שלוש דוגמאות לחיבור של חברה אזרחית ופעילות פנים מפלגתית

נושאים עלו ברשת ב 10.12.06 8:25

 

הקישורים וההערות מוגשים כנספח להתדיינות הזו בבלוגדיבייט "מאיפה תבוא המהפכה".

הדוגמאות לא מובאות בכדי להגיד "הנה תראו, זה עובד" או "הנה תראו, זה לא עובד".

 

הן פה כי אני לא יודע מה עובד ומה לא עובד, אבל אני רוצה לבנות משהו שעובד.

 

אשמח לקישורים ומידע נוסף שיעשירו את הדיון (לדוגמה מגורמים בקואליציה שיצרה את ועידת העשוקים).

 

א.  צודקים ותמימים

 

מטה המאבק למען שוויון חברתי ליהודי אתיופיה

 

יתרון: 

הפניה למפלגה אחת וקבלת הצהרת תמיכה מהווה אמצעי לחץ של מגזר מוחלש על ראש הממשלה ועל שר הקליטה.  

 

חסרונות: 

1. מה היכולת של המטה ושל עולי אתיופיה להחזיק את חברי סיעת העבודה בביצים ולהבטיח קיום הבטחות?  

    כמעט אפס. 

    הסיבה ברורה: רוב העולים מאתיופיה הצביעו למפלגות הימין. וגם אלו שלא, אינם חברי מפלגה (גם מסיבה כלכלית).

   ישיבה בבית משפחה של עולים מאתיופיה (הורים של חניך שלי בחוגי הסיירות) וצפייה משותפת בחדשות ערוץ 2

   היתה עבורי אחד הארועים המדכאים ביותר בחמש שנות פעילות עם הקהילה.  

2. מה עם כנות ותחכום מינימליים? בידיעה לא צוין כי מי שפנה לחבר הכנסת ולראש המשמרת הצעירה הוא

    בעצמו חבר המשמרת הצעירה. כלומר ה"אכזבה" שלו משר הקליטה היא צפויה, בדיוק כמו שאנשי "הוועד לבטחון
    שדרות" (אנשי האיחוד הלאומי) מפגינים בשדרות נגד עמיר פרץ.    
    האחריות פה היא כמובן של העיתונאי (לא ידע? ידע והסתיר למען מאבק צודק של בן עדתו?) ,
    אבל אני בטוח ששר הקליטה לא טמבל.  

 

ב. מודעים ומסיקים מסקנות

 

מאות גאים מתפקדים למפלגת העבודה

למרות ואולי בגלל ההתעלמות היחסית של המפלגה ממאבקי הקהילה הגאה, בדגש על מצעד הגאווה והסובלנות האחרון.  

 

יתרונות: ראו הסבר ממצה של רועי דלח כאן

חסרונות: לך תשכנע אנשים שירקו להם בפרצוף שהתפקדות תשנה משהו (תגובה מס' 2 אצל רועי)

 

ג. ממוסדים מימים ימימה  

 

חברי התנועה הקיבוצית מתעדכנים ומדברים עם נציגתם בכנסת על חוק ההסדרים 2007 והתקציב

(+ יש באתר גם מצגת מצוינת של ח"כ אורית נוקד)

טקסט מאלף, שראוי למעקב, בכדי שנוכל לראות האם הסעיפים שעליהם נלחמה (אם בכלל)

מפלגת העבודה לגבי תקציב 2007 היו הסעיפים החשובים לכלל הבוחרים או הסעיפים החשובים לקיבוצניקים.

מחוז הקיבוצים הוא המחוז הגדול ביותר במפלגת העבודה. אבל איזה אחוז ממצביעי מפלגת העבודה ב-2006

בא מהקיבוצים? ברור שלא אחוז גדול, במיוחד לאחר שרבים כל כך נטשו לקדימה ואף לישראל ביתנו.  

 

יתרונות:

1. הם מאורגנים, הם חזקים, יקשיבו להם. ויותר מזה –  

2. אם הישארות מפלגת העבודה בממשלה זה מה שמחזיק את הקיבוצים מעל המים (או – דוגמה אחרת -  מונע את הפרטת תע"ש, או מסייע לראשי רשויות ערביות) - סמכו על החברים במרכז שמפלגת העבודה תדאג להם
ותישאר בפנים.  

חסרונות: 

1. אולי המיסוד ושכבת העסקנים המתווכת בין הקיבוצניק לבין נבחריו בכנסת רק מזיקים? האם הם באמת מייצגים    

את דעת חברי הקיבוצים שהצביעו למפלגה? כיצד היו מצביעים הללו על חוק ההסדרים או על כניסת "ישראל ביתנו"     לממשלה?  

2. אולי הכוח של הקבוצה הזו גדול מדי עד כדי הפיכת המפלגה בפועל למפלגה מגזרית, משום שבכדי לדאוג

   לאינטרסים של הקיבוצניקים, עובדי התע"ש וכמה רשויות מקומיות, נזנחות ההבטחות לעובדי הקבלן, לנכים 
   ולמשתכרי שכר המינימום?

 

 

נערך על ידי יוחאי
תגיות: אורית-נוקד, הקהילה-הגאה, הקהילה-ההומו-לסבית, חברה-אזרחית, להט"ב, קהילה-הומו-לסבית, קליטת-עליה

• צדק חברתי הוא צדק לטרנסג’נדרים
• ניצן הורוביץ, הסברה וחקיקה תמנענה את אפלית הקהילה הגאה
• נבחרי הציבור והירי במרכז ההומו לסבי
• בין מרכז הרב למרכז הלהט"ב
• רצח הלהט"ב וסכנת פוליטיקת הקבוצות
• נגד מפלגה סקטוריאלית לגייז
• עמי אילון במפגש עם גייז
• עמי אילון ייפגש עם גייז באוויטה
• לא לשתוק מול אלימות והסתה – רועי דלח לעמי אילון
• חיבור מרצ וחד"ש – חלום באספמיה

קישור קבוע 8 תגובות  Email This Post

8 תגובות

1. דרומי :
   10 בדצמבר, 2006 בשעה 10:25

   שבירת מיתוס לגבי הקיבוצניקים: בין הבחירות הקודמות לנוכחיות הייתה ירידה של 5% בהצבעת הקיבוצניקים לעבודה.
   הקיבוצניקים לא נטשו.

   זה לא אומר שאני לא מסכים עם רוב מה שנאמר…

2. mitpakedtari :
   10 בדצמבר, 2006 בשעה 11:17

    
   לינק בבקשה (ולא רק לקיבוצים, גם חתכים אחרים)
   ברפרוף מצאתי רק באתר הכנסת בחתך יישוב – לא נוח במיוחד.

3. דרומי :
   10 בדצמבר, 2006 בשעה 13:47

   אין לי לינק מדוייק – זה נתונים שפורסמו אחרי הבחירות, ויהיה קשה למצוא אותם.
   אני אנסה בכל זאת

4. ד.ט :
   10 בדצמבר, 2006 בשעה 17:25

   מאשר.
   אני זוכר שבדקתי את העניין לאחר הבחירות.

5. אלעד הן :
   13 בדצמבר, 2006 בשעה 12:30

   אני חושב שמעניין לראות שגם אורית נוקד וגם חניק מרשק מובילות קו של איזון בין צרכים סקטוריאליים של הקיבוצים לבין קו סוציאל דמוקרטי. זה יותר ממה שאפשר להגיד על הרבה מקומות אחרים במפלגה. רצוי לציין שלמרות הטענות של איתי מחוז הקיבוצים לא עומד מאחורי שמחון, פואד או בוז’י אלא מאחורי נוקד. יש פה הבדל משמעותי למדי. למרות הבעיתיות בהתנהלות של המחוז לפעמים מדובר במחוז דמוקרטי שלא דואג רק לאינטרסים שלו.

6. mitpakedtari :
   13 בדצמבר, 2006 בשעה 21:14

    
   כל עוד אפשר גם וגם הכל הולך יפה,
    
   השאלה היא מה מכריע כשצריך לבחור בין האינטרס המגזרי ובין מה שמתאים לעקרונות הס"ד (ולמה שחברי יסוד כמוך היו רוצים לראות). 
    
   לצערי אני די בטוח שיבחרו באינטרס המגזרי.
    
   זה קרה עם החיבוק שנתן מחוז הקיבוצים לשר ליברמן
   זה יקרה לגבי אישור חוק ההסדרים (נוקד לא תעשה בעיות כמו יחימוביץ’ ובטח לא עד כדי פרישה מהממשלה)
   זה יקרה כנראה גם לגבי תנובה – לפי מאמרו של ד"ר גוטוויין.

7. יהל זמיר :
   13 בדצמבר, 2006 בשעה 22:50

   בולטת לטובה העובדה שהזמינו את שלמה סבירסקי ממרכז "אדוה" ונתנו מקום גדול לדבריו.

   בולט גם (לא כל-כך לטובה) שזאב שור, מזכיר התנועה, דווקא שם דגש ברור על הנושא הסקטוריאלי.

8. אלעד הן :
   19 בדצמבר, 2006 בשעה 13:19

   אני מלמד סניגוריה על חניק מרשק ואורית נוקד. לגבי מחוז הקיבוצים בכלל ושרצים דוגמת ולוולה בפרט יש לי הרבה דברים קשים להגיד.