מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הצעת יסו"ד לחוקה חדשה למפלגת העבודה
הצעת חוג יסו"ד לחוקת מפלגת העבודה הונחה אתמול בפני היו"ר הזמני מיכה חריש ומזכ"ל המפלגה במפגש ארצי של מזכירי הסניפים והמחוזות של המפלגה. להלן ההודעה לעיתונות של יסו"ד
החוקה מציעה מטרות סוציאל דמוקרטיות למפלגה ומסגרת דמוקרטית יותר לפעילותה , הגדלה דרמטית של הייצוג לנשים ברשימת המועמדים לכנסת (40%) וחיזוק מוסדות המפלגה הרחבים ביחס להנהגה המצומצמת.
יסו"ד – ישראל סוציאל-דמוקרטית – היא תנועה רעיונית הפועלת לקידום רעיונות סוציאל-דמוקרטיים ויישומם במציאות הישראלית. ופועלת לקידום השוויון החברתי והכלכלי, לאחריות המדינה לאזרחיה, לפיתוח כלכלה בת קיימא ולעידוד ההתארגנות והפעולה הפוליטית. בין חברי יסו"ד הבולטים: פרופ' דני גוטווין, מזכירת מחוז ירושלים של מפלגת העבודה אסתי קירמאיר, מובילים מארגוני עובדים וחברי קבוצות שיתופיות ברחבי הארץ.
מטרתה העיקרית של החוקה המוצעת היא הגברת הדמוקרטיה הפנימית במפלגת העבודה וזאת על-ידי חיזוק והרחבת הסמכויות של חברי ועידת המפלגה וחברי הלשכה. לפי החוקה המוצעת תהפוך לשכת המפלגה מגוף מאשרר בלבד לגוף מנהל, עצמאי וחזק, אשר עתיד להוביל את דרכה של מפלגת העבודה. בנוסף, מאפשרת החוקה החדשה מעורבות גוברת של חברי מפלגה מן השורה, וזאת על-ידי קביעת מנגנונים נגישים להשפעה על נבחרי המפלגה.חברי יסו"ד סבורים כי חוקה זו, המעודדת השתתפותם של חברי המפלגה ומאפשרת את השפעתם על מדיניותה, היא בשורה אמיתית לציבור אזרחי ישראל, אשר מאסו במפלגות בלתי-דמוקרטיות הנשמעות לקבוצה קטנה של מקבלי החלטות.
אסתי קירמאיר, מזכירת מחוז ירושלים של מפלגת העבודה "החיזוק של סניפי המפלגה וחברים מן השורה כגורמים מעורבים ובעלי משקל בקביעת דרכה הוא בשורה של ממש למפלגת העבודה ולציבור הישראלי בכלל הצמא לאלטרנטיבה סוציאל דמוקרטית, הבטחת הייצוג הראוי לנשים ברשימת המפלגה לכנסת היא מסר ברור של מחויבות אמיתית לקידום מעמד האישה בישראל"
דובר יסו"ד שי כהן, יו"ר המכללה החברתית-כלכלית וממקימי ארגון כוח לעובדים מוסיף: "הצעת החוקה של יסו"ד מציעה למפלגה את ההזדמנות להציב מטרות סוציאל דמוקרטיות ברורות של הקמת מדינת רווחה אוניברסאלית הדואגת לחינוך, בריאות, תעסוקה וזכויות עובדים לכל. זו מטרה שמחזירה את העבודה למקומה הראוי כמפלגה הסוציאל דמוקרטית הישראלית. חברות וחברי יסו"ד ימשיכו להציב חזון מוצק של עתיד צודק ושוויוני, יתמודדו על כל תפקיד ויפעלו להשפיע על כל מהלך במפלגה בכיוון זה"
מתוך הצעת החוקה:
מטרות המפלגה
מפלגת העבודה הישראלית תשקוד על קידום ושגשוג מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית המבטיחה שוויון אזרחי, משפטי וחברתי לכל אזרחיה לאור עקרונות מגילת העצמאות וברוח החזון הציוני-סוציאליסטי. המפלגה תפעל להבטיח כי תשתיות היסוד, ובכללן הקרקע, משאבי הטבע, תשתיות התחבורה והאנרגיה, מערכות החינוך והבריאות, יהיו בשליטתו של הציבור. מפלגת העבודה תפעל למען כינונה של מדינת רווחה אוניברסאלית סוציאל-דמוקרטית בתחומי החינוך, הבריאות, העבודה, הדיור והגמלאות. המפלגה תעודד כלכלה ברת-קיימא, ותגן על זכויות היסוד של העובדים ועל חופש ההתארגנות בארגוני עובדים. מפלגת העבודה הישראלית תיאבק בכל צורה של אפליה על רקע מין, מוצא, גזע, דת ולאום ותפעל להבטיח לכל תושבי ישראל שוויון זכויות גמור. מפלגת העבודה תפעל לכינון הסכמי שלום עם כל שכנותיה, ועם הרשות הפלסטינית.
תגיות: אסתי קירמאיר, דני-גוטוויין, יסו"ד, מפלגת-העבודה, שי-כהן
קישור קבוע
16 תגובות
Email This Post
23 בפברואר, 2011 בשעה 23:41
כתבתי תגובה מפורטת ונמחקה לי, אני אנסה לשחזר:
1. לגבי מפקד שיקים ומזומן – זה הזמנה לשיחתות. למעט פושטי רגל וחייבים מוגבלים באמצעים לכל תושבי המדינה צריך להיות חשבון בנק ולכן הכלל צריך להיות או אשראי או הוראת קבע, למעט לפושטי רגל וחייבים מוגבלים באמצעים.
2. בועידה ובלשכה רשמתם שגם אם מביאים 15% חתימות אז אפשר להוריד את הנושא בהצבעת רוב – לפחות שיתנו למי שהביא את החתימות 10 דקות להסביר את עמדתו לפני כן.
3. הבחירות ליו"ר המפלגה – ההצעה להשאיר את הבחירות לשנה לפני הבחירות הכלליות היא בגדר אסון ולא דמוקרטית – לא בכדי חוקקה על ידי אהוד ברק; אם היו"ר נבחר לראש ממשלה זה בסדר, אבל אם הוא לא ראש ממשלה – אז יש לקיים בחירות ליו"ר חדש לא יאוחר משנה אחרי הבחירות הכלליות, אחרת המומעמדים האחרים יהיו בעמדת נחיתות כלפי המפלגות האחרות; מה גם שלא יודעים מתי מועד הבחירות הכלליות…
עם זאת, טוב שקבעתם 40% להדחת היו"ר המכהן, כי אם 40% לא רוצים יו"ר עליו לקבל אמון מחודש- עבודה יפה בעניין זה.
4. לא ברור לי אם המזכ"ל יכול להיות ח"כ ואם הוא יכול להיות ח"כ האם הוא יכול להיות שר. לדעתי אם הוא יכול להיות ח"כ עדיף שיהיה משוריין אחרת הוא יעשה שירקס לטובת עצמו ואם הוא יכול להיות ח"כ עדיף שלא יוכל להיות שר, כי אז הוא לא יתפקד כמזכ"ל.
5. הועידה לענייני בחירות – לא סביר בכלל שהועידה לענייני בחירות תיבחר על ידי הלשכה – הלשכה תמיד מוטה לטובת היו"ר; הצעתי היא שהועידה לענייני בחירות תיבחר חצי שנה אחרי הבחירות הכלליות על ידי חברי הועידה, בהצבעה אישית. כל חבר מפלגה יוכל להיות חבר בועידה אשר תקבע את כל סדרי הבחירות.
6. אין בכלל, או יותר נכון: חסר הבטחות ייצוג לפריפריה ולבני מיעוטים; לא רק נשים מקופחות היסטורית ועקרונית.
7. לגבי איוש מקומות 21 והלאה: חייבים לקבוע קריטריונים ברורים לזה מראש, לפחות שנתיים קודם לבחירות ושיהיה קשר בין תוצאות הבחירות לקריטריונים, אחרת זה מתכון לשחיתות ושוב: הלשכה אינו גוף הוגן אלא מוטה לטובת היו"ר מעצם טבעו.
יצוין כי מי שחושב שמפלגת העבודה תיעצר ב-19 מנדטים לא קורא נכון את המפה בישראל.
8. לא נקבעו כללים מתי הצבעה תהיה חשאית בועידה, כבר הוכח שזה יכול להוביל לשחיתות.
9. אין שום חיוב של כללים לחברי הכנסת – לא ערכיים ולא מהותיים.
הנה הצעה לכללים מהותיים:
http://www.facebook.com/profile.php?id=578388591&sk=notes#!/note.php?note_id=200123003338364
הנה הצעה לכללים ערכיים:
http://www.facebook.com/profile.php?id=578388591&sk=notes#!/note.php?note_id=201265169890814
האם חבר במפלגת העבודה רשאי להיות מושחת? האם הוא רשאי להיות שקרן? האם חבר בעבודה רשאי שלא לפעול בשקיפות? אולי כדאי לדרוש איזה מידה ערכית?
גם אם זה לא יהיה מחייב אלא רק ברמת תקנון שכל אחד מהם יחתום עליו, זה עדיין יהיה יותר טוב מכלום.
23 בפברואר, 2011 בשעה 23:44
וכל הכבוד על העבודה – בוודאי יותר רצינית מהחמש דקות שיש פרופ' שמעון שטרית עד שהוא הוציא את התקנון העלוב שהיה בעצם תירגום של המפלגה הפאשיסטית.
מוריד את הכובע
24 בפברואר, 2011 בשעה 0:18
דקל, דווקא בעניין בחירות מחודשות אם היור אינו ראש ממשלה ברק צדק.
התפיסה לפיה "אם ראשות הממשלה לא בידינו זה כישלון קולוסאלי המחייב עריפת ראשים" לא מתאימה למצב של מפלגת העבודה בעשור האחרון וסביר שגם בעשור הבא. זה הגיוני כמעט כמו שיהיה כלל כזה בחוקה של חד"ש או האיחוד הלאומי.
סעיף עריפת הראשים בחוקה הישנה יצר מצב גרוע מאוד: היור המכהן קנה זמן בנוסף לכתוב בחוקה. התשלום היה בג'ובים לחברי הסיעה ולחברי המרכז. כך נוצרה מוטיבציה חזקה לראש מפלגה להיות בממשלה בכל מחיר ויכולת של חברי המרכז לכפות עליו ישיבה בממשלת ימין (ע"ע פרץ באפריל ואוקטובר 2006). מי שלא היה מוכן לשחק לפי הכללים האלה – הראו לו את הדרך החוצה (מצנע).
24 בפברואר, 2011 בשעה 9:40
איתי מה שאתה אומר פשוט אינו נכון.
כאשר נותנים ליו"ר מפלגה 3 שנים לעמוד בראשות מפלגה הוא צובר כח ציבורי משמעותי ואז ההתמודדות על כיסא היו"ר הופכת להיות מוטה לחלוטין באופן בלתי מוצדק וגם לא חכם: לא מחליפים ראש מפלגה שנה לפני בחירות!
אם ראש המפלגה הוא ראש הממשלה, אז אני הצעתי שתהיה הצבעת אמון כשלב ראשון וכתחליף לבחירת יו"ר למניעת חתרנות, אבל אם הוא לא יו"ר המפלגה, ישר צריך להגיד לו ביי.
מפלגת העבודה היא מפלגת שלטון ולעמדתי אסור לחבריה להצטרף לשום ממשלה אלא בראשותה – אם זה כל כך חשוב, אז שיצטרפו לממשלה בלי להיות שרים.
התפיסה שמפלגת העבודה הופכת להיות מפלגת 5 מנדטים ומטה היא חולנית בעיני, תפיסה של מפסידנים ותבוסתנים. החוקה צריכה לייצר כללי משחק המחייבים את מפלגת העבודה להתנהל כאלטרנטיבה שלטונית ולא לייצר פשרות שמשמען פאשיזם מפלגתי.
24 בפברואר, 2011 בשעה 10:12
דקל,
הטיעון שלך לגבי דיקטטורה פנים מפלגתית היה הגיוני אילו המציאות במפלגת העבודה היתה כזו שהיה שם יו"ר 20 שנה רצוף שכל פעם מפסיד בבחירות אך צובר עוצמה בתוך המפלגה, ושנה לפני הבחירות היה משכנע את החביירים שזה לא בריא להדיח אותו דווקא עכשיו.
המציאות בפועל במפלגת העבודה מאז רבין זה ההיפך הגמור – משך הכהונה של יו"ר קצר מאוד (ברק השווה בצדק לליכוד), בין השאר בגלל שמלבד הסכינים הארוכות של הנשמות הטובות גם מרחפת מעליו חרב ההדחה של החוקה.
בליכוד אין סעיף בחוקה "הפסדת – לך הביתה" או "הפסדת – תוכיח אמון" והוא הצליח לשמור על מעמדו כמפלגת שלטון ולהשתקם מבור של 12 מנדטים.
אולי זה קרה דווקא בגלל שביבי לא סולק ולא הסתלק אלא ידע לשבת באופוזיציה בסבלנות ולתת לקדימה להכשיל את עצמה.
אתה צודק שמי שרואה בעצמו חלופה שלטונית חייב להפנים את הנורמה של לדעת לקבל את דין הבוחר וללכת לאופוזיציה. את זה אי אפשר להכניס לחוקה כתובה.
24 בפברואר, 2011 בשעה 10:40
איתי, מדבריך אני מבין שאתה מעריץ את ביבי ואתה רוצה להיות כמו הליכוד?
ושוב אתה מטעה: חוקת העבודה בתקופת רבין ופרס ורבין וברק שוב קבעה משהו חד משמעי: בחירות ליו"ר בתוך 18 חודשים אחרי הבחירות.
פרס שינה את זה ב-2003 בהוראת שעה ובאופן חד פעמי, מהלך שהיה פסול לחלוטין, ובאמת הטענה של פרס הייתה "עוד מעט בחירות חייבים לדחות".
מכאן שהטענה שלך הנוגעת ל-20 שנה היא דמגוגיה שאינה קשורה לעובדות.
אגב, החתרנות בליכוד נגד נתניהו שנמשכת לכל אורך כהונתו אינה מקרית: היא תוצאה של העובדה ששלטונו אינו לגיטימי.
24 בפברואר, 2011 בשעה 11:16
כמה הערות
א. סחתיין על השריון לנשים, ברשימה ובועידה; אבל כפי שדוד מציין (6), יש גם מיעוטים וקבוצות חלשות נוספות שראוי להתייחס אליהן במפלגה סוציאל-דמוקרטית.
ב. מאמץ גם את הערה (9) – לגבי כללים ערכיים ומהותיים.
ג. ההצעה להבנות ייצוג לארגוני עובדים היא מעניינת וטובה, אבל לא מוגדרת היטב. לפיה יו"ר ההסתדרות (אם הוא מהעבודה) מקבל אוטומטית ייצוג, אבל מה אם הוא לא? האם הסגן שלו יקבל את המעמד? או ראש סיעת העבודה בהסתדרות? ומה עם גופים קטנים יותר: הסתדרות המורים? ארגון המורים? ארגון הסגל האקדמי, הבכיר ו/או הזוטר (שאינם כפוף להסתדרות)? וספציפית במקרה של סגל אקדמי, הועדים הם מקומיים ולא ארציים – האם כל ראש ארגון סגל מקבל ייצוג אם הוא רק חבר מפלגה?
ההגדרות הללו קובעות את מבנה הועידה והלשכה, ןעל-כן חייבות תשובה ברורה
24 בפברואר, 2011 בשעה 11:17
1. אני לא מעריץ את ביבי, אבל יש דברים שניתן ללמוד ממנו. למשל להגיד בכנות מהי האידיאולוגיה הכלכלית שלך, דבר שמפלגת העבודה לא ממש יודעת לעשות.
כשביבי מתמודד לבחירות הוא אומר יפה מאוד את מה הולך להפריט ואיפה הוא הולך לעשות רפורמה. האם אנחנו יודעים מה חמשת המהלכים הכלכליים החשובים ביותר שתעשה יחימוביץ', יעשה פרץ ( או יעשה חנין ) אם אחד מהם יהיה ראש ממשלה?
יש המון דברים שביבי, ליברמן והרב עובדיה עושים שפשוט עובדים טוב יותר מכל מה שהחוכמולוגים שבשמאל ממציאים.
2. אין דמגוגיה. לא הכחשתי את העובדה שהסעיף היה קיים בחוקה.
אני טוען שהוא לחלוטין לא מתאים ואף מזיק, בהינתן המציאות שמאז רצח רבין.
המחשבה שלך שאם יחזירו את החוקה להיות חוקה של מפלגה שרגילה לקבל 40 מנדטים זה יתרום משהו להעלאת מספר המנדטים היא טענה לא משכנעת בעיני.
אתה יכול להסכים איתי או לא להסכים איתי בעניין זה, אבל להתייחס למה שאני אומר ומנמק בתור דמגוגיה זה סוג של דמגוגיה.
3. חתרנות נגד המנהיג/ה הנבחר/ת היא חלק בלתי נפרד מדמוקרטיה. לדוגמה היא קיימת באופן כרוני גם במרצ, שם איש לא טען לחוסר לגיטימיות. נגד סמכותם של ליברמן והרב עובדיה אין חתרנות, זה לא מצב רצוי בעיני.
24 בפברואר, 2011 בשעה 16:19
מרצ היא דוגמא מוצלחת ללמוד "מה לא לעשות"
24 בפברואר, 2011 בשעה 20:56
המצע של יסו"ד נראה טוב מקווה שיקבלו אותו.
רק 2 הערות.
1) אני חושב שיצוג לאוכלוסיות מיעוט כגון ערבים ,עולים חדשים,וכו. צריך לבוא על חשבון יצוג נשים!
2) כעצמאי קטן ,אין התיחסות בכל הרעיון הסוציאל דמוקרטי לאותו מגזר יצרני של עסקים קטנים שמהווים נתבך חשוב בכלכלה.
הרעיון להתחבר אם ארגוני עובדים גדולים לטעמי לא תקדם את הרעיון הסוציאל דמוקרטי,ופניה לעסקים קטנים ,וידיעה ברורה שמישהו מקשיב להם תוכל להביא הרבה יותר הצלחה אלקטורלית.
24 בפברואר, 2011 בשעה 21:26
אני מצטרף לליאור שוורץ בהערה על עסקים קטנים ובהחלט לא מצטרף להערה על הבטחת ייצוג למגזרים (פריפריה, דת, ערבים) על חשבון נשים – סתם הערה שובינסטית
24 בפברואר, 2011 בשעה 22:03
דקל אני מצטער אם חשבת שאני שובינסט-אני לא,אני רק רוצה לבדוק לעמוק מה הם הקבוצות שחשוב לנו יותר לקדם ולקרב לרעיון,אחרת נשאר אותה קבוצת אליטה ושום דבר לא ישתנה.
25 בפברואר, 2011 בשעה 1:18
אפשר להגיד הרבה דברים, אבל לדבר איתי על "צריך להחליף" זה בגדר התפרצות לדלת פתוחה במקום שבו אין בניין ואין דלת במרחק 1000 ק"מ.
יתר על כן: איך תישאר עם אותה קבוצת אליטה אם תבטל את הבטחת הייצוג לנשים?
פואד ובוז'י הם נשים?
עם כל הכבוד, כמות הנשים באוכלוסיה היא 50% וזה כמות הנשים שצריכה להיות בפוליטיקה. 40% הבטחת ייצוג נשים זה לא מספיק אבל אפשר להתפשר על זה בשלב זה.
אגב, אם נכנסת אישה ערביה אז היא מבטלת הבטחת ייצוג גם לנשים וגם לערבי כי זה המהות של הבטחת ייצוג בניגוד לשריון.
25 בפברואר, 2011 בשעה 7:51
דקל, באותה מידה אפשר לומר "20% מהאוכ' ערבים, זו כמות הערבים שצריכה להיות בפוליטיקה; 16% הבטחצ ייצוג ערבים זה לא מספיק אבל אפשר להתפשר על זה בשלב זה."
25 בפברואר, 2011 בשעה 11:35
אופק – אני אכן אומר את זה.
יש שתי מקרים להבטחת ייצוג:
א. אם אתה רואה מקום להבחנה רלוונטית על בסיס אורח חיים (דתי, חילוני, ערבי).
ב. אם אתה רואה מגזר שהתרבות טעונה בהפלייה כנגדו (נשים ובמובן מסויים גם מזרחיים, אתיופים ורוסים).
העובדה שקיימת הפלייה מובנית בתרבות אינה דבר שצריך להסתיר אלא להתעמת איתו.
28 בפברואר, 2011 בשעה 23:50
צריך לבטל ×ת ×”×ª×§× ×•×Ÿ של המשמרת הצעירה ולעשות פריימריס ליו"ר המשמרת
ז"א שכל חברי המשמרת יהיו זכאכים להצביע. ולא 200 איש חברי מרכז.
וכן גם המינוי של בעלי התפקידים במשמרת צריך להעשות בצורה דמוקרטית וע"י בחירות בלשכת של המשמרת. ולא מינויים אישיים של היו"ר.
שמישהו יסביר איך זה שכל החוקה של ברק לא טובה ומבטלים אותה ורק הקטע של החוקה של המשמרת הצעירה שאהוד ברק כתב זה טוב?