכונת חבוטה ולא-רלוונטית. להערכתי הצנועה יש לנו בערך שנה להבריק, ואם לא, יתכן שיצמח לנו דווקא יתרון מהמכה הניצחת שיחטיף הציבור למפלגות האלה בבחירות המתקרבות.

לבלוג של תמי

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , , , ,

36 תגובות

  1. א. קוריאל :

    פעם אחר פעם אני קורא באתר זה להתלכדות כוחות בשמאל ולהקמת מפלגה מאוחדת שתכלול את העבודה, מרצ, הירוקה-מימד וחוגי שמאל נוספים. זאת מתוך הנחה שרק מפלגה אחת תוכל לתעל את האנרגיות המשתוללות בשמאל לכדי כוח פוליטי משמעותי, שיציב אלטרנטיבה אמתית לשלטון ההון של נתניהו-ליברמן-ברק-ליבני ושות'. (כן, גם קדימה היא חלק משלטון ההון, למרות שהיא כרגע באופוזיציה).
    פעם אחר פעם מסבירים כאן כותבים ומגיבים למה זה לא אפשרי, לא כדאי, לא יקרה וכו' וכו'.
    אולי את, תמי, תנצלי את העמדה שלך במרצ כדי לדחוף לאיחוד עם העבודה וליצירת מערך חדש בשמאל.

  2. ק. טוכולסקי :

    א. קדימה היא לא אלטרנטיבה יונית, מרכזית ווואלה אפילו לא אופוזיציונית, קדימה היא תחליף ליכוד בשלטון והיא תקים את אותם קואליציות כמו הליכוד, תקדם את אותה מדיניות כמו הליכוד ותמשול מספין לספין כמו הליכוד.
    ב. את צודקת, עכשיו בתור בכירה במרצ מה את עושה בשביל להביא לאיחוד של מרצ והעבודה?
    ג. השמאל הלאומי, שיח גראח, ישראל חופשית, שלום עכשו, הירוקה, יכולות כולן להרוס קצת למרצ ולעבודה אבל אפילו אם הן יתאחדו כולן הן לא עובדות את אחוז החסימה. "מערך" או איחוד בין העבודה ומרצ לצורך הקמת מפלגה ס"ד זה מה שחשוב לא מה יעשו בשמאל הלאומי, כמובן שמי שרוצה להצטרף לאיחוד מוזמן אבל לא צריך להזיל דמעה על מי מהם שלא.
    ד. שיח גראח לדוגמא צריכים להתאחד עם חדש, ביחד עם עוד תנועות שמאל רדיקלי קטנות וכך יתגבשו שתי מפלגות שמאל, ס"ד וסוציאליסטית.

  3. נדב פרץ :

    ואללה? יחימוביץ' אמרה את הדברים האלו? איפה ומתי?

  4. מנחם לוריא :

    סיבות נוספות לבחירות המתקרבות

    א. בנימין נתניהו העביר תקציב דו שנתי אולם התקציב נפרץ והמתווה התקציבי כלל איננה ברור.

    ב. ההתארגנות של מפלגת העבודה מפחידה אותו לא לילד הזה הוא ציפה.

    ג. הגבול בדרומה של הארץ מתחמם ונתניהו יעדיף לצאת למערכה כדי להזכיר לאזרחי הארץ מי יכול לקום בשתיים בלילה ולתת פתרון לבעיה ביטחונית שתצוץ ולהוריד מסדר היום את הבעיות הכלכליות/חברתיות.

    ד. נתניהו נדרש לפצוח בהליך מדיני מול הפלסתינאים מבלי שיש לו רוב או תמיכה כלשהי בקרב הליכוד ושותפיה "לדרך".

    מנחם

  5. תמי זנדברג :

    לנדב - הציטוט

    http://www.facebook.com/video/video.php?v=10150160779605390&comments

  6. שחר :

    הכי טוב היה אם הייתה קמה חזית מאוחדת של מרצ-עבודה-קדימה שהמשותף לה הוא מחנה יוני שירצה להמשיך את הנקודה שבה הפסיקה ממשלת אולמרט את המשא ומתן עם נפילתה בבחירות.
    באותה חזית כמובן לחלק הפאשסיטי של קדימה ברקוביץ-שנלר לא יהיה מקום, והם יהיו מוזמנים כמובן להתמודד בשפע מפלגות הימין הלאומניות.

  7. נדב פרץ :

    תמי: תודה. אכן ציטוט מדהים. ועצוב.

  8. איציק יאפ :

    אז ככה, גוגל לא מכיר את הציטוט הזה. ככה שאם היא אמרה אותו זה היה בעל פה, או באתר עלום שם נידח שלא מוכר בגוגל. עד כמה שידוע לי כל העיתונים הגדולים, עבודה שחורה וכמובן הבלוג של יחימוביץ' אינם כאלו.

    מי ש"עזר ללקט" את הציטוט הוא תומר רזניק, שאני לא מכיר אבל שיטוט באתר שלו גילה שהוא כבר ציטט את שלי יחימוביץ' פעם אחת, הוציא את הציטוט מהקשרו ונתן פרשנות משלו המתאימה להשקפת העולם הזו שלו (שאני ממש לא בטוח מה היא).

    http://israelikemalist.wordpress.com/2009/05/26/shelly/

    זה מאמר שהיו לו תגובות באתר הזה והוא כתב עוד פוסט לתגובה. אין טעם להתמקד בתוכנו, וברור שצריך וחשוב לבקר את כולם, כולל את שלי יחימוביץ'.
    אבל השיטה שלו פוגעת קשות באמינות דבריו…

    וגם באמינות של מי שמסתמכת על הציטוטים שהוא ליקט, שכבר הוכחו שהוצאו מהקשרם ועברו פרשנות שאינה קשורה לכלום.

  9. איציק יאפ :

    וואי, ובינתיים מצאו את הציטוט.

    אבל עדיין הוא קצת מעצבן אותי, תומר.

  10. תמי זנדברג :

    לאיציק – הייתי מסתפקת בתגובה לנדב למעלה ונותנת לך לאכול את הכובע בשקט, אבל כיוון שהיטלת ספק באמינותי, אני חייבת לגחך על תגובתך. יחימוביץ אמרה את הדברים בקולה ביומן הצהריים של רשת ב' – לא מקור שולי או עלום במיוחד. תוכל להאזין במו אזניך בלינק מעליך. הקרדיט לתומר היה כי הוא הפנה את תשומת ליבי לעניין, אם כי לפרש אמירות על פי השקפת עולמנו זו פרקטיקה מקובלת ולגיטימית במיוחד. למעשה, אני לא מכירה דרך אחרת להתייחס לאמירות סביבנו. עכשיו, האם יש לך משהו ענייני לטעון?

  11. ק. טוכולסקי :

    אני לא מבין את הפאניקה ממה שחה"כ יחימוביץ אמרה:
    א. היא צודקת העבודה מעולם לא הייתה מפלגת שמאל אלא מפלגת שמאל מרכז ואפילו מרכז, זה שהיא הייתה בחלק ניכר מהזמן ס"ד רק מראה כמה טוב היה פה כשס"ד לא נחשב שמאל סהרורי אלא מרכז.
    ב. אני מעדיף מנהיגות שאומרת אני מרכז ודוגלת בערכים ס"ד ע"פ קדימה שאומרת אני יעני שמאל גונבת את הקולות ומקדמת את שלטון ההון ואת הניאו ליבראליזם.
    ג. כן שמאל לא שמאל כותרת מעניינת, השמאל הלאומי אומר שהוא שמאל ותומך בניאו ליבראליזם.
    ד. היא עשתה כמה טעויות, השותפות הטבעיות של מפלגת העבודה תמיד היו משמאלה לה, מפ"ם ואחדות העבודה. המערך שאיחד לראשונה את תנועת העבודה מאז הפילוג בשנות ה-40 כלל גם מה שהיום נמצא במרצ. חוץ מזה אנחנו לא חיים בעבר והמציאות השתנתה לה ולבני הברית לדרך של מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ היא לא תמצא בקדימה לא בליכוד לא בש"ס ולא בישראל ביתנו. אלא בשמאל.
    ההתבדלות שהיא יוצרת טובה למה שנמצא משמאל לעבודה לצורך רה-ארגון, אבל אני ממש מקווה שהיא מבינה מי הם שותפיה.

  12. איציק יאפ :

    חוץ מזה, היא צודקת… מפלגת העבודה מרכזית יותר עם נטיה ל"שמאל כלכלי" סוציאל דמוקרטי, ומשמאלה תמיד היו מרצ וחד"ש ואחרות.

    וכשהיה צורך, מפלגת העבודה הקימה את ההתנחלויות.

    אני לא מבין מה הבעיה פה.

    מרצ אולי לא צריכה "לקושש" מצביעים החושבים שמאלה ממפלגת העבודה. היא צריכה "להתמקד בקהל יעד" של המצביעים החושבים שמאלה ממפלגת העבודה.

    מתוך הנחה, אגב, שאני לומד אותה גם כשאני שומע את אילן גלאון, שהאוריינטציה של מרצ היא גם ככה סוציאל דמוקרטית, וההבדל יהיה בעיקר ביחס אל ההתנחלויות והפלסטינים, מה שמאוד חשוב בעיני, כי בכל מקרה עדיף ריבוי הדעות הזה, ומשיכה שמאלה מכיוון מרץ, אם היא תשב בקואליציה עם העבודה, מאשר לאחד את הכל לגוש אחד הומוגני.

    וגם פה, הציטוט הוצא מהקשרו. טוב ששלי לא הוצגה כמו בוגי יעלון.

  13. דקל-דוד עוזר :

    אם אתם כל כך רוצים איחוד אז תבינו שלא תקבלו כלום.
    תפרקו את המפלגות הקיקיוניות שאיבדו את ערכן האלקטורלי (הירוקה, מימד ומרצ), תתפקדו לעבודה ותתפקדו שם.
    אל תחשבו שבגלל שהקמתם גוף פיקטיבי תקבלו מתנות, העבודה זה לא מרצ

  14. איציק יאפ :

    תמי, הכוונה שלי הייתה שבשני המקרים (בבלוג של תומר וגם פה) הובאו הציטוטים בצורה חלקית, שבורה מההקשר ומפורשת בצורה שונה ממה ששלי רצתה לאמר.

    בכל מקרה, אני יודע על עצמי שאני מאוד רוצה מדיניות שנקראת סוציאל דמוקרטית, אבל לא סגור על היחס שלי לכל הנוגע לשטחים ולפלסטינאים.

    ברור לי שזכויות אדם שם חייבות להשמר, מה שלא קורה היום, ומה שאני מאוד מקווה שמרצ תילחם בכל הכוח כדי להשיג שם. אבל מעבר לזה, יש הרבה פרמטרים שאני לא בטוח לגביהם, ואילו מרצ מושכת לכיוון שאני חושב שהוא די ברור, או לפחות ברור שהוא שמאלה ממני.

    אז טוב מאוד שמרצ נמצאת בעמדה של מרצ, ומפלגת העבודה עושה קולות של משהו שרוצה לשקם את עצמו. והקולות האלו לא רק באים ממועמדת אחת מבריקה, אלא גם ממה שאני שומע בתקשורת ובאינטרנט מהצעירים, ומאחרים שפתאום מודים בזה שהם עזבו את העבודה וחוזרים אליה.

    דבר נוסף:
    יש הבדל עצום בין תנועות כמו "שיח ג'ארח" למפלגת העבודה.
    תנועות, כשמן, צריכות להשאר תנועות. מפלגות, כשמן, כדאי שיתנהגו כמפלגות.
    יש המון תנועות שמאמינות בסוציאל דמוקרטיה ולא מסכימות עם התנועות של שיח ג'ארח. וזה לגיטימי גם ככה. זו הסיבה שהן תנועות.
    הן יכולות להתאחד למפלגה, ואפילו להתאחד עם מרץ, ביחד עם תנועה ירוקה ואחרים זה יכול להיות כוח אלקטורלי גדול.
    זה מצויין.
    בנוסף לכך שמפלגת העבודה, אם היא תצליח לשקם את עצמה, גם היא תקבל כוח אלקטורלי משמעותי.

    הממשלה הנוכחית, דרך אגב, מורכבת מקואליציה של הרבה מפלגות שמרכיבות "גוש" ימני.
    מפלגת קדימה היא זו שזכתה ברוב הקולות בבחירות, אבל לא הצליחה לאחד אותם.
    ככה שגם אצל הימין יש פילוג של הרבה תנועות. זה לא אומר שהם לא הגיעו רחוק עם זה.

  15. זהר :

    השמאל והבעייה הדמוגרפית

    תבר'ה חבל על המאמצים. לשמאל יש בעייה דמוגרפית: מרבית אזרחי המדינה (חרדים, דתיים — כולם חוץ מ30 חבריו של אריק אשרמן — מרבית העולים מבריה"מ לשעבר, וחלק ניכר מכל האחרים) הם גזענים ואנטי דמוקרטיים בהשקפת עולמם. ממש לא משנה אם שאר ה20% ירוצו במפלגה אחת או חמש. ישראל תהיה מדינה פשיסטית וגזענית פשוט מכיוון שמרבית אזרחיה מאמינים בלב שלם וללא ספקות בעקרונות המנוגדים בתכלית לעקרונות השמאל או המרכז הליברלי.

  16. ק. טוכולסקי :

    דקל אף אחד לא יתפרק עכשו כי ניסיון העבר מראה שבמפלגת העבודה אפילו ניצחון לא מבטיח שינוי מהותי (פרץ 2006) אבל בזמן שרסיסי השמאל מתחבטים ומתפצלים על שלי אם תבחר יש כחלק מחובת ההוכחה להראות גדולה ולקרוא למי שיכול לחבור לעבודה לחבור. מערך חדש, איחוד כוחות בואו נגיע לשם קודם. בינתיים שלי עוד לא ניצחה, היא ועמיר עוד לא התפייסו, ההרצוגים לא אמרו את המילה האחרונה.

    אני רוצה לנצל את הטוקבק הזה בשביל להודות שוב לחה"כ וילף שאפשרה לעבודה הזדמנות להיות ס"ד, הצטרפותה לברק וכנופיית שריו נתנה לשמאל הזדמנות גדולה, בואו לא נפספס אותה.

  17. דקל-דוד עוזר :

    זוהר – אתה ממש, אבל ממש טועה.
    תושבי ישראל בסך הכל רוצים הרגשת ביטחון, דבר שמרצ לא מציעה, הםא לא מרגישים אותה כשהם רואים את עמיר פרץ (לאו דווקא בצדק) והם לא מאמינים למילה שאומרים אנשי העבודה האופורטוניסטים שמעולם לא סירבו לכיסא בממשלה (יש מועמדת אחת שסירבה אז כל העם רואה בה אדם לגיטימי וישר שהוא מוכן להזדהות איתה, לא מפתיע).

    ק. סחטיין על הפירגון לעינת וילף

  18. ק. טוכולסקי :

    דקל כשמגיע מגיע, בהצטרפותה לשרים של ברק נתנה עינת וילף הזדמנות לס"ד בעבודה שהס"ד במפלגת העבודה לא היתה מסוגלת לתת לעצמה.
    בכך תרמה חה"כ וילף יותר מכל אחד מאיתנו וממנהיגינו הנבחרים לסיכוי שיהיה לנו למפלגה ס"ד חזקה.

  19. מיכאל קורדובה :

    שתמי תמי זנדברג לא תטיף לנו כאן על פרגמטיזם

    הסיעה המצומקת שלה ( מרצ בעיריית תל אביב ) היא הסיבה שיש שילטון קפיטליסטי חזירי דרסני וחסר רחמים ומעצורים בתל אביב. תמי זנדברג, מיטל להבי והחבר השלישי שלהם הם לא פחות ממרינטות של חולדאי. בבלוגים ופוסטים שלהן הן נראות לוחמות צדק חברתי וסביבתי אבל רק מי שמגיע לטריבונה בישיבות המועצה יודע את האמת. הן יעשו הכל כדי שהרודן חולדאי יהיה מרוצה וחס וחלילה שהאגו העצום שלו לא יפגע. גם אם זה כולל להרוס כל סיכוי לתחבורה ציבורית נאותה בזמן הגיוני ותקציב סביר או אפילו הקמה של גינה מצוקמקת בשטח מוזנח כבר שנים.
    בדיוק כמו קדימה, המטרה של מרצ בעיריית תל אביב היא להרדים את הציבור כאילו יש אלטרנטיבה לשלטון הקפיט-שסטי אבל בפועל חרטה ברטה רק יושבים לקבל את משכורת סגנית ראש העיר.
    נצין הורביץ צריך להתבייש ששניה אלה מייצגות את הירוק בלוגו המפלגה שלו.

    אני אתן דוגמא וזה רק קטנטנה
    נגד : http://www.teva-tlv.co.il/?p=768
    בעד : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4028959,00.html
    זה כל כך מקומם שהקמתי קבוצת פייסבוק בעניין
    http://www.facebook.com/group.php?gid=155110032464
    …אבל לאט לאט הבנתי שיש יותr מידי עבודה בלעדכן את הציבור על מעשיהם המלוכלים של הנ"ל ולכן עדיף להשקיע את הכוח במקומות אחרים כמו בניית בית פוליטי למי שבאמת בעד תחבורה ציבורית איכותית ופארק על כל שטח קריית ספר.
    http://www.facebook.com/Green.Movement.il
    בבחירות המקומיות הבאות הכל יצא לאור

  20. תמי זנדברג :

    ק. – נשגב מבינתי איך אתה קורא לעבודה שישבה בכל ממשלת ימין בעשור האחרון סוציאל דמורקטית ולעומת זאת פוסל את האופוזיציונריות של קדימה, שעולה בסקרים באופן עקבי מהאופוזיציה בשנתיים האחרונות. אבל בכל מקרה, דבריי כוונו בעיקר לבעיה בתפיסת המציאות של יחימוביץ, ולא לשאלה לאן היא רוצה להוביל. ברור לי מה היא מנסה לעשות, אבל ההתעלמות מהמציאות הפוליטית מטילה ספק גדול במידת ההצלחה הצפויה.

    דקל – לייק לתגובה 13. זה בדיוק מה שאני טוענת.

    איציק – איני רואה איפה ההוצאה מההקשר. לגבי שאר דבריך – ראה תגובתי כאן לק.

    זהר – אני חולקת עליך מכל וכל. ציבור ענק הוכיח מוביליות שאי אפשר להתעלם ממנה, ורק אנחנו מסרבים ללמוד את הלקח.

  21. אבי :

    באמת קדימה היא שמאל? המפלגה שקידמה את הפרטת בתי הסוהר עד שבית המשפט מנע זאת ממנה? המפלגה שנאבקה בשיניים נגד פרץ כדי למנוע, לדחות ולהפחית את ההעלאות שכר המינימום הזעירות שפרץ רצה? המפלגה שאדלר וארד הפרסומאים הקימו ועדיין עומדים בפועל בראשה? המפלגה שמנכ"ל קידמה החשוד בעבירות מס שב לתפקד בה?
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4038242,00.html
    בכלל מה מר"צ עשתה למען העובדים בכל שנות כהונתה בת"א? מדוע העיריה עדיין מעסיקה שומרים בחברות שמירה ולא בתעסוקה ישירה? למה לזנדברג לא אכפת מעובדי קבלן?

  22. אבי :

    לא לדבר על המפלגה שהכריזה על מלחמת לבנון ה-2 ומבצע עופרת יצוקה ושלא הגיע להסכם אחד עם אף צד בכל 3 שנות שלטונה.

  23. ק. טוכולסקי :

    תמי מפלגת העבודה לאחר פרישת סיעת העצמאות מכילה יותר ס"ד מקדימה שמעבר לעובדה שבכיריה היו שותפים לממשלות הימין בשנים 2001-2009 באופוזיציה הם משמשים משתפים של שלטון ההון לא פחות מהקואליציה. בקדימה יש ליבראלית שמאלית אחת אורית זוארץ שהייתה יכולה בקלות להשתלב במרצ או בעבודה, יש את שי חרמש שמייצג את האינטרסים של קבלני העבדים בהתיישבות העובדת לא פחות טוב מישראל כץ בליכוד או שלום שמחון בעבודה אבל בדיוק ככמותם הוא לא ס"ד ושורה ארוכה של משרתי הון וספינולוגים.

    ציבור ענק הוכיח בישראל שאפשר לעבוד עליו, מה שאת מציעה זה להרים ידייםכלמ פעם ששלטון ההון טווה לנו ספינים או להתחיל לעבוד ולא על שיריון בעשיריה השלישית של קדימה בתור נציג שנועד להיות מלכודת לבוחרי השמאל אלא להציב אלטרנטיבה. אני לא נליבראל, אני לא פוסט מודרניסט, אני סוציאליסט אני רוצה סוציאליזם/ס"ד לא משרתי הון קצת יותר יוניים בחלקם. זה יכול לקרות היום בעבודה בצירוף חלק ניכר ממרצ ועוד גורמים, זה לא יקרה לעולם בקדימה.

  24. איציק יאפ :

    אין ספק שמפלגת העבודה עד עכשיו הייתה באמת גרועה.
    מצד שני, יש פה התעוררות של משהו אחר מתוך המפלגה.
    אחר מהבחינה הזו שהוא מדבר בצורה ברורה על אידאולוגיה, בניגוד לכמעט כל שאר הפוליטיקאים שמשתדלים להתנסח כמו… פוליטיקאי ללא דעה.
    אז יש פה מקום להיות קצת אופטימי.
    אני, ולא רק אני, המון אנשים שאני קורא עליהם באינטרנט ובתקשורת, החליטו לתת הזדמנות נוספת למפלגת העבודה בזכות העובדה ששלי יחימוביץ' היא זו שרצה לראשותה.
    ז"א שעצם המצאותה של שלי יחימוביץ' בעמדה הזו – תרמה באופן קריטי להתעוררות של המפלגה.
    להגיד לך שרק טוב יצא מזה אני לא יכול, אני לא נביא, אבל אני בהחלט רואה כמה טוב היא מביאה בעצם ההתנהלות שלה ולמה לא צריך לבטל את זה.

    בקשר לציטוט שהבאת, זה ציטוט שכפי שהוא מופיע כאן, עם כל ה[….] שמפרידים בין השורות, מבודד את דבריה של שלי יחימוביץ ומציג אותה כאילו היא מריצה את מפלגת הליכוד לשלטון, חוץ מהמילה האחרונה "סוציאל דמוקרטית".

    ההקשר המלא של התשובה היה השאלות של המראיין, וגם שם היא האריכה והסבירה את עמדתה. "תמיד היו במפלגת העבודה יונים וניצים" – זה ההסבר שהיא מביאה שם לשאלה שלו. בניגוד למרצ שמובילה קו שמאלני אחיד, וזה לא רע, מפלגת העבודה מהווה בית למנעד רחב יותר של גישות פוליטיות שלכולם מכנה משותף – מדינה המבוססת על רווחה לכל המעמדות ורשת ביטחון, בניגוד לרווחה רק עבור המאיון העליון ומצנח זהב (שוק חופשי, עלאק).

    ושוב – אין ספק שעד עכשיו העבודה הייתה משותקת במקרה הטוב, ומשת"פית במקרה הרע, אבל דברים עכשיו משתנים לנו מול העיניים, ולטובה.

  25. ירון :

    לצערי, ואולי בעצם לצערך, זה לא משנה מתי יהיו הבחירות. העם היושב בציון יצביע לצד ימין של המפה כל עוד ה-פ-ל-ס-ט-י-נ-א-י-ם אינם משנים את הגישה שלהם.

    השמאל בארץ יכול להמשיך לטעון ש-"אנחנו" הבעיה, אבל המציאות היא ש-"הם" אינם רוצים שלום בפרט ורובם המוחלט גם אינם מוכנים אפילו להשלים עם קיום מדינה יהודית בכלל. צריך משקפי מציאות אולטרה-וורודים בשביל לא לראות את זה (או לנסות לא להסתכל…)

    ביום שיבוא מנהיג פלסטיני שיהיה אפשר להגיע איתו להסכם – גם הימין הקיצוני יחתום איתו. עד אז נמשיך לחיות על החרב ונקווה לימים טובים יותר.

  26. רביב נאוה :

    שלי צודקת בנקודה אחת: הקריאות של מרצ וגופים אחרים למפלגת העבודה לחבור אליהם הם מגוחכים. הבעיה של השמאל אינה מפלגת העבודה, גם אם תצליח להשתקם וגם אם לא. הבעיה היא בכל מיני גורמים שרוממות האחדות בגרונם, אבל לא מוכנים שה"איחוד" הזה לא יהיה סביב הרעיונות שלהם. המהלך ההגיוני ביותר הוא חבירה של מרצ למפלגת העבודה כזרם יוני-שמאלי והפסקת קיומה כמפלגה נפרדת. מישהו במרצ קונה?

  27. לנדב ולאיציק :

    ב-28 בפברואר בתכנית בחצי היום, (אחרי השעה 13.00 ) אמרה שלי יחמוביץ את הדברים מילה במילה. שמעתי בזמן אמת. חזרתי להקלטה וכתבתי מילה במילה.
    אמרה גם אמרה.
    http://www.iba.org.il/bet/bet.aspx?type=aod

    הקלטה הזו להערכתי עומדת לרדת, אני מקשיבה לה שוב בזה הרגע. אולי מישהו יודע לצוד אותה ברשת. זה מתחיל בערך ב13.15

    חן – מיבשים את החולים

  28. הצורך הביטחוני שבשינה עם הזין בחוץ « רחביה ברמן – רדיקל מקלדת :

    […] (היא בגוויה הקרויה מרץ, אבל נסלח לה על זה), במאמר על הבחירות המתקרבות ו"השמאל" הישראלי הישן על […]

  29. או.קיי איציק - עוד אחד :

    שאלה: "האם משמאל לקדימה צריכה להיות מפלגה אחת? אולי תחת כנפיך, אם תזכי, צריכות להצטרף תנועות נוספות לרשימה אחת?"

    שלי: " אני לא מבינה את האינטנסיביות של הקריאה למפלגת העבודה להצטרף למפלגות שמאל. מפלגת העבודה מעולם לא היתה מפלגת שמאל במובן החד משמעי של המילה. זו היתה מפלגה שבעיקרה היתה ס"ד וציונית, אלה היו ההגדרות שלה והיו בה תמיד יונים וניצים. הרי בסופו של דבר מפלגת העבודה הקימה את ההתנחלויות…."

  30. איציק יאפ :

    אחרי שתמי שמה את הלינק גם אני האזנתי.

    עובדתית אני מסכים עם כל מה שכתוב שם. אחרים אולי לא.
    מפלגת העבודה היא זו שיצרה את ההתנחלויות, אחרי הכל. ומפלגת העבודה היא לא שמאלנית כמו מרצ, ולעום לא הייתה. אלו עובדות.

    יכול להיות שלשלי יחימוביץ' יש דעות ימניות יותר ממה שהתדמית שלה, בהיבט המדיני. אבל אני בהחלט מסכים באופן הדוק עם ההתמקדות שלה אך ורק בנושאים הכלכלים חברתיים.

    יש מספיק כאלו בפוליטיקה שיזגזגו בדיעותיהם מימין ומשמאל ולא יעשו כלום.

    שלי יכולה להגיד שהיא רוצה להרוס את כל ההתנחלויות או להגיד שהיא רוצה להרוס את כל ערי הגדה הפלסטינאיות. מבחינתי זה אותו הדבר, כי אלו מילים נטולות משמעות אופרטיבית.
    לשלי יש זכויות רבות בכל מה שהוא לא מדיני. ועל זה היא רצה.

    דרך אגב, אישית אני לא רואה אותה בתור ראש ממשלה, היא פייטרית לא קטנה דוקא ברשות המחוקקת, מי יודע איך הממשלה תשפיע עליה. מצד שני, אני מסתכל על האלטרנטיבות ו…אין
    לי בעיה שהיא תגיע להיות כזו.

    לגבי הציטוט של תמי. בהתחלה היא לא שמה לינק למקור, וזה נשמע לי תלוש, בעיקר אחרי שקראתי את הבלוג של מי שנתן לה את המקור. אחרי שהיא שמה את הלינק נרגעתי קצת, אבל עדיין הפריעה לי הצורה שבה היא כתבה את הדברים ביחס למה שנאמר, והתשובה שלה: "אם תסתכלי מסביב, תגלי שהניינטיז עברו חלפו…." כאילו מפלגת העבודה זה טרנד של הניינטיז ומרצ היא זו שהייתה פה מקום המדינה. (נכון שזה מעצבן?)

    איך שאת ציטטת אותה זה בסדר גמור.

  31. לאיציק :

    מכיון שיש פה עוד קוראים, ומכיון שהתייחסת לנוסח השאלה ששלי נשאלה -:).

    היתה שם בראיון גם התיחסות לשאלה המדינית. לא הרגשתי איתה נוח.

    אולי שלי יודעת משהו שאנחנו עוד לא רואים. אולי היא הזמינה סקרים וגילתה שהציבור דווקא עייף מהנושא המדיני ורואה את הפתרון כמשהו שיבוא מבחוץ.

    וכבר ניסיתי מזלי ולא הצלחתי בחיפושי אחר אחד הסלוגנים של פרץ שהיה בנוי ממעגל של אדם-חברה- שלום, כי פוליטיקאי שרוצה באמת להתרומם, צריך את השוליים הרחבים יותר.

    שלי מתנהלת נכון לעכשיו כאילו אין עולם שם מחוץ למדינת ישראל. כאילו אין חרם מזדחל שיכול בנקודת המסה הקריטית לשנות כאן את כל פני הכלכלה והחברה.

    במידה רבה כולנו מתנהגים ככה וזו לדעתי טעות, והיא יכולה לעלות לנו ביוקר. מספיק היה להקשיב לראיון עם רוג'ר ווטרס.

    אני מעריכה את שלי מהרבה סיבות אבל משהו בפוליטיקה הפרובינציאלית שלה לא מרגיש בי נוח. האם פשוט אין לה את זה? האם היא פועלת לפי אסטרטגיה של שללבים?
    מי יודע.

    חן – מיבשים את החולים.

  32. ק. טוכולסקי :

    אני לא מבין מה רוצים מיחימוביץ, שוב מה שהיא אמרה נכון עובדתית ומי שמצפה מהעבודה להיות מפ"ם לא מבין את ההבדלים הדקים שהותירו את מפ"ם עצמאית ויונית במערך ההיסטורי (1968-1984) ולא מבין את ההבדלים בין העבודה של ימינו גם אחרי ברק וחד"ש.
    יש לציין כי חלק ניכר מההבדל אינו רלוונטי שכן אחרי נאום בר אילן של ביבי ההבדלים מבחינה מדינית בין העבודה, העצמאות, קדימה והליכוד הם בנכונות ליישם את ההכרה בהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל.
    אז במקום להזדעזע מאמרותיה של שלי יחימוביץ כדאי פשוט להבין מה היא עושה, בצדק ממצבת יחימוביץ את עצמה כשמאל מרכז, מרכז מדיני ושמאל כלכלי ומאפשרת בכך לבוחרים שחתכו מהעבודה ימינה לחזור הביתה מצד אחד ולשמאל שמשמאל לעבודה למצב את עצמו כיותר רדיקלי מדינית וכלכלית מהעבודה מהצד השני.
    למעשה כמו חה"כ וילף גם חה"כ יחימוביץ עושה חסד עם השמאל הישראלי, רק שהיא עושה זאת מבפנים. בואו נדמיין מפלגת עבודה של לפחות 20 מנדטים ואולי אף יותר בראשות שלי יחימוביץ שתכלול גם את רוב מרצ שבאירוניה ניתן לומר כי סיימה את תפקידה ההיסטורי ובתוכה גם הירוקה ומימד ועוד גורמי שמאל ציוני סוציאליסטי/ס"ד ולצידה מפלגת שמאל סוציאליסטי על בסיס חד"ש עם הרדיקלים של מרצ וגורמים נוספים ולה 6 עד 8 מנדטים וזה רק בתור התחלה. זה יהיה כל כך רע?

    אני לא בטוח שאני למשל אצביע דווקא למפלגת העבודה, סביר להניח שאני אעדיף את הרדיקלים, אבל אני אדע מי בני הברית שלי למאבק ולדרך.
    אני זוכר את בחירות 1992, הייתי אז בנוער מרצ, אחרי הבחירות חגגנו עם אנשי העבודה, הם היו בני הברית אז למרות שרבין הציג את עצמו כמרכז. לא צריך להיבהל מסיסמאות, צריך להסתכל על המהות, גם מדינית שלי יחימוביץ שמאלית יותר מכל מה שנמצא מימין לחד"ש ומר"צ וזה מספיק.

  33. דקל-דוד עוזר :

    ק מילים כדורבנות.
    אם כל כך חשוב לכם עתיד החברה, תפסיקו להיות עיתונאים, תתפקדו לעבודה ותדאגו ששלי תנצח.
    זה יבטיח הגברה מאוד משמעותית של הסיקור לעמדות סוציאל דמוקרטיות, וכולם יהנו מזה.
    לגבי הנושא המדיני – אתם יכולים להיות רגועים, עד ספטמבר נתניהו יחוייב להכריז על מדינה פלסטינית, לרבות הקפאה מוחלטת והסרה של התנחלויות מבודדות, כי על פי מפת הדרכים בספטמבר תוקם מדינה פלסטינית.

  34. יהושע בן משה :

    גם המאמר של עקיבה אלדר הוא חומר למחשבה

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1218915.html

  35. איציק יאפ :

    "שלי מתנהלת נכון לעכשיו כאילו אין עולם שם מחוץ למדינת ישראל. כאילו אין חרם מזדחל שיכול בנקודת המסה הקריטית לשנות כאן את כל פני הכלכלה והחברה."

    מצויין!!!

    סוף סוף יש מישהו שעושה את זה!

    כולם כוולם התנהלו עד עכשיו בדיוק ההיפך, ז"א כאילו הדבר הכי קריטי זה האיום האיראני וטילים מעזה. אף אחד לא התייחס לעניינים הכלכלים והמארג החברתי, לפחות לא בצורה ששלי מתייחסת אליהם.
    מה ז"א? אפילו ביבי דיבר ומדבר וגמגם והתגאה והשוויץ ושיקר לגבי כל מה שקשור בפתרונות הביטחוניים שלו, וברקע הוא הפריט וקרע את החברה שלנו.

    אני באמת ובתמים מאמין שהאיום האסטרטגי החשוב והגדול ביותר של החברה הישראלית הוא הקרע שנוצר בה בגלל מדיניות שמפרידה בין מעמדות סוציואקונומים, מדיניות שלא מתקצבת רשת ביטחון כלכלית, חברתית, ביטחונית, סוציאלית, רפואית וכבאית (עכשיו יש דיון על זה בכנסת).
    הגזענות בין הפלגים השונים בחברה קרובה ברמתה לדברים שאנחנו מכירים ממדינות אפלות אחרות. וגם זה בדלל מדיניות של הפרד ומשול, וחינוך ממשלתי לשנוא את האחר והשונה ממך.
    הערבים במדינה, הדרוזים והבדואים, אלו שעוד מאמינים שהם יכולים לחיות בשקט בלי שיפריעו להם, עוברים מסכות של התעללות וגזענות. גם מצד הממשלה ושירותיה, ואז גם מצד הרחוב.
    וגם זה מתחבר למדיניות כלכלית שלא מתקצבת בשקל, ולא נותנת תקנים ומנתקת ממים, חשמל וביוב.

    אפשר לדבר על כבישים של עשירים כמו כביש 6 ומנהרות הכרמל, על צפיפות מטורפת בשאר הכבישים בלי פתרונות אורכי טווח…..
    בקיצור הרשימה עוד ארוכה, ארוכה מאוד, לפני שאנחנו מסתופפים בפינה רועדים מפחד שאיזה אחמדיניג'אד ישמיד את המזרח התיכון.

    לגבי טילים מעזה, אני חי בשדרות כבר 4 שנים כסטודנט. הטילים שלהם הרגו 4 אנשים, האזעקות הכניסו מאוד אנשים ומשפחות לחרדה, אני מדבר על הפרעות חרדה.
    המון כספים נשפכו על בניית חדרי ממ"ד שעדיין נבנים, בזמן שאת שירותי הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית בעיר מייבשים (אם הם עוד קיימים בכלל).

    סדרי העידיפויות האלו, בעיני, חייבים להשתנות. ושלי, כמו שהיא התבטאה, וטוב ששאלו אותה את השאלה הזו, מייצגת את סדר העדיפויות הזה.

  36. איציק יאפ :

    החרם, דרך אגב (כי לא התייחסתי אליו) הוא כתוצאה מהמדיניות שהייתה עד עכשיו, ומיחסי חוץ מזוויעים.
    שלי מודעת לבעייתיות הזו.

    תראי, ממשלה מורכבת ממערכת מאוד גדולה של אנשי מקצוע ובעלי תפקידים, ומה שחשוב ביותר הוא הרכב האנשים. זו לא מלוכה, שלי לא תהיה מלכה שתשלוט לבד.
    שלי עד עכשיו תמיד עבדה בשיתוף פעולה עם כל גורם כדי לקדם פעולות חברתיות וכלכליות, והיא תדע להמשיך ככה. ז"א שאם שלי רצה בראשות העבודה לממשלה, היא לבדה לא זו שתשלוט גם על הצבא ועל משרד החוץ ומשרד הפנים והאוצר והתמ"ת. מה היא, נערי האוצר?!

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.