הסחר בעובדים זרים – דמי התיווך רק עולים

מסמך חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסביר איך עובדת השיטה

המסמך נכתב ע"י ד"ר גלעד נתן לבקשת חבר הכנסת אילן גילאון ממרצ, ונבחן בו הטיפול בתופעה של גביית דמי תיווך שלא כחוק מעובדים זרים. גביית דמי תיווך מעובדים זרים

גביית דמי תיווך או דמי טיפול העולים על 3,401.68 ש"ח אסורה לפי החוק הישראלי, אך בשטח זוהי תופעה נפוצה. לפי עדויות העובדים, סכום דמי התיווך שנגבו מהם תלוי בענף שבו הם עובדים: 8,000 דולר בממוצע מעובדי סיעוד, 10,000 דולר בממוצע מעובדים בחקלאות ו-20,000 דולר בממוצע מעובדי בניין מסין. על פי העדויות, דמי התיווך הולכים ועולים.

גביית דמי תיווך ממבקשי עבודה אינה נחשבת לסחר בבני-אדם, אולם היא נחשבת לסממן לחברה שמתקיים בה סחר בבני-אדם. לדברי עו"ד רחל גרשוני, המתאמת הבין-משרדית לנושא המאבק בסחר בבני-אדם, "גביית דמי תיווך מהווה תשתית להעסקה בתנאי עבדות בשל התלות שהיא יוצרת בין מי ששילם את דמי התיווך ובין מעסיקו". העובדים הזרים משלמים סכומים הולכים וגדלים רק בשביל לעבוד בישראל, ונכבלים לחברות קבלניות בארץ ובחו"ל לפרקי זמן ארוכים כדי להחזיר את חובותיהם. יצוין כי בדוחות האחרונים של מחלקת המדינה האמריקנית על סחר בבני-אדם נאמר במפורש כי בישראל יש עלייה חמורה בהיקף העבירות של סחר בבני-אדם למטרות עבודה.

מבקר המדינה עסק בתופעה כבר ב-2003 וטען שהיא יוצרת תמריץ מסוכן למיצוי המכסות לייבוא עובדים זרים ובהמשך ללחץ פוליטי להגדלת המכסות:

"הרווח הכלכלי הטמון בהבאת עובדים זרים מחו"ל יצר תחרות בין מתווכי כוח אדם עד כדי הצעת תשלומים והטבות בסכומי כסף לבעלי ההיתרים, כדי שאלה יממשו את ההיתרים באמצעותם. הדבר בולט בענף החקלאות, הנשען על ייבוא עובדים זרים מתאילנד… הוועדה הבין-משרדית בנושא עובדים זרים והקמת רשות הגירה תיארה את המתרחש בשוק העובדים הזרים כדלקמן: "מתן היתרים בהיקף נמוך מהביקוש בשוק ובחינם, והאינטרס הכלכלי המובהק של חברות התיווך בהבאת עובדים זרים נוספים לארץ (החברות גובות סכומים ניכרים בגין הבאת העובדים לארץ), מביאים לתופעות כמו שחיתות, שוחד ואף סחר בעובדים".

אף שכמה ממשלות קיבלו מספר החלטות בנושא – הן כמעט ולא מיושמות. הסכמים שנחתמו עם מדינות ועם ארגון ההגירה הבין-לאומי עדיין דורשים הסדרה.

עמותת "קו לעובד" הגישה עתירה לבג"ץ (בג"ץ 2405/06) בגין התמשכות ההליכים שנועדו לתת מענה לתופעה של גביית דמי תיווך שלא כחוק ותופעות נוספות הקשורות בהבאה שלא כדין או שלא לצורך של עובדים זרים וניצולם בזמן שהייתם בישראל. העתירה תלויה ועומדת.

מהמלצות המסמך:

  • העדויות שלפיהן יש העדפה ברורה להבאת עובדים זרים ממדינות שהעובדים שבאים מהן משלמים דמי התיווך גבוהים מצביעות גם הן על כשל בשיטת ההבאה הקיימת של עובדים זרים לישראל. בשיקולים לקביעת המדינות שאפשר להביא מהן עובדים זרים יש לתת את הדעת לגובה דמי התיווך שהעובדים נאלצים לשלם לפני מתן אישור להבאתם. עד מיגור תופעת דמי התיווך, מן הראוי להעדיף מדינות שבהן דמי התיווך נמוכים.
  • "הלבנת" עובדים זרים לא חוקיים ושמירה על מדיניות השמים הסגורים, צמצום המכסות והימנעות מהכנסה מיותרת של עובדים זרים חדשים יתרמו להשתלבותם של עובדים ישראלים בתחומים שהיום העובדים הזרים תופסים. בד בבד, הם יאפשרו לעובדים הזרים השוהים בארץ למצות את תקופת שהייתם בלי להיות חשופים לגירוש, בעידודן של החברות הקבלניות הנהנות מגביית דמי תיווך בתנאים של מדיניות "דלת מסתובבת".
  • מיגור תופעת תשלום דמי התיווך עשוי להביא להפחתה מיידית של הביקוש לעובדים זרים. כל עוד עובדים שבאים לארץ משלמים דמי תיווך כדי לעבוד בישראל, אי-אפשר לבחון מה הצרכים האמיתיים של שוק העבודה בישראל.
Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , ,

6 Responses to “הסחר בעובדים זרים – דמי התיווך רק עולים”

  1. עמית-×” הגיב:

    עוד מקום בו ההון מכתיב מדיניות אנטי דמוקרטית וחברתית.
    במקום שהמדינה תשקול את טובתנו האזרחים היא שוקלת את טובת בעלי ההון.

  2. יונתן ×›. הגיב:

    יש דברים שהסדרה יכולה להתגבר עליהם ויש דברים שלא,לא נראה שהסדרה כלשהיא תוכל באמת להלחם בתופעת הניצול של עובדים זרים ולכן מה שצריך זה פשוט לקצץ בבמכסות בצורה הדרגתית עד 0.

  3. ×§. טוכולסקי הגיב:

    אני תומך בקיצוץ מכסת העובדים הזרם עד 0 אבל לא כי אי אפשר להשתלט, אם המדינה תחתום על הסכמים בילטראליים עם מדינות כמו שהיא אמורה לעשות לפי המסמך ואם המדינה תנהל בעצמה את הליך הבאת העובדים דמי התיווך ירדו פלאים ואף עשויים להעלם.

  4. דליה הגיב:

    ובאותו עניין, גם הלשכות הפרטיות שהנהיג משרד התמ"ת לגבי העובדים הסיעודיים, היא דרך לא להגן על זכויות העובדים הסיעודיים, ולסחוט כסף מהקשישים, שמצבם הכלכלי לרוב, הוא די ירוד. הלשכה הפרטית דורשת את הסכום השנתי שעל הקשיש להעביר לה (70 ש"ח בחודש). תמורת זה אינה עושה כמעט דבר. לא דואגת לזכויות העובד הסיעודי, לא לעדכון החוזה עמו. כלום. מה שמעניין אותה זה לקבל את הכסף מהקשיש. אפשר היה לנהל רישום עובדים זרים במשרד הרווחה או במשרד התמ"ת, במקום לגזול את קצבתם הדלה של הקשישים הנזקקים לעזרה סיעודית.

  5. יונתן ×›. הגיב:

    ק.טוכולוסקי,אני לא חושב שזה משנה אם יחתמו על הסכמים או שהמדינה תנהל וכו' משתי סיבות:

    א.תמיד יהיה תווך מסוים שם וכאן שיהיה סמוי מהמדינה כך שגם אם פתאום המדינה תחליט שדווקא לזכויות העובדים הזרים היא דואגת(הרי לזכויות עובדים ישראלים היא לא כל כך דואגת) יהיה לה מאוד קשה לאכוף את זה.

    ב.העובד הזר עצמו משתף פעולה בתחום הזה כי למרות ההתחייבות הכספית והפגיעה בו זה עדיף על מצבו אם לא יקבל את העבודה.

    המשק שלנו מכור לעבודה זולה וזרה ובמקביל מקיים שיעור אבטלה גבוה יחסית,זה עיוות.

  6. בושה וחרפה מה שקורה עם העובדים הזרים הם מנצלים ועושקים אותנו ואת הורינו ומכתיבים לנו את העבודה משלמים ים של כסף והם בורחים למרכז וחברות התאגיד מרוויחים את העמלות ואין תמורה מגיעות העובדות במיוחד במושבים ומיד בורחים למרכז הגיע הזמן לעזור אותם הממשלה מחזקת מעלה את שכרם בתדירות יותר מאשר לנו האזרחים ידנו כבולות וכספנו הולך לטמיון מה קורה פה אם אין בהן תועלת שלא יגיעו לפה תשובה

Leave a Reply