ראש הממשלה נחקר בפרשיות שוחד שונות. התקשורת מתמקדת בדברים שאולמרט קיבל מבעלי ההון. איתמר כהן, מתמקד בדבר החשוב: מה אולמרט נתן להם, ואיך זה משפיע על חיינו באופן ניכר. להלן פירוט הפינוקים שאולמרט נתן לחבריו, על חשבוננו
הבעייה האמיתית עם אולמרט היא לא מה הוא קיבל (אם קיבל) מבעלי ההון, אלא מה הוא נתן להם בתמורה. והוא נתן להם הרבה
סערה בכוס מלח
הצעד הראשון שעשה אולמרט מיד לאחר הבחירות האחרונות, כשעדיין שימש רק בתפקיד מ"מ רה"מ, היה אישור עסקת המלח. העסקה הזו היתה אמורה להעשיר את משפחת דנקנר בעשרות מיליוני דולרים, על-חשבון הציבור הרחב.
אולמרט חתם על האישור, למרות שמני מזוז אסר עליו לעשות כן, מאחר שאולמרט החזיק אז בתפקיד כפול: הן שר האוצר, והן יו"ר מנהל מקרקעי ישראל. כמה שעות לאחר שחתם, משך אולמרט את חתימתו, והגדיר אותה כ"אי הבנה".
פלאפון, קולה וקוטג' 5%
בזמן כהונתו כשר התקשורת אולמרט הקטין את ההוזלה בדמי הקישוריות, בניגוד לעמדת אנשי המקצוע במשרדו, וכך איפשר לחברות הסלולר להגדיל את רווחי העתק שהן גורפות על חשבון כולנו.
בזמן כהונתו כשר התמ"ת ב-2004 אישר אולמרט מענק של 70 מיליון ש"ח למפעל של קוקה קולה. הפקידות הבכירה במשרד האוצר התנגדה למהלך. גם היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, התערב, וקבע שאין היגיון כלכלי במענק, ושהמענק אינו עומד בדרישות החוק לעידוד השקעות הון. אולמרט תקף את היועץ, ואמר עליו ש"הוא מבין בכלכלה פחות מכתב כלכלי".
אולמרט גם ניסה לסרס את חוק סימון המחירים. באותה הזדמנות הוא גם קיצץ את תקציב המועצה לצרכנות ומינה מינויים פוליטיים לדירקטוריון שלה, ובכך גרם למנכ"לית המצטיינת של המועצה, גלית אבישי, להתפטר – ולא טרח למנות לה מחליף במשך שנה. זה המקום להסביר, ש"צרכנות" ו"סימון מחירים" זה לא רק גבינת קוטג' מקולקלת. ההכנסות של רשתות המזון הן עצומות, ושיתוק המועצה לצרכנות או ביטול חוק סימון המחירים פירושם מתן אפשרות לבעלי הרשתות הגדולות לגרוף הון עתק ללא תחרות אמיתית מצד הרשתות הקטנות והזולות יותר.
קצת חמלה חברתית
חוק התניית מענקים קובע, שמפעלים שלא עומדים בתנאי סף סביבתיים, או שלא עומדים בחוק שכר מינימום, לא יקבלו מענקי עידוד מהמדינה. אולמרט התנגד לחוק ואף עשה הכל כדי לקבור אותו, וגם לאחר שהחוק התקבל הוא לא בוצע בפועל במשך זמן רב.
רשיון לגנוב
אולמרט ניסה לשנות את חוק חובת המכרזים, כך שיינתן פטור אוטומטי ממכרז ל-90% מההתקשרויות של המדינה עם ספקים פרטיים (הח"כים ארדן ויחימוביץ' הגישו הצעת חוק, שהגנה על חוק המכרזים).
צד א', להלן "המשחד"
אורי אורבך כתב פעם, שבתי המשפט בארץ מחכים שיראו להם הסכם בנוסח: "צד א', להלן המשחד, מעביר לצד ב', להלן המשוחד", וגו'. הסכם כזה אין ולא יהיה, כמובן. השאלה מה אולמרט קיבל, אם קיבל, מבעלי ההון היא שאלה ליועץ המשפטי לממשלה. מבחינת האזרח הקטן, השאלה הזו היא משנית. הבעייה האמיתית היא במה שאולמרט נתן לבעלי ההון. ובשביל זה לא צריך בכלל חקירה של מבקר המדינה ומשטרת ישראל.
* הון-שלטון-עיתון: אולמרט והתקשורת הישראלית.
מה אפשר לעשות
- * להצטרף לתכנית הסודית למלחמה בשחיתות.
- * לקרוא יותר מדורי כלכלה ועיתונים עצמאיים.
- * להפיץ את הכתבה הזו לחבריך.
Tags: אהוד-אולמרט, המועצה לצרכנות, משרד-התעשיה-המסחר-והתעסוקה, משרד-התקשורת, שחיתות
זה אחד הפוסטים החשובים, יש מתנדבים לכתוב לאולמרט, או שאולי הוא עסוק מדי כרגע?
כל פסקה וקישור בפוסט של איתמר מצדיקים מבול מכתבים לרה"מ, או שאולי במקרה שלו ממילא פסה כל תקווה?
עוד מתנה נתן אולמרט היה תיק האוצר- להזכירכם אולמרט בלם כל נסיון לתת את התיק למישהו אחר ומינה את חברו ושותפו הפוליטי מזה שנים – הירשזון.
אני אומר בוודאות מוחלטת: אהוד אולמרט ידע על כל המופיע בכתב האישום החמור נגד הירשזון , הכולל גניבה מקופה ציבורית, בטרם מינה אותו לשר אוצר!
מר שי כהן הנכבד
לכתוב לאהוד אולמרט זה בזבוז אנרגיה. הכי טוב לפנות למבקר המדינה. הוא לפחות עונה ומפרסם את דוחותיו לציבור. עוד יותר טוב זה למצוא נושא כאוב חדש (כמו בזבוז כספי הציבור על שחיתויות אישיות) ולפנות לבג"ץ בתביעה שהאישיות ביצעה הפרת אמונים כמשמעה בחוק ולפיכך אינה יכולה לכהן במשרה ציבורית. אז תנסה את מזלך נגד החונטה השלטונית ואולי תצליח במשימתך.
אכן.
ההחלטות שאולמרט קיבל בגלוי כל-כך מושחתות, שאין שום צורך לחפש כל מיני מהלכים אפלים שבוצעו בסתר.
דוגמה נוספת, שערורייתית במיוחד – המענק שנתן התמ"ת למפעל של ICC, בבעלות ג'ון פרבר, אחרי שמפעל אחר של אותה קבוצה (תעשיות אלקטרוכימיות) זיהם קשות את עכו משך שנים:
http://www.nrg.co.il/online/35/ART/993/655.html
כזה הוא אולמרט.