חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ההפרטה זוחלת והדמוקרטיה נסוגה

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 6.03.11 3:40

בשיטת ההפרטה הזוחלת הממשלה מפריטה בשקט נתחים מהשירות הציבורי ומהמשאבים השייכים לציבור. השיטה מסוכנת במיוחד משום שקשה להבחין בה ולכן אין עליה כמעט דיון ציבורי ופוליטי

מאת: מנחם לוריא

הקדמה:

מזה למעלה משלושה עשורים מתנהל השלטון המרכזי בישראל תחת התיאוריה הכלכלית הליברלית, אשר שואפת להתערבות מינימאלית של המדינה בשוק החופשי. במהלך התקופה הזו שירותים שהמדינה סיפקה באמצעות חברות ממשלתית או וגם חברות בבעלות הממשלה, הופרטו ועברו לידיים פרטיות.

בשיח הציבורי כמעט ולא מתקיימים דיונים אודות נושאים כלכליים וחברתיים בשל המסורת הנהוגה במדינה להתקיים על חרבה. בכל מערכות הבחירות שהיו עד היום, הנושאים הכלכליים חברתיים נדחקו לפינה ומעולם לא הייתה פה ממשלה שעל סדר יומה המרכזי עמד משהו שאיננו האיומים הבטחוניים ומדיניות החוץ עם דגש על הסכסוך עם הפלשתינאים.

בשני העשורים האחרונים הפרטת שירותים שמסורתית היו בבעלות המדינה תפסה תאוצה וככל שחולף הזמן המדינה מתנערת מאחריות לתושביה בהפרטות גלויות וסמויות של שירותים חברתיים.

הפרטה זוחלת – למה?

כל אספקט של הצריכה החברתית הופרט בשני העשורים האחרונים, אם באופן מלא ואם באופן סמוי, כשמנגד המדינה, בעיקר באמצעות משרד האוצר, מקפידה להערים כל קושי אפשרי להעברת כסף ציבורי לשירות מופרט, שבעבר, או אם תרצו מסורתית, הוא שירות שמדינה צריכה לתת לאזרחיה.

בתחילת הדרך הופרט שירות הבריאות. הכללים והבסיס לחוק הבריאות הממלכתי באו לתקן כשלים מבניים שהיו בקרב ספקי הבריאות ושליטה בעלת גוון פוליטי על חלק מהם. המדינה, מצד אחד, מסבסדת את שירותי הבריאות באמצעות סל הבריאות, ומצד שני מאפשרת לקופות החולים לספק שירותים נוספים לסל הבריאות, תוך חשיבה כלכלית טהורה של רווח והפסד. התוצאה הסופית היא שקופות החולים מספקות שירותים רפואיים על פי קריטריון אחד בלבד: על פי הרעיון של מיקסום הרווח לבעלי המניות על חשבון מיקסום הבריאות ללקוחות שלהם.

שירותי התקשורת הלאומיים, חברת בזק, אף הם הופרטו לחלוטין וגם פה הוחלפו השירותים הממשלתיים במערך תקשורת שיש בו כשלים מבניים שבכל פעם שקורה אירוע לאומי מסתבר שהתקשורת הפנים ארצית קורסת ואיננה זמינה – כמו שקרה במספר ערים בצפון הארץ לפני ימים מספר עת נשמעה אזעקת שווא ברחבי המדינה.

והדוגמאות רבות ומגוונות, אבל עדיין לא הסברתי למה "הפרטה זוחלת". ובכן:

מעתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהלתיים בירושלים מסתבר שמשטרת ישראל הפריטה את מערך ההדרכה שלה לקבלן פרטי. מערעור שהוגש מסתבר שמשטרת ישראל הוציאה מכרז בשיטת B.O.T שבו קבלן פרטי יבנה מרכז הדרכה שיאגד בתוכו את כל מערך ההדרכה המשטרתי והמרכז יבנה ויופעל על ידי הקבלן הזוכה. האם באמת ראוי שבעל הון, שזכה במכרז, יהיה זה שידריך את שוטריה של מדינת ישראל? האם נערך על כך דיון ציבורי כלשהו?

דוגמא נוספת: חברת החשמל, שהיא כידוע חברה ממשלתית, פרסה בארץ רשת סיבים אופטיים שמטרתה היחידה הייתה לאפשר תפעול של מערך הייצור ולאפשר שליטה במערך ההובלה כך שאף תקלה מקומית בשני המערכים האלה לא תגרום להפסקת אספקת החשמל כמו שקרה בראשית שנות השמונים. באה המדינה ומציעה להכניס את הסיבים האופטיים של חברת החשמל לשוק התקשורת המקומי ולהפוך את התשתית הלאומית הזו לשחקן נוסף בשוק התקשורת. אלא שמתגלה מפרסומי משרד ראש הממשלה שבפועל אין לחברת החשמל דהיום תשתית אופטית שמגיעה לכל בית בישראל ושבכוונת הממשלה בישיבתה ביום א הקרוב, לאפשר לשחקן משוק התקשורת המקומי להפעיל את רשת הסיבים האופטיים של חברת החשמל כאשר חברת החשמל, החברה הציבורית, תשקיע בפריסת סיבים היכן שנדרש, תקבל זיכיון ל-20 שנה על התקבולים מאותם סיבים ואילו השחקן משוק התקשורת הפרטי יהיה זה שיפעיל את תשתית התקשורת על גבי הסיבים, ישלשל לכיסו את ההכנסה וישלם לחברת החשמל תמלוגים עבור שימוש במשאב לאומי. זו "הפרטה זוחלת" של משאב לאומי (הסיבים) למען שחקן בשוק הפרטי בהשקעה של כסף ציבורי שנדרשת כדי להשלים את הליך ההפרטה. ובמילים אחרות אנחנו כולנו נוציא מכיסנו הפרטי כסף, נממן את ההשקעה של חברת החשמל בפריסת הסיבים האופטיים וקבלן פרטי יקצור את הרווחים ולא יטול את הסיכון.

עוד "הפרטה זוחלת" שמגלה לנגד עיננו הוא בתחום שירותי הרווחה שהמדינה, באמצעות הרשויות המקומיות, מספקת לתושביה והכוונה היא לעובדים הסוציאלים. בין השיטין מסתבר שבמקום להגדיל את מעגל העובדים הסוציאלים וגם לתגמלם, המדינה "מוציאה" שירותים סוציאלים לקבלני משנה שבאים מהמגזר השלישי ללא פיקוח, ללא דיון ציבורי ותוך שחיקה של המערך הלאומי הכה חשוב הזה.

סיכום

הדוגמאות שנתתי הן מהימים האחרונים ויש עוד רבות כאלה. לכולן מכנה משותף אחד: המדינה מפריטה, לאט לאט ובאין רואה, שירותים שהיא עצמה אמורה לספק או שהיא עצמה הבעלים הבלעדיים, עושה זאת בחשכה ללא דיון ציבורי ובהרבה מקרים תוך שימוש בכסף ציבורי שבו עושים שימוש להורדת הסיכונים עבור הקבלן הפרטי ,כמו במקרה של חברת החשמל, או מאפשרת לבעלי המאה להיות גם בעלי הדיעה, כמו במקרה של מערך ההדרכה של משטרת ישראל.

חוסר השקיפות העדר דיון ציבורי מפחידים מאוד ומצביעים על אובדן הולך ומעמיק של הדמוקרטיה בישראל באיצטלה של חשיבה ניאו ליברלית.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , ,

8 תגובות

  1. דליה :

    תודה רבה למנחם על המידע החשוב.
    לגבי הבריאות, לדעתי, קופות החולים לקחו על עצמן את האחריות על התחום לגופו של עניין ולא רק למען הרווח. יחד עם זאת, קיימים שיקולי רווח בפעילותן. ראינו זאת בהנחות שהן מנסות להשיג מבית חולים ביקור חולים בסיקורים של עבודה שחורה.
    אני חושבת שיעיל יותר לכתוב פוסט על תחום אחד ולהתעמק בו גם באמצעות דיונים בתגובות, במטרה להגיע לתוצאות אפקטיביות בדיון. למשל, עניין הסיבים וחברת החשמל ראוי ליתר פירוט כדי שהציבור יבין מה הבעיה בעניין, ומה ההשלכות לכך.
    לגבי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות, אשמח לקבל הסבר מפורט יותר, כדי להבין איך מפריטים שם את שירותי רווחה.

  2. מנחם לוריא :

    הסבר על הסיבים האופטיים של חברת החשמל.

    משק החשמל במדינת ישראל הוא משק אוטרקי,כלומר: אנחנו מיצרים את החשמל בעצמנו וצורכים אותו בעצמנו.

    מערך החשמל מחולק לשני חלקים: ייצור והולכה.

    מערך הייצור ומערך ההולכה הם שתי מערכות כלל ארציות. כל תחנות הכוח של חברת החשמל מיצרות ,בעת ובעונה אחת, חשמל, שמועבר לרשת הארצית ומשם מנותב לצרכנים.

    החשמל מיוצר על ידי מחוללי זרם (גנרטורים) שפזורים בתחנות הכוח השונות. על מנת ליצר את החשמל ולהעבירו לרשת ההולכה יש צורך לסנכרן ולתאם בין כל מחוללי הזרם בינם לבין עצמם. על מנת לבצע את הסינכרון הזה משתמשת חברת החשמל ברשת סיבים אופטיים ,וברשת מחשבים, ארצית שבאמצעותם מועבר המידע הנדרש לסינכרון מלא בין כל יחידות הייצור.

    על מנת להוליך את החשמל לצרכנים ולשנע אותו לפי דרישתם יש צורך במערכת בקרה, אף זו נעשית באמצעות הסיבים האופטיים המשמשים להעברת המידע הדרוש לניתוב החשמל לצרכנים, אם כי לא עד לבתיהם כפי שיוסבר בהמשך.

    במקרה של כשל במערך הייצור ,היינו: אם אחד ממחוללי הזרם יוצא מאיפוס רשת החשמל הארצית תקרוס מיד. לשם כך נדרשת מערכת בקרה ,בזמן אמת, שבמקרה של כשל או במקרה של עבודות יזומות על מחוללי הזרם ניתן יהיה להוציאם משירות מבלי להפיל את שאר תחנות בכוח. במקרה של כשל במערך ההולכה הסיבים האופטיים מאפשרים לחברת החשמל לבצע מעקפים ושינויים אחרים הנדרשים על מנת להמשיך לספק חשמל ולנטרל את נקודות הכשל, על מנת למנוע נפילה של רשת החשמל הארצית.

    בשנות השמונים ,של המאה הקודמת, אחד ממחוללי הזרם בתחנת בכוח רידינג כשל. כתוצאה מכך נפלו כל תחנות הכוח בארץ והמדינה הייתה באפילה למשך כמה שעות. רק לאחר האירוע הזה חברת החשמל השקיעה כסף ציבורי במערך שליטה ובקרה המבוסס ,בין השאר, על סיבים אופטיים.

    מיותר לציין את החשיבות העליונה של אספקת חשמל כל הזמן וטיפול באספקה בעת שבר כלשהו. מערך הסיבים האופטיים ,של חברת החשמל, נועד למנוע החשכה של כל המדינה בעת כשל נקודתי.

    מערך הסיבים האופטיים של חברת החשמל איננו מערכת פסיבית שנועדה לזמן חירום. השבתות של מערכי ייצור ,לצורך תחזוקה, קורות כל הזמן, וכל הזמן מערכת הבקרה והשליטה של חברת החשמל פעילה ועושה שימוש במערך הסיבים האופטיים לשם פיקוח על הייצור וההולכה.

    בקייץ 2006 ,בעת מלחמת לבנון השנייה, ייורט מזל"ט נפץ של החיזבללה כשעשה דרכו לתחנת הכוח אורות, בחדרה. לו היה מצליח המזל"ט לפגוע במערך הייצור בתחנת אורות חברת החשמל הייתה מצליחה להמשיך ולספק חשמל תוך כדי שימוש במערך הסיבים האופטיים לניתוב וסינכרון תחנות הכוח הנותרות. מיותר לציין שתחנות הכוח של חברת החשמל הם יעד אסטרטגי של כל מי שרוצה להזיק למדינה, ומערך הסיבים האופטיים הם נכס אסטרטגי בייצור חשמל למדינה בעת שיגרה, בעת תקלה וכמובן בעת חירום.

    הדיון הציבורי בהפרטת הסיבים האופטיים של חברת חשמל סמך על הידיעה הכללית שלכל בית בישראל מגיע חשמל ,מהרשת הארצית, ולכן חברת החשמל יכולה לספק תקשורת נתונים על גבי הסיבים האופטיים שלה. לא כך הוא הדבר במציאות. חברת החשמל פרסה סיבים אופטיים רק על קווי המתח הגבוהים (קו 400. זהו קו המתח החשמלי המהווה את שדירת הולכת החשמל של המדינה והוא עובר לכל אורכה ומאובטח כנכס אסטרטגי של המדינה), וכן פרסה את הרשת האופטית בין תחנות הכוח שלה ושל יצרנים נוספים אך לא עד לאחרון הצרכנים. על כן מדברים על השקעה של חברת החשמל בפריסת רשת אופטית לבתי הצרכנים ולזיכיון בן 20 שנה על הרשת הזו שאת הפעלתה (על מנת לייצר הפרדה מבנית בין אספקת חשמל לאספקת תקשורת נתונים) יעשה קבלן פרטי שיזכה במכרז.

    לסיכום:

    רשת הסיבים האופטיים של חברת חשמל נועדה אך ורק לייצור חשמל והולכתו, לשם כך הושקע בה כסף ציבורי. הרשת הזו היא נכס אסטרטגי של המדינה והוא נבנה מכסף ציבורי ונמצא בבעלות ציבורית, שכן חברת החשמל היא מונופול בבעלות של המדינה.

    הפרטת הסיבים האופטיים של חברת החשמל כרוכה בסיכון ממשי שבו הקבלן הפרטי יעדיף את האינטרסים הפרטיים שלו ולא יאפשר ,בעת כשל או אירוע קיצון, לחברת החשמל לנהל את מערך הייצור וההולכה.

    הפרטת הסיבים האופטיים של חברת החשמל כרוכה בהשלמת הפריסה מזו הקיימת לפריסה ארצית עד לבתי הלקוחות. פירוש הדבר שימוש בכסף ציבור ובנכס ציבורי כשמי שיהנה מההכנסות הוא הקבלן הפרטי שיזכה במכרז. צריך לזכור שגם אם,כל מה שצריך, זה לצרף סיב אופטי לעמוד החשמל שממילא מוביל חשמל עד לבית שלי, יש פה שימוש במשאב ציבורי שבמקורו נועד לספק חשמל – ועל חשיבות של אספקת חשמל רציפה לא צריך להכביר מילים. בנוסף לזה ישנה סכנה מבנית, היינו שרשת הסיבים ,בשל הרצון לחסוך בהוצאות, לא תבנה כך שגם תהווה מערך לבקרה ושליטה של חברת החשמל וגם תאפשר אספקת תקשורת נתונים והציבור יצא קירח, מכאן ומכאן.

    סכנה נוספת בהפרטת רשת הסיבים האופטיים של חברת החשמל היא בכך שבעת תקלה בתקשורת הנתונים הקבלן הפרטי ,שמטרתו מיקסום הרווח, יוריד או יחשיך חלק ממערך הסיבים האופטיים ובכך יהייה פוטנציאל לפגיעה במערך השליטה והבקרה של ייצור ו/או הולכת החשמל מה שיסכן את אספקת החשמל – מצרך חיוני ביותר לחיים.

    עוד הערה חשובה: בשיח הציבורי בעניין הפרטת חברת החשמל מדובר על הפרטת הייצור אבל לא על הפרטת ההולכה. היינו חשמל ייוצר על ידי חברת החשמל וקבלנים פרטיים, כולו יועבר לרשת ההולכה הארצית וינותב לצרכנים. רשת ההולכה הארצית ,כאמור, היא משאב לאומי שישאר בידי חברת החשמל ,אם וכאשר תופרט. כבר היום חלק מהחשמל מיוצר על ידי יצרנים פרטיים. דווקא בעניין הייצור לסיבים האופטיים של חברת חשמל חשיבות עליונה שכן באמצעותם מסונכנים כל היצרנים ונדרש תיאום של הייצור בין כולם אחרת תקרוס הרשת כולה והמדינה תוחשך.

    הסיבים האופטיים של חברת החשמל הם נכס אסטרטגי לאומי שבאמצעותו מתאפשר ייצור חשמל והולכתו. הפרטה של נכס כזה ראוי שתיעשה ,אם בכלל, לאור השמש תוך דיון ציבורי ובבקרה ציבורית כך שייצור החשמל והולכתו לא יפגעו כי מזל"ט הנפץ של 2006 יורט אבל אף אחד לא מבטיח שהבא בתור לא יגיע ליעדו.

    מנחם

  3. דליה :

    תודה מנחם על ההסבר המפורט ומאיר העיניים. הוא יפורסם כמאמר בפני עצמו.

  4. מנחם לוריא :

    כרוניקה של החלטה להפריט

    התבשרנו מעל דפי העיתן שהממשלה החליטה היום לאפשר לחברת החשמל להקים חברת בת (בבעלות של 49% חברת החשמל והשאר בידי זכיין לפי מכרז) תספק שירותי בזק על גבי סיבים אופטיים. (פורסם בכל אתרי החדשות המקוונים)

    הכצעקתה? ממש לא החלטת הממשלה מספר 2024 מיום 15/07/2010 מדברת בדיוק על אותם דברים (ראה כאן http://www.pmo.gov.il/PMO/Secretarial/Decisions/2010/07/des2024.htm)

    ונשים לב לדברים הבאים:

    סעיף (1)(ב) "בכפוף לאמור בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה1975-. מטרת החברה תהיה שימוש בתשתית תקשורת נייחת על גבי רשת החשמל (בהחלטה זו-תשתית תקשורת) והפעלתה, לצורך מתן שירותי בזק, ".

    סעיף (1)(ה): "חברת החשמל לא תשקיע בחברת התקשורת במישרין או בעקיפין, אלא באישור הממשלה, למעט השקעות בחברת התקשורת שעניינן מתן זכות שימוש שאינה בלעדית בתשתיות המוחזקות על-ידי חברת החשמל."

    וסעיף (1)(ז): "בכפוף לכל דין, לחברת התקשורת תינתן זכות שימוש שאינה בלעדית בתשתית התקשורת ולא תוקנה לה זכות בעלות או כל זכות קניינית אחרת בה, במישרין או בעקיפין, לרבות בכל תוספת שתידרש לתשתית הקיימת, גם אם זו תוקם במיוחד לשם מתן שירותי תקשורת. תשתיות כאמור, ככל שידרשו, יוקמו על ידי חברת החשמל, בכפוף לכל דין."

    עד כאן אנחנו לומדים שרשת הסיבים האופטיים החדשה תותקן על גבי תשתית החשמל (הולכה) הקיימת. של מי התשתית הזו? של כל אזרחי המדינה באמצעות בעלות הממשלה על חברת החשמל.

    דיון ציבורי על זה היה? אני מסופק.

    האם אנחנו ,אזרחי המדינה שאינם עסקים, נהנה בלעדית מרשת הסיבים האופטיים שתונח על גבי מערכת הולכת החשמל הלאומית (שלנו)? ובכן התשובה היא לא סעיף(2)(ג): "חברת התקשורת תתקשר עם בעלי רישיונות בלבד, באופן שוויוני ופתוח לכל בעלי הרישיונות, לצורך אספקת שירותי בזק ולא תתקשר במישרין עם צרכנים פרטיים. על אף האמור, שר התקשורת רשאי לאשר לחברת התקשורת להתקשר עם לקוחות עסקיים גדולים שיעמדו בתנאים שיקבע ברישיון לעניין זה, לשם מתן שירותי תמסורת או שירותים אחרים אם נוכח כי אין בכך כדי לפגוע בתחרות."

    דיון ציבורי? היה,יהיה.

    ולמען ההגינות אציין את סעיף (1)(ט): "לא יהיה סבסוד צולב בין פעילות חברת החשמל וחברת התקשורת." הדברים מדברים בעד עצמם.

    הינה לכם דוגמא חיה כיצד משאב לאומי מופרט ללא דיון ציבורי ובספין תקשורתי כשבפועל ,לא רק שאין דיון ציבורי, אלא ש5 – 7 שנים במונחים טל התפתחות טכנולוגית ומענה לאי התחרות ורשת האינטרנט הזוחלת בארץ זהו שנות דור.

    לא רק שמדובר בהחלטה על החלטה שכבר התקבלה, אנחנו למדים (ראה בלינק להחלטת הממשלה) שביצוע ההפרטה הזו כרוך בביצוע שינויי חקיקה. האם היו שינויי חקיקה כלשהם ,בעניין הזה, מיולי 2010 ועד היום? אני מסופק.

    חומר למחשבה.

    נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד.

    מנחם.

  5. מנחם לוריא :

    לדליה מתגובה 1.

    מהפרה-הסטוריה: ב 2003 קופת חולים מכבי הפעילה מרכז הדמיה בתל-אביב ללקוחותיה. מרכז ההדמייה פעל 24 שעות ביממה 364 ימים בשנה (לא פעל ביום הכיפורים). באותה שנה רכשה הקופה מכשיר הדמייה יקר מאוד ולכן החליט מנכ"ל הקופה דאז, לסגור את מרכז ההדמיה בשעות הערב ובשבתות ואת מכשיר ההדמייה להחכיר לבית החולים לבית הממשלתי שיבא בתל-השומר. אם זו לא החלטה כלכלית אז החלטה כלכלית מהי?

    סבתא שלי אושפזה בבית החולים עקב בעייה בריאות. במהלך האיפוז "צצה" בעיה בראייה. בתקופת האישפוז היה לה תור (שנקבע זמן רב קודם לכן) אצל רופאת העיניים ,של אותה קופה. בית החולים סירב לטפל בבעית הראייה והציע לשחרר אותה מהאישפוז, להעבירה ,באמבולנס ועם מכשיר נשימה צמוד, להביאה לרופאת הקופה שתבדוק ותתוה תרופה לרכוש את התרופה ולהחזירה לבית החולים להמשך אישפוז בבעיית הנשימה. כל מי שמגיע לבית חולים עם תסמינים נלווים למחלה שבגינה אושפז יודע שהוא מטופל רק במחלה שהביאה לאישפוז והשאר נדחה לאחר השחרור. אם זו לא חשיבה כלכלית אז חשיבה כלכלית מהי?

    כל מי שנוטל תרופות על בסיס קבוע יודע שקופות החולים כל הזמן מחליפות ספקים ובעיקר שואפות לתחליפים גנריים אם זו לא חשיבה כלכלית אז חשיבה כלכלית מהי?

    נכון שאפשר להתווכח האם זוהי חשיבה כלכלית גריידא או שכן יש החלטות ריפואיות נכונות וראויות. מהדגומאות שנתתי עולה חשד סביר שהרפואה מרכינה ראשה כשגברת שיקול כלכלי נכנסת לתמונה.

    פורסם בעיתונות שממשלה שוקלת להכניס לבתי החולים הציבוריים רפואה פרטית (שר"פ) את מצבם של בתי החולים והיכולת שלהם לספק מיטות אנחנו חווים כל יום אם זו לא הפרטה של שירות ציבורי – הפרטה מהי?

    לגבי ההפרטה של שירותים חברתיים. ראי כאן: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4036736,00.html וזוהי דוגמא פרטית המדברת בעד עצמה.

    המאבק של העובדים הסוציאלים נמצא בעיצומו והם עצמם מוחים על כך ששירותים שונים ומגוונים הופרטו על ידי כך שעמותות חסד ,כאלה ואחרות, נכנסות במקום המדינה ומספקות שירותים סוציאליים. שוב בכתבה שהפנתי ישנה דוגמא למקרה פרטי שכזה.

    מקווה שעניתי.

    מנחם.

  6. מיכאל לינדנבאום :

    עוד הפרטה=גניבה של נכסי ציבור

    חברת חשמל יכלה מזמן להקים תשתית סיבי תקשורת מהירה על גבי מערכת הובלת החשמל.
    אבל זה לא קרה כי הממשלה לא רצתה לתת כח כלכלי לחברה הממשלתית,ובגלל שהיא רצתה ש"יס" הפרטית ובזק המופרטת יעשו חיים על גב הציבור.
    אילוץ טכנולוגי של תשתית סיבים,גורם להקמת חברת תשתית פרזיטית שבה הרווחים יהיו של אוליגרכים-בכירי אוצר ,וכל העבודה למעשה של חברת חשמל.

  7. מנחם לוריא :

    מיכאל:

    "חברת חשמל יכלה מזמן להקים תשתית סיבי תקשורת מהירה על גבי מערכת הובלת החשמל."

    לא היא לא. חברת החשמל פועלת על פי חוק והיא יכלה להקים רשת סיבים אופטיים אך ורק לצורך דבר אחד: המשכיות ושרידות של מערך ההובלה והייצור.

    הממשלה ,שכפי שרואים ממחזרת החלטות, רוצה להיראות כמי שעושה "משהו" לטובת הציבור (ואינטרנט מהיר – לנוכח מה שקורה אצל השכנים שלנו , ובקרוב אצלנו היא משהו סקסי ש"מטיב" עם העם עליבא שביבי שטייניץ) אלא שהמשהו הזה קשור בשימוש במשאב לאומי (מאוד חשוב וכבר נמאס לי להגיד את זה) והסייפא של דבריך נכנסת בדיוק פה.

    אפילו לגנוב מהציבור משאב לאומי עושים בצורה כל כך שלומיאלית אם לי הייתי אזרח המדינה הזו (ותיק משהו) הייתי נעלב מהאופן שהממשלה צוחק ממני עם הספינים והרעש התקשורתי שמסווה פעולת הסחה לגניבת/הפרטת משאב לאומי.וממחזרת החלטות כדי לטשטש את הבעיות האמתיות (פערים חברתיים בידוד שביתת העו"ס לא חסר מה לטשטש).

    תצרף לזה את הקולות שמשמיעים האדונים שטייניץ ועוזי לנדאו על זה שהמדינה צריכה (שם לב לניסוח) להפסיק להשקיע בחיפוש ופיתוח מקורות אנרגיה חלופיים (כמו למשל ייצור חשמל מהשמש – שאותה ביבי לא יכול להפריט כי היא "שייכת" לכל העולם) כי משלמי חשבונות החשמל מסבסדים את זה. אתה מבין, אנחנו ,ארץ השמש והרוח מתת הטבע, לא נפתח את מקורות האנרגיה הזו כי הפיתוח של זה… הופרט אני ואתה משלמים את זה במקום המדינה ומה לעשות אנחנו (המשלמים) הולכים ופוחתים (תחשוב לבד,למה.)

    מעניין לאן האבסורד הזה יגיע.

    מנחם.

  8. מיכאל לינדנבאום :

    למנחם

    המסגרת החוקית נקבעת על ידי הממשלה הניאו-ליברלית.
    אילו רצתה היתה יכולה להשתמש בקירור הטורבינות להתפלת מים ובמערכת ההובלה להשלמת תשתית סיבים אינטרנטית לכל בית צרכן חשמל.
    מדובר על הרבה כסף לרווחת הציבור,שהיה עוזר,חלקית לפחות ,לממן נושא פערים או שביתת העו"סים.

    כידוע לך,כל הפרטה מיועדת לעשוק הציבור להגדיל פערים.

    בדיוק כמו שהלאמת רווחי הגז היתה פותרת לא מעט בעיות מעיקות.

    כל טוב ,וסחטיין על הכניסה למשפחת כותבי הפוסטים בע"ש.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.