הצעה לפתרון בעיית תיאגוד משק המים
מסמך שהוגש ע"י הכלכלן והבלוגר דור לוי לוועדת הכלכלה בכנסת לקראת הדיון ב 16/2/2011. למרבה הצער, לא ניתנה לדור האפשרות להציג את עמדתו בע"פ
הקדמה:
צדק וטעה האוצר בשינוי מבנה משק המים. אכן הקמת חברת הבזק תרמה לענף הטלפוניה בישראל, ולביטול התורים להתקנת הטלפון… אבל השיפור לא נבע מהיותה חברה עסקית, אלא מהקמתה כמשק סגור, שכל הכנסותיו משמשות לשיפורו ולייעולו, ולא כ'פרה חולבת' עבור האוצר או בעלי מניות. ההוכחה לכך, שדווקא משהופרטה בזק, השירות שלה הורע, סניפים נסגרים, ותוכניות ההשקעה שלה בוטלו, כך שעכשיו נאלצים להקים תשתית תקשורת חדשה באמצעות חברת חשמל-בתקווה שלא יחזרו על משגה העבר ויפריטו גם אותה.
יש לייעל את משק המים, השאלה איך?
להלן הצעתי לשיפור מבנה משק המים:
להגדיר מבנה משפטי מתאים, שכל נושא המים ברשות מקומית יופעל באמצעותו, כפי שמפורט להלן:
1. תיאגוד משק המים במתכונת הנוכחית יוחלף במבנה משפטי חדש כדלקמן:
תיאסר פעילות כחברה עסקית או כל מוסד לכוונת רווח כקואופרטיב, הניתן למכירה או הפרטה.
לעמותה מותר להרוויח , אבל אסור לחלק רווחים, היא חייבת לפעול באמצעותם למימוש מטרותיה.
זכויות ההצבעה בעמותה אינן ניתנות להעברה.
ולכן, כל נושא המים ברשות מקומית יופעל באמצעות עמותה.
2. מטרות העמותה, שיפור משק המים וייעולו. שיפור איכות המים וייעול השימוש בהם. שיפור איכות הסביבה ומניעת זיהום הקרקע והמים.
3. זכויות ההצבעה בעמותה יתחלקו כך:
א- הרשות המקומית תחזיק תמיד בשיעור קבוע של 30% מזכות ההצבעה.
ב-כל דירה בעיר תקבל זכות הצבעה. סה"כ משקל ההצבעה של כל הדירות יהיה 70%.
החברות בעמותה רק לדירות (בעלים או שוכרים כמוסכם ביניהם).
4. אינטרס של הגרים בעיר הוא לדאוג לטובת האינטרס האישי שלהם:
מים איכותיים ככל האפשר, במחיר הנמוך ביותר האפשרי ותוך מניעת בזבוז. ומדוע הצעתי את יחס זכויות ההצבעה הזה?
החזקת 30% זכויות הצבעה נותן חופש פעולה ניכר לראש הרשות.
אבל, אם יעיז לנסות לעשות מעשה, אשר יקומם עליו את התושבים לכדי מרד, מספיק שיתגייסו כ 50% מתושבי העיר כנגדו (וזה משימה קשה אבל אפשרית) אפשר יהיה לבלום אותו, ואף לקחת את סמכות הניהול השוטפת ממנו.
5. הוצאות העמותה ימומנו כדלקמן:
עלות הוצאות הנהלה וכלליות, מיקום המשרדים, הפקידים, רו"ח ועורך דין יוטלו על הרשות המקומית.
אפשר שהעמותה תפעל ממשרדיה תוך שימוש במשאביה כמו מחלקת המים כפי שהיה מקובל בעבר.
העלות התפעולית של משק המים, רכישת המים, החלפת צנרת וכד' תוטל על כלל חברי העמותה.
נכסי התאגידים שהוקמו יועברו ללא תמורה לעמותה.
6. בנוסף להליכי הביקורת הקיימים לגבי עמותות, היא תהיה כפופה לביקורת המדינה, ככל שייקבע ובפרט באמצעות וועדת הביקורת של הרשות ומבקר המדינה. העמותה תפעל בשקיפות מלאה.
7. משאבי ומקורות מים אקויפרים, מעיינות ונחלים, בשטחי הרשות לא יהיו בבעלותה, אלא בבעלות המדינה.לעמותה תהיה זכות לנצל מים בהתאם לכמות המים שתצליח לטהר, לתפוס מי גשם, להחדיר לקרקע, להתפיל או לייצר בכל דרך שהמדע ייאפשר.
בברכה
דור לוי – בלוגר 'רפורמה כלכלית'
נערך על ידי מערכת עבודה שחורהתגיות: דור-לוי, הפרטה, התייעלות, משבר-המים, משרד-האוצר, תאגידי-מים-וביוב