חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עמי אילון – דו"ח תקופתי

נושאים פוליטי ב 20.05.08 5:58

רבים תהו כיצד יוכל ח"כ עמי אילון כשר בלי תיק להשפיע על התנהלות הממשלה, שכה ביקר אותה כשהיה מחוץ לה. עמי אילון מציג לכם דו"ח המסכם את פעילותו. תוכלו לראות בדיוק היכן דעתו השפיעה והיכן נותרו רק דיבורים נאים. אילון גם מבקש מכם להגיב – אנא עשו זאת, כאן או במכתב

חברים וחברות יקרים,

ערב חזרת הכנסת למושב הקיץ, אני מתכבד להגיש לכם דיווח תקופתי על פעילותי.

במסגרת תפקידי אני מכהן כשר הממונה על השירות האזרחי-לאומי, כיו"ר ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה, כחבר הקבינט המדיני-ביטחוני, כחבר הקבינט הכלכלי-חברתי וכחבר ועדת השרים לענייני חקיקה. בעקבות מלחמת לבנון השנייה, ומתוקף סמכותי כיו"ר ועדת השרים לביקורת המדינה, עלה הצורך לבחון את הערכות העורף במצבי חירום בטווח הארוך. לפיכך, יזמתי הקמתה של ועדה אשר יושבת בימים אלו על המדוכה.

בתקציר פעילותי, המובא להלן, תוכלו למצוא דיווח בנוגע למרבית התחומים בהם עסקתי במהלך תקופה זו. בנוגע לעבודת ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה פירטתי את סמכויות הוועדה, הקריטריונים לבחירת הנושאים על ידה והנושאים בהם דנה. בנוגע לוועדה לבחינת הערכות העורף לשעת חירום מפורטים חשיבותה והמתווה לעבודתה. בנוגע לוועדת השרים לענייני חקיקה בחרתי להתמקד במספר עררים אותם הגשתי על החלטותיה. כמו כן מפורטים במסמך זה תפיסת עולמי ויעדיי בנוגע לשירות האזרחי-לאומי. לבסוף, מצאתי לנכון לפרט באיגרת זו בדבר מסמך העקרונות אותו גיבשתי ואשר אומץ על ידי סיעת העבודה פה אחד. מטרת מסמך זה הינה קביעת היעדים להמשך עבודת הסיעה במושב הקיץ הקרוב.

בחודשים הקרובים בכוונתי להגיש את מסקנותיה של הוועדה לבחינת הערכות העורף; לבסס את עבודת מינהלת השירות האזרחי, לעגנה בחקיקה ולהרחיב את מעגלי השירות; להמשיך במלאכת ביקורת המדינה ולהעלות לדיון שורה של נושאים העולים בדו"ח מבקר המדינה שיפורסם במהלך השבוע הקרוב. כמו כן, אפעל ליישום החלטת סיעת העבודה בדבר קביעת יעדיה.

בתקופה הקרובה ניווכח האם החלטת הסיעה, עליה אפרט בהמשך, מהווה את תחילת השינוי אותו חייבת מפלגת העבודה לבצע במטרה לחזור ולשמש כוח פוליטי חשוב ומוביל בישראל. השאלות העומדות על הפרק אינן שאלות אישיות או שאלות על אישיות אלא שאלות על דרך. שאלות אלו גורליות לדמותה ולעתידה של מפלגת העבודה. נכנסתי לחיים הפוליטיים ואשאר בהם על מנת לחפש תשובות לשאלות אלו, להשפיע, לנתב ולהוביל דרך.

אשמח לקבל הערותיכם והארותיכם בנוגע למפורט, ואנא ראו בי כתובת לכל דבר ועניין.

בברכה,

עמי אילון


להלן עיקרי פעילותי:

ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה

סמכותה המרכזית של ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה הינה לקבל החלטות אשר באות לתקן ליקויים שגילתה ביקורת המדינה ולבצע רפורמות המתבקשות ממצאי הביקורת. בנוסף, לוועדה הסמכות לדון ולהחליט בהצעותיהם של השרים הנוגעים בדבר, בעניין תיקון הליקויים במשרדיהם, עליהם הצביע מבקר המדינה, ולקיים מעקב אחר יישום החלטותיה של הוועדה.

מאז כניסתי לתפקיד יו"ר הוועדה, קיימתי שורה של דיונים הנוגעים לדו"חות השנתיים של מבקר המדינה ולדו"חות מיוחדים כגון הדו"ח המיוחד בנוגע להערכות העורף במלחמת לבנון השנייה. דיונים אלו נגעו ברובם המכריע של הנושאים בהם עסק המבקר בדו"ח 58א', דבר המהווה שינוי של ממש בהשוואה לכמות הנושאים בהם דנה הוועדה בעבר.

כך, דנה הוועדה במגוון של נושאים לרבות: היבטים בהערכות גורמי ההסברה ובתפקודם במלחמת לבנון השנייה; העסקת קרובי משפחה בשמונה תאגידים ציבוריים; העברת שירותים חברתיים מן הממשלה לגופים חיצוניים; התמודדות עם תופעות אלימות; התקשרות משרד החינוך עם עמותה למטרות חינוך; מוכנות צה"ל למלחמה בתחום מלאי התחמושת; המוכנות של מערך המילואים בזרוע היבשה למלחמה; ועוד רבים נוספים.

הדיון אפשר לוועדה ולכלל הגורמים העושים במלאכה לנתח לעומקה את תמונת הביקורת, לבצע תהליך חשיבה משותף, לזהות את הגורם המרכזי הנושא באחריות ולתרגם את ממצאי הביקורת להחלטות מעשיות אשר נועדו להביא לתיקון הליקויים.

כאמור, במסגרת עבודת הועדה הועלה לדיון נושא העברת השירותים החברתיים מן הממשלה לגופים חיצוניים. דיוני הוועדה העלו כי בתחום זה קיימת רמת ניהול נמוכה וכי מושגי הפיקוח והבקרה אינם מוגדרים כנדרש. בהמשך לממצאיה החליטה הוועדה להטיל, על הגופים השונים, אחריות על קביעת מדדי ביצוע ופיקוח ועל גיבוש תכניות כוללות להבטחת מתן השירות. בכוונתי להמשיך לעקוב מקרוב אחר הטיפול בנושא זה. בראייתי, הגורמים הממשלתיים מחויבים להקפיד על שמירת איכות השירות הניתנת לאלו הזקוקים לה, וזאת מתוקף חובתה של המדינה להבטיח מינימום של קיום בכבוד לכלל אזרחי המדינה.

נוכח העמימות בנוגע לבחירת הנושאים לדיוני הוועדה הגדרתי סדר קדימויות המושתת על מספר קריטריונים ברורים, בבחירת הנושאים, ואלו הם: ליקויים המצויים בתחום אחריותם של שני גופים ומעלה, דבר המעלה חשש כי מבלי טיפול מרכזי הנושא לא יטופל; דחיפות תיקון הליקויים הנגזרת מעוצמת הביקורת ומידת הסיכון למערכות גדולות, נכסי מדינה או חיי אדם הנשקפת מהליקוי עליו הצביע מבקר המדינה.

בחודש האחרון החלה הוועדה את דיוניה בנוגע לממצאים אשר עלו בדו"ח האחרון של מבקר המדינה. דו"ח זה יונח על שולחן הכנסת בימים הקרובים.

תקציר ההחלטות אשר התקבלו בועדת השרים לענייני ביקורת המדינה

1. היבטים בהערכות גורמי ההסברה ובתפקודם במלחמת לבנון השנייה

ממצאי מבקר המדינה – דוח 58א': משרד ראש הממשלה הוא יחיד בעל הראייה הכוללת של צורכי ההסברה לציבור בישראל והסברת החוץ, ומן ההכרח שהוא ירכז את פעילות מערך ההסברה הלאומי בעת חירום, ויכין אותו לשם כך בעת רגיעה.

החלטה הועדה: מהדיון עולה כי החלטת הממשלה בדבר "הקמת מערך לאומי" אינה מבוצעת בקצב הראוי, לא נקבעו לוחות זמנים לביצוע ולא הוקצה תקציב. לאור מורכבות הנושא רואה ועדת השרים חשיבות רבה בביצוע מעקב אחר התקדמות יישום ההחלטה. ראש מטה ההסברה או נציג מטעמו ידווח לוועדה, אחת לרבעון, על התקדמות בביצוע החלטת הממשלה.

2. טיפול בהסרת לוחות אסבסט בצה"ל, משרד הביטחון ובמערכת החינוך

דיון מעקב: הוועדה רשמה לפניה את אשר נאמר בוועדת החקירה הצבאית שמינה סגן הרמטכ"ל כי עפ"י השוואה בין פרשת הצלילות בנחל הקישון לבין פרשת הסרת האסבסט, נושא האסבסט חמור יותר וכי חקירה על ידי גורם חיצוני הייתה מביאה למסקנות והמלצות הרבה יותר קשות מאלו שניתנו על ידי צה"ל. הוועדה הדגישה את האחריות המוסרית של צה"ל ושל משרד החינוך לכל העושים שימוש במתקניהם מכוח החוק. על גופים מבוקרים אלו חלה חובה מיוחדת, אשר הינה פועל יוצא מחובתם של אזרחים רבים לשהות במשך שנים במתקנים אשר נמצאים באחריותם.

החלטת הוועדה: הועדה רושמת לפניה את הודעת צה"ל כי בכל אתר שיתגלה בו אסבסט מסוג פיקל, יפורק על ידי צה"ל. צה"ל ישלים מיפוי ואומדן עלות פינוי אסבסט המהווה סיכון לפי הנחיית המשרד להגנת הסביבה. המיפוי יערך במחנות צה"ל נטושים ומתקנים לא מאוישים משרד החינוך יכין, סקר מפורט של מבני אסבסט במערכת החינוך. על סמך סקר זה, יקבע משרד החינוך, יחד עם הבעלים של מבנה החינוך, תכנית להסרת המבנים ולוח זמנים לביצועה.

3. העסקת קרובי משפחה בשמונה תאגידים ציבוריים

ממצאי המבקר – דוח 58א': בחלק מהתאגידים המבוקרים שנבדקו לא יושמו תקנות שמטרתן להגביל תופעה זו או שלא גובשו נהלים לקליטת עובדים בהליך תחרותי ושוויוני, שימנע העדפה של קרובי משפחה.

החלטת הועדה : הוועדה תפעל להקמת צוות בריכוזו של האגף לביקורת במשרד ראש הממשלה ובהשתתפות נציגי רשות החברות הממשלתיות, היועץ המשפטי לממשלה ונציגי ההסתדרות הכללית החדשה, במטרה לגבש תוכנית מפורטת למזעור תופעת העסקת קרובים בתאגידים. יש לקבל דיווח בכתב מנציגי שמונת התאגידים אשר נבדקו בדו"ח המבקר באמצע שנת 2008 על מנת לבחון את המגמות להעסקת קרובי משפחה.

4. העברת שירותים חברתיים מן הממשלה לגופים חיצוניים

ממצאי המבקר – דוחות 58א', 57ב', 55ב': לא נמצא שמשרד האוצר הציג לממשלה ניתוח המשקף את החיסכון והתועלת שיושגו. הצעה להעביר שירותים חברתיים ראוי שתכלול תשתית עובדתית, הצגת הצעות חלופיות ובחינתן והצבעה על החלופה המועדפת ועל הנימוקים לבחירתה. במיקור חוץ כשלעצמו אין פסול, אך יש להבחין בין שירותים שגם גופים פרטיים יוכלו לספק, לעתים אף ביתר יעילות ובמחיר נמוך יותר, ובלבד שגופים ממשלתיים יפקחו עליהם – ובין שירותים שמן הראוי כי המדינה לא תפריטם.

החלטת הועדה: יו"ר הוועדה הדגיש את רמת הניהול הנמוכה בתחום השירותים החברתיים, ועמד על כך שמושגי הפיקוח והבקרה אינם מוגדרים כנדרש. מחליטים כי המנהלים הכלליים של המשרדים הרלוונטיים יגבשו כל אחד במשרדו מדדי ביצוע ופיקוח למתן שירות לציבור במונחי תשומות ותוצאות. בנוסף, יגובשו הכלים הנדרשים לביצוע פעולות הפיקוח והבקרה על שירותים, בהתאם לסדרי עדיפויות בתקציב המשרדים הנוגעים בדבר. היועצים המשפטיים של המשרדים יבחנו את החקיקה הקיימת והצורך בשינויי חקיקה נדרשים במגמה להביא להגברת האכיפה של הנהלים וההוראות הקיימים ויוזמות חדשות במטרה להבטיח רמת שירותים נאותה לאוכלוסייה.

המנכ"לים יגבשו תכניות ייחודיות למשרדיהם לשנים 2008-2010, בנושא שירותים חברתיים הניתנים כיום על ידי גופים חוץ ממשלתיים. יישום יוזמות חדשות ומתמשכות של מתן שירותים חברתיים ע"י גופים חוץ ממשלתיים יבוצעו רק לאחר סיום גיבוש מכלול הקריטריונים לעניין פיקוח ובקרה, והצגתם בפני ועדת השרים לביקורת המדינה.

5. התמודדות עם תופעות אלימות

סיכום יו"ר הוועדה: החברה הישראלית מקוטבת ובה מוקדים של ניכור עמוק כנגד מוסדות השלטון. האלימות בחברה הישראלית היא, בין השאר, גם לתוצאה של ניכור הולך וגובר בין קבוצות באוכלוסייה לבין מוסדות השלטון. על העוסקים בנושא לאמץ כהנחת עבודה את המגמה השלילית של שחיקה נוספת באמון הציבור, וכפועל יוצא מכך, החרפה ברמת האלימות.

הטיפול המקומי למניעת אלימות, במתכונת המופעלת על ידי המשרד לביטחון פנים במסגרת "עיר ללא אלימות", מהווה יישום של הגישה הנכונה למאבק באלימות. עם זאת, מומלץ לפעול להקמת גוף חיצוני שיהיה אחראי על מדידה ומחקר ברמה הלאומית הכוללת.

יו"ר הוועדה ממליץ לראש הממשלה ולשר לביטחון הפנים להקצות את המשאבים הנדרשים על מנת לאפשר לגוף חיצוני לבצע מדידה ומחקר, שיאפשרו ללמוד את תופעת האלימות ולמקד מאמצים בתחומים בהם האלימות ניתנת למיגור.

6. החלטת ממשלה מס' 1577: השליטה על אירוע בשטח.

ממצאי המבקר – דו"ח מיוחד של מבקר המדינה מיולי 2007, "היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה" : לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי לשוב ולבחון ולהגדיר בבירור את התפקידים והסמכויות של המשטרה והמשרד לבט"פ בעתות חירום ואת יחסי הגומלין שלהם עם כלל גופי החירום ופיקוד העורף בפרט.

יו"ר ועדת השרים מסכם: כיום הנושא שנוי במחלוקת. קיימים הבדלי תפיסה מהותיים בין מערכת הביטחון לבין משטרת ישראל, עובדה שתקשה על יכולתם של הכוחות לתפקד כיאות בשעת אירוע. מומלץ להבחין בין האחריות הכוללת אשר הוטלה על משרד הביטחון לבין השליטה על האירוע בשטח. יו"ר הוועדה קובע כי יש לשמור על עקרונות בסיסיים הכוללים מדיניות אחודה, שרשרת פיקוד ושליטה מוגדרים, ומבנה ברור ופשוט של קבלת החלטות. כמו כן יש ליצור מסגרת מוסכמת על שני הצדדים, על מנת למצוא פתרון לקונפליקט האמור, וראוי ליצור מצב בן אין שינוי חד בין מצב של שגרה לבין מצב של חירום.

7. יישום וניהול פרויקט מרכב"ה על ידי אגף החשב הכללי במשרד האוצר

סיכום יו"ר הוועדה: הדיון נועד לברר כיצד ניתן לשפר תהליכים במגמה לקדם את הפרויקט וכן ללמוד מדו"ח הביקורת כיצד ראוי להיערך לביצוע פרויקט מחשוב מרכזי. הוועדה רושמת את דברי החשב הכללי בדבר תיקון הליקויים וקביעותיו בעניין ניהול פרויקטים דומים בעתיד. בהמשך לדיון זה תקיים הוועדה דיון בהשתתפות ועדת ההיגוי של הפרויקט במגמה לקבל דיווח בדבר התקדמות הטמעת המערכת אצל המשתמשים.

8. התקשרות משרד החינוך עם עמותה למטרות חינוך (קרן סאקט"א-רש"י)

ממצאי מבקר המדינה – דו"ח 58א': המבקר קובע כי משרד החינוך הותיר בידי העמותה את ההכרעה בדבר השתתפות ישובים בתוכנית, תשלומי הורים ורשויות מקומיות ואפילו בדבר תכני התוכנית.

החלטת הוועדה: יו"ר הועדה מדגיש כי חינוך ילדינו הינה זכות וגם חובה מוסרית וחוקית מכוח חוק לימוד חובה. הפרטת שירותים בתחום החינוך ללא פיקוח ובקרה הינה מתכון בטוח להתפוררות וקריסה חברתית. התייחסות לקרן סקט"א-רש"י כאל "ספק" אינה נכונה. חשוב לשמור על ניהול תקין אך אי אפשר להגיע למצב בו יוצרים סרבול בירוקראטי ודרכי פעולה בלתי אפשריים של הממשלה מול תורם. ראוי שמשרדי הממשלה ימצאו את האיזון הנכון בכל התקשרות בין הממשלה לתורמים חיצוניים. מדגיש כי גלישה ל"בקרת יתר" תוך קביעת מערכות בקרה על בקרה יוצר מצב בו החלטת משרד החינוך על שיתוף תורמים בפרויקט כמו מפעל ההזנה אורך מספר חודשים רב והתוצאה אינה משביעת רצון.

9. החלטת ממשלה מס' 1577: דיון מיוחד בנושא הקצאת התקציבים והתעדוף

מתוך הפנייה לנוגעים בדבר: נראה כי הממשלה אינה מממשת את מסקנתו הנחרצת של מבקר המדינה, בדוח הנוגע להיערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה, לפיה קיים הכרח בקיומו של גורם אחד, ואחד בלבד, אשר נושא באחריות לתיקון הליקויים ולו הסמכות לממש אחריות זו.

יו"ר ועדת השרים מנחה את נציגי משרד הביטחון לסיים ולבחון עד לסוף הרבעון הראשון של שנת 2008 את התקציב הנדרש לעורף האזרחי במסגרת הוצאות חירום אזרחיות לקראת הדיון על תקציב מערכת הביטחון לשנת 2009, ובהתייחס לדו"ח "ועדת ברודט".

10. אתרי אשפה בנחלות שבישובים חקלאים במרכז הארץ

ממצאי המבקר – דו"ח 58א' מבקר המדינה קובע כי, הטמנת אשפה, הערמתה ושרפתה באתרים שאינם מוסדרים גורמות לפגיעה באיכות הסביבה ובבריאות הציבור.

החלטת הועדה: רשויות האכיפה חייבות לקיים פעילות רחבה, ברבה הארצית, תוך מתן דגש לאיתור מוקדם של כל אתר ופעולה מיידית לסגירתו. מחליטים על הקמת צוות אשר יגבש בתוך שלושה חודשים תוכנית אופרטיבית לטיפול באתרי אשפה לא מורשים חדשים. התכנית תכלול בין היתר, ביצוע צעדים בשטח, שיפור הליכי התביעה והאכיפה והקצאת אמצעים לביצוע התכנית שתגובש.

11. התכנון, ההקמה והפתוח של קריית שדה התעופה בקרבת נמל התעופה בן-גוריון

ממצאי המבקר – דו"ח 58א': קיים כשל, בעיקר של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ביישום עקרונות התכנון והוראות התכנון, שקיבלו את ביטוים בתכניות הסטטוטוריות החלות על האזור.

נציגי משרד הפנים ציינו כי הנסיבות התכנוניות השתנו בחמש עשרה השנים שחלפו מאז אישור התוכנית המחוזית החלקית, ובזמן שחלף אושרה תכנית מתאר מחוזית חדשה למחוז המרכז אשר במסגרתה הוסדרו שימושי הקרקע סביב שדה התעופה.

יו"ר הועדה מסכם: בהמשך להודעת מנכ"ל משרד הפנים, תיקבע פגישה תוך חודש וחצי במגמה לקבל דווח בדבר תכניות משרד הפנים לביצוע מעקב ובקרה אחר פעולות הוועדות המקומיות.

12. התמודדות עם תופעת ה"מאכערים" בשירות הציבורי

החלטת הוועדה: יו"ר הוועדה מציין כי תופעת ה"מאכערים" היא בראש ובראשונה תוצאה של חוסר יעילות ממשלתית במתן שירותים לאזרחים. מציין כי התופעה יוצרת חשש כבד לשחיתות, ולכן קיים צורך מידי לטיפול בסוגיה ולתיקון תרבות השירות הלקויה הקיימת בתחום השירותים הציבוריים לאזרחים. שיפור השירות יוכל להתבצע, בין השאר, באמצעות תוכנית רב שנתית ליישום טכנולוגיה מתקדמת של מתן שירות ציבורי. מנחה את הוועדה לגיבוש המלצות להתמודדות עם תופעת ה"מאכערים" בשירות הציבורי, לסיים את עבודתה תוך תאום ההמלצות עם המשרדים הנוגעים בדבר וזאת במגמה לגבש הצעת החלטה לממשלה בנדון.

13.גביית ארנונה ממשרדי ממשלה ומחברות ממשלתיות

ממצאי המבקר – דו"ח 58א': שטחיהם של חלק ניכר מהנכסים של משרדי הממשלה שבתחומי כמה מהרשויות המקומיות שנבדקו לא נמדדו על ידי הרשויות המקומיות וחויבו בארנונה בעיקר על סמך מסמכי תכנון ובנייה שחלקם היו בני 20-30 שנה.

יו"ר הוועדה: המחלוקות הקיימות בנושא תשלום ארנונה בגין משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות נובעות בראש ובראשונה מבלבול ומבוכה הנגרמת מאי קביעת הוראות וכללים מחייבים בנושא. מבקש כי ועדת ברזילאי, המגבשת המלצות לרפורמה מקיפה בתחום הארנונה תתייחס, בין השאר, לנושאים אותם ציין מבקר המדינה בכל הקשור לנושא הארנונה.

הקמת ועדה לבחינת הערכות העורף לשעת חירום

לפני כשנה קיבלה הממשלה החלטה המטילה את האחריות הכוללת לטיפול בעורף במצבי חירום על שר הביטחון. החלטה זו קובעת כי עבודת המטה תבוצע בהתחשב בכך שאחריותו של משרד הביטחון בנושא הטיפול בעורף תעמוד בתוקפה לתקופה של חמש שנים לכל הפחות.

תכנון ארוך טווח הינו הבסיס להערכות מושכלת ויעילה. בנוגע לחזית האזרחית הדברים נכונים כפליים נוכח האיומים האסטרטגיים המשתנים. כיו"ר ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה יזמתי את הקמת הוועדה לבחינת הערכות העורף לשעת חירום על מנת לבצע עבודת חשיבה ובחינה מעמיקה של ניהול והערכות החזית האזרחית לשעת חרום החל משנת 2012. הוועדה, בהשתתפות צוות מומחים מקצועיים ובהשתתפות נציגי המשרדים השונים פועלת לגיבוש תסריטים להערכות החזית האזרחית ולמתן תשובה לשאלה כיצד צריכה להראות החזית האזרחית בעוד חמש שנים מהיום.

בימים אלה דנה הוועדה על גיבוש מתווה פעולתה. על פי מתווה זה ובשונה מעבודות קודמות שעסקו בעבר בסוגיית העורף, יעמדו במרכז עבודת הוועדה צרכי האזרח בעת חירום כפי שהשתקפו במהלך מלחמת לבנון השנייה. תפיסת היסוד של הוועדה הינה כי נקודת המוצא ההכרחית לעבודתה היא הבנה אמיתית של צרכי האזרח. רק לאחר הבנה שלמה של הצרכים תתאפשר בחינת הפתרונות האפשריים ודרכי מימושם. סל הפתרונות האפשריים ייבחן לאור המגבלות והאילוצים השונים. בסופו של השלב הראשון בעבודת הועדה יוצג הפתרון המיטבי להפעלת החזית האזרחית (העורף) בשעת חירום. בשלב השני תבחן הועדה את המשמעויות המבניות והתקציביות הנגזרות מהמלצתה.

כאמור, מסקנות הוועדה יוגשו לממשלה במהלך החודשים הקרובים.

וועדת השרים לענייני חקיקה

עיקר תפקידה של הוועדה, בראשות שר המשפטים, הוא גיבוש עמדת הממשלה בנוגע להצעות חוק בסמוך למועד הבאתן לדיון והצבעה בכנסת. על פי תקנון עבודת הממשלה רשאי כל שר להגיש ערר על החלטת ועדת השרים. במקרה כזה, כל עוד לא החליטה הממשלה אחרת, רואים את החלטת ועדת השרים כאילו נקבע בה כי הממשלה מתנגדת להצעת החוק. במהלך החודשים האחרונים הגשתי מספר עררים על החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, וביניהם:

  • הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרסום שם חשוד) של ח"כ יוסף שגל ורוברט אילטוב: עפ"י הצעת החוק לא יפורסם שמו של חשוד לפני הגשת כתב אישום. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק. על החלטה זו הגשתי ערר מהטעם שתחת הכלל הגורף העומד בבסיס הצעת החוק חוסים כל החשודים באשר הם. כך, נכללים בו, בין היתר, אישי ציבור, חשודים בפשיעה מאורגנת, חשודים בעבירות חוזרות ועוד. בראייתי, האיזון הראוי בין האינטרסים המנוגדים, הזכות לפרטיות מחד, וזכות הציבור לדעת מאידך, הינו איזון המשתנה בהתאם לסוגי העבירות, זהות המבצעים ועוד. לדוגמא, בכל הנוגע לאישי ציבור גובר החשש להשפעה פסולה על הרשויות, זכותו של הציבור לדעת גדולה יותר ובנוסף קיימת חשיבות יתרה בקיומה של ביקורת ציבורית. ועדת השרים החליטה לקבל ערר זה ולהתנגד להצעת החוק.
  • הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – איסור מעקב על מעביד אחר עובדיו) של ח"כ אופיר פינס: תכליתה של הצעת החוק שבנדון הינה איסור המנהג על פיו חברות אשר מעניקות שירותי תקשורת סלולארית מאפשרות ללקוחותיהן העסקיים, תמורת תשלום, לעקוב ולצותת לעובדיהן. ועדת השרים החליטה להתנגד להצעת החוק. על החלטה זו הגשתי ערר מהטעם שלא יעלה על הדעת שבמדינה דמוקרטית וליברלית, יהיה גורם אשר יוכל לעקוב וצותת לאדם מבלי שתהיה לו הרשאה ייחודית המעוגנת בחקיקה לכך. קל וחומר כאשר האדם הנמצא תחת מעקב מצוי ביחסי תלות עם העוקב אחריו. ועדת השרים החליטה לדחות את הערר.
  • הצעת חוק פדיון הבית של ח"כ אבשלום וילן וקולט אביטל : תכליתה של הצעת החוק הינה להסדיר את פדיון ביתו של כל מי שמתגורר מחוץ לגדר ההפרדה הביטחונית על ידי המדינה וזאת תמורת בית חלופי בתחומי מדינת ישראל. (חוק פינוי – פיצוי). ועדת השרים החליטה להתנגד להצעת החוק. על החלטה זו הגשתי ערר. המציאות שנוצרה עם בניית גדר ההפרדה, מביאה למצב בו מוחזקים המתיישבים ממזרח לה כבני ערובה בידי אלו המתנגדים להסדר מדיני בעתיד. מוסרית אין לממשלה הסמכות להעמיד את המתיישבים בסיטואציה קשה זו. ערר זה נדחה על ידי הועדה בטענה כי מדובר על החלטה שיש לקבל בממשלה. בכוונתי להמשיך ולקדם נושא חשוב זה (אשר הוחלט לקדמו כחלק מהחלטת סיעת העבודה כפי שאפרט בהמשך).

השירות האזרחי-לאומי

מטרתה של מסגרת זו, אשר נמצאת בראשית דרכה, הינה להרחיב את מעגלי השירות ולרתום צעירים רבים נוספים אשר אינם משרתים בצבא ממגוון של סיבות. בחברה הישראלית קיימת הסכמה רחבה על הזכות להתנדב והצורך לתרום לקהילה. למדינה תפקיד חשוב בעידודה ומיסודה של זכות אזרחית זו, והיא החלה לממש את תפקידה זה באמצעות הקמת מערכת השירות האזרחי.

נושא השירות של בני ה-18 עלה לדיון בשנים האחרונות כאשר חלקיה השונים של החברה הישראלית חשדניים ועוינים זה לזה. הנושא הפך לפוליטי, ומפלגות ויחידים ניצלו בציניות את המתיחות בין חלקי החברה וליבו אותה לצרכיהם. כך קרה שבמקום להיות מנוף לסולידאריות ולכידות חברתית, כפי שיכול וראוי שיהיה, הפך נושא השירות לשנוי במחלוקת.

קיימות שתי קבוצות מרכזיות באוכלוסיה אשר כמעט לחלוטין אינן משרתות באופן ממוסד: החרדים והערבים אזרחי ישראל. ניסיונות קודמים למסד את השירות של החרדים נכשלו. לעומת זאת במהלך מלחמת לבנון השנייה התנדבו חרדים רבים אשר עזרו למלא את המחסור העמוק בפעילות מערך העורף. נושא השירות בחברה הערבית סבוך עוד יותר. חברה זו נתונה שנים ארוכות באפליה, הדרה, וקיפוח ומקומה בחברה הישראלית מושפע מאופייה של המדינה, מרגשות לאומיים, מאירועי העבר ומהמצב הביטחוני-מדיני.

משימתי הראשונית בגיבוש מדיניות יעילה והוגנת בנושא השירות האזרחי הינה נטרול החשדנות והעוינות סביב הנושא, ביצוע התאמות וקביעת עקרונות להפעלתו במתכונת המתחשבת בשוני ומכבדת את הערכים בהם מאמינים פרטים וקבוצות בחברה הישראלית. כך יוכל השירות להיות מנוף לקדמה חברתית בתוך מגזרי האוכלוסייה השונים, וכלי שנותן לגיטימציה בזרם המרכזי של הציבוריות הישראלית.

כיום, אחראית מנהלת השירות האזרחי על הפעלתם של כ-11,000 מתנדבים מקבוצות האוכלוסייה השונות. בחודשים הקרובים אקדם חקיקתו של חוק השירות אזרחי-לאומי אשר יבסס את פעילותה של המנהלת והפיכתה לרשות. במקביל אפעל להרחבת מעגל המתנדבים ותקצוב פעילותם. כמו כן, לאור הניסיון המוצלח בהתנדבות חרדים במהלך מלחמת לבנון השנייה, אקדם שילוב מתנדבים במערך העורף.

החלטת סיעת העבודה

במהלך החודשים האחרונים, הדגשתי, במספר רב של הזדמנויות, כי ללא הגדרת דרכנו תהפוך אותנו המציאות הפוליטית, החברתית והכלכלית, ללא רלוונטיים. הגדרת דרכנו במציאות הקיימת משמעותה הגדרה חדה וברורה של הסיבות להישארותנו בממשלה. על ידי הגדרת הסיבות נוכל להיערך למאבק הצפוי על קולות הבוחרים ולהגדיר לעצמנו ולציבור כולו מי קהל היעד שלנו, מה סדר היום שאותו אנו מאמצים, מהם דגשי הפעילות של שרי העבודה בממשלה ומה עלינו לעשות כסיעה מגובשת הפועלת כגוף אחד בכנסת.

לפני כחודש גיבשתי ברוח זו מסמך עקרונות אשר אומץ פה אחד על ידי חברי הסיעה תוך קביעה של הסיעה כי המשך חברותה בממשלה תלויה במימוש וקידום היעדים המוגדרים בו. מטרת מסמך זה הינה לשמש כלי עבודה לנציגי המפלגה על מנת שיפעלו בהתאם למוסכם בו.

להלן עיקרי ההחלטה:

סיעת העבודה מחליטה כי חברי הסיעה, שריה וחברי הכנסת, יפעלו יחד ולחוד, בכנסת ובממשלה, למימוש עיקרי המדיניות הבאים: 1. חיזוק צה"ל, מערכת הביטחון והכנתם לאתגרים הביטחוניים העתידיים.
2. קידום התהליך המדיני על בסיס עמדת המפלגה לגבי עקרונות הסדר הקבע; הנעת תהליך לפינוי המאחזים הבלתי חוקיים ולהעברת חוק פינוי מרצון.
3. מימוש היעדים הבאים בכלכלה ובחברה: קידום מדיניות חקיקה לחיזוק והעדפת הפריפריה; העלאת שיעור קצבת הזקנה הבסיסית והצמדתה לשכר הממוצע בהתאם להסכם הקואליציוני וסגירת פערים בחברה. סיעת העבודה רואה בעתיד ילדי ישראל ובחינוך מגיל 3 ועד להשכלה הגבוהה נושא מרכזי בסדר העדיפויות הלאומי.
4. ביצור שלטון החוק ושמירה על עצמאותו של בית המשפט העליון. זאת, בהתאם להסכם הקואליציוני וקווי היסוד של הממשלה.

אני רואה בהחלטת הסיעה ציון דרך חשוב ביותר בדרכה. בראייתי, חוסר היכולת של חברי הסיעה עד היום, לעסוק בדיון רעיוני, היווה את הסיבה המרכזית לחוסר היכולת להוביל ולממש את יעדי המפלגה. מבחן המנהיגות האמיתי של כלל חברי הכנסת ושרי המפלגה הינו ביכולתנו לפעול ביחד כגוף מגובש ומלוכד לטובת מימוש היעדים אותם הצבנו לעצמנו. בחודשים הקרובים ניווכח האם החלטת הסיעה השבוע מהווה את תחילת השינוי אותו חייבת המפלגה לבצע במטרה לחזור ולשמש כוח פוליטי חשוב ומוביל בישראל.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , ,

3 תגובות

  1. ארז :

    כל הכבוד על הדיווח.
    כאיש צבא וותיק הנך יודע שבקביעת תוכנית עבודה מסמנים מראש יעדים ברורים וכן קריטריונים שיחשבו לעמידה בהם.
    אשמח לשמוע ממך כתגובה מהם יעדיך לשנת 2008 ומהם המדדים להצלחה בהם (למשל העברה בקריאה ראשונה של הצעת חוק מסוים).

    עלה והצלח – ארז

  2. דליה בלומנפלד :

    בעניין העברת שירותים חברתיים מן הממשלה לגופים חיצוניים, חשוב לבדוק אילו שירותים חברתיים הועברו להפרטה במשרד החינוך, ולהעלות את הנושא לדיון ציבורי ולעיון מחדש אצל נבחרי הציבור. אגף הרווחה החינוכית (שח"ר),למשל, הופרט. את תוצאות ההפרטה נרגיש בעתיג.
    לגבי קרן סקטא רשי: "התייחסות לקרן סקטא רשי כאל ספק אינה נכונה". אני מסכימה עם הכתוב, אבל המציאות במשרד החינוך שונה. בחוברת המכרזים שפרסם המשרד מופיעה טבלה ובה: מספר מכרז, הנושא, הספק. בתך טבלת הספקים מופיעות לא רק קרנות, אלא גם מוסדות חינוך, ואפילו מכובדים כמו אוניברסיטאות.
    בנושא החלטת סיעת העבודה. השאלה שלי היא אם מתקיים תיאום בתוך הסיעה עם שרת החינוך בנושא השירות הלאומי. השרה קיצצה בשירות, והשר איילון רוצה להרחיב. האם היה על כך דיון בסיעה?

  3. ובינתיים… בממלכתו של אהוד ברק :

    […] העובדה שמפלגת העבודה הציבה לה לאחרונה כיעד ראשון בין ארבעה את נושא שיקום מערכת הביטחון, נושא שלגביו קשה מאוד […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.