חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ביקור חולים – מהן המשמעויות של סגירת בית החולים?

נושאים בריאות ואיכות סביבה, חדשות ב 9.02.11 3:49

ד"ר הלפרין, יו"ר ועד הרופאים בבית החולים, מסביר מדוע חשוב לשמור על קיומו של 'ביקור חולים' כבית חולים כללי וציבורי במיקומו הנוכחי

מאת: דליה בלומנפלד

  • 'ביקור חולים' הוא בית החולים היחיד שנותר במרכז ירושלים, והוא משרת אוכלוסייה גדולה ומגוונת של תושבים, עובדים ותיירים המגיעים מדי יום ביומו ללב העיר. פרויקט הרכבת הקלה המתוכנן להסתיים באביב 2011 צפוי להזרים למרכז העיר מאות אלפי אנשים ביום שחלקם יזדקקו, מן הסתם, הן לשרותיו של חדר מיון קרוב והן לשירותי אשפוז.
  • מיקומו האסטרטגי של בית החולים מאפשר לעובדיו להגיש סיוע רפואי מהיר ומציל חיים לנפגעי פעולות איבה ותאונות במרכז העיר הצפוף והפקוק, ואף להוציא כוחות ראשוניים למקומות הפיגוע עצמם לצורך הגשת עזרה ראשונה (כמו שקרה בעבר בפועל בפיגועים הקשים במסעדת 'סבארו', ברחוב יפו, ובשוק 'מחנה יהודה' הסמוכים).
  • קירבת ביה"ח למרבית קווי התחבורה הציבורית הופכת אותו לנגיש לאותם אנשים הנמנים על שכבות האוכלוסייה החלשות שאין ברשותם כלי רכב.
  • עקב קרבתו הגיאוגרפית לריכוזי אוכלוסייה חרדית מהווה 'ביקור חולים' כתובת מועדפת לחולים וליולדות ממגזר זה גם בימי רגיעה, ומאפשר להם ולבני משפחותיהם להגיע רגלית לשעריו מבלי לחלל את השבת ומועדי ישראל.
  • 'ביקור חולים' ממוקם גם בקרבת העיר המזרחית ומהווה כתובת מועדפת לרבים מאזרחיה הלא-יהודיים של הבירה.
  • ב'ביקור חולים' יש כ- 200 מיטות אשפוז, והוא מקל על מצוקת האשפוז בירושלים וסביבותיה. הדבר בולט במיוחד נוכח העומס הרב שנוצר מדי חורף בכלל בתי החולים בעיר וברחבי הארץ.
נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , ,

22 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    אין ספק שבית החולים חשוב, עכשו נשאלת שאלה אחרת:
    איך מסבירים ללקוחות בית החולים ולעובדיו שכל עוד השלטון לא מתחלף החרב תמיד תהיה מונפת מעל ראשם?

    צריך לומר אנחנ תומכים בהלאמת בית החולים הביאו אותנו לשלטון!!! כי ליברמן וישי ביבי ושטייניץ גפני וליצמן תומכים בסגירת בית החולים ומי שמצביע להם
    מצביע למען סגירת ביקור חולים.

  2. צוער שוקה :

    בעיית בית החולים

    כל מה שנכתב על יתרונות בית החולים ביקור חולים נכון וראוי , עדיין אין הסבר לבזבזנות של הכספים שם שהוביל לגירעון ולסיבה שבית החולים צריך להתקיים כעמותה בפני עצמה!

    אין סיבה שבית החולים ביקור חולים לא ימשיך להתקיים ולהיות פתוח כשלוחה של בית חולים גדול אחר כגון בית החולים הדסה והוא יהווה סניף שלו במרכז העיר!

    כמו כל עסק לפעמים איחוד יוצר יתרון לגודל….

  3. תודה לחן :

    תודה לחן על היוזמה שהובילה לפרסום המידע על בית החולים.

  4. דליה :

    לתגובה 2.
    הבזבזנות של בית החולים התאפשרה גם בשל חוסר פיקוח או פיקוח רופף של המדינה על העמותה. בעיית רגולציה. הרגולציה חלשה.
    לגבי הפיכת ביקור חולים כסניף להדסה או שערי צדק, בתי החולים הללו לא הביעו נכונות לסנף אליהם את ביקור חולים. האם אתה חושב שמשתלם להם לקחת את ביקור חולים ולהפכו שלוחה. האם העלויות משתלמות?
    הפיכת בית החולים לשלוחה תקטין את היצע בתי החולים בעיר. זה לא טוב לאור התפתחות העיר והגדלה עתידית של האוכלוסייה.
    לביקור חולים אופי מיוחד. הוא קטן, אנושי, אינטימי, היחס של הצוות הוא יחס ראוי ולא מנוכר. זה לא בית חרושת לבריאות, אלא בית חולים אמיתי.
    מי שמציע הצעה כזאת, אינו חושב על פיטורי הצוות הנאמן של בית החולים, שבזכותו מתקיים ביקור חולים, ועל זכויות העובדים שיקופחו כתוצאה מכך. שלא לדבר על הפנסיונרים, שמקבלים את הפנסיה מהתקציב השוטף של בית החולים. מי ישלם לפנסיונרים את הפנסיה שלהם?

  5. צוער שוקה :

    תגובה ל 4

    את צודקת והסיבה היא שמשרד הבריאות הוא גם הבעלים של בתי החולים הציבוריים וגם משמש כרגולטור שלהם, שני הכובעים שהוא חובש מהווה כשל מבני שמקשה עליו לפקח על בתי החולים.
    מנכ"ל משרד הבריאות שבתפקידו הבא צריך ככול הנראה להחליף את ברבש כמנכ"ל בית חולים שיבא , נאבק בבית חולים הפרטי אסותא…נו איך זה נראה….
    ניתן בקלות לטעון שיש כאן שיקולים זרים….

    באשר לבית החולים "ביקור חולים":משרד הבריאות כבעלים של בתי החולים הציבוריים , יכול לסנף אותו לאחד מבתי החולים שבבעלותו ולהשאירו על כנו…אני לא רואה בכך בעיה…

  6. דליה :

    תגובה ל-5
    לא הבנתי במה אני צודקת.המשפט שלך שמשרד הבריאות הוא הבעלים של בית החולים וגם הרגולטור, אינו מתאים למקרה של ביקור חולים. ביקור חולים אינו בבעלות משרד הבריאות. זוהי הבעיה. אם היה תחת בעלות משרד הבריאות, מנהלי העמותה וראשיה לא היו מעזים לעשות מה שעשו.
    ובעניין הכשל המבני כביכול שאתה מציין, זהו תירוץ להפרטות השונות בבריאות ובחינוך, ואינו מקובל עלי. אם בתי חולים ובתי ספר היו בניהול המדינה, תחת משרדי הממשלה השונים, העבודה שם הייתה יכולה להיות יותר איכותית.
    מתחום החינוך למשל, ידוע לי שהרגולציה על בתי ספר בבעלות רשתות חינוך פרטיות, חלשה או לא קיימת כלל. האם הרגולציה בבריאות חזקה יותר? לא נראה לי. הסתלקותה של המדינה מפעילות ישירה בבריאות ובחינוך מזיקה לאזרחים, ומורידה את איכות השירות.
    ובעניין מעבר תפקידים של בעלי מקצועות בבריאות ובחינוך, ההנחה שלי שאם הם אנשים איכותיים, ראויים ומוסריים, הם לא ינצלו תפקידיהם לצורך קידום הקריירה באופן לא מוסרי, כפי שקורה בכלכלה ובפוליטיקה.
    ולגבי משפטך: כמו כל עסק לפעמים איחוד יוצר יתרון לגודל…." בתגובה 2. זה בדיוק העניין. רפואה זה לא עסק. זה שירות ציבורי חברתי, ולא מקום לעשיית רווחים כספיים על גבם של חולים ודוויים. לכן ענין היתרון לגודל אינו מתאים, כי סביר להניח שהשירותים שהאזרח יקבל במוסד גדול יהיו מנוכרים, ולא בטוח שיהיו איכותיים, הומניים, כפי שנדרש בבריאות.

  7. חן - מיבשים את החולים :

    תודה לרופא חכם שלא בוהה רק במחשב ופולט מרשמים, אל מסתכל גם על החולה ומשוחח איתו על החיים.
    מפה לשם קצרה הדרך לשיחה על "ביקור חולים", למרות שהפגישה התנהלה במרפאה של אחת הקופות.

    משם התחיל הכל. (ז.א. איכשהו צריך לפעמים להרגיש לא כל כך טוב……….:-)

  8. חן - מיבשים את החולים :

    סליחה,
    לא מדובר בדר' הלפרין, אלא ברופא אחר.

  9. חן - מיבשים את החולים :

    טוב,
    הסתבכתי, נסיון אחרון ולעוף מפה –

    מבלי לפגוע חס וחלילה בדר' הלפרין שאינני מכירה אותו, ושעל פי הבנתי שיתף פעולה לאורך כל הדרך לאחר שנוצר איתו הקשר, אני מתכוונת לרופא אחר

  10. איתי :

    בצבא שירתתי שנה במקום גדול, ואז עוד 3 בשלוחה קטנה שלו, על הגבול.

    לגדול יש יתרונות ולקטן יש יתרונות.

    נכון שבמקום הגדול יש יותר סיכוי לניכור אבל במקום הגדול יש יותר סיכוי למצוא מומחה רציני יותר (למשל לאבחון/טיפול בבעיה רפואית נדירה) וציוד מתקדם יותר שלמקום הקטן אין יכולת לקנות (ולהעסיק צוות להפעלתו).

    לכן אם נשאל תושב ביישוב פריפריה מה הוא מעדיף במרחק 10 דקות נסיעה מהבית – בי"ח גדול ומנוכר או את המרפאה השכונתית עם רופא הקהילה החייכן, לא כל כך ברור שהוא יבחר באופציה השנייה.

    אבל פה זה לא בדיוק המקרה הזה, כי סיפוח הקטן לניהול של הגדול גם מייצר בעיות ואתגרים בניהול של בי"ח שמפוזר בכמה מקומות בעיר
    (הדסה כבר מפוצלת, ובשנות החמישים היתה מפוצלת עוד יותר)

  11. סכנת הבליעה ע"י בי"ח גדול - ציטוט מגלובס :

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000610735

    המגעים המתקדמים ביותר להעברת חלק מרישיון ההפעלה של ביקור חולים מתקיימים עם שערי צדק, בניהולו של פרופ' יהונתן הלוי. שם מעוניינים במחלקת היולדות של ביקור חולים הרווחית, וככל הנראה גם במיון ילדים ובמחלקת הקרדיולוגיה. "הם רוצים רק את הדובדבן", מסביר מקור המקורב למו"מ, ומציין כי במשרד הבריאות ידרשו כי לצד מחלקות רווחיות ייקלטו גם מחלקות רווחיות פחות. מהדסה נמסר היום כי קיבלו פנייה ממשרדי הבריאות והאוצר, והם שוקלים אותה.

  12. חן - מיבשים את החולים :

    מה פירוש מעוניינים?
    מה פירוש יקלטו?
    השאלה היא אם ביקור חולים ימשיך לתפקד במקומו. למיקום יש חלק חשוב פה בסיפור.

    אם שערי צדק מעוניינים להפוך את ביקור חולים הקיים, לשלוחה שלהם, שתמשיך לשרת את מרכז העיר, זה סיפור אחר.

    אבל מי ישלם את החובות?
    שערי צדק? באמת?

    בינתיים מתנהל הליך ייבוש, כי אנשי צוות עוזבים בגלל המצב המעורפל.

    אנחנו כבר יודעים שיש פה שיטה.

  13. איתי :

    א. בין אם הדסה או שע"צ ברור לגמרי שמדובר בהפעלת שלוחה במקום מהטעם הפשוט שבשני בתי החולים אין בניינים ריקים שמחכים ל-200 מיטות, חדרי ניתוח וצוות רפואי (ובשע"צ גם אין עתודת קרקע גדולה כמו היער שהולך ונהרס סביב הדסה).

    העברה למתחם אחר תארך שנים (דווקא המימון אינו בעיה – פינוי נדלן במרכז העיר) ולכן אפילו האוצר לא יכול להציג את זה בתור תוכנית משכנעת.

    ב. סביר גם שמשרד האוצר שמקדם את התוכנית יהיה מוכן לשלם חלק מהחוב שהרי ברזי האוצר נפתחים לרווחה כשעושים מה שהוא רוצה ונסגרים הרמטית כשמסרבים…

    כמה מהחוב? זה תלוי בכוח המיקוח של בית החולים הגדול ובלחץ הפוליטי להשאיר את השירות במרכז העיר.

    לפחות על פי מה שפורסם בתקשורת הבעיה הגדולה היא סוגיית המחלקות הלא רווחיות שבהן הדסה/שע"צ לא מעוניינים. מיזוג עלול לגרום לסגירתן באופן מיידי או ע"י ייבוש ממושך.

  14. חן - מיבשים את החולים :

    חלק מהפואנטה זה חדר המיון, בגלל המיקום.
    חדר מיון ללא מחלקות אחרות, הוא לא חדר מיון.

    האם חדר מיון הוא עיסק רווחי? ספק.

  15. מה זה - מחל(ק)ה רווחית? :

    בשעות כאלה, כשהעניינים מצטללים קצת,
    אני שואלת –
    מה זה-
    מחלקה רווחית?
    מה זו מחלה רוחית?
    מה זה חולה רווחי?

    חן – מיבשים את החולים.

  16. חולה רווחי בבי"ח שאינו למטרות רווח :

    לבית חולים ממשלתי/עמותה יש הכנסות והוצאות.

    חלק גדול מההכנסות אינו תלוי בהוצאה.

    לדוגמה תשלום שמעבירה קופת חולים או המדינה על יום אשפוז הוא אחיד, אבל יש חולים שיום אשפוז שלהם כרוך ביותר הוצאות וכאלה שיום אשפוז שלהם כרוך בפחות הוצאות.

    במצב זה, בית החולים משתמש במאושפז "זול" (יולדת ללא סיבוכים) כדי לסבסד מאושפז "יקר" (קשיש עם בעיות בכמה מערכות בגוף) או כדי להשקיע בפיתוח בית החולים.

  17. מה זה - מחל(ק)ה רווחית? :

    השאלה איננה מופנית להנהלת החשבונות,
    אלא למחלקת פיתוח ו/או יבוש.

    והשאלה היא כזאת –

    באיזה מחלקות כדאי להשקיע
    ואיזה מחלקות כדאי יותר ליבש?

    למשל כאן
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleId=778771&sid=126

    חן מיבשים את החולים.

  18. הליכה על-פי תהום :

    ועוד שאלה בעניין הרווח

    האם כדאי להשקיע במניעת מחלות "לא רווחיות" ולהיפך -לא להשקיע גרוש במניעת מחלות "רווחיות"?

    אם נכון המידע מגלובס
    "שם מעוניינים במחלקת היולדות של ביקור חולים הרווחית, וככל הנראה גם במיון ילדים ובמחלקת הקרדיולוגיה. הם רוצים רק את הדובדבן",
    אולי זה לא משתלם למנוע מחלות קרדיולוגיות?

    אנחנו מהלכים פה על-פי תהום, ולא מדובר בעניין תיאורט-היפותטי.
    השיקול הרווחי אכן מתבטא בצורה ברורה ובוטה באופן יומיומי בכל רבדי מערכת הבריאות על חשבון שיקולים רפואיים מקצועיים.

    העניין שלנו לא אמור להיגררר לבוכלטריה. ניהול אחראי של מערכות ציבוריות הוא הכרחי ולא זה הנושא.

    העניין הוא שברגע שבריאות הופכת לסחורה, אנחנו נמצאים על מדרון חלקלק מאוד וכאמור, יש לכך ביטוים ממשיים בשטח.

    פה אנחנו עוסקים בדיני נפשות. ואם גם דיני נפשות הופכים למס-חרה, אנחנו בצרות גדולות.

  19. איתי :

    להיות יועצים זה קל, האתגר הוא לנהל בתנאים גרועים.

    שימי את עצמך בנעליים של מנהלת בית חולים ממשלתי או בית חולים של עמותה כמו הדסה, כשהמדינה מייבשת אותך בצורה כרונית עשרות שנים ותחשבי כיצד היית פועלת לאחר שגילית כי אין לך מספיק תקציב לתת טיפול רפואי נאות או אפילו סביר לקשיש במחלקה פנימית וידוע לך שההוצאות על אשפוז יולדת ממוצעת הן נמוכות.

    למרבה הצער האזרחים בחרו בשלטון שזו דרכו ומנהלי בתי החולים נגררים לכללי משחק שלא הם המציאו אותם.

  20. הליכה על-פי תהום :

    איתי, אתה שוב עושה את זה. חבל.

    אני לא צריכה לשים את עצמי בנעליים של הרופאים, כי אם הייתי עושה את זה, הייתי אומרת שמהנעליים האלה של רופאים שהם גם אזרחים במדינה הזאת, צריכה לצאת קריאה מסודרת, מאבק מסודר.

    ככל שחשובות נבואות זעם הנמסרות בתקשורת הן אינן תחליף לאחריות של הרופאים, לא רק לנהל בתנאים שהעם יצר, אלא גם לפעול ברמה הציבורית.

    ראית פעם איך נראה רשיון של רופא? שווה להציץ פעם.

    ושוב אני מפנה לסדרת הכתבות בערוץ 10
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleId=778771&sid=126

    לא פחות חשוב !!

    המקרה של ביקור חולים הוא CASE STUDY מעולה.
    הוא נמצא בצומת של שתי סוגיות חשובות:

    -מעמדה של ירושלים כעיר בירה וכל הבלה בלה שכרוך בזה כל עוד זה בפה.

    -מעמדה של הרפואה הציבורית בישראל, על שלל השאלות הכרוכות בכך, מהרמה האתית, ועד לרמת סדרי העדיפויות הכלכליים.

    חן – מיבשים את החולים

  21. איתי :

    אין פה שום ביקורת אישית אלא טענה עניינית שאין לדון אדם עד שמגיעים למקומו.

    אני חושב שלמי שעוסק בפעילות פוליטית או חברתית (והרי בעצם זה אותו דבר) קל מאוד לבקר את איך שפועלים אנשים שנושאים באחריות ניהולית. אבל אני מניח שיש דברים שרואים משם ולא רואים מכאן ולכן על כולנו לנקוט באיפוק לפני שאנחנו מטיחים האשמות ומתייחסים למנהלי גופים ציבוריים הנאלצים לפעול במציאות קפיטליסטית כאילו הם באותה קבוצה ביחד עם כוהני דת ההפרטה.

    אני חושב שכל אדם המבקר את התנהלותה של מנהלת צריך קודם כל לחשוב מה היה עושה לו היה במקומה, ובצעד השני לחשוב אם זו פעולה ריאלית או פנטזיה.

    מנהל בית חולים (או מנהל שירותי כיבוי, או ראש עיר או שר חינוך) זה לא מפיק של שביתות והפגנות וזה לא מנהיג של תנועת מחאה.

    הוא בהחלט יכול וצריך להשתמש בלחץ ציבורי כדי להשיג מטרות פוליטיות כמו להוציא כסף מהאוצר, אבל אי אפשר לצפות ממנו לעלות על בריקדות ביחד עם כל צוות בית החולים עד שכל נערי האוצר יוחלפו בנערי גוטווין.

    בסופו של יום, יש לו בית חולים לנהל.

    מאבקים כוללים על דמותה של המדינה אורכים שנים והם לא יכולים להתנהל מחדר מצב בבית חולים (או בתחנת כיבוי או בלשכת רווחה) אלא בין מפלגות.

    דבר נוסף שחשוב לזכור הוא שגם במדינה מתוקנת שלא מייבשת את הבריאות הציבורית שלה ישנם עקרונות כלכליים-מתמטיים שנותרים בעינם. גם במדינה כזו תהיה שונות בהוצאות על חולים ליום אשפוז, והתופעה של חולה זול (מעט הוצאות) המסבסד חולה יקר תהיה קיימת תמיד ואין בה שום בעיה ערכית. נהפוך הוא, זהו סימן לסולידריות. בחברה שבה החולה הזול לא מסבסד את החולה היקר, החולה היקר נזרק לרחוב. כשאומרים את זה במונחי "מחלקות רווחיות" זה נשמע מגעיל כאילו מישהו מנסה להרוויח על חשבון החולים, אבל צריך לבחון את הדברים כפשוטם.

    לכן, כאשר מדברים על מחלקות כאלו ואחרות של ביקור חולים הדבר החשוב ביותר הוא שהמדינה תדאג לכל סוגי השירותים (ומכאן – לכל העובדים), לא משנה מי יפעיל את המקום.

  22. הליכה על-פי תהום :

    לאיתי
    כל מה שכתבת נכון.
    אבל חשוב לשים לב לטענה המקורית ולהתייחס אליה.

    1. ברור שבערבות הדדית פלוני הבריא מסבסד בעצם את אלמוני החולה וכך הלאה.

    אבל אם בית-חולים יפעיל רק מחלקות רווחיות, זה בדיוק מה שלא יקרה.
    אם לא יהיה מי שיפעיל את המיון הכללי בביקור חולים, כי הוא לא רווחי, אז איפה כאן הערבות ההדדית?

    2. בסוף כולנו אזרחים במדינה הזאת –
    הרופאים, המורים, העו"ס.

    השאלה היא איפה עומדים ארגוני העובדים שלהם.
    אני לא טוענת שארגוני הרופאים אינם פועלים לשינוי המצב, אבל איכשהו פעולת ארגון האחיות חשופה יותר לציבור.

    3. פעולה פוליטית אפקטיבית חותכת ומחברת מן הסתם מעגלים שונים, מפלגה זה רק כלי אחד חשוב מאוד.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.