חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

"עוז לתמורה" – לא שבתנו כדי להישאר ב"עולם הישן"

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 6.02.11 5:03

במתווה הרפורמה של ארגון המורים רב הנסתר על הגלוי וההתלהבות  ממנו מוקדמת מדי. גם ההבטחה כי  מורים שלא ירצו בכך לא יחויבו להצטרף לרפורמה – אין בה כדי להרגיע.

מאת שושי פולטין

פרסום החתימה על מתווה "עוז לתמורה" עורר מסביבו חגיגה תקשורתית גדולה של החותמים ופרסום חוצות נרחב, אך גם חששות ותהיות ראשוניות ולגיטימיות, בעיקר לנוכח אי פרסום פרטי המתווה במלואם.

בפוסט קודם עלו  הרהורים ספקות ותהיות אשר נבעו מכך שתוספת השכר היא תמורת תוספת עבודה וכן בשל הדברים הבסיסיים הנחוצים כדי לקיים את ההסכם המתהווה:  ההכרח בשינוי תשתיות, הקושי לבצע את השעות הפרטניות , שאלות באשר למרכיבי השכר עליהם תחול התוספת  ובעיקר חששות הנובעים מחוסר אמון עמוק המתבסס על הבטחות שלא מומשו ב "אופק חדש"

שאלות  נוספות היו אמורות להגיע לפורום באתר ארגון המורים אולם הפורום נסגר ערב החתימה על המתווה ומאז נעלם. ביקורת כמו זו של 'מורה מודאג' אשר טוען כי "רן ארז מוליך את המורים שולל" נותבה על כן לאתר "עבודה שחורה", אחרים מצאו  להם נתיב נוסף בדמותו של  אתר "התעוררות" שהוקם על ידי  ענת שניידר כנגד "אופק חדש" אך מנוצל עכשיו להעלות שאלות גם בנושא 'עוז לתמורה'.

הודעתו האחרונה של רן ארז כי "מאות בתי ספר ביקשו להיות בין 50 בתי הספר המדגימים (שיקבלו את כל הרפורמה בבת אחת)" גרמה על כן להרים גבה –  כיצד יכולים בתי הספר להתחייב על הצטרפות כאשר רב הנסתר על הגלוי? איך יכולים להתחייב על הסכם אשר טרם נחתם? אותי לימדו ש"לא קונים חתול בשק" . נדמה שמישהו כאן רץ מהר מידי.

לראשי הערים ולמנהלים יש אינטרס להוביל את המהלך. ישנם במתווה כמה גורמים מפתים – מורה זמין במשך 40 שעות בשבוע ותוספת תקציבית, שלא לדבר על כך שלמרות הכותרת המובאת בגיליון האחרון של 'קו לחינוך',הרי על פי הפרמטרים שהציג יו"ר ארגון המורים "מנהל בי"ס שש-שנתי גדול בפריפריה יכול להגיע לתוספת שכר מקסימאלית עד לשכר של משרה שלמה". אין ספק שלמנהל כזה יש אינטרס מובהק.

השאלה היא האם ההסכם המתגבש מתאים לכולם?

כבר עכשיו מתבררים נושאים אחדים כבעייתיים –  כך מתברר כי הגמולים השונים (חינוך, בגרות) יבוצעו בצורת שעות שהייה בביה"ס בנוסף לשעות השהייה שבהסכם (מאתר 'התעוררות'), כך שבמקרים רבים תהייה תוספת השהייה של 100%, לעיתים אף מעבר לזה. האם המורים אשר קפצו מהר לעגלה מודעים לכך?

ומה יעלה בגורלם של מורים אשר עובדים כיום מעל 100% משרה, האם יינזקו? מה עם ההפרשות לקופת הגמל דפנה המיועדת למורים המלמדים מעל משרה? לחילופין מה יקרה למורים אשר בבית הספר אין  די שעות להשלמת משרה, ועובדים על כן בשני מקומות?

והאמהות? האם התוספת תצדיק את העלויות הגבוהות שתתווספנה עבור תשלום למטפלות פעוטונים וכו'?

גם גורלן של ההשתלמויות המעשירות מוטל בספק – מי ירצה לצאת מהבית לאחר ששב בשעה 5 אחר הצהרים לאחר יום עבודה מתיש.  האם כל ההשתלמויות יהיו מעתה בביה"ס? האין בכך ירידה ברמה?

אחד הדברים המטרידים אותי הוא דווקא  הפרסום כי לא תהיה כפייה של 'עוז לתמורה' . באחת התגובות באתר "עבודה שחורה" כתב על כך איתי "גם אם מאמינים לכך שכל מורה יוכל עד הפנסיה להישאר "בעולם הישן" אם יחפוץ בכך (וזה די מוטל בספק), הרי מדובר באוכלוסיית מורים שתיוותר בפועל יתומה. מרגע שייחתם הסכם, יהיו בעיני משרד החינוך וארגון המורים שני סוגי מורים – "החרוצים והנכונים לרפורמה" (40 שעות בשבוע) ו"העצלנים-שמרנים" (24 שעות). לאחרונים אף אחד לא ידאג, כי האינטרס של ארגון המורים יהיה להגדיל את אחוז המצטרפים ל-100%. אם היום שכרם גרוע ביחס ל-OECD ולרמות השכר בישראל, אז בעוד 5 שנים מצבם רק יילך ויחמיר."

על תגובתו של איתי הוספתי –  "הטיעון החוזר ונשנה אותו אני שומעת "את יכולה לא להצטרף" מרגיז – כי הרי מה הואילו חכמים בתקנתם? בשביל מה שבתנו? לא בשביל להישאר ב"עולם הישן" אלא כדי לשנות את המצב כולל להעלות את השכר. בוודאי לא כדי להעלות את השכר תמורת עבודה ובוודאי לא כדי להישאר ב"עולם הישן" ולהיות שמחה בחלקי כי ניצלתי מהרפורמה ולהיות 'מורה סוג ב' בחדר המורים".

ההסכם שייחתם חייב להיות טוב לכולם, לא להשאיר חלק מהמורים מחוץ להסכם ולראות בכך פתרון ראוי, ובכל מקרה אני לא רואה כרגע סיבה לרוץ ולרתום את הסוסים לפני העגלה בהכרזה כי אנחנו מצטרפים להסכם שעדיין לא נחתם ובוודאי לא כזה שאנחנו לא יודעים את כל פרטיו.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , ,

47 תגובות

  1. דניאלה :

    טרם סוכמו כל פרטי הרפורמה ולכן לא הכל פורסם

    למרות זאת, ממה שכבר כן פורסם, כן ברור שמדובר בתכנית שבסך הכל טובה לכולם – למורים, לתלמידים, להורים ולמערכת כולה. על כן יש היענות נרחבת יחסית של בתי ספר שמעוניינים להחיל בהם את הרפורמה. מלבד זאת, ובטח לאור לקחי יישום אופק חדש, חלק מההסכם מחייב את משרד החינוך להשקיע בתשתיות בתי הספר על מנת לאפשר מיצוי מקסימלי של שעות השהייה והשעות הפרטניות.

    לשאלת המורות האמהות – מה חלקן של האמהות לפעוטות במגזר המורות האמהות ובמגזר המורים הכללי? האם בשמן יש לטרפד רפורמה שלמה בעלת ערך חינוכי, כלכלי וחברתי? אני בטוחה שגם על שאר השאלות חשבו כל הצדדים. ברור שכמו בכל שינוי תצמיד יהיו הבלתי מרוצים, אבל ככלל אני חושבת שהרפורמה הזאת היא לא רק שאינה הרע במיעוטו, אלא תכנית טובה בכל קנה מידה.

  2. שושי פולטין :

    לדניאלה,
    1. דווקא משום שלא סוכמו כל פרטי הרפורמה אני לא רואה סיבה לרוץ ולהצטרף אליה. כפי שכתבתי לא קונים חתול בשק.
    2. יש דבר שנקרא בכלכלה חוק התפוקה השולית הפוחתת – היעילות פוחתת עם העליה בשעות העבודה ושעות הלימוד. בבחינת כל המוסיף גורע. הרפורמה הזו לא בהכרח טובה לכולם.(מורים, תלמידים וכו'..)
    3. פוסט זה לא בא לטרפד את הרפורמה!
    4. לא יכול להיות הסכם כזה שישאיר קבוצה גדולה של מורים מחוץ להסכם רק משום שלא רוצים לעבור מ 20 שעות עבודה ל 40 שעות עבודה (לדוגמא מורים שיש להם שעות גיל)! צריך להיות פתרון ביניים . למשל הצטרפות חלקית לרפורמה ובהתאם תוספת השכר.

  3. רביב נאוה :

    שושי, אני מבין את החששות מהרפורמה ולדעתי את צודקת בחלק מההסתייגויות שלך. יחד עם זאת, צריך לדעת על מה להילחם.
    היה ברור, גם בזמן השביתה שבכל רפורמה תהיה תוספת שעות תמורת תוספת שכר. הטענה נגד זה שגמולי בגרות וחינוך "הופכים לשעות שהיה" היא קצת מוזרה. הרי הגמולים הללו הם בדיוק הבעיה שהרפורמה אמורה לפתור – כל הרעיון הוא שבמקום לצאת מנקודת הנחה שהמורה עושה את עבודתו בבית ולתגמל אותו באופן ערטילאי (ובד"כ הרבה פחות ממה שהוא עובד בפועל) העבודה תתבצע בביה"ס.
    אז כן, ברור שצפויות עם זה הרבה בעיות והיישום לא יהיה פשוט בכלל – אבל להתעקש על השארת הגמולים בנוסף לתוספת שעות השהיה מבטיחה שלא תהיה פה שום רפורמה אף פעם.

  4. שמוליק :

    לדניאלה ורביב

    לצערי שושי צודקת ובגדול,
    המורים המתלהבים לא מכירים את כל הפרטים ולא יודעים שמורים וותיקים עם שעות גיל יצטרכו להוסיף יותר מ 100% משרה כדי לקבל תוספת של 42% ברוטו. ואם יש להם שעות גמול בגרות המצב הופך למפלצתי. מתורגם לשעות ביום מדובר בעבודה של 6 ימים בשבוע לפחות 8-9 שעות ביום ו7 שעות ביום שישי. האם יש מתנדבים לעבדות הזאת ? אני יודע שלא.
    עיינו במאמר הבא של רן ארז עצמו ותבינו בין השורות מה מתבשל…. :
    http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000620604

  5. שושי פולטין :

    רביב,
    זה ששעות הגמולים הופכים לשעות שהייה זה היה בסדר, אבל אליהם הוסיפו עוד 10 שעות שהייה ועוד 6 שעות פרטניות. למורים ותיקים בעלי תפקידים שעות השהייה כאמור יתפסו נתח גדול מאוד מהמשרה שלהם.
    האמירה ברפורמה היא "זה או הכל או לא כלום – לא רוצה תשאר בחוץ". אני חושבת שצריך לעשות את ההצטרפות מדורגת ולא להשאיר אף אחד 'בחוץ'.

  6. חן - מיבשים את החולים :

    רק עלה בדעתי – המהומות במצרים התחילו בעקבות מה?

    ריפורמות כמובן 🙁

  7. חן - מיבשים את החולים :

    רפורמה זה לא דבר קדוש. רפורמה צריכה לכוון למטרה.
    מה המטרה ברפורמת עוז ותמורה?

    – רפורמה?
    – קומבינה שתנטרל חלק מיבוש מערכת החינוך?

    שימו לב מה אומרת דניאלה שמתלהבת מהריפורמה:
    "חלק מההסכם מחייב את משרד החינוך להשקיע בתשתיות בתי הספר על מנת לאפשר מיצוי מקסימלי של שעות השהייה והשעות הפרטניות".
    איך מחייב? קודם הכנת התשתית ואחר כך….
    או קודם 40 שעות למורה ואולי אחר כך התשתית?

    זה לא רציני, ואפשר רק לקוות שרן ארז עוד לא התחייב לפרטים מעבר למסגרת שלא מחייבת אף אחד מהצדדים, ושהוא גם לא מתכונן להתחייב באופו כולל.

  8. איתי :

    שושי,

    תודה על הציטוט,

    הדיון החשוב ביותר שקראתי בנושא הוא דווקא השיחה בין שני מתנגדי אופק חדש הידועים לכל מי שמסתובב בפורומים העוסקים באופק – ארטור וזיו.

    http://www.blacklabor.org/?p=26382

    בעוד זיו התרשם מן המידע החלקי שהתפרסם כי עוז לתמורה יותר גרועה מהאופק, ארטור היה הרבה יותר מאופק ומסתייג, וטען שאין לו יכולת לחוות דעה על הרפורמה עד שיתפרסמו הפרטים (דבר שלא יקרה אם לא יהיה לחץ מלמטה כי לרן ארז אין אינטרס לעמוד באותה ביקורת כמו שעמד וסרמן לאחר שנחשפה טיוטת האופק).

    אבל בשלב מסוים נראה שגם אצל ארטור האסימון מתחיל ליפול:

    "ארטור-לזיו :
    18 בינואר, 2011 בשעה 8:59

    דעתי הפרטית והבלתי מקצועית הינה שהאופק כמו עוז לתמורה תגרום לבזבוז כספי מדינה,תשחוק את המורים,תבריח אנשים איכותיים מלעסוק בהוראה .

    השמות המפוצצים (עוז,אופק ) והפיכת כל המסגרות תכליתן העקרית הינה לאפשר רישום של שורת הישג ברזומה של הנפשות הפועלות בעניין .
    ואני כבר לא חושב שלמי מהם מחכה ג'וב חדש בקרוב ."

  9. איתי :

    לעניין ההשקעה בתשתיות – הנושא הזה חייב להיות תנאי הכרחי להפעלת רפורמה בבית ספר ולא משנה אם קוראים לה אופק חדש או עוז לתמורה.

    גם משרד החינוך, שקיבל את ממצאי מחקר ראמ"ה על אופק חדש הכיר בכך שבהיעדר תשתיות העומס על מורים עצום – שעות השעייה נמרחות ולא מנוצלות, ובבית ממשיכים לעבוד אל תוך הלילה.

    כמו מכן המחקר הזה שכנע את ראשי המשרד באיוולת של שעות פרטניות כשעות רוחב.

    במידה ואכן ימצאו וינוצלו התקציבים לשיפור האופק, נוצר מצב שההבדלים בין "אופק 2.0" ובין עוז לתמורה הולכים וקטנים, וחלק גדול מהבעיות שנותרו משותף לשתי הרפורמות.

    לכן הדבר המפתיע ביותר הוא היעדרה של אופוזיציה לוחמת בתוך ארגון המורים, כמו זו שהנהיגה ענת שניידר בהסתדרות. אני מאמין שהסיבה לכך אינה תמיכה גורפת של המורים ברפורמה אלא פשוט בלבול ותחושת חוסר אונים.

  10. איתי :

    הטענה שהמהומות במצרים התחילו בגלל רפורמות אינה הטענה המקובלת בפרשנות*

    דווקא המתנגדים למשטר הם אלה שדורשים רפורמות בעיקר בשיטת הממשל אבל גם בכלכלה.

    ברוב המקרים אלו סתם סיסמאות נבובות ללא פירוט, אבל ייתכן מאוד שדווקא דמוקרטיה ליברלית שתקום במצרים (בניגוד לחששות מעליית האח"ס) תהיה דמוקרטיה קפיטליסטית מאוד.

    ר' סעיף מספר 1 במצע של "מפלגת המחר" חזב אלע'ד
    http://en.wikipedia.org/wiki/Al-Ghad_Party#Platform

    התנועה של אלבראדעי מבקשת לתת למצרים בחו"ל זכות בחירה בדומה לימין הישראלי
    http://www.taghyeer.net/

    בנוסף יש לזכור שאחת הדרכים של מבארכ לשמור על יציבות המשטר שלו ולמנוע רעב היא מגזר ציבורי גדול מאוד (מאוד מאוד, כולל המלשינים של המח'אבראת שמצויים בכל בניין).

    אם תהיה במצרים דמוקרטיה מערבית, הדבר הראשון שייעצו לה המומחים לכלכלה מן המערב זה לחתוך במגזר הציבורי ובבירוקרטיה כדי לרפא את הכלכלה ולאפשר צמיחה.

    * המקור העיקרי שלי הוא אלג'זירה ולא הברברנים מישראל. אמנם לא ממש מקור אובייקטיבי אבל לפחות הוא לא מנקודת מבט ישראלית או אמריקאית.

  11. חן - מיבשים את החולים :

    האופוזיציה במצרים לא עשויה מעור אחד. יש שם ללא ספק פרו אמריקאים שרוצים להחליף את הפה שיונק מהפרה האמריקאית.

    אבל עובדה שבמצרים שורר כבר כמה שנים אי-שקט שקשור עם החמרה במצב המעמד הבינוני והנמוך. זה גם מה שקרה להבנתי בתוניסיה.
    ההחמרה הזו מתרחשת במקביל לצמיחה כלכלית שנובעת גם מריפורמות שהרחיבו את הפתח של מצרים לגלובליזציה, או לפחות מתרחשת במקביל.

    העשירים מתעשרים, הון זורם למדינה ומצב המשכיל המצרי מן המעמד הבינוני רק מחמיר.

    לא כל מי שצועק כאן נגד מחירי הדלק מקשר את זה עם המדיניות המקרו כלכלית, אבל מחירי הדלק קשורים למדיניות הזאת.
    זה הקשר.

    אף אחד לא יודע מה יהיה במצרים. אבל באופן היפותטי – משטר ניאו-כלכלי יחזק שם את האחים המוסלמים.

    ס"ד? הטענה היא שהדמוקרטיה המערבית לא מובנת בעולם המערבי – SO …

    דרך אגב, עוד בתקופת נאצר מקובל היה שעל כל 12 תושבים יש איש אחד מהמוחבאראת.

    ואיך זה קשור לנושא הפוסט? באופן כללי ביותר-
    ריפורמה היא מילת קסם מסוכנת.
    מה רוצים מהריפורמה לעזאזל – זה מה שחשוב.

    אני חותמת על כל מילה של ארטור לזיו.

  12. איתי :

    אם אכן נכונה המסקנה העגומה

    "האופק כמו עוז לתמורה תגרום לבזבוז כספי מדינה,תשחוק את המורים,תבריח אנשים איכותיים מלעסוק בהוראה"

    אזי כמה מהפעילים בעבודה שחורה צריכים לאכול בפומבי את כובעם ולהכות על חטא.

    יותר משנתיים מציגים פה את יוסי וסרמן בתור יהודה איש קריות ואת רן ארז בתור מושיע. כל כותב מאמרים (נדב, דורון) או טוקבקיסט שניסה לראות צדדים חיוביים באופק הותקף מיד. האופוזיציה לרן ארז, שבין מנהיגיה היו גם בעלי השקפות סוציאלדמוקרטיות (טפלר, בינג) נחשדה כסוס טרויאני של בעלי ההון, בהתאם לספין ממולח של רן ארז שניצל שגיאות קולוסאליות של יריביו.

    והנה נדמה שמתקרב הרגע שבו יסתבר ששתי הרפורמות דומות גם ביתרונות וגם בחסרונות הגדולים מאוד (עדיין נראה לי שעוז לתמורה עדיפה, וגם ששתיהן עדיפות על הישארות בעולם הישן, אבל זה מאוד תלוי במצבו של כל מורה).

    הסבירות שאותם פעילי "אנטי-אופק" פה ובפורומים אחרים יתחילו לבקר את רן ארז באותה עוצמה ומוטיבציה שביקרו את וסרמן היא אפסית.

    אולי הסיבה לכך היא דיסוננס קוגניטיבי. http://en.wikipedia.org/wiki/When_Prophecy_Fails

  13. חן - מיבשים את החולים :

    "ואפשר רק לקוות שרן ארז עוד לא התחייב לפרטים מעבר למסגרת שלא מחייבת אף אחד מהצדדים, ושהוא גם לא מתכונן להתחייב באופו כולל."
    בתור מנה ראשונה.

  14. זיו :

    עוז לתמורה, מעבודה לעבדות

    אני אתמצת את עוז לתמורה בשלושה משפטים:
    א. שבוע עבודה של 40 שעות.
    ב. עליית שכר של 42%.
    ג. כל עבודת המורה תעשה בבתי הספר.

    והסיבה לכותרת:
    א. אייך יראה שבוע עבודה של מורה שעובד ביום שישי (פחות משמונה שעות?) היום דיברתי עם מורה בחו"ל שאומר לי שהוא רגיל לעבוד 40 שעות בבית הספר כמשרה שלימה.
    אבל אמממה, יש לו רק 18 שעות פרונטליות.
    מי שחושב שמורה זה פר הרבעה שיכול להיכנס בסיטונאות לכיתה ולהעביר שיעורים כמו סרט נע, יתברר לו מהר מאוד אייך שרמת ההוראה של אותם מורים יורדת פלאים.
    לא סתם המורים מקבלים שבתון על מנת להאט את השחיקה. עכשו מאיצים אותה יותר.

    ב. מורים שרוצים, עובדים 1.4 משרה מקבלים את אותו השכר המוצע ברפורמה בהרבה פחות השקעה.
    מה שיקרה בעקבות הרפורמה שהמורים יורידו תא אחוז משרתם (שחיקה כבר אמרנו?) ובשורה התחתונה יעבדו אותו מספר שעות בשביל פחות כסף.

    ג.וזו הנקודה החשובה ביותר!!!
    הידעתם שמתוך ה-40 שעות עבודת המורה בבית הספר רק 5 שעות בלבד(!!) נועדים לעבודת המורה להכנת שיעור ובדיקת מבחנים?!
    אייך, אייך חושבים הברונים למעלה שחמש שעות בשבוע המורה יוכל לעשות את מכלול עבודותיו?
    40 שעות בשבוע להיות בבית הספר במשרה מלאה ומתוכם 5 שעות לעבודות ההכנה ובדיקת המבחנים.

    עכשו הכותרת למעלה יותר מובנת.

  15. איתי :

    מעל 150 רשומות התפרסמו פה על אופק חדש, כמעט מאה אחוז מהן ביקורתיות.

    לגבי עוז לתמורה היחס הוא כעת 4 מסתייגות/חוששות, 2 בעד (2 זה כולל הודעת עדכון מאת רן ארז שפורסמה כלשונה ללא פרשנות).

    וזה עוד בלי לספור את היחס בהררי הטוקבקים בעניין האופק.

    מצד אחד חלק נכבד מהטוקבקים המעטים בעד האופק נראו "טוקבקים מטעם", מצד שני כמות הכניסות שקיבלנו מאתר התעוררות ומאתר ארגון המורים היתה עצומה (ולא קיבלנו קישורים מאתר הסתדרות המורים). לכן אי אפשר לטעון שהטוקבקים הם מדגם מייצג של מורי ההסתדרות.

    זה מחזיר אותי לנקודה של עוצמה ומוטיבציה. כן, יש פה מדי פעם ביקורת על עקרונות עוז לתמורה, אבל המינון הוא כאין וכאפס לעומת מה שהיה עם עקרונות האופק (לפני החתימה).

    לפני החתימה על האופק היה מאבק אדיר, מאבק שקיבל כמובן רוח גבית חזקה מארגון המורים שיש לו אינטרס פוליטי להציג את ההסתדרות ככושלת. זה לא רק פה אלא בפורומים של מורים, במיילים, בהפגנות, בנסיעות לכנסת.

  16. שושי פולטין :

    לאיתי,
    מעט ביקורת על עוז לתמורה נובעת מכמה סיבות (לדעתי) –
    1. חוסר מידע מספיק וערפול.
    2. האתר של ענת נפתח הרבה לפני החתימה הסופית על ההסכם הגילוי הדהים את המורים והלך ותפס תאוצה.
    2. ייאוש. באופק חדש כל הנושאים היו חדשניים, הייתה תקוה שאם נתקומם אז..המורים בחטיבה עליונה הוציאו את כל האנרגיות בזמן השביתה הגדולה, ללא כלום, אחר כך ראו מה קורה באופק חדש והבינו ש"זה יגיע אלינו במוקדם או במאוחר"
    3. הרבה מורים וותיקים נתלים במשפט שבו דנתי בפוסט "אני לא מתכוון להצטרף" מבלי להכנס עמוק מדי למשמעות של העניין.

  17. שמוליק :

    הסבר נוסף

    כפי שכבר כתבתי קודם, למורים וותיקים יהיה מאוד רשה להסתדר עם עוז.
    אלא שהרבה מהם (אני מלמד ביותר מבי"ס אחד) חושבים שיקבלו תוספת של 42% בנטו (איך הגיעו לזה ? חידה בשבילי) תמורת שעות שהיה … שלא יצטרכו לבצע אותן !! בסיגנון של "בהתחלה יבקשו ואח"כ יתייאשו ויהיה בסדר כמו היום".כשבסברתי להם שיש החתמת כרטיס ודוחות לכל שעה בפועל על חשבון זמן פנוי של המורה התשובה היתה : " למי יש זמן לזה ? הם יבינו שזה בלתי אפשרי וכו' "
    בקיצור הסמוך עלי אחי… המפורסם של איזורנו.

  18. שמוליק :

    ועוד הערה :

    האם ענת הועילה באמת לעצור את רכבת אופק ?
    ואם זה עבר, ומר רן ארז מביא משהו דומה למרות כל הביקורות שלו האם זה לא אומר שאין מה לצפות מעבר לזה ?

  19. איתי :

    שושי, אני מסכים איתך.

    1. הערפול אינו גזירת גורל אלא פעולה מכוונת של ארגון המורים (ומשרדי החינוך/ האוצר) על מנת למנוע תופעות כמו "התעוררות". רן ארז למד מהלקח של וסרמן ומרדים את המורים. דברים בעייתיים מוצנעים, על דברים אחרים אומרים שזה עוד לא סגור, וכשזה יהיה סגור יהיה בלתי אפשרי לשנות. את מסמך העקרונות במלואו לא ניתן לראות (בניגוד לטיוטת האופק) ואת הפורומים סגרו (בניגוד לפורום של הסתדרות המורים).

    הפתרון היחיד יבוא רק אם המורים ידרשו מרן ארז לענות על כל השאלות והתהיות. זה חייב להיעשות בזירה אינטרנטית שבה מורים רואים את השאלות וההערות של חבריהם מכל הארץ, ולא רק במפגשים פנים אל פנים.

    2. אנחנו לא יודעים מה גודל הפערים בין ארז לאוצר, לכן מאוד יכול להיות שעכשיו זה בדיוק הזמן לפתוח את אתר "התעוררות עוז לתמורה", השאלה אם יימצא מורה שיעז.

    2ב. נכון שיש פה מצב מייאש. עדיין הייתי מצפה מהמורים המיואשים לבטא בגלוי את אכזבתם המרה ממי שתלו בו תקוות להיות חלופה. באנלוגיה, מתנגדי ההתנתקות, גם אחרי שהכל היה סגור וסופי, לא הפסיקו את מחאתם נגד אריק שרון שנתפס ממש עד פרסום התוכנית בתור אביר מפעל ההתנחלות. ועוד אנלוגיה – כאשר שרת חינוך מהליכוד מנסה לשבור מאבק עובדים זה מעצבן, אבל כשיולי תמיר ניסתה לעשות את זה (גם בתיכונים וגם באוניברסיטאות), הכעס היה רב הרבה יותר, דווקא משום שהציפיות ממנה עם תחילת כהונתה היו שתהיה חלופה.

    3. בדיוק כמו במקרה אופק חדש, יש פה מחסור בנתונים כמותיים מהימנים – כמה מורים בעד וכמה נגד. אני עד היום חושב שבדיוק כמו במקרה ההתנתקות, יש יותר מורים בעד האופק (למרות הביקורת) מאשר מורים נגד, אבל פעילות המחאה מייצרת מצג שווא כאילו המתנגדים הם הרוב. ברור שלסקר של הסתדרות המורים אסור להאמין, אבל מחקר ראמ"ה אמין בעיני, וגם מספר טופסי הויתור על שעה פרטנית מעיד על כך שהמתנגדים הם מיעוט. זה כמובן לא אומר אם הרפורמה טובה או רעה (רוב האנשים רוצים את ביבי כראש ממשלה, אותי זה לא משכנע שהוא טוב).

    שמוליק,

    הביקורת של ענת ואחרים הועילה גם לפני חתימת ההסכם (הקשחת עמדות עי וסרמן) וגם אחריו, בייחוד לאחר שנכנס שר חינוך חדש. לאופוזיציה יש תפקיד חשוב ביותר בדמוקרטיה, גם אם היא לא מצליחה לבטל פעולות לחלוטין (דבר שהוא בדרך כלל בלתי אפשרי, משום שהכוח אינו בידיה).

    השאלה אם תקום תנועת אופוזיציה אפקטיבית לעוז לתמורה (לא סתם טוקבקים וקיטורים בפורום של ענת) תלויה אך ורק במורי הארגון. למי שישתוק עכשיו תהיה פחות זכות לקטר לאחר מעשה.

  20. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    איתי, תן לי לנחש מה יקרה...

    מורים יצביעו ברגלים. נקודה.

    נציגי ארגון המורים חוזרים ואומרים שלא תיהיה כפייה.
    לא שאני מאמין להם, אבל בהתחלה יש להניח שזה יהיה.

    אז המורים בעל יסודי יושבים בשקט ואומרים "אני לא אכנס", אז על מה יש להאבק?!

    אם הרבה מורים יבצעו זאת בפועל (הרי אין חובת הצטרפות) הרפורמה תמות מות נשיקה או שיתחיל מסע כפייה כמו באופק.

    אז יתחיל הבאלאגן…!

  21. ארטור-על כל 12 מורים יזדקקו לאיש מוחאבאראת :

    בסוף כולם יבינו את הבלוף של הרפורמה

    להלן ציטוט של מורה מאתמול שמסבירה למה טוב לה באופק

    אין לי תשובות להכל…ו השלישית הגיעה ו 19:35 | 07/02/11

    ואולי לא ממש רע לי-כי יש לי מנהל שלא מקפיד ומדקדק בכל הדרישות של "אופק"-ואולי עם מנהל אחרת זה היה נראה אחרת..
    אך – טוב לי באופק!
    המשכורת שלי עלתה משמעותית -יש לציין שאני גרה במקום בו אין לי ניכויי מס-ואני מגיעה בחודש רגיל ל-11.500ש"ח… (החודש דיווחו לנו על ה18 שעת וקיבלתי בערך ( 13,500)-אני מחנכת,משרה מלאה ,יסודי ורכזת נכנסתי לאופק חדש לאחר שעשיתי את כל הגמולים,20 שנות ותק ותואר שני .-ותאמיני לי שאני לא ממציאה או מקבלת אחוזים כדי לשווק את התוכנית..לפני הגעתי בערך ל-8.000 ש"ח…
    אני לא מבינה למה את אומרת שיש פגיעה בפנסיה-ממה שאני הבנתי-לגביי זה לא נכון.
    שוב-יש שחיקה ועייפות-אבל המנהל שלי בנה את המערכת בצורה כזאת שהשעות האחרונות הם בעיקר שעות חוויתיות,השעות הפרטניות במהלך היום,הילדים מאוד אוהבים,ובשעות השהייה יש לנו השתלמויות בית ספריות במקום לצאת אחר הצהריים למרכזי פסגה..-הבנתי שזה לא ממש משהו תקני אבל כשרוצים להקל על הצוות זה כנראה אפשרי…
    גם השעות הפרטניות שאמורות להיות לצרכי כיתה,הן שעות שאנחנו בעיקר מול המקבילות ,ואין הקפדה שנהיה עם תלמידים-עובדה שמקלה על העומס.כמו כן יש שעות רוחב לכל המורות בצוות על מנת להקל על העומס,עובדה שבהחלט מקלה.
    טפסים -לא בבית ספרנו…
    השעון- לא משהו משמעותי,קרה די הרבה שלא החתמתי-ולא הייתה התייחסות.
    אני חייבת לציין שאני מאוד אוהבת לעבוד בבית הספר שלי,ואולי בזכות זה הזמן עובר לי שם מהר…-
    ואני שמחה על כך שהמשכורת שלי מאפשרת לי להחזיק עוזרת בבית,שמקלה עליי בתחום הזה…

    ועוד אחד מאתמול שלא התמזל מזלו עם מנהל "מבין עניין" והוא לוקח את שמגיע לו ובצדק אינו מוכן להתפרק לרסיסים .

    את קצת מקצינה ?ו sw eng ו 20:37 | 07/02/11

    עלייה בשכר מ 8K ל 11.5K מהווה עלייה של יותר מ 43% . אפילו יחצנ"י אופק לא מדברים על אחוז כזה.
    אכן, העומס המטורף שהוא נחלתם של עובדי "אופק" בא אצלך פחות לידי ביטוי, אז לא פלא שאת בעד האופק.
    אם המנהל שלך מרשה לעצמו לתת לכם רק את הטוב של האופק, בלי לכפות את הרע שבו – כל הכבוד לו, והלוואי על כולנו.
    לגבי הטענה שאת מספיקה הכל:
    קוראי הפורום יודעים שאני לא אחד מהתומכים באופק, ובטח שלא בחטיבות הביניים, אבל גם אני מוציא מהאופק את המיטב שאני יכול: מיום שכפו עלי את האופק, אינני מבצע בבית שום פעולה שקשורה לעבודה, אלא אם ממש משעמם לי, או אם החלטתי לנוח בשעת שהייה כלשהיא ואני "מכפר" על כך בשעה בבית.
    נכון, הרבה פעמים יש מבחנים שנשארים אצלי חודש ולא רק שבוע כבעבר.
    ונכון, ישנו יום קבוע בשבוע שבו אני מגיע לכיתות מבלי שהכנתי שיעור קודם – פשוט כי ביום שלפני אין לי שעות שהייה.
    ונכון, בתקופות שאני בודק מבחנים אני לא מכין כלל מערכי שיעור (כי בשעות השהייה אני לא מספיק גם וגם), ולכן היה חודש וחצי שבהם לא הכנתי מראש שיעורים.
    ונכון…ונכון…ונכון… עבודתי נפגעה מהאופק – ללא ספק. אני גם לא מוכן להיכנס לשיעורי מ"מ על חשבון שעות השהייה שלי, לא מגיע לפעילולויות התנדבות וכו'..
    אבל האופק גם סידר לי את חיי המשפחה: אחרי השעות המוגדרות במערכת – אני בבית עם הילדים ושם XXX על העבודה ונגררותיה.

    סוף ציטוטים מתפוז מורים אתמול.

    בקיצור ניתן לראות שהמדינה הוסיפה עשרות אחוזים בשכר אך בנתה צורת העסקה בלתי אפשרית .
    שבסופו של יום כל אחד ימצא את הפינה שלו בה יוכל לתפקד בכורח המשרה שהונחתה עליו .

    מסקנה רק אם ימנו מפקח עם שוט על כל 12 מורים כך שיום יום שעה שעה יהיה צמוד למחשבהם ולכיתתם יוכלו למנוע (אולי) את חיפוף הרפורמה .

    האם זו הדרך ?

  22. חן - מיבשים את החולים :

    דה ז'ה וו.

    מהתיאורים שארטור מציג, עולה תמונה כל כך מוכרת – הקומבינה. אלא שחשוב להדגיש ! גמישות במחשבה היא תמיד ראויה ולא זה המקרה כאן. כאן נחשפת לפנינו תמונה שממנה ברור מה שכל כך מוכר לי – המנהל יכול לצ'פר מורים באופן סלקטיבי.

    לדעתי שושי צודקת, כי היה ברור מראש שכשלון המאבק באופק יחליש את המאבק של הארגון.

    מעניין אותי לדעת איפה עומדת ענת שניידר בנידון?

  23. ומה באמת אומרת ענת שניידר :

    מורה כותב באתר שלה:

    "חייבת להיות דרך שבה המורים יתארגנו למחאה נגד העוז ללא תמורה הזה ,
    רעיון טוב: להפסיק לשלם מס חבר באופן קולקטיבי."

    וזו תשובתה המשכנעת:

    "מה הבעיה שלך? אני ממליצה לך בכל לב להצטרף להסתדרות המורים, כי אחד כמוך שלא מבין את העוז לתמורה, מגיע לך האופק החדש…
    הפתרון בשבילך הוא פשוט ביותר, הפסק חברותך בארגון. יש מאות מורים העוזבים את הסתדרות המורים ומצטרפים בכל שבוע לארגון המורים, בעקבות העוז לתמורה, כך שלא תחסר. מתחילת השנה עברו מעל 2000 מורים מהסתדרות המורים לארגון המורים…
    צר לי על מורי היסודיים שאין להם ברירה והם כבולים להסתדרות המורים ולאופק החדש ולא יכולים לסרב להצטרפות לאופק החדש.
    לעומת זאת לעוז לתמורה יש כבר הרבה מאד בתי ספר שאספו חתימות כבר עכשיו, עוד לפני שההסכם נחתם, בדרישה להצטרף ראשונים לפיילוט של כל תוספת העבודה ותוספת השכר. בעוז לתמורה אין חובת הצטרפות!
    בארגון המורים לא כופים ולא יכפו את העוז לתמורה על אף מורה, הסכם טוב יעשה את שלו….

    האמת, אינני מאמינה שאתה חבר בארגון המורים, נראה לי שאתה מעסקני ההסתדרות המתוסכלים מכך שרן ארז הצליח לחתום על הסכם עוז לתמורה עליו נלחם משנת 2000.

    ענת שניידר
    מנהלת האתר"

  24. ועוד מהמתרחש באתר התעוררות :

    000
    איזו תגובה דמוקרטית! [ [ אורח ] :עוז] 29/01/2011 22:10

    בקצב הזה שלך תצטרכי לוותר על הרבה מאד חברים בארגון המורים. מעניין שאינך סבלנית לטענות והתנגדויות ומה שאת כותבת על מעבר מסיבי של מורים מההסתדרות לארגון – למה את לא מדברת על התנועה המסיבית בדרך ההפוכה? אצלי בביה"ס רבים עברו דוקא מהארגון להסתדרות! וגם חברים אחרים שלי עשו זאת. מאד מעניין כיצד תגני מעכשיו על עוז לתמורה וכיצד תצדיקי את העובדה כי הכל נסתר מעיני המורים חברי הארגון. אני בטוח שעם הזמן יסתבר שיש ויש חובת הצטרפות, לא לעולם יוכל מורה להישאר מחוץ לעוז לתמורה, חלק מהתוספות לא יהיו פנסיוניות – זוכרים את עוז לתמורה מ-2000? רק 24 שעות פנסיוניות ו-16 שעות אפקטיביות? יודעים שמשרד החינוך מדבר על עוז לתמורה ככתבו וכלשונו? כלומר – כמו שהיה בשנת 2000? ואם הוא היה כל כך טוב כבר אז, למה הפסיקו אותו אחרי פיילוט במספר קטן של בתי"ס???

  25. זיו :

    ציטוט מהדברים של שניידר:

    "לעומת זאת לעוז לתמורה יש כבר הרבה מאד בתי ספר שאספו חתימות כבר עכשיו, עוד לפני שההסכם נחתם, בדרישה להצטרף ראשונים לפיילוט של כל תוספת העבודה ותוספת השכר."

    מה זה אומר על המורים שחותמים בבקשה להצטרף לרפורמה שאין להם טיפת מושג מה היא אומרת חוץ ממה שאמרו להם?
    האם גם מכונית או בגד או כל דבר אחר הם חותמים קונים ומשלמים רק על סמך מה שהמוכר אומר?!

    מידע ממקור ראשון אני טוען שבתי ספר שהציגו מאה אחוז חתימות מורים להצטרפות (ואני יודע שזה קיים) מדובר בעבודת שטח מסיבית מאוד של המנהל שדוחף ולוחץ ורוצה את זה.

    ח'ברה, כל הסימפטומים של אופק חדש כבר פה רק הפעם בחסות ארגון המורים!

    אין מצב שאדם רציונאלי יחתום על בקשת הצטרפות לשינוי חד בתנאי העבודה שלו בלי לקרוא ולדעת את כל הפרטים.
    כל שכן כאשר מדובר על "מאה אחוזי הסכמה של מורים".

    נקודה למחשבה.

  26. שמוליק :

    הבהרה לאיתי וארטור

    1) אני לא טוען (למרות שאולי זה משתמע ממה שכתבתי)שאין מה לעשות אלא שלדעתי זו יכולה להיות התחושה המסבירה חוסר התגובה עד עכשיו.
    2)כפי שכתבתי וכפי שכתב ארטור כנראה שלא מעט מצפים לקומבינות כדי לצאת מהסבך, ואין מסוכן מזה.
    3)אף אחד לא הסמיך את מר ארז ליישם את עוז, סגירת הפורום, העברת חוקים המאריכים כהונתו של היוש"ר, ביטול התארגנויות פנימיות, דברי ענת שניידר שאם לא ירצו שילכו, וכו' הם סימנים מדאיגים שהמערכה אינה רק מול עוז אלא על עצם הייצוג של אירגון המורים.
    4) לצערי אני לא רואה שום סיבה להיות אופטימי…

  27. חן - מיבשים את החולים :

    התגובה הזאת מופנית לענת, בתקווה שאת עוקבת אחרי הדיון פה.
    אני יכולה להבין שלאור מתקפות אישיות לא עניניות שמופיעות בדיון באתר התעוררות, אפשר בקלות לאבד אי פה אי שם את הסבלנות.

    אבל אני שואלת לגופו של עניין.

    לאור דבריה של דניאלה בתגובה 1
    "חלק מההסכם מחייב את משרד החינוך להשקיע בתשתיות בתי הספר על מנת לאפשר מיצוי מקסימלי של שעות השהייה והשעות הפרטניות";
    ובהכירנו הסכמים עם האוצר על סעיפים עתידיים –

    מה שאני רואה עכשיו:
    עוז לתמורה =
    תוספת שכר עבור תוספת עבודה.

    ולא –
    תוספת שכר עבור שיפור תנאים, דהיינו ביצוע עבודות המורה הנוכחיות בתחום ביה"ס במקום בבית.

    אין ספק שגם תוספת השעות הפרונטליות היא מוגזמת ולא הגיונית, במיוחד שזה נוסף לשעות פרטניות.

    זה לא נראה טוב. האם תוכלי לסבר את האוזן בעניין?

  28. איתי :

    אם המשתתפים פה בדיון רוצים לקבל תשובות מענת – עדיף לפנות אליה בדוא"ל או לכתוב לה באתר שלה.

    אני מתרשם שמה שמתרחש באתר התעוררות זה לא סתם איבודי עשתונות מקריים אלא פשוט מסע תעמולה אגרסיבי לעוז לתמורה*, מהסוג שראינו בפורום של הסתדרות המורים.

    שאלות וביקורות ענייניות לחלוטין במקרים רבים לא נענות, במקרים אחרים נענות בהתקפה על המגיב כאילו הוא סוכן של ההסתדרות ובמקרים אחרים נשמעות שתי צפירות הרגעה לא משכנעות: (א) אי אפשר לדעת באמת מה המתווה [בניגוד לאמירה מפורשת של רן ארז לשושי, שמה שפורסם באתר הארגון זה המתווה] (ב) מי שלא מתאים לו שלא יצטרף.

    * וזה לצד מסע תעמולה לטובת גילה קליין. בחירה שנראית לי מהצד בסה"כ כהצבעת מחאה נגד וסרמן ולא כהבטחה לשיפור המצב. עיון באתר של קליין מראה כי היא בכלל לא מבטיחה להלחם באופק אלא "לעשות סקר בלתי תלוי" על מה שצריך לשפר. לכן מתנגדי האופק שחושבים עליה בתור ישועה צריכים לחשוב שוב.

  29. איתי :

    שמוליק,

    אפשר לבקר את סגירת הפורום, את קמפיין המודעות, את היחס של ענת וכו', אבל אי אפשר להגיד שלא הסמיכו את רן ארז ליישם את עוז לתמורה. זו קצת חוצפה.

    1. עוז לתמורה היתה הדגל של רן ארז במשך שנים.

    אם כל זמן שהמאבק היה מול האוצר שייתן תקציבים לתשתיות ולהעלאת שכר, אף מורה לא קם לצעוק "רגע! הארגון נלחם על משהו שאנחנו בכלל לא רוצים" אז המורים עצמם אשמים. איפה הייתם?

    2. משרד האוצר לא יכול לנהל מומ עם כל מורה בנפרד. לראש ארגון עובדים יש מנדט. אין דבר כזה הסכם שכולם יהיו מרוצים ממנו, השאלה אם רוב המורים מרוצים. זו גם אותה השאלה לגבי אופק חדש. אם 70% רוצים את האופק ו-30 לא רוצים, אז וסרמן ייצג את רצון חברי ההסתדרות (יכול להיות שהם טמבלים שהם לא מבינים שהאוצר דפק אותם, אבל זה חלק מדמוקרטיה).

    3. רן ארז ניצח ניצחון סוחף בבחירות האחרונות. לכן אם ביהמש לא יקבע שהבחירות האלה פסולות – נראה שהמורים בהחלט האמינו בארז שהוא ייצג את האינטרסים שלהם ונתנו לו מנדט מחודש. ריסוק האופוזיציה רק הגדיל את הכוח שלו, וכאמור – את זה עשו המורים שהצביעו לאנשים שלו.

  30. ערן אסקרי :

    רפורמות בחינוך- "כישלון כמעט ידוע מראש"

    (הכותרת היא ציטוט ממאמר של חיים גזיאל: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1719)

    הדוגמאות שהביא ארטור רק מחזקות את מה שהיה ידוע גם קודם לגבי "אופק חדש" ומה שהולך ומסתמן (למרות מיעוט הפרטים) לגבי "עוז לתמורה". אין כל קשר בין "הרפורמות" (או יותר נכון יהיה לכנות אותן שינוי במיבנה שבוע העבודה של המורים, או לחילופין הסכמים כלכליים) לבין שיפור החינוך בישראל, או שיפור מעמד המורה, או חשיבה אמיתית על מצב החינוך בישראל (כפי שמנסים לשווק אותן). אלה הם הסכמי שכר, שנובעים בעיקר מתהליכים פוליטים וכלכליים גלובלים וללחץ של משרד האוצר יש חלק גדול בגיבושן ובהנהגתן בצורה אגרסיבית.
    המיקרים שהביא ארטור ממחישים את זה בצורה טובה. בשני המיקרים שתוארו פגעה הרפורמה במיקצועיות ההוראה במקום לשפרה (כפי שהתיימרה לעשות). ולדעתי זה המצב ברוב בתי הספר בהן היא מופעלת. אני חושב שברוב המיקרים הדבר לא נובע מעצלנות המורים או חוסר מקצועיות שלהם אלא פשוט מאיך ש"הרפורמה" תוכננה ומכך שאינה נותנת מענה אמיתי לצרכי המורים או לבעיות השונות שנוצרות כתוצאה מהשינויים שהכניסה "הרפורמה" לבתי הספר (היא רק מגבירה את השחיקה). לא כל שכן בעניין שיפור התשתיות הפיזיות (הוספת חדרי לימוד, פינות עבודה למורים וכו'), שינויים אשר התחייבה המדינה לעשות ונעשים בצורה מועטה ביותר אם בכלל.
    במתווה "עוז לתמורה" המקורי, כפי שאני קראתי אותו (זה שנוסח בתחילת העשור הקודם ונוסה במספר בתי ספר) אכן נעשתה חשיבה אמיתית שמטרתה לגרום לשינויים מהותיים (ולא רק במבנה השכר) אבל כמעט עשור אחרי לאחר שקרו דברים רבים בתחום (מאבק מורים ממושך שלא נשא פרי, הנהגת "אופק חדש" ביסודיים ובחטיבות הביניים, משרד אוצר שמתערב בניהול של כל תחום כמעט במדינה) אני בספק אם נשארה ממנה מהות (מעבר לעניין השכר). ומה שכן נשאר בה המרכיב העיקרי, כך מסתמן, זה המרכיב הכלכלי שלה. מה שמקרב אותה מאוד ל"אופק חדש".

    אני מביא כאן קישור למאמר של חיים גזיאל בנושא רפורמות במערכת החינוך. ישנם מאמרים נוספים המבוססים על מחקרים בנושא שמציגים עמדה דומה.
    http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1719
    המאמר מציג עמדה לפיה רוב הנסיונות להנהיג רפורמות בחינוך סופן להיכשל עוד בטרם הגיעו לשלב של יישום או מיצוי היעדים שלהן. הסיבות רבות ומגוונות. אפשר להתווכח על הסיבות שהביאו להחלטה להנהיג גם את ה"רפורמות" הנוכחיות, "אופק חדש" ו"עוז לתמורה". יש שיאמרו שהן בעיקר תולדה של חילופי שלטון מהירים ורצון של כל שלטון להטביע חותם ויש שיאמרו שהן בעיקר תולדה של לחץ של משרד האוצר להנהיג תהליכי הפרטה בכל מה שזז ויש שיטענו שסיבות נוספות הן הסיבות העיקריות לכך. בכל מיקרה המאמר מעלה נקודות מעניינות למחשבה.
    אני לא בא לטעון שעצם הניסיון להנהיג רפורמה בחינוך הוא פסול גם לא עצם הניסיון להנהיג "רפורמות" דוגמת "אופק חדש" ו"עוז לתמורה". נהפוך הוא, אני מקבל את עמדת כותב המאמר שעצם הניסיון הוא חשוב ושכדאי ולקחת ממנו את החלקים המתאימים ולנסות לשפר את הפחות מתאימים, לרפורמות הבאות.
    אבל דווקא במקרה של שתי ה"רפורמות" המוצעות חשוב, בעיני, להבין ולומר את הדברים בצורה ברורה. המרכיב העיקרי (הייתי אומר אפילו הכמעט יחיד) בשתיהן הוא שינוי מבנה שבוע העבודה של המורים. מעט מאוד מהן (אם בכלל) פונות למרכיבים אחרים שאינם קשורים בשכר. זה משתקף במבנה "הרפורמות" הללו עוד בטרם הונהגו ובמיקרה של "אופק חדש" ניתן לראות את זה בצורה עוד יותר בהירה ביישום שלה בפועל.

    השאלות שעולות הן מתי תגיע הרפורמה הבאה? וכמה מן ה"רפורמות" הנוכחיות ישאר אחרי שיוכרז כי נכשלו…

    ערן

  31. חמוד :

    עוז בלי תמורה .

    א.הרפורמה הזו מתאימה יותר לחטיבות הביניים ופחות לתיכוניים
    כי בחטיבות אין מורים שעובדים מעל משרה ואין שעות הכנה לבגרות ושם יקפוץ השכר משמעותית . וכל העניין הוא כיפוף ידיים , מצד אחד מונעים ממורי החטיבות להצטרף לאופק ומצד שני משווקים להם אופק דומה .
    באשר לתיכונים הרפורמה תיכשל מהרבה סיבות שנזכרו בדיון הזה ובנוסף בגלל הדיפרינציאציה של מכלול המקצועות הנלמדים בתיכון הרי ברור שאין דין מתמטיקה כדין הסטוריה או סוציולוגיה וכו' .
    ב. אני מצפה ומבקש לפרסם טבלאות שכר חדשות בהתאם לרפורמה כדי שנשתכנע שיש תוספת משמעותית .
    ג. האירגון הולך לאנוס את המורים להצטרף ע"י התחלה חלקית וסמלית תמורת 21% תוספת שכר כבר מהשנה הבאה לכל בתי הספר וכנכנסים אי אפשר להתחרט אחר כך .

  32. שושי פולטין :

    אני מעתיקה קטע מתוך אחת התגובות באתר 'התעוררות' של ענת שניידר:
    "גם בבית ספרנו במחוז ת"א ביקר נציג ארגון המורים וכשהצגנו לו את הרעת התנאים ע"י ביטול גמולי שעות,ביטול שעות גיל ,תשלום מופחת לשעת הוראה,הרעה בהפרשות לגמל תשובתו היתה: נכון , אז לא כולם חייבים להצטרף.נכון אנחנו בודאי לא נצטרף ,אז מה עשיתם למעננו?…"
    יש בתגובה זו השלמה לפוסט זה.

  33. איתי :

    אני תוהה מה עוד צריך לקרות עד שהאנשים שהתייחסו אל וסרמן כאל בוגד ודיקטטור ואל רן ארז בתור מושיע דמוקרטי יבינו שבסופו של דבר זו בערך אותה הסחורה.

    אף אחד מהם לא בוגד, אף אחד מהם לא רשע.

    שניהם מנסים לסחוט את המקסימום ממדינה שלא רוצה לתת למורים את היחס הראוי להם, ובדרך נעשה שימוש בשיטות כוחניות ובדמגוגיה.

    את התוצאות המרות ישלמו המורים, התלמידים והחברה כולה.

  34. שמוליק :

    לאיתי

    אולי זו קצת חוצפה אבל אני לא זוכר ששאלו את כלל המורים באירגון אם הם מסכימים עם עוז.
    לפי אחד המנהלים שליווה את עוז בזמנו גם אז היתה התנגדות לעוז ומורים לא היו מרוצים ורן ארז היה צריך לבוא לשכנע אותם להצטרף או להמשיך. האם זה אומר שמעתה ניסוי זה אמור לחייב את כולם ?
    לכל מפלגה יש מצע המקובלת על מוסדות המפלגה והמחייבת את תומכיה. האם עוז רשום ב"מצע" של ארגון המורים ?
    לסיום אני מרגיש מהפוסט האחרון שלך שגם אתה לא במיוחד אופטימי… אז אולי קצת חוצפה יכולה לעזור להפיג את המתח…

  35. איתי :

    שמוליק,

    האם עופר עיני שאל את עובדי המגזר הציבורי אם להכריז על סכסוך עבודה?
    האם הוא שאל אותם האם תוספת 6% זה מספק או לא? אולי בעיני רובם זו אכזבה?

    בארגוני עובדים קטנים כמו זה שאני חבר בו גם סכסוכי עבודה וגם הסכמים מובאים להצבעה. בארגונים גדולים זה ממש לא נהוג ומן הסתם לא מחויב לפי החוק. הנבחר מקבל מהחברים מנדט להתחיל מאבק ולסיים אותו בהסכם. זה בדיוק כמו שהממשלה שלנו לא שואלת כשהיא יוצאת למלחמה וכשהיא מפסיקה את המלחמה.

    כל חבר ארגון שעקב ולו במקצת אחרי רן ארז ידע את הזיקה החזקה בינו ובין עוז לתמורה הבייבי שלו. לאורך כל המאבק על אופק חדש בחטיבות ובכלל המנטרה היתה – "האופק זה רע – עדיף עוז לתמורה" (אבל האוצר מתקמצן על התשתיות).

    כנראה האופטימיים האמינו מתוך דבריו שלקחי הפיילוט יושמו ולכן הוא ידרוש תוכנית שמעמיסה פחות על המורים ומתגמלת יותר בהשוואה לפיילוט. הפרסומים האחרונים באתר ארגון המורים מראים שרפי מיארה (המנהל שהזכרת) ניבא את העתיד.

  36. שושי פולטין :

    איתי,
    רן ארז קיבל אמנם מנדט אבל שלא כעופר עייני לא רק 'הביא' תוספת אלא על פי מה שמסתמן גם הרע תנאים (כיוון שהערפל עדיין לא התפזר אני לא יכולה להביא לכך סימוכין).
    לאמירתך שרן ארז הודיע כל הזמן שהוא רוצה את עוז לתמורה – נכון, אבל מאז השביתה ואילך הוא דיבר על 'עוז לתמורה' חלקי, משום שלטענתו הוא הבין שהמדינה לא תתן תוספת גבוהה מזו של 'אופק חדש'. דובר על שבוע עבודה של 30 שעות בוודאי לא על שבוע עבודה של 40 שעות.

  37. ערן אסקרי :

    בנוסף לדבריה של שושי
    קראתי את מתווה עוז לתמורה המקורי, זה שנוסח לפני כעשור ושם כתוב במפורש על העלאה של 100 אחוז בשכר בתמורה למעבר ל- 40 שעות עבודה שבועיות (ולא 50 אחוז כפי שמוצע היום) אבל כפי שאמרה שושי רן ארז כניראה הבין שאין סיכוי שמישהו באוצר יסכים לתוספת שכר גבוהה יותר משמעותית מזו שקיימת ב"אופק חדש".
    מזה זמן מה שאני מנסה למצוא את אותו מסמך באינטרנט ואני לא מצליח.
    יש לי חלקים ממנו מודפסים אנסה למצוא את השורות הרלוונטיות שם ולסרוק את זה ולצרף לאתר זה כדי לאמת את דברי.

  38. איתי :

    שושי וערן,

    כחברי ארגון ערניים אתם בוודאי בקיאים ממני בפרטים, אך זה לא משנה את המהות של טענתי:

    הרי ברור שכולנו רוצים שהעומס ירד והשכר יעלה, אבל גם ברור שכל עוד אין פה מהפך של 180 מעלות בשלטון (ההיפך של 1977) הסיכוי לכך הוא אפס. לכן צריך לדבר על חלופות ריאליות.

    בקרב המורים של חברי הארגון לא התנהל מאז ימי דברת והפיילוט של עוז לתמורה שום דיון אמיתי ופתוח על רפורמה רצויה בשבוע העבודה ובשכר ועל קווים אדומים.

    במקום שיתקיים דיון כזה העדיפו המורים לשים את מבטחם ברן ארז, אולי משום שהוא יצר תדמית של איש ברזל שהאוצר לא יכול להכניע אותו. חתימת אופק חדש חיזקה את התדמית הזו וגם רוח חזקה שיחקה לידיו. הבחירות האחרונות רק חיזקו אותו והרגו את האופוזיציה שיש לה חשיבות אדירה ביצירת דיון כזה.

    המורים ניצבים היום בפני צומת דרכים – או להמשיך להיות פסיביים (ואז הם אחראים לפחות כמו רן ארז למה שהולך ליפול עליהם), או להתחיל מהלך אקטיבי לחשיפת נקודות החולשה של ההסכם לפני חתימתו, בדומה לזה שעשתה ענת שניידר. ענת הראתה למורים שבשביל מהלך כזה לא צריך התארגנות סיעתית, לא צריך להסתובב בכל הארץ, לא צריך תרומות. רק מחשב, חיבור אינטרנט וסבלנות.

    אני לא חושב שאופוזיציה כזו צריכה להתמקד בהשמצות אישיות כמו שנעשה לא פעם מול וסרמן (לפעמים הגיע לו), אבל חשוב ביותר להעלות על פני השטח את הבעיות ואת הנקודות הלא ברורות לפני שההסכם נחתם.

  39. רביב נאוה :

    שושי,
    אני חושב שתמצאו שקשה להסביר לאזרח ישראלי מהשורה, אחד כזה ששבוע העבודה שלו הוא בן 45 שעות, מה ההתקוממות הגדולה נגד שבוע של 40 שעות. כל עוד החישוב הורכב משעות פרונטליות היה בזה היגיון. מכיוון שכל הרעיון ברפורמה הוא להעביר את העבודה לביה"ס (וזה גם החלק הכי קשה לביצוע בה) יש ציפייה שמורים, כמו מקומות עבודה אחרים, יעבדו יום עבודה מלא: 8:00-17:00. אם נהיה לרגע כנים עם עצמנו, זאת לא דרישה מנותקת מהמציאות, כאשר היא מלווה בעליית שכר משמעותית. אם נוטשים את ההיגיון הזה ולוקחים כמובן מאליו שיום עבודה של מורה צריך להשאר יום קצר ביחס למקומות עבודה אחרים (כי ככה אנחנו רגילים) – אין שום סיכוי להשיג רפורמה, והיא גם הופכת למיותרת.צריך לנהל מאבק על העלאת שכר וזהו, ולהמשיך לשבות כל שנתיים בשביל עוד 5%.

  40. איתי :

    רביב

    אנ מסכים אבל אותם דברים שאמרת נכונים גם לאופק חדש.

    1. המהלך להעברת העבודה לביה"ס הוא באמת הכי מורכב. לא נדרשת פה רק שפיכת כסף אלא גם פיילוט הדרגתי שמוערך ע"י גורם בלתי תלוי. עובדה – ראמ"ה מצאה שאין בבתי ספר של האופק תשתיות וגם גדעון סער הבין שצריך לתקן את הירושה הבעייתית של יולי תמיר. בלי הצלחה של הרכיב הזה ברפורמה היא לא שווה כלום (העומס נהיה מטורף) ולא משנה איך קוראים לה.

    2. תוספת השכר חייבת להיות הרבה יותר משמעותית, בפרט אם נוספות למורה הוצאות בייביסיטר או הורדת שעות העבודה של בן/בת הזוג לצורך טיפול בילדים.

    3. מה שאתה אומר הגיוני לגבי העתיד, אבל ברור לגמרי שעבור פלח גדול מהמורים הקיימים במערכת השיטה הזו פשוט לא מתאימה וזה בסיס ההתנגדות.

    באופק חדש יולי תמיר התייחסה אל המתנגדים כאל עצלנים והופעל לחץ עצום לכניסה לרפורמה. בעוז לתמורה נוקטים (באמת או בתור ספין) בגישה אחרת -מי שלא מתאים לו שיישאר בעולם הישן. שתי הגישות לא נכונות. צריך למצוא פתרון לכך שגם מורה שרוצה לשהות 24 או 30 שעות בשבוע בביה"ס (בגלל גידול ילדים או כדי למנוע שחיקה) יוכל לקבל שכר טוב יותר ממה שהוא מקבל היום. הכוונה היא שהוא יהיה ברפורמה אבל בחלקי משרה, לכן הוא גם יעשה הוראה פרטנית, גם יקבל תשלום על ישיבות וכו'.

    כדי שפתרון כזה יהיה טוב למורים התוספת של הכניסה לרפורמה צריכה להיות גבוהה יותר.

  41. זיו :

    לרביב.

    אני מסכים עמך שאם מורה היה עובד 40-45 שעות רשמיות(!) בבית הספר העניין היה נראה הרבה יותר הגיוני כלפי האזרח הישראלי המצוי.

    אוקיי, אז בוא נעביר את כל עבודת המורה מהבית לביה"ס.
    אז מדוע צריך להעמיס עליו עוד 6 שעות פרטניות???
    מבחינתי פירוש הדבר תוספת של עוד 25-40% תוספת עבודה נטו עוד לפני שמדברים על שאר השעות!
    מדוע משרה במוסדות האקדמיים היא של 8 שעות בלבד?
    אולי בגלל שהיגיעו למסקנה שעל מנת שהשיעור יוכן כהלכה ועל מנת למנוע שחיקה מהמרצים זה מה שרצוי שילמדו במסגרת משרה???!!

    הידעת שמתוך ה- 40 שעות המפוצצים שהינך לא מבין על מה הרעש רק 5 שעות בלבד נועדו להכנת 24 שעות הוראה ובדיקת מאות מבחנים?!

    אם זה לא ניקרא "צחוק מעבודה", איני יודע מהו 'צחוק'.

  42. שושי פולטין :

    לרביב,
    אני מצטרפת לתגובתו של זיו –
    אילו היו ממירים את שעות הגמול בשעות שהייה, ניחא, אילו היו מוסיפים שעות שהייה לבדיקת מבחנים ניחא, אבל הוסיפו גם וגם וגם וגם…זו לא רק תוספת שכר, לא רק המרת שעות אשר בלאו הכי מבוצעות, אלא גם תוספת עבודה. את זה לא עשו בשום סקטור וזה לא היה עובר בשום מקום.

  43. איתי :

    זיו,

    בעניין הפרטניות אתה צודק, הן צריכות להיות במקום שעות פרונטליות, אולי לא ביחס 1:1.

    8 שעות באקדמיה זו הפנמת דמגוגיה מבית נערי האוצר כי מרצה באוניברסיטה הוא רוב הזמן חוקר ולא מורה.

    עבור עמיתי הוראה מקובל מקדם (פקטור) של 2.75 כלומר שעל כל שעה שמלמדים צריך להוסיף שעה ושלושת רבעי של מה שמסביב – הכנה, בדיקה, שעות קבלה ישיבות וכו.

    לפי מקדם זה משרת 40 שעות ברוטו היא כ-15 שעות פרונטליות.

  44. זיו :

    לאיתי.

    1. אני אישית מעדיף ללמד כיתה של 20-30 תלמידים במקום שעה פרטנית!
    לשבת עם תלמיד מתקשה בדרך כלל ולנסות להסביר לו מה ואייך אותי אישית יותר מתסכל מאשר "לשפוך" חומר בכיתה מלאה.
    אני מלמד גם שיעורים פרטיים. אחרי שיעור כזה, אני יותר מותש מאשר אחרי שאני יוצא מהכיתה.

    2. גם אני מוכן ללמד 8 שעות בכיחה ואת שאר הזמן להקדיש להכנה במעבדה או דברים דומים.
    אגב, נסה להציע באקדמיה לעבוד 24 שעות ולוותר על "מחקר" – לא יתנו לך.
    הם לא פראיירים, הם יודעים בדיוק מה יהיה ערך שעת ההרצאה שלך אם תבצע אותה 24 פעמים בשבוע כל שבוע!
    (מה שבמערכת החינוך חושבים שאם ילחצו עוד, אז יקבלו עוד כבודה בעלת ערך חינם אין כסף.

  45. שמוליק :

    ומה באמת חושבת ענת שניידר ?

    בפורום שלה היא "עונה" שמה שחשוב כתוב…
    ציטוט שלה :

    בהסתדרות המורים נבחרתי והייתי חברה במרכז ההסתדרות. נחתם הסכם אופק חדש כתוב, ולא ניתנה לי הזכות כחברת מרכז להביע התנגדות על הפגיעה בזכויות המורים. לאופק חדש היו 3 הסכמי ביניים כתובים עליהם הסתמכתי בהתנגדותי. דרשתי לפרסם ההסכמים הכתובים כיון שהיו כאלה. ואף פרסמתי אותם, כדי שמורים ידעו מהו האופק החדש האמיתי.

    ארגון המורים לא חתם על הסכם כתוב, אלא נחתמה רק הסכמה על מתווה שיבוסס על עוז לתמורה ככתבו וכלשונו משנת 2000 והוסכם על תוספת השכר. אין עדיין הסכם כתוב!

    כדי להקל על המורים עדכנתי הטבלה, שפורסמה באתר בעבר השינוי היחיד היתה תוספת השכר המעודכן.

    על הסכם עוז לתמורה כתוב ראשון, שברור שלא יהיה סופי, דנים בימים אלה ובעוד כ- 40 יום אם יסיימו יתפרסם ההסכם לכל המורים. לכשיהיה הסכם תוכל להעביר ביקורת או שבחים. להסכם זה יהיו שלבים נוספים לגבי נושאים שיעלו בהמשך. כל מורה יחליט בהתאם להסכם אם מתאים לו או לא לעבוד במתכונת עוז לתמורה.

    אינני חברת הנהלה בארגון המורים, אני עובדת כמזכירת סניף בארגון המורים. משתדלת ככל יכולתי לעשות את תפקידי נאמנה בצורה הטובה ביותר למען המורים, בכל שעות היממה! השכר שאני מקבלת הוא עבור שמירה על זכויות המורים בסניפי. הערה שלך היתה פוגעת ומיותרת!

    בארגון המורים מעולם לא השתיקו את הביקורת שלי, אם הייתה כזו. להבדיל מהסתדרות המורים, במועצת ארגון המורים ניתנה וניתנת במה לכל אחד מחברי המועצה לביקורת לשאלות ולהצעות לגבי עוז לתמורה. אך מה לעשות בעוז לתמורה יש יתרונות רבים להבדיל מאופק חדש המורכב כולו מפגיעה בזכויות.

    לא השתנתי, החלטתי ואני משתדלת להתמיד בכך לא להפוך להיות הדוברת של הארגון באתר התעוררות. אתר זה לא נועד לכך.

    בארגון המורים לא משתיקים ביקורת והצעות המורים בשטח. בימים אלה נערכים כנסים בכל הארץ. בכל סניף מוזמנים כל ועדי המורים והפעילים לכנס ארוך בנושא עוז לתמורה עם רן ארז והנהלת הארגון. בכל הכנסים יערך דיון פתוח לגבי ההסכם.

    אני מבינה שיש חששות בגלל חוסר הידיעה, אך אין עדין הסכם כתוב! יש עדין משא ומתן!"
    לעיונכם

  46. זיו :

    אין הסכם כתוב...

    אז למה כל נציגי הארגון רצים כמו גוקים מורעלים בכל חדרי המורים על מנת הסביר את "מה שלא כתוב"?

    הכיצד ארגון המורים מבקש מחדרי מורים הרוצים מעל 85% להצטרף להסכם שעדיין לא חתום?

    ומדוע על העקרונות המוסכמים אסור להביע דעה בגלל שזה לא חתום?

    רב הנסתר על הגלוי (לפי ארגון המורים ונציגיו) וזה בדיוק מה שמפחיד פה.

  47. עו"סים עוז לתמורה? :

    אחת הדרישות של ארגון העו"סים הוא החלת ההסכם שיושג גם על העוס"ות המועסקים בעמותות המופרטות

    והנה הולך ונרקם לנגד עינינו הסכם שכר המכונה ריפורמת "עוז לתמורה" האם יחול הסכם זה על אלפי המורים בלתי מאורגנים שמועסקים בחוזים אישיים באמצעות קרנות, עמותות קש וכיו"ב?

    חן מיבשים את החולים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.