חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מבחני המיצ"ב – האם הם ממלאים את תפקידם?

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 10.02.11 5:05

מבחני המיצ"ב הם פרוייקט ההערכה המרכזי של משרד החינוך ומתבצעים במסגרת הרשות הארצית למדידה והערכה ,שהוקמה במידה רבה לצורך זה. פרופ' סורל קאהן, מומחה למדידה והערכה בחינוך בדק את ההתאמה בין תפקיד המיצ"ב לבין הביצוע בפועל, ומצא שאין התאמה ביניהם

מאת: דליה בלומנפלד

תגובת הראמ"ה לביקורת של פרופ' קאהן על מבחני המיצ"ב

להלן, התגובה של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך לביקורת של פרופ' סורל קאהן בנושא מבחני המיצ"ב

לקריאה נוספת

משרד החינוך מנהיג מזה  כ-9  שנים מבחני הישגים במסגרת המיצ"ב, (מדדי יעילות וצמיחה בית ספריים) בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים. תוצאות המבחנים אמורות לשמש כלי עבודה למנהלי בתי  הספר וצוותיהם בתכנון העבודה ,קביעת יעדים והקצאת  משאבים.

פרופ' סורל קאהן, מן החוג לחינוך באוניברסיטה העברית, בדק את המיצ"ב על הקשריו השונים. אחד ההקשרים הוא מידת ההתאמה של מבנה  המיצ"ב בפועל למטרה. השאלה שהעלה בעניין היא:

האם המיצ"ב, כפי שהוא בנוי כיום, יכול למלא את התפקיד שיועד לו על ידי הרשות למדידה והערכה בחינוך במשרד החינוך?

התשובה שהוא מגיע אליה היא שלילית. מבחני המיצ"ב אינם יכולים לשמש כלי עבודה מרכזי לתכנון והקצאת משאבים  ברמה הבית ספרית .

פרופ' קאהן מפרט את דבריו. הרשות למדידה והערכה מתארת את תפקיד המיצ"ב כ"מערכת מדדים בית-ספריים המשמשת עבור מנהל בית-הספר וצוותו כלי עבודה מרכזי לתכנון משאבים ולניצולם."  (לעיון נוסף על המיצ"ב באתר הראמ"ה ראו פה)

על פי תיאור תפקיד זה, על המיצ"ב לסייע למנהלי בתי הספר לקבל החלטות פדגוגיות ותקציביות, לתכנן את העבודה, לחלק משאבים בין הכיתות, בין דרגות הכיתה ,בין המקצועות ובין תלמידים בתוך כיתות.

בתיאור תפקיד זה חבויות שלוש הנחות, לדברי פרופ' קאהן:

  • לרשות המנהלים יש אמצעים: כוח אדם (משרות של מורים) ותקציב מסוים.
  • המנהל  וצוות המורים, כולו או חלקו, יושבים ומחליטים, לפחות פעם אחת  בכל שנה, על חלוקת המשאבים האלה
  • תהליך קבלת  החלטות זה מתבסס (או צריך להתבסס) במידה רבה  על  מידע ביחס להישגי התלמידים.

מבחני ההישגים במיצ"ב נועדו, לפיכך  לסייע, למנהלי בתי הספר   לבצע את  הליך קבלת החלטות באופן  מושכל על פי נתונים אוביקטיביים ביחס להישגים הלימודיים של תלמידי בית הספר. הם יוכלו להחליט, למשל, להשקיע  יותר בכיתות ובתלמידים שמתקשים יותר; להשקיע  יותר במקצועות שבהם הקושי יותר גדול ;לרכז מאמצים בדרגות כיתה מסוימות.

השגתה של מטרה זו מחייבת קיום מידע ביחס להישגים של כל תלמיד, בכל תחום, בכל דרגת כיתה, לפחות פעם אחת בשנה וקיום אפשרות השוואת הישגים בין מקצועות ובין דרגות כיתה בתוך כל מקצוע.כלומר , היא מחייבת  שאפשר יהיה לקבוע שרמת ההישגים במקצוע מסוים היא יותר או פחות מאשר במקצוע אחר באותה דרגת כיתה או בדרגת כיתה אחרת ולאתר, על ידי כך, מקצועות בעייתיים מעבר לדרגות כיתה ( למשל מתמטיקה) ותלמידים ,כיתות או דרגות כיתה בעייתיים מעבר למקצועות.  קיום תנאים אלה הכרחי   כדי שתהליך קבלת החלטות בית ספרי יוכל  להיות  מבוסס הישגים.

כדי שהמיצ"ב יספק  את הנתונים הרלבנטיים לתהליך קבלת החלטות זה נדרשים מספר תנאים:

תנאי ראשון:

בכל בית ספר, המיצ"ב צריך לכלול את כל דרגות הכיתה ובכל דרגת כיתה את כל כיתות האם.

בכל כיתת אם, המיצ"ב צריך לכלול את כל התלמידים הלומדים בה.

בכל כיתה, המיצ"ב צריך לכלול מבחני הישגים בכל מקצועות ההוראה.

לפיכך,  המיצ"ב צריך לכלול, לפחות מדי שנה:

  • בנייה והעברה של כ- 5-10 מבחני הישגים לכל דרגת כיתה,בחינוך היסודי וחט"ב (סה"כ כ-60-70 מבחנים)
  • העברת כל מבחן לכ- 100,000 תלמידים בכ- 2000 בתי ספר יסודיים  או כ- 700 חטיבות ביניים,
  • בדיקתם וציינונם.

תנאי שני: שהתוצאות של המבחנים  האלה יימסרו לבית הספר סמוך לקיום המבחן.

תנאי שלישי: שהתוצאות של המבחנים בצירופים שונים של דרגת כיתה ומקצוע יהיו בנות השוואה. זאת כדי ליצור בסיס משותף להערכת התוצאות.

כל זה לא ריאלי. אין שום סיכוי שמערכת מבחנים חיצונית תופעל בכל בתי הספר בכל שנה, בכל המקצועות, בכל דרגות הכיתה וביחס לכל התלמידים. השגת מטרות המיצ"ב, אם הראמ"ה תבצע את תפקידה בשלמותו, כרוכה במאמץ לוגיסטי אדיר ובתקציב דמיוני. ואמנם זה לא נעשה. מסיבות מובנות. נעשה משהו בין 2% ל-5% מזה.

באופן ספציפי מה שנעשה הוא ש בבית הספר יסודי  וב חטיבת ביניים:

א. נבחנת דרגת כיתה אחת, ותמיד אותה דרגת כיתה: ה' בבית ספר יסודי, ו – ח' בחטיבת הביניים.כלומר, לעולמי עד, המידע שיסופק על ידי המיצ"ב במתכונתו הנוכחית, יתייחס אך ורק לגבי  דרגות כיתה אלה, ולא נדע דבר על רמת ההישגים בדרגות הכיתה האחרות.

ב. גם באותה דרגת כיתה, המיצ"ב כולל בחינות ב-4 מקצועות בלבד (שנותן מידע רק על כ- 70% משעות ההוראה). ברור כבר בשלב זה שהמיצ"ב אינו יכול לספק את המידע הרלבנטי לקבלת החלטות בית ספריות והקצאת משאבים בין דרגות כיתה ובין תלמידים.

ג. בנוסף,  הבחינות בכל בית ספר באותה דרגת כיתה שנבחנת מועברות רק אחת ל-4 שנים. בכל שנה בוחנים רבע מבתי-הספר. בשלוש השנים בהן בית הספר לא נבחן, יש מבחני מיצ"ב פנימיים באותה דרגת כיתה של המיצב החיצוני. אך הם אינם רלבנטיים כי גם  הראמ"ה לא מוכנה להתחשב בהם. היא לא סומכת עליהם. אחרת לא היה צורך במבחן חיצוני.

ד. אם זה לא מספיק, תוצאות המיצ"ב מגיעות לבית הספר בשנת הלימודים לאחר מכן, כשהתלמידים שנבחנו כבר עומדים לעזוב את בית הספר ובדרגת הכיתה הרלוונטית לומדים תלמידים אחרים.

.לסיכום,  במתכונת הנוכחית של המיצ"ב , המידע המתקבל מהמיצ"ב ביחס להישגים הלימודיים של בתי ספר, דרגות כיתה, כיתות ותלמידים הוא חלקי ביותר. העדר מידע ביחס להישגים של רב הכיתות ודרגות הכיתה בכל המקצועות והעובדה שהמידע ביחס לדרגת הכיתה היחידה שנבחנת בכל בית ספר קיים רק אחת לכל ארבע שנים ומתיחס רק לחלק מהמקצועות מונע יצירת תמונה שלמה של הישגי בית הספר בכל שנה  ומכאן גם את אפשרות ההתבססות על תוצאות המיצ"ב לצורך קביעת יעדים והקצאת משאבים. יתרה מזאת,  במצב הנוכחי קיימת סכנה של פירוש מוטעה של תוצאות המיצ"ב ביחס למקצועות השונים, המתיחסות לדרגת כיתה אחת ויחידה, כמשקפות את המצב בכל בית הספר וכתוצאה מכך קבלת החלטות שגויה.

במתכונתו הנוכחית, איפא, המיצ"ב אינו יכול למלא את יעודו המוצהר: לשמש בסיס לקבלת החלטות וכלי מרכזי לתכנון והקצאת משאבים ברמת בית הספר .

לקריאה נוספת:

עתירה לבג"ץ לגילוי מבחני המיצ"ב

מאמר: מי צריך את מבחני המיצ"ב

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , , , ,

8 תגובות

  1. שושי פולטין :

    גם בועדת דברת שם 'נולדה' ראמ"ה המומחים חשבו שהמדידה וההערכה המתבטאת במבחני המיצ"ב היא מוגזמת. ראמ"ה קמה למרות הכל.
    מאז היא הולכת ותופחת כאשר ב 2009 תקציבה היה 54 מיליון ₪ !

    הדברים הבאיםמתוך הפוסט "הנחתה במערכת החינוך" ומבטאים את דעתם של אנשי ועדת דברת שהתפטרו:
    http://cafe.themarker.com/post/1810314/

    "בתוך ועדת ההערכה היה רוב לגישה, שדגלה בעריכת מבחני הערכה מדגמיים בחלק קטן מבתי הספר, ולא מבחנים כלל-ארציים כדוגמת מבחני המיצ"ב היום. כמו כן המליצה הוועדה לחזק את ההערכה הפנימית. אך ההמלצות שהופיעו בדו"ח הביניים של ועדת דוברת דיברו בעיקר על מבחנים חיצוניים וכלל-ארציים. חברי ועדת ההערכה גם הופתעו לגלות בדו"ח הביניים המלצה לערוך מבחני יכולת קריאה לכל ילדי כיתות ב' במערכת החינוך – המלצה, שמעולם לא נדונה אצלם. "יכול להיות שחלק מאתנו היה תומך בהמלצה הזאת, אבל היא בכלל לא הובאה לדיון אצלנו, שזה בהחלט מוזר", אומרת שוהמי.

    חלק מההמלצות שפורסמו בדו"ח הביניים סתרו את התפישה המקצועית של רוב חברי ועדת המשנה להערכה. ארבעת החותמים על המכתב דוגלים בשימוש זהיר בכלי ההערכה, ובעבר מתחו ביקורת על שימוש עודף או לא נכון בכלי זה במערכת החינוך. נבו, שבתחילת העבודה בוועדה עוד כיהן כמדען הראשי של משרד החינוך, פרש מהמשרד עקב חילוקי דעות מקצועיים עם המנכ"לית על דרך עריכת מבחני המיצ"ב. נבו טען, בין היתר, שכדי לדעת את רמתם של התלמידים בבתי הספר די לערוך מבחנים במדגם מייצג של מוסדות הלימוד, ואילו עריכת המבחנים בכל מערכת החינוך משמשת למעשה כשוט המכוון נגד בתי הספר והמורים – יותר מכל, אמצעי הפחדה והטלת משמעת.

    נבו גם יצא בזמנו נגד עודף מבחנים בבתי הספר וטען, כי תחומים, מיומנויות וערכים שהתלמידים לא נבחנים עליהם נזנחים ונהפכים למשניים. והנה, בדו"ח הביניים של הוועדה גילה המלצות, שהן בניגוד לדעתו המקצועית. "ההרגשה היתה שאנחנו סתם שם, שלא מתחשבים בדעתנו", אומר נבו. "משלב מסוים לא ראינו עוד טעם להמשיך בעבודה".

    שוהמי, שבספרה "The Power of Tests" בדקה את ההשפעות השליליות של מבחנים על תהליך הלמידה ומפרטת את הסכנות שבשימוש יתר במבחנים כאמצעי לשליטה במערכות החינוך, מחזיקה בדעה דומה. "מנקודה מסוימת קיבלתי תחושה, כאילו היו המלצות שהוחלט עליהן מראש, ורק ניצלו את שמנו כאנשי אקדמיה כדי שנחתום עליהן". יצוין, כי אחת מחברות הוועדה שלא חתמה על המכתב, ד"ר גילי שילד, ראש האגף למדידה והערכה במשרד החינוך, תמכה במבחנים חיצוניים"

  2. שושי פולטין :

    נ.ב.
    נתוני תקציב ראמ"ה מתוך אתר החשב הכללי:
    http://www.ag.mof.gov.il/AccountantGeneral/BudgetExecution/BudgetExecutionTopNav/BEHistoryData/
    00202116 – הרשות הארצית למדידה
    54,185 66,495 (הערך הראשון תקציב 1 הערך השני תקציב 2 לאחר שינוי)

  3. עמית-ה :

    אני חושב שהניסיון לקחת נושא אנושי מורכב ולמדוד אותו בכלים חשבונאיים
    לא משתלב עם ההגיון הבסיסי שגורם לאנשים למדוד דברים מלכתחילה.
    אם רוצים רמת חינוך והשכלה גבוהים יותר צריך לעשות דברים שיודעים כמה
    הם מועילים כמו כיתות עד 25 תלמידים, מורים בעלי יכולת גבוהה ושכר כפול מהממוצע מבני בית ספר נעימים ונוחים ועוד.

  4. ד :

    חיזוק לכך שהראמ"ה אינו משמש ליעדו המוצהר כבסיס לקבלת החלטות וככלי לתכנון והקצאת משאבים ברמת בית הספר, אפשר לראות בעתירה לבג"צ המצורפת בקישור בתחתית המאמר. העתירה מבקשת לחשוף תוצאות של מבחנים ארציים ו"מבחני המיצ"ב". הראמ"ה לא העבירה את תוצאות המבחנים לבתי הספר לפחות עד השנה שבה הוגשה העתירה. ניתן להבין מכך, שבתי הספר לא יכלו להשתמש בתוצאות לא כבסיס לקבלת החלטות ולא ככלי לתכנון והקצאת משאבים.

  5. ד :

    נראה שהיעד האמיתי הוא לממש את עקרון האחריותיות על המורים.

  6. חן - מיבשים את החולים :

    האם אפשר להסביר להדיוטות כמוני על מה מדובר?

    מי מודד? מה מודדים?
    כל התלמידים וכל הכיתות בכל שנה?
    חלק מהתלמידים וכל הכיתות כל שנה?
    כל התלמידים וחלק מהכיתות כל שנה?
    חלק מהתלמידים וחלק מהכיתות כל שנה?

    כל הכיתות = מא' ועד יא'

  7. דליה :

    מבחני המיצ"ב נועדו לשמש בסיס לקבלת החלטות וכלי מרכזי לתכנון והקצאת משאבים ברמת בית הספר. לצורך זה, נטען במאמר, צריך לבחון את כולם בכל הכיתות ובכל המקצועות. מאחר שזה בלתי אפשרי, עדיף לוותר על השיטה. בצורה החלקית שהיא מתנהלת היום, יש סכנה של פירוש מוטעה של תוצאות המיצ"ב.

  8. ערן אסקרי :

    מדוע הרשות למדידה והערכה מתייחסת ומפתחת רק מדידה באמצעות מבחנים (פנימיים או חיצוניים) ואינה מציעה כלים ודרכים למדידה על ידי "הערכה חלופית"? לא ראיתי שום אזכור לדרכים כלשהן או דוגמאות להערכה כזאת של הראמ"ה.
    בוא נודה על האמת, בפועל, בשטח, המצב הוא כזה שבו המבחנים הופכים למטרה ולא לאמצעי (בדיוק כמו שקורה בבחינות הבגרות כבר שנים) ומתפספסים תהליכי למידה ותהליכים חינוכיים רבים, גם אם זאת לא הייתה הכוונה המקורית של ראמ"ה. מתפתחת תרבות של לוותר על החלשים ולעזור לחזקים בימים שבהם נערכים מבחני מייצב…

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.