מעורבות גופים חיצוניים בחינוך – חוזר מנכ"ל חדש

נושאים חינוך ותרבות, עלו ברשת ב 14.02.11 6:00

משרד החינוך פרסם חוזר מנכ"ל חדש הקובע את הנהלים לכניסת גופים חיצוניים למערכת החינוך. כמו כן הקים יחידה למטרה זו ומינה מנהל

משרד החינוך מתייחס בחיוב למעורבות של גופים חיצוניים בחינוך. הוא הוציא חוזר מנכ"ל ובו הנהלים להסדרת הפעילות של הגופים במערכת החינוך. כמו כן, הקים יחידה למטרה זו בשם: היחידה לאישור תכניות מהמגזר השלישי ומהקהילה העסקית. מנהל המינהל להכשרה ולפיתוח מקצועי של עובדי הוראה הוא בעל התפקיד האחראי בעניין.

הנה מדברי הפתיחה בחוזר המנכ"ל: " כניסת ארגוני המגזר השלישי והקהילה העסקית למערכת החינוך יש בה כדי לתרום למימוש מדיניות החינוך, לגיוס משאבים חיצוניים וליצירת ידע מקצועי חדש. לפיכך משרד החינוך מעודד פעילות תכניות שמקורן מארגונים אלו. …."

להמשך קריאה …

נערך על ידי דליה
תגיות: גדעון-סער, המגזר השלישי, הפרטה, חוזר מנכ"ל, מיקור-חוץ, מערכת החינוך, משרד-החינוך, עמותות

קישור קבוע 12 תגובות

12 תגובות

1. דליה :
   14 בפברואר, 2011 בשעה 15:13

   הכנסת גופים חיצוניים למערכת החינוך, ובייחוד אלה העסקיים למטרות רווח, היא הפרטה של החינוך. משרד החינוך פתוח להפרטה ומקבל אותה לחיקו. חוזר מנכ"ל זה קובע את הנהלים לפעילות הגופים החיצוניים בבתי הספר. האם הנהלים יקוימו? יפוקחו? האם יהיו סנקציות על הפרתן? האם הרגולציה במשרד החינוך תהיה חזקה או חלשה? לפי מה שלמדנו עד היום, הרגולציה חלשה למדי.

2. דקל-דוד עוזר :
   14 בפברואר, 2011 בשעה 15:18

   אין דבר כזה הפרטה, כי אין דבר כזה מדינה.
   הכל שייך לפרטים שהם התושבים.

3. איתי :
   14 בפברואר, 2011 בשעה 17:13

   1. נכון, זו הפרטה. אבל זה מה שבחר הציבור כשהוא בחר בביבי ובגדעון סער.

   רק כשהסוציאליסטים יצליחו לשכנע את הציבור שהם יכולים לנהל את המדינה טוב יותר, כל הדבר הזה יופסק והחינוך יולאם בחזרה.

   2. כאשר אין נהלים אנחנו בוכים שאין נהלים והכל פרוץ, וכסוף סוף יש נהלים אנחנו עדיין בוכים.

   זה לא נראה רציני. אופוזיציה רצינית היא לאתר את נקודות התורפה של הנוהל החדש ולמצוא פוליטיקאים שידחקו במשרד החינוך לתקן את הנוהל.

   בין השאר שווה להשוות את הנוהל החדש לנוהל שאותו הוא החליף – האם יש פה יותר רגולציה או פחות?

4. שושי פולטין :
   14 בפברואר, 2011 בשעה 18:27

   יש לידיעה הזו שני צדדים. מצד אחד סוף סוף מסדירים את הנושא. עד היום למיטב ידיעתי לא היה פיקוח מוסדר על הגופים הפרטיים ועל רמת המעבירים את ההדרכות על ידם. מנגד אין ספק שמכניסים יותר ויותר את הפרטי ל'ציבורי' – כניסה בדלת הקדמית.

5. דליה :
   14 בפברואר, 2011 בשעה 21:50

   זה בסדר שמכניסים נהלים. הבעיה שלי היא הקבלה הקלה מדי של הגופים העסקיים למטרות רווח בתוך מערכת החינוך. אולי לא היה צריך לתת לזה לגיטימציה?

6. איתי :
   15 בפברואר, 2011 בשעה 0:29

   כאמור,

   אי אפשר לצפות מביבי-סער-שושני שיזרקו את הגופים העסקיים מבתי הספר בניגוד למשנתם האידיאולוגית.

   הם גם לא יזרקו עמותות ללא כוונת רווח שתואמות את משנתם האידיאולוגית

   http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1123712.html

   http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1097876.html
   )

   על כן השאלה היא

   א. כמה מהתוכניות שמופעלות כיום באמת מסוגלות לעמוד במגבלות הפדגוגיות החדשות, כגון רמת ההשכלה והניסיון של המדריכים וכמה יופסקו.

   מן הסתם לגופים גדולים יש יותר יכולת הסתגלות לנהלים.

   ב. האם ניתן למצוא "לקונות" בנהלים שאפשר לנסות לתקנן?

7. דקל-דוד עוזר :
   15 בפברואר, 2011 בשעה 11:08

   גם המורים הם גוף פרטי לצורך רווח

   המורה לא עובד מאהבת האדם, אלא הוא מקבל כסף, והוא דורש העלאות בשכר.
   ההבדל הוא שהמורים מספיק מטורפים כדי לעבוד במשכורות רעב.
   אין הבדל בין ציבורי לפרטי.
   הבעיה היא ממש לא זהות המלמד אלא התוכן הנלמד, אופן העברת התוכן וכו'

8. ערן אסקרי :
   15 בפברואר, 2011 בשעה 21:18

   לדעתי האישית עצם העיקרון/הגישה פסולה.
   כפי שנאמר כאן כבר, בשפה עברית פשוטה קוראים לזה הפרטה!!!
   ובנוסף רוב הגופים שאני מכיר (ואני בוודאי מכיר רק חלק קטן) אינם מקצועיים. מפעילים מדריכים לא מנוסים, מעבירים הכשרות שהן בדיחה.
   מצד שני אני מקווה חוזר המנכל הזה יסדיר את העניין וישפר מעט את הרמה

9. לקסי :
   15 בפברואר, 2011 בשעה 22:48

   שכר שונה מרווח

   לדקל,
   כמה מושגים שאסור לבלבל ביניהם.

   תמורה כספית יכולה להיות על עבודה של העובד עצמו, תמורת זמנו וכישוריו, ואז היא נקראת "שכר"

   תמורה כספית שהיא לא על עבודה של מקבל התמורה, אלא על עבודתם של אחרים, או שהיא רנטה על נכסים נקראת רווח.

   נראה שבתגובותיך (ביחוד בתגובה 7) לא עשית את ההבחנה החשובה הזו.
   חבל.

10. רביב נאוה :
    16 בפברואר, 2011 בשעה 10:46

    לדקל, עוד כמה דברים...

    יש הבדל בין ציבורי לפרטי, אבל לא זה העניין כאן. השאלה היא עד כמה מערכת החינוך חושפת עצמה לאינטרסים זרים.
    יש היום מספר עצום של חברות, חלקן למטרות רווח וחלקן עמותות, שנותנות הדרכות, הרצאות ופעילויות אחרות במסגרת תכנית הלימודים (גילוי נאות, גם הח"מ עובד באחת כזאת). רובן נותנות שירותים שלא יכולים להינתן ע"י עובדי מדינה.

    עדיין, תסכים אתי שיש הבדל בין להביא חברה פרטית שתערוך פעילות מסוימת לבין לתת שעות קבועות בתוך המערכת לתכנים של חברות מסחריות (כמו שקרה עם "תכנית לבייב" בזמנו) ויש גם משמעות למעביר המסר ולא רק לאיכות ההדרכה. האם תרצה ש"עלית" תלמד את ילדיך על תזונה נכונה ואורנג' ילמדו אותם על תקשורת?

11. אורנג' כבר מלמדת תקשורת :
    16 בפברואר, 2011 בשעה 11:03

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=809479&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0

12. דליה :
    26 בספטמבר, 2012 בשעה 16:17

    תקציר דו"ח מבקר המדינה על מעורבות המגזר השלישי והמגזר העסקי במערכת החינוך לשנת 2011
    http://www.news1.co.il/ShowFiles.aspx?FileID=8983&TagID=

    הדו"ח המלא של מבקר המדינה על מעורבות המגזר השלישי והמגזר העסקי
    במערכת החינוך http://www.news1.co.il/ShowCurrentFile.aspx?FileID=8983