חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

התייקרות הדלק – חלק ממדיניות עקבית

נושאים דעות, מועד ב' ב 7.02.11 5:06

המחאה נגד התייקרות הדלק לא תהיה יעילה אם לא תכוון נגד המדיניות הכוללת של הטבה עם העשירים על חשבון כלל הציבור אותה מנהיג נתניהו

מאת יהונתן קלינגר

התייקרות הבנזין בשבועות האחרונים בעקבות העלאת מס הבלו הביאה את מחירי הבנזין והתחבורה הפרטית לשיא של כל הזמנים, שגררו מחאה ציבורית קשה, שכללה הפגנה ומסע לחסימת התנועה בכבישי ישראל, קבוצות מחאה ברשתות חברתיות ועוד. אלא שכרגיל, וכמו בכל מאבק אחר, קשה מאוד למוחים לראות את המאבק האמיתי ולהתייצב לצידו, אלא הם מעדיפים לנסות להלחם בנושא בצורה נקודתית. שימו לב לנקודות הבאות, ונסו לחברן בצורה עצמאית.

הכנסות המדינה ממיסוי דלקים ב-2010 עמדו על 15 מיליארד ש"ח, כמעט 7.5% מכלל הכנסות המדינה (על פי אגוד לשכות המסחר). העלאת הבלו ב20 אגורות אמורה לשלשל לקופת המדינה כ-1.4 מיליארד ש"ח בשנה. ביטול המיסוי, כפי שבנימין נתניהו מתכנן לבחון, עשויה לבוא מהגדלת המסים העקיפים האחרים, בדמות העלאת או הקפאת המע"מ תוך פגיעה בשכבות החלשות. במקביל, מחירי הלחם עולים, כך שהשכבות החלשות הופכות לחלשות יותר.

מהלך זה מגיע, בצורה מפתיעה, בסמוך להחלטות ממשלת נתניהו בנוגע לתמלוגי הגז שנקבעו לאחר לחצים קלים מחברות הגז כי המיסוי על הגז הטבעי שמופק במדינה יהיה נמוך ואף מהנמוכים בעולם. את אבדן מיליארדי השקלים מהכנסות ממיסוי גז משלם כעת הצרכן בדמות מיסוי עקיף על המס.

נתניהו הוכיח שוב שקל לו להתקפל בפני בעלי הון אך לא בפני הציבור: את האפשרות לוותר על העלאת הבלו ולהגדיל את הכנסות המדינה ממקורות שאינם פוגעים בשכבות החלשות נתניהו השכיח מהציבור. הוא גם הצליח פעמיים, על ידי כך שלא קשר בין המאבקים: המאבק שזוהה עם השמאל להעלאת תמלוגי הגז נדם בעת שהחל המאבק נגד הבלו ובכך נמנע מהנאבקים נגד מחירי הדלק הפתרון האפקטיבי לשאלה "מהיכן יגיע הכסף?". כעת, האקטיביסטים יצאו לרחובות, יזעקו, ולא יצליחו לפתור את הבעיה.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , ,

10 תגובות

  1. יהונתן קלינגר | בלי לומר מילה: העדר הקשר בין בלו לתמלוגי הגז. ‏ :: Intellect or Insanity‏ :

    […] [פורסם במקור בעבודה שחורה] […]

  2. ל רפי :

    עוגה, עוגה, עוגה, במעגל נחוגה...

    דיונים פסאודו-סוציאליסטיים בנוסח מאמרו של קלינגר, אינם עתידים להוביל אותנו לשום מקום משום שהם חסרי תכלית. ברור שהממשלה חותרת להגדיל את מקורותיה, ואלה באים מהציבור; כך היה וכך גם יהיה. ברור שקל יותר להטיל מיסים על שכבות חלשות, על מי שאין להם גב פוליטי או ארגון יציג ואין לו רואה חשבון ממולח שיודע לחלץ אותו ממהמורות מערכות הגביה השלטוניות. בכדי לדעת את אלה, אין צורך בעוד ועוד מאמרים חדשות לבקרים.
    ככל שיתפתח המשק הישראלי, תחזור על עצמה התופעה שמדי פעם מגזר כלכלי אחר הוא "החמאה שעל הלחם" בכלכלה הישראלית, ומכאן שהוא תופח מהר יותר והרבה יותר ממגזרים אחרים. או אז דומה שניתן "לחלוב" אותו יותר וכך לשפר את מצב ההמונים – זו טעות אופטית ושגיאה לוגית. תקצר היריעה מלהביא כאן את מערכת השיקולים כולה, אבל דבר אחד כן ראוי להאמר: כלב שרץ אחרי זנבו, נע במעגלים ואינו מתקדם לשום מקום.
    במערכות גדולות אין טעם לעסוק בזוטות ולנסות לפתור בעיות מערכתיות ע"י טיפול פרטני בכל אחד ואחד מרכיבי המערכת; זו עבודה סיזיפית שלעולם אינה מסתיימת ועל כן אינה מועילה. אין ולא יהיה במערך הציבורי כוח אדם בהיקף מספיק ובאיכות הדרושה לניהול מסוג זה. ניהול של מערכות גדולות צריך להעשות באמצעות כללי-משחק, אשר גורמים למרכיבים השונים של המערכת לנהל, לרסן, לעודד, להגביל ולאזן אלה את אלה. רק במקרים שבהם נכשל האיזון הטבעי כשלון בור או מסוכן יש מקום להתערבות יזומה זמנית, במטרה להחזיר על כנו את שיווי-המשקל שהופר. (יש המכנים זאת קפיטליזם עם רגישות חברתית…)
    מאחר ולממשלה נטיה מתמדת להגדיל את מקורותיה, ויסות נטיה זו צריך להעשות באמצעות חוקים ובקרות שיגבילו את סמכותה (בחרום הכללים יהיו שונים) לגבית מיסים – ישירה ועקיפה – שלא תעלה על אחוז מוגדר ממחזור הפעילות הכלכלית (תמ"ג) במשק. באותו אופן וכמשלים לכלל הקודם, צריך "חוק תקציב מתוקן" להגביל את ההיקף הכולל של הגביה – ישירה ועקיפה – שמותר לממשלה ולרשויות המקומיות להטיל על הכנסותיו של נישום יחיד. נישומים בעלי הכנסה נמוכה מערך נבחר (נניח: שני-שלישים מהשכר הממוצע במשק), יקבלו השלמת הכנסה (או מס הכנסה שלילי).
    מטרת כללי-משחק אלה, שאינם פשוטים למימוש, היא לקבוע חסמי- גג להיקף המיסוי שיוטל על כל אזרח במדינה בשתי רמות: א. כחלק מכלל הפעילות במשק (בכדי לשמר את כללי השוק החופשי ולמנוע "תרגילי עקיפה" תחת שמות שונים), ב. כחלק מההכנסה הנומינלית של נישום יחיד, בכדי למנוע עיוותים ברמת ההיטלים על הנישום היחיד ע"י "משחק" בין מיסים ישירים לעקיפים ובין מיסים ממשלתיים למקומיים.
    שימוש נכון במנגנון זה, עשוי להוות כלי אפקטיבי לשינויים בחלוקת ההכנסה מתוספות התוצר המקומי בין אזרחי המדינה, במטרה להקטין פערים כלכליים.
    במצב הקיים, בלא מגבלות חוקיות על "השתוללות הממשלה" בנושאי התקציב, המיסים וכלל הנטל הכספי על האזרחים, ניתן להגיע לאבסורדים מובהקים שבהם הנטל הכלכלי העיקרי נופל על השכבות החלשות ביותר, המיסוי על הדלק הוא סחטנות שרירותית משכבת אוכלוסיה מסויימת, וכך גם מיסוי הסיגריות והטבק. מע"מ הוא מס רגרסיבי, חינוך חינם ממוסה באמצעות אגרות ומה שהממשלה אינה רוצה שיזקף פוליטית לחובתה, מועבר כמטלת גביה לרשויות המקומיות, נגבה כאגרות עם שמות מוזרים, דמי-בולים, רשיונות, דמי שרותים אלמנטריים באמצעות מונופולים (חח"י) ועוד.
    אינני יודע אם מישהו עשה פעם את החשבון הכולל של סך כל הגביה "מאונס" שמשלם אזרח למוסדות המדינה (כולל גופים מוניציפליים). בחשבון גס אני מעריך ששכבות הביניים (עשירונים 3 – 8 ) משלמים בין 70% (בעשירונים הנמוכים) ל- 85% (בעשירונים הגבוהים) מהכנסותיהם כמיסים ישירים ועקיפים, אגרות, רשיונות, ביטוחי-חובה, היטלים, מכס ובלו ועוד. ברור שגם כך ההכנסה הפנויה של העשירונים הגבוהים גדולה פי 10בממוצע מזו של העשירונים הנמוכים, ובשני העשירונים העליונים (9 ו-10) עולה ערך זה בטור אקספוננציאלי. אם לוקחים בחשבון שבעשירונים העליונים 8 – 10 גדול במיוחד מספרם של בעלי המקצועות החופשיים, בעלי העסקים והרכוש ובעלי ההון הגדול, שרובם פועלים באמצעות חברות, מקלטי- מס והטבות שונות, ישירות ועקיפות – קל להבין כיצד צומחים פערי ההכנסה במדינה, גם אם לא לכך ממש מכוונים האוצר והממשלה; השיטה הקיימת מייצרת זאת.
    מאחר והמציאות הכלכלית המקומית והגלובלית מחייבת חלק מדפוסי ההתנהלות הקיימים, לא ניתן "ללכת יחף ולהרגיש לבוש". מרחב התמרון שלנו נמצא בארגון הפנימי של מערכת חלוקת ההכנסה הלאומית. ארגון כזה חייב לאלץ את הממשלה לפעול בכללים ומסגרות שישנו את המגמות הנוכחיות, מבלי לפגוע במשק בכללותו ובכושרו להתמודד בזירה הגלובלית.
    לסכום, "הפלגתי" מעט על כנפי הדימיון בנסיון להבהיר ש- more of the same אינו פתרון, משום שהוא משאיר אותנו במגרש הנוכחי, וחוקי המשחק במגרש הזה קבועים וקשיחים. אם רוצים באמת לשנות, צריך לעבור למגרש משחקים שונה, ולעשות זאת בשכל. תחת כללי התנהלות שונים ועם בקרה יעילה, מותר לצפות לשינויי מגמה תוך זמן רלוונטי (עוד "בחיינו…"). קשיי ישום אינם סיבה לא לעשות. קשיי יישום קיימים גם במצב הנוכחי, אולם הפרוספקט שהם מציעים עלוב למדי עפ"י מבחן התוצאה. עדיף להתמודד מול קשיים גדולים יותר, כשפרוספקט ההצלחה במרחב ההתמודדות החדש גבוה בהרבה.

  3. גרי :

    כלי לפתרון הבעיה

    אם אתה עובד שכיר ומרגיש שהמדינה זנחה אותך ואין לך במסדרונות השלטון נציג שידאג לאינטרס שלך,

    בידך ההזדמנות לבצע מהפך .

    מפלגת העבודה אשר מזמן חדלה להיות נציגת העובדים מונחת בצידי הדרך ככלי ריק אין חפץ בו.

    כל מה שנדרש הוא לכבוש אותה מבחוץ ולהפכה למפלגת עובדים אמתית אשר תעסוק קודם כל מעל לכל בנושא אחד – ברווחת העובדים.

    אתה מתבקש לחתום כאן על התחיבות להצטרף ,אם וכאשר תקרא לכך, כאשר כמות החתימות תעבור מסה קריטית, ולהירשם כחבר המפלגה .

    יחד נהפוך את \"העבודה\" למפלגת עובדים אמיתית.

    התהליך כולו יתבצע באופן ספונטני על ידי החותמים בלבד,ללא התערבות

    איש.

    http://www.atzuma.co.il/bastille

  4. עמית-ה :

    מקורות המימון החליפיים לבלו ולמע"מ מונחים לפנינו והם פשוטים מאוד.
    1. ביטול ההקטנה של מס חברות והגדלה מדורגת לכיוון ה- 35% תוך הקשחת מנגנוני הגביה
    וסגירת פרצות שתוכננו ע"י עובדי רשות המיסים לפני שפרשו לשוק יועצי תכנון המס.
    2. הגדלת המס על כל ההימורים בבורסה ובמסחר במטבעות וחוזים עתידיים
    (רצוי להניע מהלך עולמי כזה כדי למנוע את עליית מחירי המזון לצורך ספקולציה).
    3. הגדלת המיסוי על המאון העליון – יש לחתור אל מס שולי 50% מהכנסה של 130 אלף ש"ח לחודש ומעלה.

  5. דלק להסקה :

    הרבה אבו עלי יש בסיפור על הדלק.
    העלאת המחיר לבעלי מכונית פרטית, מול הורדת הנסיעה בתחבורה הציבורית (לא הורדת ההעלאה 🙂 ) יחד עם השקעה בשיפור התחבורה הציבורית – יש בה הגיון – כלכלי, חברתי, סביבתי.

    אבל מיסוי מסיבי ודורסני של דלק להסקה – על זה אף אחד לא מדבר.
    הסקה היא מוצר קשיח בשני מובנים,
    – אין לה תחליף כי לחמם חייבים.
    – המעבר מסוג חימום אחד לשני אינו גמיש כמו המעבר מנסיעה ברכב הפרטי לנסיעה ברכבת.

    הנפגעים העיקריים מהמיסוי הכבד על דלק להסקה הם קשישים, חולים, נכים, תינוקות.
    בעיקר באיזור ירושלים ובגליל – שם יש ריכוז של אוכלוסיה עניה.

    בשעתו כשפואד עוד היה שר התשתיות התברר לי שבאירופה מפרידים בין מס על דלק להסקה לבין מס על דלק לתעשיה וכו' (שם יש החזרים והכרה כהוצאות והדברים ידועים).
    החלה התכתבות מענינת בנידון, שלא ממש עניינה את מערכת עבודה שחורה וזה המצב גם נכון לעכשיו.

    חן – מיבשים את הקפואים.

  6. דלק להסקה :

    אם זה לא ברור – את העלאת המס על דלק להסקה לא ביטלו נכון לרגע זה. 23 אג' לליטר טבין ותקילין

  7. עמית-ה :

    שכחת גם להוסיף שמה שהם מכנים דלק להסקה זה מין תזקיק של שמנים משומשים שנמכר במחיר מפולפל ובקושי נדלק.
    ג"נ בתנור שלנו הוא בכלל לא.

  8. דלק להסקה - לפיכך :

    דווקא לא שכחתי. התזקיק הזה אמור להיות תחליף לסולר (אולי גם לנפט?).

    בדיוק כמו ש
    "מטרת העלאת המס על הסולר (תחבורה והסקה כאחד) לא היתה לפיכך – למטרה פיסקאלית – של הגדלת גביית המס אלא מטרתה מלחמה בעבריינות בתחום מהילת הדלקים".

    ד. מ.
    מדינת ישראל
    משרד התשתיות 24.5.2007
    במכתב תשובה על פנייה של לפואד.

    ומה פירוש המילה "לפיכך"?

    חן – חצי קפואה חצי מופשרת.

  9. עמית - ה :

    הלפיכך בא להחליף את הסצנה האלמותית של וודי אלן מ"קח את הכסף וברח"
    כשהוא מבין כיצד להתמודד עם אלימות ע"י דריכה על המשקפיים של עצמו.
    וכך מדינת ישראל מתמודדת עם מהילת דלקים בלתי חוקית ע"י הכשרת המהילה.
    אני חושב שהקטע הנכון נמצא כאן-http://www.youtube.com/watch?v=dhP2o6MgGrY&feature=related

  10. מלחמה בעבריינות :

    סליחה אם מישהו במערכת עבודה שחורה נפגע שלא בצדק מהערתי שתיארה באופן כוללני את השתלשלות העניינים.

    חן – מיבשים את החולים, הקפואים WHAT EVER

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.