חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תגובת הראמ"ה לביקורת של פרופ' קאהן על מבחני המיצ"ב

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 10.02.11 5:04

להלן, התגובה של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך לביקורת של פרופ' סורל קאהן בנושא מבחני המיצ"ב

מבחני המיצ"ב – האם הם ממלאים את תפקידם?

מבחני המיצ"ב הם פרוייקט ההערכה המרכזי של משרד החינוך ומתבצעים במסגרת הרשות הארצית למדידה והערכה ,שהוקמה במידה רבה לצורך זה. פרופ' סורל קאהן, מומחה למדידה והערכה בחינוך בדק את ההתאמה בין תפקיד המיצ"ב לבין הביצוע בפועל, ומצא שאין התאמה ביניהם מאת: דליה בלומנפלד

לקריאה נוספת

נקודת המוצא של הכותב לפיה ללא המיצ"ב למנהל אין כל מידע על בית ספרו וכי ללא בחינות חיצוניות בכל תחום ובכל דרגת כיתה המנהל משולל יכולת לתכנן ולהקצות משאבים ברמה בית ספרית – היא נקודת מוצא שגויה. למנהל טוב יש דרכים רבות ומגוונות לדעת בכל זמן מה תמונת המצב בבית ספרו.

זאת ועוד, הכותב מתייחס במאמרו רק למיצ"ב החיצוני ומתעלם מקיומו של מיצ"ב פנימי הנערך בכל בתי הספר בכל שנה בה לא מתקיים מיצ"ב חיצוני. למיצ"ב הפנימי גם נלווים חומרים פדגוגיים עשירים המהווים מרכיב בפיתוח המקצועי של המורים בכל תחום דעת שנמדד. חשוב להדגיש כי נתוני המיצ"ב הפנימי, המספקים מידע ברמת תלמיד, זמינים לבית הספר לשימוש מיידי בסמוך להעברת כל מבחן. לכן, בסיכומו של דבר המיצ"ב (החיצוני והפנימי) מאפשר למנהל בכל שנה להפגיש את התובנות שלו עם התמונה המתקבלת ממבחני המיצ"ב בארבעה תחומי דעת.

המיצ"ב הפנימי והחיצוני נערכים אמנם בארבעה תחומי דעת, אולם הנחת העבודה בשום פנים אינה שמקצועות הלימוד האחרים אינם חשובים. יחד עם זאת, נכון הוא כי בבחירת ארבעת המקצועות הללו יש מסר של סדר עדיפויות התואם את הגדרת מקצועות הליבה במערכת החינוך. החלטה זו מקובלת במרבית מדינות העולם בהן נהוגות בחינות כמו מיצ"ב.

בנוסף לכך, ראמ"ה מעמידה לרשות בתי הספר כלי הערכה רבים נוספים המיועדים לשכבות גיל שונות, שיכולים לשמש את המנהל והמורים בקבלת החלטות. בין הכלים הללו ניתן לציין את הכלי לרכישת הקריאה והכתיבה בשפת אם (עברית וערבית), כלי לרכישת הקריאה באנגלית (בפיתוח), מבדק עמי"ת לאיתור תלמידים מתקשים בשפת אם בכיתה ז', מבדקים לתלמידים עולים (כיתות ג'- ט'), מאגרי משימות במגוון תחומי דעת: שפת אם עברית וערבית, אנגלית, גיאוגרפיה, מולדת וחברה, היסטוריה, יהדות, מדע וטכנולוגיה, ומבחני מדף (מבחני מיצ"ב משנים קודמות). הממצאים העולים מכלים אלה ורבים אחרים יכולים לשמש את המנהל לגיבוש תכנית עבודה בית ספרית.

המיצ"ב הפנימי, המיצ"ב החיצוני וכלים אחרים נוספים נועדו לסייע לתהליכי תכנון וקבלת החלטות בית ספריים. גם כאשר התוצאות מתייחסות להישגי התלמידים בשכבת גיל אחת, הן מעידות על נקודות חולשה ברצף תכניות הלימודים גם בשכבות הגיל הקודמות לשכבת גיל נתונה ומזמנות ניתוח נתונים ברמת מקצוע לאורך שנים (במקום  התמקדות בשכבת הגיל הנבחנת). כך למשל, הישגים נמוכים במיומנות ספציפית לא רק מעידים על כך שהתלמידים בשכבת גיל נתונה אינם שולטים בה, אלא שככל הנראה מיומנות זו לא טופחה גם בשכבות הגיל הקודמות.

אכן, לא רצוי שקבלת החלטות בית ספריות תתבססנה אך ורק על נתונים של שכבת גיל אחת, ולפיכך, מצופה מבית הספר לעשות שימוש בכלים רבים ומגוונים בשכבות גיל שונות. איננו סבורים כי בית הספר צריך להסתמך על מדידה מסכמת חד פעמית לכל שכבת גיל, שכן מדידה כזו לא תמיד יכולה לייצג באופן שלם ומלא את ההקשר הבית ספרי. לכן, אנחנו ממליצים למנהלי בתי הספר לבנות תמונה שלמה המתבססת על דוחות המיצ"ב החיצוניים, מבחני מיצ"ב פנימיים ונתונים נוספים הקיימים או נאספים בבית הספר (כולל נתונים של הכלים המוזכרים לעיל) בראייה רב-שנתית.

פרופ' קאהן טוען, כי על מנת שהמיצ"ב ישיג את מטרתו יש לאסוף מידע "ביחס להישגים של כל תלמיד, בכל תחום, בכל דרגת כיתה לפחות פעם אחת בשנה". הטענה התיאורטית כי בכל כיתה, המיצ"ב צריך לכלול מבחני הישגים בכל מקצועות ההוראה נכונה לכאורה, אך מעשית, צריך לקחת בחשבון כי להיבחנות מאסיבית יש גם השלכות שליליות ומהותיות על החינוך (וביניהן צמצום תכנית הלימודים בפועל על ידי מיקוד ההוראה בחומר ובנושאים הנבדקים במבחנים, שינון מכני של שאלות מבחן הגורם לרידוד הידע).

זאת ועוד,  ראמ"ה רואה חשיבות רבה בפיתוח תהליכי הערכה פנימיים לצד הערכה חיצונית. בתהליכים של הערכה פנימית גלומים יתרונות רבים:

§       מסייעים בתהליך קבלת החלטות על סמך מידע פנימי (ממצאי הערכה פנימיים) ורלבנטי שאיננו מאיים על בית הספר.

§       מפתחים ראייה רחבה של אמות המידה לאחריות שאינה מונעת על ידי מוטיבציה חיצונית אלא מבוססת על שאיפה לשיפור מתמיד.

§       מסייעים בהתמקצעות של מורים ומנהלים. בדיקת מחברות התלמידים על ידי המורים מזמנת להם למידה על מצבם, על שגיאות וטעויות נפוצות אצלם, כמו גם למידה על השיפורים הנדרשים בהוראה.

§       הערכה פנימית מאפשרת קיומו של דיאלוג מושכל עם הערכה חיצונית. דיאלוג כזה מגביר את התועלת מהערכה ומסייע בהבנה טובה יותר של המציאות הבית ספרית והמערכתית.

וסיום, במחקר במסגרת עבודת הדוקטורט של ד"ר חני שלטון, שנערכה בהנחיית פרופ' בירנבוים (אוניברסיטת תל-אביב, בנושא:"ההיערכות למבחני המיצ"ב והשימוש בתוצאותיהם בבתי ספר הנבדלים ברמת הלמידה הארגונית"), נמצא כי בתי ספר עשו שימושים אפקטיביים במיצ"ב, הן במסגרת ההיערכות למבחנים והן במסגרת השימוש בתוצאותיהם. ההשפעות התייחסו לתכנון הלימודים המערכתי של ביה"ס, להתפתחות המקצועית של המורים שנשענה גם על תוצאות המיצ"ב, ולמסקנות ולהחלטות שהתייחסו גם להיבט של אקלים ותרבות בית הספר.

בכבוד רב,

חדוה דבש

מנהלת גף פניות ומידע לציבור

העתק:  פרופ' מיכל בלר, מנכ"לית ראמ"ה

הערה:

תגובת הראמ"ה מתייחסת בטעות אל מעלה הביקורת כאל כותב המאמר,  בעוד שמדובר באנשים שונים.

הערה נשלחה לראמ"ה. העניין יתוקן בעקבות תגובתה.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , , , , , ,

11 תגובות

  1. נ. :

    מאחר שגם המיצ"ב אינו אלא אח חורג פאניקרי של היסטריה אמריקאית (NCLB), כדאי לקחת בחשבון גם את הלקחים משם. למשל: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3616. פינלנד, כבר אמרנו?

  2. איתי :

    יש לזכור שבמודל הפיני יש עוד דברים חוץ מ"לא נגררים לקדחת המבחנים" ושכר מעולה למורים.

    המודל הפיני הרבה יותר מבוזר ויש למנהלים ולמורים הרבה יותר עצמאות, יש הרבה דגש על למידת חקר.

    זה שונה לחלוטין מהמודל שהיה נהוג בישראל לפני תחילת עידן ההפרטה – משרד חינוך חזק מאוד, תוכניות לימודים אחידות (בכל זרם חינוך), מערך גדול של פיקוח, פדגוגיה מבוססת שינון ותרגול בסיסי.

    זה מסביר מדוע גם המירב ארלוזורוביות יכולות לנפנף בפינלנד בתור אידיאל ולהצדיק את החלשת משרד החינוך (המדינה לא יודעת לנהל) ופגיעה בבטחון תעסוקתי.

    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100901_1187387&log=true

    ארלוזורוב כמובן לוקחת מפינלנד את מה שהיא רוצה, אבל דמגוגי בדיוק כמו לקחת מפינלנד את מה שאנחנו רוצים (להפסיק את קדחת המדידות ולהעלות את שכר המורים)

  3. ד :

    אם למנהל דרכים רבות ומגוונות לדעת את תמונת המצב בבית ספרו, אפשר להשתמש בהן ולוותר על שירותי הראמ"ה.
    אם המיצ"ב הפנימי מועיל למנהל לנהל את בית ספרו, אפשר לוותר על מיצ"ב חיצוני שמבצעת הראמ"ה.
    העובדה שבוחנים ב-4 מקצועות הליבה, הופכת מקצועות אלה לחשובים, ואת המקצועות האחרים -ללא חשובים. זה המסר שמקבלים התלמידים.
    השמועות מדווחות כי ד"ר חני שלטון היא עובדת הראמ"ה, כך שיש בעיה לכאורה באובייקטיביות של מחקרה.

  4. איתי :

    1. לקחת את הדברים שנאמרו לקיצוניות.

    א. חשוב שכל מנהל ישתמש בכלים שלרשותו אבל אי אפשר להניח שכל מנהל הוא מומחה במדידה והערכה, תחום שהוא הרבה יותר מסובך ממדידת טמפ' בפה של התלמיד, גובהו ומשקלו.

    אבל גם אם כולם היו מומחים, אי אפשר להניח שכולם מודדים על פי אותו סטנדרט ואין ביניהם מחמירים או מקלים.

    אילו היה ניתן להניח כך, היו מיד מבטלים את בחינות הבגרות הארציות (חוסכים עשרות מיליוני שקלים בשנה) וכל בי"ס היה בוחן את תלמידיו באופן עצמאי.

    ב. הבחינות החיצוניות אינן רק לצרכיו של המנהל אלא גם כדי בשביל המנהלים של המנהל. אם כל מנהל מבצע רק מבחנים פנימיים (כתובים בידי ראמ"ה או מתוצרת עצמית) יש בעיה לרמה הממונה להבין לאשורו את המצב בכל בית ספר. בלי סטנדרט חיצוני קל יותר למנהל לייצר מצג שווא של הישגים והתקדמות.

    2. הטיעון על 4 התחומים הוא טיעון שיש בו גם אמת וגם דמגוגיה.

    נכון שזה משדר סדרי עדיפויות למורים ולתלמידים אבל ממילא לכל המשתתפים בדיון ברור שחייבים סדרי עדיפויות ואי אפשר לבחון על הכל (אחרת לא יישאר זמן ללמוד).

    יש משהו לא הוגן בלטעון מצד אחד שיש יותר מדי מדידות, ובו זמנית לטעון שהמיקוד בארבעה תחומים גורם להזנחת כל מה שלא נבחן. כל אחד מהטיעונים האלה לגיטימי, ביחד הם לא מתחברים.

    אם מקובל על כל הצדדים שכדי למזער את הנזק של העיסוק בבחינות יש ליצור סדרי עדיפויות אז צריך לדון על מה כן ומה לא.

    תהליך דומה קיים לגבי בגרויות – העובדה שבגרות במתמטיקה היא חובה לכולם ובגרות בגיאוגרפיה בכלכלה או בערבית אינן חובה לכולם בפירוש משדרת מסר לתלמידים וזה בסדר לגמרי.

    כבר שנים מוסכם גם שבגרות מינימום במתמטיקה ובאנגלית היא 3 יחידות ובאזרחות יחידה אחת – גם זה סימון מלמעלה של סדרי עדיפויות (אילו היה תלוי בי אזרחות היתה מקבלת יותר).

    אותו התהליך שהביא להתייצבות עם הבגרויות (מדידה סטנדרטית ברמת תלמיד) צריך להתבצע גם בהקשר למיצב (מדידה סטנדרטית ברמת בי"ס).

    אם מרגישים שהרביעיה הנוכחית בעייתית צריך לחשוב על תחום חמישי (מדעי הרוח??), אבל לא יותר מכך. הרי זה לא הגיוני שיעשו מיצב על כל אחד מהמקצועות שנלמדים בבתי ספר.

    3. בתור מי שמלמד באקדמיה ובמכינה קד"א בוגרי תיכונים, החל מחסרי בגרות ועד בעלי פסיכומטרי 700+ אני שמח מאוד שיש נטייה "שמרנית-מיושנת" לחזרה אל הליבה.

    "חזרה" כי בשנים האחרונות יש אינפלציה של מקצועות בגרות איזוטריים* (המון סוגים של שאלוני בגרות = עלות עצומה למדינה והסתברות גדולה לפשלות) ואינפלציה של יחידות בגרות (בין השאר באמצעות עבודות גמר ופרוייקטים).

    זה כמובן מתחבר לתרבות האינדיבידואליסטית שמתבטאת גם בריבוי "בתיה"ס היחודיים" (שרובם בכלל בחינוך הממלכתי ולא הפרטי) ובמגמות של פתיחת אזורי הרשמה.

    אז יופי, כולם מגשימים את עצמם ובוחרים בין מלא אפשרויות, ובסוף הם מגיעים אל שערי האוניברסיטה עם בגרות באדריכלות או בשיווק או אנא עארף, אבל עם יכולות נמוכות מאוד בקריאה וכתיבה, במתמטיקה, באנגלית ובחשיבה מדעית. כמתרגל נדהמתי לקרוא תרגילים של סטודנטים לרפואה ילידי הארץ שלא יודעים לכתוב תשובה נורמלית בת כמה משפטים בעברית.

    לכן טוב מאוד שמשרד החינוך אומר שיש מקצועות שחשוב שכ-ו-ל-ם ישקיעו בהם.

    בסופו של דבר זה גם משרת את התלמיד, הרי הפסיכומטרי משפיע על סיכויי קבלה והוא מודד דברים דומים. תלמיד שיעשה 10 יח"ל בשיווק או בתקשורת אבל לא ילמד מספיק אנגלית מתמטיקה ועברית יתקשה להתקבל לאוניברסיטה, ואם יתקבל (אחרי שהוציא כסף רב על מכונים פרטיים) הוא יתקשה לעמוד שם בתחרות מול תלמידים שביססו לעצמם תשתית טובה בתחומים אלה במהלך התיכון.

    * לדוגמה, מקצוע בגרות ששמו שיווק וקידום מכירות ובתוכו שאלון בגרות שנקרא "התנהגות צרכנים". http://meyda.education.gov.il/sheeloney_bagrut/get_netunim.asp

  5. ד :

    בין מקצועות ליבה לבין מקצועות איזוטריים יש מקצועות חשובים שנזנחים: הסטוריה, ספרות,תנ"ך, כימיה, פיזיקה, ביולוגיה. ללמוד עברית במקום ספרות ולהתייחס לעברית כלימודי ליבה, זה ללמוד טכסט פשוט במקום טכסט מורכב. מוריד את הרמה לסטנדרט.
    חבל שיש מי שנחלצים לעזרת הראמ"ה המטשטשת בתגובתה את הביקורת על הראמ"ה: הראמ"ה במתכונתו הנוכחית אינו ממלא את יעדו המוצהר לשמש בסיס לקבלת החלטות וכלי מרכזי לתכנון והקצאת משאבים ברמת בית הספר.

  6. שושי פולטין :

    לאיתי,
    תיקון קטן אחד – כיום עברו באזרחות ל 2 יח"ל בגרות.
    ותוספת אחת – "יש 165 מקצועות לבגרות, ו-650 בחינות בגרות" ראה דבריו של ד"ר צבי צמרת כאן:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1206984.html

  7. ערן אסקרי :

    מדוע הרשות למדידה והערכה מתייחסת ומפתחת רק מדידה באמצעות מבחנים (פנימיים או חיצוניים) ואינה מציעה כלים ודרכים למדידה על ידי "הערכה חלופית"? אמנם דובר במאמר על הערכה פנימית בבתיה"ס ועל חשיבותה אבל לא הוזכרו דרכים כלשהן או דוגמאות להערכה כזאת.
    בוא נודה על האמת, בפועל, בשטח, המצב הוא כזה שבו המבחנים הופכים למטרה ולא לאמצעי (בדיוק כמו שקורה בבחינות הבגרות כבר שנים) ומתפספסים תהליכי למידה ותהליכים חינוכיים רבים. מתפתחת תרבות של לוותר על החלשים ולעזור לחזקים בימים של מייצב.

  8. איתי :

    ד,

    1. אמרתי שיש בהחלט הגיון להוסיף תחום חמישי למדעי הרוח: הסטוריה תנך וספרות. להוסיף 3 בחינות נראה לי מוגזם.

    כאמור, זה לא צריך לבוא במקום נושא העברית (המקביל למקצועות לשון וחיבור) אלא בנוסף, ולכן הטענה ל"הורדת הרמה" אינה רלוונטית.

    אם הייתי צריך לקבוע סדרי עדיפויות אז כן, מדידת ידיעת עברית קודמת למדעי הרוח, כי בלי עברית ברמה גבוהה התלמיד (היהודי והערבי) ממילא לא יכול להגיע לשום מקום במדעי הרוח (וגם במדעי החברה והטבע זה מפריע).

    2. אחד מארבעת תחומי הליבה (מדעים) כולל בתוכו את המקצועות פיסיקה כימיה וביולוגיה. את מוזמנת להתבונן בשאלות המיצ"ב (וגם בשאלות של PISA מדעים).

    שוב, נראה לי עדיף שתהיה בחינה אחת על פני שלוש, בוודאי אם יש טענות לכך שהבחינות המרובות וההכנות אליהן משתלטות על לוח הזמנים של בית הספר.

    דרך אגב, לדעתי יש לאסור לחלוטין הקצאת שעות לימוד להכנת התלמידים למיצב ומשרד החינוך חייב לאכוף איסור זה בהקפדה.

    4. מצער אותי לקרוא את המשפט "חבל שיש מי שנחלצים לעזרת הראמ"ה…".

    המשמעות שלו היא שבדיון הציבורי בין דעת קאהן לדעת ראמ"ה כל תגובה המקבלת ולו באופן חלקי את עמדת ראמ"ה היא תגובה שלדעתך היה ראוי שלא תיכתב.

  9. ד :

    "מדידת ידיעת עברית קודמת למדעי הרוח". אני חולקת על משפט זה. מדידת ידיעת משתקפת במדעי הרוח. העברית הנלמדת באמצעות תנ"ך או ספרות היא ברמה גבוהה. תלמיד צריך להגיע לרמה זו, ולא ללמוד רק עברית פשוטה שהוא מדבר אותה. וזה מה שנעשה בשיעורי הבעה/ חיבור בבית ספר. תלמיד ילמד עברית ראויה וברמה גבוהה, אם ילמד תנ"ך, ספרות, ויורגל בקריאת טכסטים עיוניים.
    עניין נוסף. היסטוריה, ספרות, תנ"ך הן דיסציפלינות שונות. כולן במסגרת מדעי הרוח. איך אפשר לבטל את לימודם? זוהי התשתית התרבותית שלנו. אין מקום לבטל את המבחנים במקצועות אלה.

  10. איתי :

    את מתווכחת עם איש קש לא עם הדעות שלי.

    1. בשיעורי חיבור לא כותבים "דנה קמה" ועברית פשוטה אלא מכשירים את התלמיד לכתיבת טיעונים ברמה גבוהה של עברית, וזו הכנה מצוינת ללימודים אקדמיים במדעי הרוח.

    2. בשיעורי לשון נבנית תשתית ידע החסרה למי שמכיר את השפה רק מהקשבה לסביבתו (או מצפיה בטמבלויזיה), ובלעדיה קשה עד בלתי אפשרי להבין תנ"ך וספרות.

    3. צודקת, קריאה של טקסטים ברמה גבוהה (הסטוריה, ספרות, תנך) היא אולי הכלי החזק ביותר ללימוד שפה ברמה גבוהה. לכן גם חשוב כל כך שילדים ונוער יקראו בשעות הפנאי.

    סביר להניח שתלמידים בבי"ס עם לימודי מדה"ר ברמה גבוהה יצטיינו במיצ"ב בדיוק כמו שהם יצטיינו בפסיכומטרי אחרי הצבא.

    על כן בוודאי שאני לא ממליץ להוסיף שעות לימוד ללשון וחיבור ולקצץ בשעות הלימוד של הסטוריה, ספרות, תנך. הרי התלמידים ימותו משעמום…

    אבל זה לא אומר שבמדידה של מצב בית הספר או התלמיד צריך לתת עדיפות למדידת יכולות בניתוח יצירות ספרותיות על יכולות בהבנת הנקרא.

    4. אכן תנך ספרות והסטוריה הן דיסציפלינות נפרדות, כנל לגבי ביולוגיה-כימיה-פיסיקה. אף אחד לא טוען אחרת.

    למה אין ב-OECD פיזה-כימיה, פיזה-פיסיקה, פיזה-ביולוגיה? כי זה לא מעשי. יש פיזה מדעים ובפנים שאלות מ-3 התחומים האלה. אותו דבר להבנתי נעשה במיצב (את פיזה אני מכיר יותר).

    5. איפה בדיוק טענתי שצריך לבטל את לימודי מדעי הרוח או את הבחינות במקצועות האלה? אמרתי שאם יש מקום ל-5 נושאי ליבה, החמישי לדעתי צריך להיות מדה"ר (השישי – אזרחות).

    אם יש מקום רק ל-4 אני הייתי משאיר את העברית, מתוך הנחה שזו תשתית הכרחית למדה"ר.

    6. בנוסף צריך לזכור שהכוונה בנושאי ליבה היא הגדרת תחומים שבהם תהיה אחידות יחסית בבתי"ס של זרמים שונים (ערבי, ממלכתי, ממ"ד, חרדי) ומסוגים שונים (עיוני, טכנולוגי, חקלאי…).

    בתחומים של מדעי הרוח ואמנויות ההבדל בין בתי"ס גדול מאוד, ובצדק, ולכן זה נהיה לא ריאלי לבנות מבחן אחד שיהיה רלוונטי לכולם, בשונה למשל מבחינה באנגלית.

  11. ד"ר חני שלטון :

    תגובה ל-3

    ד. שלום,
    אכן בשלוש השנים האחרונות, אני עובדת ראמ"ה (2007 – 2011).
    אולם המחקר החל ב-2004 והנתונים נאספו ונותחו במהלך 2005 – 2006.
    מאמרים בנושא הדוקטורט פורסמו עוד טרם התחלתי את עבודתי בראמ"ה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.