חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חדש: דו"ח בנושא חוק תרומת ביציות

נושאים בריאות ואיכות סביבה ב 15.05.08 5:58

עמותת 'אישה לאישה' פרסמה דו"ח שנועד לקדם הסדרת הליך תרומת הביציות, ולמנוע את הצעת החוק הקיימת. אם יעבור החוק – יהיה בישראל מאוד משתלם למכור את גופך. אתם מוזמנים לקרוא את הדוח המלא


הצעת החוק, שכבר עברה קריאה ראשונה, תהפוך את הנשים העניות בארץ למוכרות של ביציות. הנשים בארץ יקנו מהן את הביציות בשביל ההפריה שלהן (וכבר פירסמנו מכתב ומכתב המשך); גם נשים מחו"ל יקנו את הביציות (כן, החוק מתיר יצוא של ביציות); וגם אוניבריסטאות יקנו את הביציות (כן, הוא מתיר גם "תרומת" ביציות למחקר). המערכת מסביב בנויה לתלפיות: ישנן חברות מסחריות (בינתיים "טבע" ו-"הדסית") בעלות אינטרסים כלכליים אדירים שיתמכו ויקנו ביציות בשימחה (תאי גזע מסתמן בתור התחום הרווחי הבא), אשר יוכלו להשפיע על הרופאים, עליהם יהיה פיקוח חלש לפי הצעת החוק.

ברור שתרומת ביציות הוא הליך שחייב להיות אפשרי במדינת ישראל – מצד אחד ישנם זוגות הרוצים להיות הורים, ומצד שני ישנן נשים שיכולות לאפשר זאת להם. הזמן דוחק, וככל שעובר הזמן עוד ועוד זוגות מפספסים את הסיכוי להיות הורים. החברות המסחריות דוחקות, מדובר בנושא שיכול להיות רווחי מאוד מבחינתן. ותופעות הלואי דוחקות – מהקאות במקרים הקלים ועד הרעלה ואפילו מוות במקרים נדירים. בקיצור – מדובר בנושא מורכב וחשוב מאוד ללא ספק.

אנו מפרסמים כאן את הדו"ח של אירגון 'אשה לאשה', ואת הצעת החוק (קיבצי PDF).

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , ,

18 תגובות

  1. הכותבת האנונימית :

    כותרת מאוד מגרה, אבל לצערי לא מדויקת ומטעה.

    העובדות:
    1. הסוגיה שמעלה הדו"ח בעניין הקשר שעושה החוק בין תרומת ביציות לצורך הולדה ובין תרומה לצרכי מחקר אכן בעייתית. יחד עם זאת, היזהרו מנפילה לפח ה"שיבוט", שאכן נשמע כאילו הוא לקוח מסרט מדע בדיוני. אף אחד מאיתנו לא מעוניין לחיות בעולם של משובטים, אבל, אני מניחה שמעטים כאן היו מוכנים לחזור לעולם של לפני פחות ממאה שנה, שבו תמותת תינוקות הייתה נורמה, עשרות אלפי נשים וגברים היו על תקן של עקרות ועקרים, ומומים ומחלות גנטיות היו "גורל משמים".

    נקודה חשובה נוספת שהדו"ח מתעלם ממנו באלגנטיות: הצעת החוק מתירה לתורמת הביציות להחליט כמה מהביציות שהתקבלו היא מוכנה להפריש לצורך מחקר.

    2. כותרת הצעת החוק היא "תרומת ביציות", ואכן "תרומה" היא מילת המפתח. הצעת החוק מתייחסת לפיצוי נאות לתורמות בדיוק באותם קריטריונים של פיצוי לתורמי זרע. הפיצוי המוצע עומד על כמה אלפי שקלים (שתשלם המדינה באמצעות קופות החולים), וזאת תוך הגבלת מספר התרומות שמותרות לאישה.
    כל מי שקצת מתמצא בתהליך ההורמונלי והפיזי שצריכה תורמת לעבור כדי להפיק בסבב אחד 8-15 ביציות, יאמר לכם שלא שווה "למכור את גופך" רק בשביל כמה אלפי שקלים.

    תזכורת:
    חשש לניצול נשים הועלה בעבר בהקשר לחוק הפונדקאות. העובדות בשטח לא מאששות את החששות.

    אין לי ספק בכוונותיהן הטובות של כותבות הדו"ח, אך קשה שלא להסתייג מקיצוניותו ומהתעלמותו מהעניין המרכזי, והוא שהחוק מציע לראשונה פיקוח מלא (כפי שמקובל במרבית המדינות המערביות) על תרומת ביציות, ומניעת הניצול המכפיר (הקיים כיום) הן של נשים הזקוקות לתרומה, והן של התורמות האנונימיות ממדינות מזרח אירופה.

    ועוד הערה לסיום:
    קיוויתי שלפחות כאן נכבד את תבונתו של הקורא ולא נגרר לדרגת העתונות הצהובה. לצערי לא טרחתם להוסיף את קובץ הצעת החוק לצד הדו"ח, שאפשר דיון על סמך כל המידע והנתונים. חבל…

  2. נדב פרץ :

    'לא שווה “למכור את גופך” רק בשביל כמה אלפי שקלים'?
    יש נשים שנאלצות למכור את גופן עבור כמה מאות (שלא לומר עשרות) שקלים.

    ברור שהנושא מורכב ויש לו פנים לכאן ולכאן; לא צריך להעמיד פנים שאין בעייתיות בנושא, מאף אחד משני הצדדים.

  3. נבט :

    שלום כותבת אנונימית.

    1. לא הבנתי את הנקודה עם השיבוט. מכיון שמספר הביציות הנשאות בכל פעם לא מוגבל, האפשרות להחליט כמה לתרום למחקר רק תאפשר לתורמות להחליט למי למכור את הביציות. עם זאת, חשוב לציין שהצעת החוק מגבילה את מס' השאיבות, צעד מבורך ביותר.

    2. ההשוואה לתרומת זרע היא בעייתית. כמו שציינתי, ציינו כותבות הדו"ח וציינת גם בעצמך, מדובר בתהליך פולשני, כואב ומסוכן הרבה יותר; עם זאת, המחשבה שאין נשים בארץ שיסכימו לעבור אותו בשביל כמה אלפי שקלים היא נאיבית בעיני.

    עוד כמה דברים טכניים:
    3. ניסיתי להסביר שעצם קיומו של חוק המסדיר את כל עניין תרומת הביציות הוא חשוב ביותר, וגם קישרתי לשני מכתבים שהגיעו אלינו בנושא.

    4. בקשר להעלאת הצעת החוק – צודקת לחלוטין. ניסיתי אתמול להאבק בוורדפרס, אלא שהוא ניצח. טל בסוף עזר לי. אני מקווה שההצעה תתווסף עוד היום.

  4. הכותבת האנונימית :

    שלום נבט,

    1. מספר הביציות בהחלט מוגבל. אם תקרא את הדיון של ועדת המשנה (שגם אותו שלחתי), תבין קצת יותר איך זה עובד.
    בקצרה: כדי "לקצור" ביציות עליהן להיות בשלות ומוכנות להפריה. ז"א זקיק שהתפתח לגודל של 23-27 מ"מ. באופן טבעי מיצרת האשה זקיק אחד בכל חודש. כדי שיווצרו יותר זקיקים מקבלת התורמת (כמו גם אשה העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית) הורמונים אשר מגבירים את כמות הביציות והבשלתן. השליטה על כמות הזקיקים שתתפתח נעשית באמצעות אותם הורמונים, ולפי הצעת החוק יוגבלו ללא יותר מ-15 זקיקים. הסיבה להגבלה היא הגנה על בריאות התורמת. (הגבלה שלא קיימת, אגב, אצל נשים העוברות טיפולי פוריות)

    2. אני מסכימה שתהליך של תרומת ביציות מורכב יותר מזה של תרומת זרע. אבל ראשית, לא צריך להגזים במידת הסכנה. שנית, יכול להיות שאני קצת נאיבית, אבל לדעתי כותבות הדו"ח, שאינן מבינות שתרומה בפיקוח – גם אם אינה מושלמת – עולה עשרות מונים על מסחר פרוע ומכירת ביציות, נאיביות הרבה יותר…

    3. חשוב לציין שהצעת החוק אומנם עברה בקריאה ראשונה, אך הועברה כעת לוועדת משנה הבוחנת בימים אלה את כל ההבטים הרפואיים, האתים והמוסריים (בדומה לוועדת המשנה שדנה לא מזמן בהצעת חוק תרומת אברים) וסביר להניח שהצעת החוק שתגיע לקריאה שניה ושלישית תהיה מפורטת ומבוקרת יותר.

  5. נופר :

    אנונימית יקרה,

    ניצול ופגיעה בזולת אינם גזירה משמיים, ובספר של חוקי הטבע לא מופיע "חוק שימור הניצול". הבחירה שעומדת בפנינו איננה בין "סחר פרוע וניצול מחפיר" של נשים מזרח אירופיות לבין סחר מבוקר וניצול בינוני של נשים ישראליות. סוגיית הסחר בביציות איננה שונה משאלות אחרות של ניצול בסביבת הגלובליזציה- סחר בכליות, סחר בנשים, סחר בילדים. העובדה שמדינות עולם שלישי לא עושות מספיק מאמץ כדי להגן על התושבים שלהן מניצול אין משמעותה שצריך להתיר את הניצול הזה גם כלפי אוכלוסיות עניות כאן. מה שנדרש איננו להסדיר את הפגיעה והניצול אלא לא לנצל.
    כמו בכל תהליך, אין להגזים במידת הסכנה, מצד שני- אין גם להקל בה ראש. תרומת ביציות היא תהליך מסוכן עשרות מונים מתרומת זרע, עם סיבוכים שעלולים להגיע (ואכן הגיעו) למוות. כחברה, אין לנו כל סיבה לעודד נשים בריאות לחשוף את עצמן לסיכונים כאלו למען כסף, נהפוך הוא.
    מאידך, המצוקה האמיתית של נשים שזקוקות לתרומת ביצית על מנת להרות דורשת גם היא פתרון. הפתרון הזה צריך לבוא לא מסיכון בריאותן של נשים זרות תמורת סכום פעוט אלא מסיוע מנשים קרובות שמוכנות לסכן את בריאותן על מנת לעזור לאשה שהן אוהבות – קרובת משפחה או חברה קרובה- להביא ילד/ה לעולם. בריאות וסיכון אינם מוצרים שמוסרי לקנות מעניים, אבל הם כן נכסים שמוסרי לתרום לאנשים קרובים. על מנת למנוע בעיות של ידיעת זהות התורמת, התרומה הזו יכולה, כמובן, להיות תרומה צולבת.

  6. א :

    נופר

    דברייך הגיוניים ומשכנעים
    השאלה אם הפתרון המוצע תיאורטי או פרקטי. הנשים שיש ביכולתן לקנות ביציות בחול למשל במזרח אירופה משלמות על כך לא "סכום פעוט" כסף רב מאוד (שכמובן רובו למתווכים ולא לתורמת…). אני בטוח שלו יכלו לקבל תרומה ישירה או צולבת מאחות או חברה היו עושות זאת. נדמה לי שהשוק המשגשג מעיד כי הביקוש גדול מאוד מההיצע בדרך שאת מציעה.
    אז מה עושים? הרי הארגון שלכם לא יפתח בקמפיין "תרמי ביציות לאחותך" (כמו קמפיין כרטיס תרומת איברי
    ם) – וזאת בגלל הסיכון שאת עצמך מציינת.

  7. הכותבת האנונימית :

    שלום לך נופר,

    הרעיון של תרומה מחברה או בת משפחה מאוד יפה. באמת. את יודעת מה, בעולם אוטופי זו הייתה גם בחירתי. אך כפי שאת יודעת, לא כל אשה יכולה לתרום. תורמת צריכה לעמוד בקריטריונים של גיל, מצב בריאותי, בדיקות פוריות, בדיקות גנטיות ועוד, ואם החוק יאלץ כל נזקקת לתרומה להגיע עם תורמת צמודה שעומדת בקריטריונים, נגלה בדיוק איך פועל “חוק שימור הניצול”, והתוצאה תהיה קנייה של ידידות פקטיביות שתמורת סכום נאה ירכשו ע"י המרפאות הפרטיות.

    הדבר האחרון שאני רוצה הוא לפגוע בבני אדם בכלל ובנשים בפרט, אבל מצד שני אני לא מאמינה גדולה ב"חוקי שימור" המתעלמים מהמתרחש כבר היום מתחת לאפנו.
    חקיקה שמתעלמת מהמצאיות נדונה מראש לכשלון, ובסופו של דבר תוביל רק להגברת הניצול.

  8. נופר :

    ל-א,

    אם את חושבת שהסיכון מספיק גדול כדי להרתיע תרומה של חברות/ קרובות, מה בעצם ההצדקה המוסרית בעינייך לסכן נשים זרות עניות.
    אני לא חושבת שהשוק המשגשג מעיד על כך שהביקוש גבוה מההיצע בדרך שאני מציעה- הוא פשוט מעיד על כך שבראיית עולם קפסיטליסטית אנחנו מעדיפות לקנות פגיעה בזרים, אם החוק לא מונע את זה מאיתנו, מאשר לסכן אנשים קרובים, ואפילו מעט. אנחנו קונים פגיעה באחרים אם החברה מרשה לנו, השאלה היא אם החברה צריכה להרשות. כאשר קניה כזו לא תהיה אפשרית יתכן מאד שהמקורות ישתנו.

    לאנונימית,

    אני מאד בספק אם ההיצע של תורמות פוטנציאליות הוא כל כך נמוך כפי שאת מציגה אותו(ואם כן- לא חבל לסכן את המשאב החברתי הנדיר הזה? הרי ההליך של תרומת ביציות עלול לפגוע בפוריות התורמת). הבעייה של קנייה פיקטיבית של ידידות איננה מאד חמורה- גם בתרומת איברים יש מנגנונים דומים, ונשים שצריכות לעבור ועדת פסיכולוגים כדי להוכיח את ידידותן יבינו שמדובר בהליך משמעותי שיכול מאד להזיק להן. חקיקה לא צריכה להתעלם מהמציאות, אבל גם לא להיגרר אחריה. גם עבדות היתה מקובלת בעבר והיום היא אסורה בחקיקה, גם העסקה של עובדים ללא הגבלת שעות וללא תנאי בטיחות נאותים היו מקובלים והיום יש לנו את חוקי העבודה, גם סחר בנשים היה נפוץ בישראל עד שהמדינה התחילה להילחם בו לפני שנים ספורות. חקיקה איננה ראי של מציאות מנצלת אלא עיגון של נורמות ראויות. הנחות היסוד שלך, שקניית ביציות מנשים רומניות טבעית וראויה מפני שהיא מתרחשת, ושאי אפשר לעשות נגדה כלום הן הנחות מוטעות: אמפירית, לוגית ומוסרית.

  9. האנונימית :

    סליחה נופר, אבל קצת עייפתי מהקשקשת האידיאולוגית הזאת.

    יותר מדי פעמים בתגובתך חוזרים משפטים כגון "אני לא חושבת", או "אני בספק" בשאלות שאינן קשורות למה את חושבת ולספקותיך, אלא להכרת הנתונים והעובדות.
    לצערי את בוחרת להעדיף חצאי אמיתות, והעיקר שיתאימו לתפיסת עולמך.

    הליך של תרומת ביציות אינו מסכן את פוריות התורמת. כאשה אני מצפה שתדעי לפחות נתון בסיסי זה. נשים נולדות עם מאגר ביציות עצום ותרומה של עשרות ביצות לא גורעת במאום ממידת פוריותן.

    כן, תרומת ביציות מורכבת יותר מתרומת זרע, אך לכתוב שנשים מתות מסיבוכים כתוצאה מתרומה, זו פשוט דמגוגיה מכוערת.
    כולנו שמענו על אנשים שמתו במהלך טיפול שיניים. האם היית מעלה זאת כטיעון לכך שסתימת חור בשן היא תהליך פולשני ומסוכן? בוודאי שלא. אך כאן את מנצלת את הידע המועט של רוב האוכלוסיה בנושא כדי לשכנעם בנכונות תפיסת עולמך, לפיה גם מעשה נאצל כמו תרומה נמדד רק במידת הניצול.

    באשר להצע, אנסה להסביר שוב – תורמת צריכה לעמוד בקריטריונים גבוהים בהרבה מאלה של סתם אשה פוריה. לדוגמה: אשה פוריה שהיא נשאית של מחלה גנטית עדיין יכולה להרות וללדת, אך לצורך תרומה היא פסולה. דוגמה נוספת: אשה יכולה להרות וללדת בגיל 35+, אך לצורך תרומה ביצותיה נחשבות לזקנות מדי. ויש עוד דוגמאות רבות.

    את מבינה נופר, כאשר מדובר בהריון יקר לא לוקחים סיכונים מיותרים, ולכן רשימת התורמות הפוטנציאליות מצטמצמת.

    יש לי הערכה רבה לארגוני נשים ופועולם, ולכן אמנע מלהתייחס להשוואה שעשית בין תרומת ביציות לסחר בנשים. אך ברשותך נופר, הייתי רוצה לסיים את הדיון בהצגת הפן היפה של התרומה, ולהודות לנשים הנפלאות על הנתינה ועל שמחת החיים שהן מעניקות לאלפי נשים וזוגות.

    הרבה בריאות, ומאחלת לך שלעולם לא תאלצי להתמודד בשאלות שבהן הצדק האבסולוטי מתנגש במציאות חייך.

  10. נופר :

    אנונימית יקרה,

    הניסוח "אני בספק" היה נסיון להגיד בצורה מנומסת שאין לי ספק שלא. לטעמי, להשוות תרומת ביציות לתרומת זרע זה לא פחות דמגוגיה מכוערת מאשר לציין את העובדה שהסיבוכים של תרומת ביציות הגיעו במקרים מסויימים למוות. בואי נעזוב קשקשת אידיאולוגית ונדבר במספרים: במחקר שנערך ב- 2002 עמדה השכיחות של גירוי יתר שחלתי על 25% מבין המטופלות, כאשר 0.1-0.2% מהמטופלות סבלו ממנו בצורתו החמורה. הצורה החמורה כוללת אי ספיקת כליות חריפה, אי ספיקה נשימתית חריפה והווצרות קרישי דם בתוך כלי הדם (Delvigne A, Rozenberg S. Epidemiology and prevention of ovarian hyperstimulation syndrome: a review. Hum Reprod Update 2002;8:559). להזכיר לך- מדובר בנשים צעירות בריאות שמסתכנות בזה לא כדי להציל חיים אלא כדי שאשה אחרת תוכל ללדת (ילד שאיננו ביולוגית שלה). לא מדובר כאן בסיבוך מקרי כמו אלרגיה נדירה לחומרי הרדמה בטיפול שיניים אלא בחלק אינהרנטי של ההליך, וזה בלי לדבר על סיכונים ארוכי טווח של השפעת הטיפול ההורמונלי על פוריות ועל הסיכון לסרטן. להזכירך- מחקר חדש שנערך בשנים האחרונות בארץ קבע באופן חד-משמעי שנשים שקיבלו הורמונים כחלק מטיפולי פוריות נמצאו בסיכון הגבוה ב- 40% לחלות בסרטן השד Pappo I, Lerner-Geva L, Halevy A, Olmer L, Friedler (S, Raziel A, Schachter M, Ron-El R. The Possible Association between IVF and Breast Cancer Incidence. In press in Ann Surg Oncol. Jan. 2008 (in press)) אילו חצאי אמיתות בדיוק אני בוחרת כאן כדי שיתאימו לתפיסת עולמי? אם את מכירה מחקרים אחרים אשמח לבחון את השקפת עולמי לאורם.
    מעשה נאצל כמו תרומה איננו נמדד בכלל באמת מידה של ניצול, אבל תשלום לנשים זרות כדי שיסתכנו בסיכונים בריאותיים חמורים על מנת שאשה עשירה יותר תוכל להרות איננו מעשה נאצל של תרומה.

  11. האנונימית :

    נופר,

    ההוכחה היחידה שהבאת היא שגם מחקרים אפשר לסובב כך שיתאימו להשקפתך.

    הנחקרות העקריות בשני המחקרים הללו הן נשים העוברות טיפולי פוריות, ולא תורמות.
    וקיים הבדל עצום!
    1. השכיחות של גירוי יתר היא תוצאה של טיפולים ממושכים במינונים הגבוהים של הורמונים, וזאת מאחר ואצל נשים העוברות טיפולי פוריות המטרה היא להפיק כמה שיותר זקיקים בשלים (וכפי שכתבתי, במקרה של תורמת החוק מגביל זאת).

    2. שכחת לציין שהסיכוי לבעיות בטווח הארוך הוא פונקציה של זמן ומשך הטיפול, וגם הוא נעשה בקרב נשים טיפולי פוריות – המטופלות לעיתים שנה ויותר ברצף, בעוד שהטיפול ההורמונלי של תורמת הוא קצר מועד (מספר שבועות).
    מחקר זה יש לסייג ולהזכיר שאין תמימות דעים בקרב הרופאים עד כמה ההשפעה היא הומונלית נטו.

    ואגב, גם נשים הנזקקות לתרומה מקבלות תרופות הורמונליות בכמות לא קטנה.

    אין לי מושג מהיכן שאבת את הידיעה שרק נשים עשירות זקוקות לתרומת ביציות, אבל אני מניחה שתיכף תשלפי לנו מחקר בעניין…

  12. ד"ר איילת שי :

    אנונימית יקרה.
    טענתך כי המחקרים שמצטטת נופר מתייחסים לנשים שעברו טיפולי פוריות נכונה. עברתי על הספרות המקצועית באופן מקיף – למרות שבארצות הברית תרומת ביציות קיימת כבר שנים, אין מחקרים שעקבו אחרי הנשים הללו ובדקו אם יש סיבוכים ארוכי טווח. פורסמו מספר מאמרים מאת רופאים בכירים, שהביעו דאגה כי לאורך זמן עולה הסיכוי של נשים אלו לחלות בסרטן או שפוריותן תפגע (הפוריות יכולה להפגע, תאורטית, לא רק כתוצאה משימוש יתר בביציות, אלא גם מפגיעה חוזרת בשחלות על ידי המחטים השואבות). כל זאת מבלי לדבר על סינדרום גירוי היתר השחלתי, שהוא תופעת לוואי מסכנת חיים ומיידית, שאין ויכוח כי היא מתרחשת בעקבות גירוי שחלתי לצורך שאיבת ביציות.
    כרופאה, אני מודאגת מקניה של ביציות מנשים עניות, מפני שמדובר בעוד אחת מהתופעות, בהן החברה שלנו מאפשרת ואף מעודדת אנשים עניים להתפרנס על ידי נטילת סיכונים בריאותיים וביצוע פרוצדורות פולשניות בגופם. המציאות הזו, לדעתי, אינה הולמת חברה המחשיבה עצמה מוסרית ושבה הדאגה לחלש היא ערך בפני עצמו. ההצעה, לפיה התרומה תהיה אלטרואיסטית מאישה לרעותה, הינה הצעה ראויה בעיני, למרות הסכנות כי ייעשה גם בהליך הזה שימוש נצלני (קניית ידידות), והמגבלות הנוספות ביישומה.
    לצערי, הויכוח בינינו יימשך ככל הנראה, מאחר ומקורו בהבדלים בין מערכת הערכים שלנו, וההנחות שלנו לגבי מה ראוי ונכון.

  13. האנונימית :

    שלום לך ד"ר שי,

    דאגתך לנשים חלשות מובנת ומוצדקת, אך ההתייחסות לנושא הניצול תחת הכותרת "מה שראוי ונכון" היא זו שכנגדה אני יוצאת. ולא, לא משום שערכי שונים משלך, וגם לא משום שניצול כזה אינו קיים, אלא משום שמדובר בנושא רחב, מורכב וחשוב, וכינוסו תחת כותרת צרה מסיטה את הדיון מהעיקר וגוררת אותו אל "סמטת" הסיסמאות המזיקות והריקות מתוכן, שמהן אכן ראוי ונכון שנמנע.

    ניצול החלשים בכלל וניצול נשים ממגזר זה בפרט הפכו לנורמה מקובלת במדינת ישראל. גורמים אינטרסנטים רבים שותפים ליצירת נורמה נפסלת הזו הפוגעת בכולנו.

    הדרך הנוחה, הזמינה והקלה היא להטיח את האשמה במי שאין מאחוריו ארגון חזק ולובי חברתי-פוליטי, וככזה, נשים שאינן יכולות להרות ונזקקות לתרומה הן שק חבטות אידיאלי.

    הרשי לי לשאול אותך מדוע איננו שומעים את קולן של נשים חזקות ודעתניות כמוך מול התפוררות מערכת הרווחה, כשחוקי העבודה וזכויות העובדים נרמסים באין מפריע, וכשחמישית מאוכלוסיית המדינה נדחקת לעוני נורא? היכן קולכן בשעה שעובדות קבלן נאבקות על זכויותיהן מול חברות כוח אדם ובעידוד המדינה? מדוע נדם הקול הרם והצלול של נשים ערכיות כמוך וכמו נופר כשמדינת ישראל מפריטה למוות את מערכת החינוך וגוזרת בורות, עוני ודלות על רבבות ילדים וילדות מהשכבות החלשות? היכן אתן כשקשישים נאלצים לבחור בין ארוחה לתרופה, וכשהתורים מול עמותות-הצדקה, המחלקות לחם ומזון בסיסי, הולכים ומתארכים? היכן ליבך וערכייך כרופאה כשמערכת הבריאות מפקירה חולים, נכים, קשישים וכל מי שאין ביכולתו לשלם עבור ביטוחים וטיפולים פרטיים?

    כל כך הרבה ניצול אינטרסנטי והחלשה מכוונת יש סביבנו. איך מכל אלה בחרת להפוך דווקא קבוצת נשים, שהן עצמן קורבן של נסיבות עגומות, לנושאות דגל ניצול אחיותיהן?

    הניסיון לחתום את הדיון במשפט שמשתמע ממנו שערכייך נאצלים משלי, זו עוד בחירה קלה (מדי) להוכיח את צדקתך. ובאמת, מה כוחי כ"אנונימית" מול מערכת ערכיך כרופאה וכאישה שהצדק והמוסר הם נר לרגליה?

    אך האמת, אילת יקירה, שבניסיונך להגן ולגונן על התורמות החלשות לכאורה את רומסת ברגליים גסות קבוצת אנשים כל חפצם הוא להיות הורים. וגרוע מכך – את חוטאת בחטא היהירות כלפי אותן נשים עליהן את מנסה להגן, והופכת אותן לחסרות בינה ונרפות, ולמי שאינן מסוגלות לחשוב ולהגיע להחלטות ה"נכונות" על חייהן וגופן, ולכן תפקידך – כפטרון ערכי המוסר והצדק – להגן עליהן מפני עצמן.

    התפיסה הפטרונית (ותסלחי לי – הנלעגת) לפיה מערכת הערכים אותם קבעת הם הנכונים והראויים, היא זו שבסופו של יום תהפוך נשים חלשות ממך טרף קל לסרסורי ביציות, ותמנע חקיקה מסודרת ואכיפה, שתאפשר לתורמות להגיע להחלטה הנכונה להן – הנסמכת על מידע ברור ומלא.

  14. ענת :

    אנונימית שלום,
    אכן, לצערנו, רבים הם סוגי הניצול והמנצלים בחברה, וניצול אחד אינו מצדיק ניצול אחר. אם תכנסי לאתר של ארגון אשה לאשה תגלי שאנחנו פועלות נגד ביטויים רבים ושונים שך ניצול, כולל כאלה שלא הוזכרו בתגובתך.
    ועכשיו לעצם העניין, אם תשימי לב לפרטים, ההתנגדות שלנו אינה לתרומת ביציות, אלא לקניית ביציות. לתרומת ביציות, על כל צדדיה היפים והנאצלים, אין לנו התנגדות.
    מעבר לכך, אחת ממטרתנו העיקריות בכתיבת הדו"ח הייתה לחשוף את העובדה שהחוק אינו מיועד אך ורק לענות על הרצון של נשים הסובלות מבעיות פוריות לשאת ילד ברחמן, אלא גם לספק ביציות לצורך מחקר בתאי גזע עובריים. תחום מחקר זה, למרות שעדיין לא הניב תוצאות משמעותיות (בניגוד למחקר בתאי גזע מאנשים בוגרים, שמניב תוצאות רפואיות)מושך אליו השקעות מצד חברות התרופות בשווי של מאות מליוני דולרים. רק לאחרונה חתמה חברת טבע על הסכם לפיתוח שורות של תאי גזע עובריים מביציות שיופקו במעבדתו של פרופ' איצקוביץ ברמב"ם. ההסכם יניב לחתומים עליו מליונים, ומחייב שאיבה של כמות עצומה של ביציות מנשות חיפה והצפון.
    ההתרה של שאיבת ביציות מנשים שאינן עוברות טיפולי פוריות בעצמן, מאפשרת פגיעה בבריאות של נשים על מנת להניב רווחי ענק לתעשיית התרופות. לא מדובר פה על מאבק בין האינטרסים של שתי קבוצות נשים, אלא על אינטרסים של תאגידים וחברות בינלאומיות, המצויידים בסוללת עורכי דין ולוביסטים.בשנת 2004 הרוויחו 10 חברות התרופות הגדולות בעולם רווח כולל של 205 מיליארד דולר. סכום זה עולה על הרווח הכולל של שאר 490 החברות ברשימת 500 החברות הגדולות בעולם של מגזין פורצ'ו.
    לכן אני לא חושבת שמדובר פה באיזה "ניצול שולי וקטן" שלא שווה להזדעק עליו. מדובר פה בעוד ביטוי, אחד מני רבים למרבה הצער, שבו המדינה חושפת את אזרחיה ואזרחיותיה לניצול של חברות ענק, תחת מעטה של "חופש בחירה".

  15. האנונימית :

    שלום לך ענת,

    את כותבת: "ההתנגדות שלנו אינה לתרומת ביציות, אלא לקניית ביציות". אם כך, אני תוהה (שוב!) מדוע אתן מתנגדות להצעת חוק שבאה לעגן את נושא התרומה ולעצור את ניצול הנשים וקניית הביציות?

    בעצם, ענת, יש לי תהייה גדולה הרבה יותר, ואנסה לנסח אותה בזהירות.
    תהייתי היא מה באמת עומד מאחורי הדו"ח שפרסמתן, והאם הוא אכן נכתב בתום לב ומתוך כוונה כנה להגן על נשים חלשות.

    תהייתי נובעת מכך שפעם אחר פעם מתגלים אי-דיוקים בתגובותיכן וכן סתירות וניסיונות (מכוערים) להכפיש את קבוצת הנזקקות לתרומה כמי שמערכת הערכים שלהן לוקה בחסר.
    התנהגות זו לא רק שאינה מקצועית ופגומה, אלא היא גם מעלה ספק אמיתי באשר לכוונתכן.

    בעידן האינטרנט לא צריך אומנם להיות ד"ר כדי לקרוא מחקר ולהבין מי הן הנחקרות, אך אין ספק שהצגת נתונים מטעים ומוטים יכולה "לעבוד" על מי שמתייחס אל עמותתכן כמקצועית וברת סמכא בנושא.
    וכאן כבר אינני תוהה אלא דורשת שתתקנו את הטעויות ה"מחקריות" בדו"ח ותשלחו את התיקון לכל הנוגעים בדבר. (דרישה לגיטימית ממי שמרבות לדבר על ערכי מוסר וצדק, הלא כן?)

    כעת את מעלה טיעון נוסף בנושא רווחי העתק שעושות החברות החוקרות תאי גזע. על פניו זה אכן נשמע נורא, אך איני יכולה שלא לשאול את עצמי האם מדובר במידע אמין ומבוסס, או שמא כדאי שגם הפעם אחטט בנבכי הרשת ואסנן את המוץ מן התבן?

    אני רוצה להאמין, ענת, שכוונתכן טובה, ואני יותר ממסכימה שחובתנו האנושית, החברתית והמוסרית להתעקש על כך שהחוק ייתן הגנה ומענה מיטבי לתורמות, אבל מהצגת התמונה המאוד לא מדויקת והמעוותת שעולה מתגובותיכן ומהדו"ח (שלעיתים נדמה שיש בו יותר מטעויות שנעשו בתום לב), משתמע שמטרתכן האחת והיחידה היא לעצור את הצעת החוק בכל מחיר, גם אם את המחיר הכבד ביותר ישלמו התורמות שעליהן אתן מנסות לכאורה להגן.

  16. חוק תרומת ביציות - מי יגן על הנשים הזקוקות לתרומה? :

    […] להמשך הדיון לחצו כאן […]

  17. נופר ליפקין :

    אנונימית יקרה,

    חבל שבמקום להתייחס לגופו של עניין את מטיחה האשמות בלתי מבוססות. לא הבאת שום מידע רלוונטי שמבסס את הטיעונים העובדתיים שלך, לא הבאת שום תיאוריה קונסיסטנטית של מוסר שיכולה לתמוך בהשקפת העולם שאת מעלה. לא מספיק לחשוד באחרות בחוסר תום לב, להאשים בנסיונות מכוערים ולהעלות תהיות. בואי נסתכל על הדברים בצורה פשוטה- אין שום אינטרס סביר והגיוני שיכול להסביר רצון של עמותה חברתית "לעצור את החוק בכל מחיר". לעומת זאת, יש אינטרסים מאד ברורים שיכולים להסביר רצון של חברות תרופות ושל חוקרים, כמו גם של עמותות שמייצגות נשים שמעוניינות לקנות ביציות לקדם את החוק בכל מחיר. גם אני הייתי רוצה להאמין שכוונתך טובה, ואני בטוחה שהיא אכן טובה. מאד קשה להתמודד עם מציאות שבה מה שאת רוצה, ומה שאת חושבת שאת צריכה יכול לגרום נזק לאשה אחרת. קל יותר להאמין שלא- שזה לא מסוכן, שזה מרצון חופשי. זו בדיוק הסיבה שאסור להעמיד אנשים בעלי אינטרס במצב של ניגוד עניינים. כשאנחנו מאד רוצות משהוא אנחנו רואות את המציאות בצורה שמאפשרת את זה. זו בדיוק אחת הסיבות שאסור שרופא שמטפל בנשים שזקוקות לביציות, או מעורב במחקרים שדורשים ביציות יהיה זה שיחליט שתורמת "כשירה" לתרום, שתורמת "הסכימה" הסכמה מדעת, שרמת הגרוי השחלתי מספיק בטוחה לתורמת. זו בדיוק אחת הסיבות מדוע הצעת החוק הזו צריכה הרבה שינוי.

  18. קורא :

    שלום, עקבתי בקפדנות אחר הדיון המעניין והסוער ויש לי שאלות.
    אשתי ואני מנסים כבר ארבע שנים להרות, אין ספור הזרעות, מס' נסיונות להגיע לשאיבה אך ללא הצלחה, ועברנו כבר שני טיפולי תרומת ביצית בחו"ל ללא הצלחה. בתור אחד ה"משופשף" בנושא ולאחר קריאה מרותקת של הדיון שכאן, יש לי שאלה. האם בתור עמותת "אשה לאשה" לא כדאי שקודם תבדקו מה יחסן של נשים לעזור/לתרום לנשים אחרות להרות?
    ישנה שיטה מאד בדוקה בשיווק של מחקרי שוק, מחקר איכותי ומחקר כמותי המכוון למגזרי אוכלוסיה, האם לא כדאי לבצע מחקר שכזה? הרי שלדעתי ומההיכרות שלי עם נשים נוספות במצב של קבלת תרומה ישנה טעות בסיסית בהבנה/קבלה של נושא תרומת או קבלת ביצית. הקירבה לנושא לימדה אותי שישנם הרבה יותר נשים שיראו בתרומה את ה"עזרה" ולא את ה"עיסקה".
    ובנוגע לניצול הנושא ע"י חברות התרופות, האם אנחנו נאיבים כל כך שאנחנו חושבים שיש לנו בכלל מה לעשות בנידון? ההיסטוריה לא כבר לימדה אותנו אחרת? אבל המלחמה חשובה, תמיד אפשר וחשוב לנסות לשנות ולייעל.
    לסיכום, אני רק אומר שיש להסתכל על כל הצדדים, לנסות את כל הנעליים למידה וכעמותה למען זכויות הנשים עבודתכם משובחת אך לדעתי התמונה קצת חסרה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.