חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

דב חנין ב"סדר-יום", אורי אריאל בגל"צ, פעולת נגד להון-שלטון

נושאים איכות השלטון, בריאות ואיכות סביבה, חדשות ב 26.01.11 6:03

בעקבות ביטול הדיון על התערבות לשכת ראה"מ בנימין נתניהו במסקנות המקצועיות של מומחי מ. הבריאות, התראיינו שלשום ח"כ ד"ר דב חנין וד"ר שרית עוקד מערד אצל קרן נויבך בתכנית "סדר-יום" ברשת ב'.  אתמול התראיין ח"כ אורי אריאל ב"יהיה בסדר" בגל"צ.  וגם משהו על שימוש בכוח מופרז ועל אלדד יניב כמפעיל SLAPP*
מאת: יעקב לקס

יואל חסון ושדה בריר: הון-שלטון בפעולה?

הבוקר קיבלנו הוכחה נוספת לקשרי הון-שלטון בישראל.  הועדה לביקורת המדינה היתה אמורה לדון ביום ג' - מחרתים - על התערבותו של ראה"מ ח"כ בנימין נתניהו לטובת מכרה הפוספטים של משפחת עופר בשדה בריר.  המכרה המאיים על בריאותם ועל חייהם של תושבי ערד והסביבה.  הבוקר החליט יו"ר הועדה, ח"כ יואל חסון, לבטל את הדיון

לקריאה נוספת

ביטול הדיון על שדה-בריר, מכרה הפוספטים שאם יוקם יסכן את תושבי ערד וסביבתה, נגרם אף הוא בהתערבות לשכת ראה"מ "בתפקידו כשר הבריאות".
ביטול הדיון, שהיה אמור להתקיים בועדה לענייני ביקורת המדינה, ע"י היו"ר ח"כ יואל חסון הוליד דרישה, של ח"כ ניצן הורוביץ, לדיון דחוף באותה ועדה.
הבקשה נדחתה ע"י נשיאות הכנסת.

הביטול, שסיבותיו אינן ברורות, הכעיס אנשים רבים וכתוצאה ממנו התקיים דיון ממושך בתכנית "סדר-יום". בדיון רואיינו ח"כ ד"ר דב חנין, יו"ר הועדה המשותפת לבריאות וסביבה וד"ר שרית עוקד ממובילי המאבק בערד.

ח"כ אורי אריאל הביע את תמיהותיו ואת כעסו על הביטול בראיון בתכנית "עושים סדר" בגלי צה"ל.

אוסיף כאן משהו משלי על השימוש שעושים מקדמי המכרה בכוח מופרז, אשר כמו באומנויות הלחימה מהמזרח הרחוק מופעל בסופו של דבר כנגדם.

ראינו את תוצאות השימוש המוגזם בכוחם בעצם פנייתה של לשכת ראה"מ אל משרד הבריאות.  שימוש בכוחו של ראה"מ נגד מומחי משרד הבריאות הוא שימוש בכוח מופרז.

שימוש באותו כוח לשכנועו של יו"ר הועדה לעניני בקורת המדינה, ח"כ יואל חסון, הוא שימוש בכוח מופרז.

כיוצא בזה מכתב SLAPP שנכתב ע"י עו"ד אלדד יניב "… בשם שולחתי, החברה לישראל בע"מ, …" אל עיתון "הצבי", המקומון של ערד.
כשהתקבל המכתב הייתי בחצי הדרך להשתכנע שהמכרה אכן אינו מסוכן.
קבלת המכתב שכנעה אותי שאין כאן עם מי לדבר, זה היה שימוש בכוח מופרז ששלח אותי לחפש, חיפשנו ומצאנו את הסכנות שבמכרה.

מכתב אלדד יניב עמוד ראשון
מכתב אלדד יניב עמוד שני
תשובת "הצבי" לאלדד יניב

——————
* A Strategic Lawsuit Against Public Participation

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , ,

20 תגובות

  1. טובה מרק בן צבי :

    כח מופרז

    החברה הישראלית היא חברה יותר ויותר אלימה.האלימות אינה רק עניין פיסי. היא יכולה גם לבוא בצורה של לובשי חליפות המצויידים בלוביסטים ובקשרים ומנסים לכפות את האינטרס הפרטי שלהם על הכלל. צריך שהציבור יזהה את הדברים האלה ויצא נגדם.

  2. מיכאל לינדנבאום :

    אלדד יניב בשרות ההון

    זמיר השמאל הלאומי,אלדד יניב מצטיין בעמדותיו האנטי-חברתיות.
    1)תביעת SLAPP נגד חברנו אריה גור וועד העובדים של החברה לאוטומציה במלחמתו בהפרטה.
    2)תביעת SLAPP בשירות האחים עופר נגד אנשי ערד הנלחמים במיפגע הקטלני של שדה-בריר.
    אכן שמאל לאומי לתפארת ברוני ההפרטה.

  3. חן - מיבשים את החולים :

    המקרה הזה מוכיח את מה שהוכח הרבה פעמים קודם -אי אפשר לפרוט את הפעולה הס"ד לפרוטות.
    באין תכנית מקרו – מפסידים במיקרו.

    כל שמפסידים יותר – יש יותר רסיסים לאסוף. וככל שהרסיסים מתרבים, יש יותר תסכול.

    וזה בא בין השאר להראות שזכויות אדם, זה גם מה שקורה בשדה בריר, אבל זה לא היה על האג'נדה של ההפגנה ההיא במוצאי שבת, מי זוכר.

    ואולי אני טועה, וזה היה שם?

    עכשיו מדווח לנו צפריר רינת שחוק הריפורמה בתכנון מתקרב לכיוון קריאה שנייה ושלישית, בלי שינויים מהותיים בהשוואה להצעה המקורית
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1211454.html

    אם החוק הזה עובר, הלך על המאבק נגד המחצבה בבריר.

  4. חן - מיבשים את החולים :

    מקרה שדה בריר, עוד הוכחה לחוסר האפקטיביות של פעילות בתחום המיקרו תוך כדי הפקרה כמעט מוחלטת של המקרו.מלחמת ההתשה נגד הרסיסים של כשלונות ממאבקים קודמים מובילה למצב שצריך לבנות הכל מהתחלה.

    צפריר רינת מדוח שמתקדמים הליכי חקיקת חוק הריפורמה בתכנון.
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1211454.html

    אם החוק יעבור, זו תהיה מכה למאבק על שדה בריר.

    סוגית שדה בריר וסוגית הריפורמה בתכנון הן סוגיות בתחום זכויות האדם ולא רק בתחום הכלכלי.
    סוגיות אלה ואחרות היו צריכות להופיע בפרונט של ההפגנה ההיא בת"א, שמי בכלל זוכר אותה. זו היתה יכולה להיות תשובה ציונית הולמת לליברמן.

    טוכולסקי הציע את זה בשעתו
    http://www.blacklabor.org/?p=26611

    אז הוא הציע ועוד הזדמנות התפספסה.

    ככה לא יבנה כוח ס"ד, מצטערת.

  5. חן - מיבשים את החולים :

    מקרה שדה בריר, עוד הוכחה לחוסר האפקטיביות של פעילות בתחום המיקרו תוך כדי הפקרה כמעט מוחלטת של המקרו. מלחמת ההתשה נגד הרסיסים של כשלונות ממאבקים קודמים מובילה למצב שצריך לבנות הכל מהתחלה.

    צפריר רינת מדווח שמתקדמים הליכי חקיקת חוק הריפורמה בתכנון.
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1211454.html

    אם החוק יעבור, זו תהיה מכה למאבק על שדה בריר.

    סוגית שדה בריר וסוגית הריפורמה בתכנון הן סוגיות בתחום זכויות האדם ולא רק בתחום הכלכלי.
    סוגיות אלה ואחרות היו צריכות להופיע בפרונט של ההפגנה ההיא בת"א, שמי בכלל זוכר אותה. זו היתה יכולה להיות תשובה ציונית הולמת לליברמן.

    טוכולסקי הציע את זה בשעתו
    http://www.blacklabor.org/?p=26611

    אז הוא הציע.
    עוד הזדמנות התפספסה.

    ככה לא ייבנה כוח ס"ד, מצטערת.

  6. ריפורמה+נתניהו = פעמוני אזעקה :

    "השלב השני, לדברי נתניהו, היה רפורמה בקרנות הפנסיה. לדבריו, קרנות הפנסיה היו במצב איום, אבל רובן לא היו על סף קריסה מיידית, ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. "הסכנה לא היתה קריסה, אבל ההזדמנות היתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי. המבנה שהיה קיים שאב את כל האשראי במשק ומנע אשראי ממשקי הבית ועסקים קטנים".

    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20070917_904196&origin=ibo&strToSearch=%F0%FA%F0%E9%E4%E5

    בכל מקום שמופיע בו הצירוף ריפורמה – נתניהו, כל פעמוני האזעקה צריכים להתעורר.

    נתניהו הוא אוקזיונר. הוא בעצמו מעיד על כך. הפעם משרתים אותו הבחשושים הפוליטיים מבית מדרשו של ברק וליברמן.

    כשם שהריפורמה בשוק ההון, מה זה סידרה את משקי הבית, כך תסדר אותם ריפורמת המרפסת.

  7. לקסי :

    בעלי ההון פועלים בתנועות מלקחים (מושג ממלחמת העולם השניה). זרוע אחת "הולכת" עלינו במכרה הפוספטים, או על עדולם עם הפצלים, על חיפה עם מכלול הזהומים שלהם וכיו"ב עוולות מקומיות.
    הזרוע השנייה מפעילה את נתניהו ודומיו ב"רפורמות".
    לו הייתי תל-אביבי או ירושלמי הייתי יכול להיאבק בעיקר בזרוע הכללית, כמו שחן מציעה.
    מה שאני עושה הוא מאבק נמשך ברפורמות, בעיקר כאן.
    אבל אני חי בערד וזה מכוון את המאמץ העיקרי.

  8. חן - מייבשים את החולים :

    הי
    לקסי, אתה לא צריך להצטדק פה.
    ברור שמאבק בריפורמה הכוללת, לא אומר הזנחת הפרטים.

    הבעיה היא:
    באין ארגון רציונלי של המאבק –

    מתרחשת פה לא רק תנועת מלקחיים במאוזן, אלא גם תנועה ורטיקלית של גלגל שמעלה ומוריד נושאים, לא על פי שיקולים שלנו.

    התוצאה היא סחרחורת ובזבוז אנרגיה מיותרת, ומה שחמור יותר, – יותר כשלונות מנצחונות, וגם האחרונים יותר במיקרו ופחות במקרו.

    השאלה היא איך מחברים את המאבק וכרגע במיקוד על הריפורמה בכלל ועל שדה בריר והשאר בפרט.
    שאלה זו אינה מופנית דווקא אליך אישית.

  9. איתי :

    מצד אחד את צודקת לגמרי בעניין היעדר איזון בין מאבקים ספציפיים למאבק הכולל.

    מצד שני מישהו אחר יאמר ברוח דברייך שגם המאבק ברפורמה בתכנון הוא מאבק ספציפי, שהעוסקים בו (תוך שת"פ מלא עם גורמי ימין מדיני, עם התנועה לאיכות השלטון שאינה שמאל בלשון המעטה ועוד) אינם עוסקים כלל בבניין כוח פוליטי שמאלי שיהווה חלופה אמיתית לביבי-ליברמן-ברק.

    גם הרעיון של "ארגון רציונלי" הוא
    לא מאוד ישים כל עוד מדובר בחברה דמוקרטית ובאנשים שפועלים ע"ס מחשבה עצמאית. האדמור X יכול להגיד לחסידיו ללכת להפגין נגד חוק מסוים ולא ללכת להפגין נגד פתיחת חניון, כי זה סדר העדיפויות שלו, והם יצייתו. אבל אם תושבי ערד יצטרכו לבחור בין השקעת אנרגיה במשהו "נקודתי" שמאיים על חייהם ובין מאבק ברפורמה בתכנון רובם יבחרו באיום המוחשי, ולא משנה מה האדמו"רית הרציונלית חן תגיד להם.

    רציונלי? לא, אנושי.

  10. חן - מייבשים את החולים :

    לאיתי

    לטעמי אתה אולי מבלבל פה בין העגלה לבין הסוס.

    אף אחד בכל הדיונים פה לא הצליח להוכיח מה קודם למה – המסגרת לכוח, או הכוח למסגרת.

    אז רק תדמיין לעצמך לרגע תסריט:
    מארגני העצרת בת"א עושים חושבים –
    שואלים את עצמם – מה יש לנו פה?
    שלטון ציניקני שמסכסך בין האזרחים ובאותו הזמן מכין לנו כאן מהפכה "דמוקרטית".

    ומחליטים –
    אם כבר הפגנה, אז מה שיותר גדולה.
    אם כבר הגנה על הדמוקרטיה, אז זה לא רק
    חופש ההתארגנות.

    אז מה זה כן?
    זכויות פוליטיות וחברתיות וכלכליות, הזכויות של כל אדם קטן ובודד שנרמסות בציניות למען אינטרסים שפוגעים בו.

    ובונים הפגנה שמצהירה – לא מתבלבלים. לא תצליחו לסכסך ביננו.
    עושים מזה הפגנת שלום בין כל האזרחים – אלה שרוצים לחיות בכבוד ובשלום.

    ואז כל קבוצה מרימה בתיאום איזה שלט גדול שמתחתיו שלטים בינוניים, וקושרים את הכל גם את המאבק בשדה בריר, במרכז ת"א.

    כמה קופירייטרים מוכשרים בהתנדבות, ועוד אנשים עם כושר ארגון וכו' ויש הפגנה "אחרת" לא צפויה כל כך.

    אבל לא חושבים פה ככה.
    עד כדי כך שאתה בעצמך נראה כאילו מבלבל קצת בין דמוקרטיה לאנארכיה.

    לגבי ההערות הציניות והמיותרות שלך, זה עניינך ועל אחריותך.

  11. איתי :

    אני חושב שלהפגנה שנראית לך כרצויה היו באים הרבה פחות אנשים מאשר להפגנה שהתרחשה (ג"נ – לא הלכתי אליה, אבל כן הייתי בהפגנות ירושלמיות נגד הרפורמה בתכנון ובעד העלאת מיסוי הגז).

    זה משום שטבען של הפגנות הוא ש"תפסת מרובה, לא תפסת". בעיניים שלך יש חיבור ישיר בין חקירת ארגוני שמאל ובין איום הכרייה בשדה בריר, אבל בעיניים של חלק נכבד מתושבי ערד – ממש לא.

    בסה"כ אני מסכים עם מה שאת אומרת אבל לוקח אותו צעד אחד קדימה, במקום לשאול למה הפגינו על X Y Z ולא במקביל גם על A B C (רפורמה בתכנון, שדה בריר) צריך לשאול למה מבזבזים כל כך הרבה אנרגיות על הפגנות ופעילות מחאה ממוקדת בכלל וכל כך מעט אנרגיה על פעילות בניין כוח בר קיימא – דהיינו מפלגות שיהיו להן בסה"כ יותר מנדטים מלמפלגות הימין.

    התשובה קשורה גם לגורמים חיצוניים שאינם בשליטתנו (בדיוק מה שכתבת בתגובה 7 ומה שטוכולסקי מדבר עליו) אבל גם לגורמים פנימיים בשמאל עצמו. למשל:

    1. רוב האוחזים בדעות סוציאליסטיות ו/או ליברליות נרתעים ממעורבות בשדה המפלגתי, אפילו ברמת התפקדות ובוודאי ברמת ריצה לתפקידים כמו חבר מרכז או חבר מועצה בעירייה.

    מי שכן עושה כך, נתקל במטחי ביקורת ולעג על התקרנפותו (אסתי קירמאייר שרצה ברשימת האוליגרך ברקת, תמי זנדברג שיושבת בקואליציה עם חולדאי, יחימוביץ' שתמכה בברק, עיני וחולדאי).

    במצב זה, השטח מופקר לחיליק-ברים למיניהם שמתקדמים עוד ועוד במעלה הסולם (מזכ"ל מפלגת העבודה!).

    2. בניגוד לבריחה מהמפלגות, יש התחזקות של ארגונים לא ממשלתיים.
    אנשים מעולים שאין להם שום סיכוי להתברג במקום ריאלי ברשימת חד"ש או ברשימת העבודה, מגשימים את רצונם לתקן עולם (ולבנות קריירה פוליטית במקביל שזה לגיטימי) דרך הארגונים.

    ארגונים כאלה לא רצים לכנסת, ואסור להם לתמוך פומבית במפלגות, אבל הם בהחלט טובים בלארגן פעולות מחאה ולובי מכל מיני סוגים, שמטבע הדברים הם ממוקדי-נושא ולא "הוליסטיים".

    היתרון הוא יכולת ליצור קואליציות חוצות מפלגות (ע"ע המאבק ברפורמה בתכנון, שבו מובילות החלה"ט והתנועה לאיכות השלטון), החיסרון הוא העמקת הוואקום במאבקים כוללים.

    איך יוצאים מזה אינני יודע, בוודאי לא בכתיבת מאמרים וטוקבקים. יש פה בעיה רצינית.
    אי אפשר ללכת למנכ"לית האגודה לזכויות האזרח ולהגיד לה "תסגרי את הבסטה ותיכנסי לפוליטיקה" – כי רוב הסיכויים שתיכשל.

    ב-2006-2009 ראינו מגמה של מעבר פעילים מארגוני חברה אזרחית לפוליטיקה מפלגתית. תמי מולד חיו ויובל אלבשן התמודדו במפלגת העבודה וכשלו כישלון חרוץ. פעילים סביבתיים הקימו את התנועה הירוקה וכשלו אף הם (אחד מהם עובד עכשיו בלרכז קורס על "איך להשפיע בפוליטיקה"…).

    המסקנה היא שגם להיות פוליטיקאי זה מקצוע. מי שמבין את רזי המקצוע מתקדם (יחימוביץ') ומי שלא יכול להמשיך להפיק הפגנות.

  12. לקסי :

    הפרק הבא - פרומו

    איתי ונעמי (וכולם), האזינו ל"סדר-יום" ביום א' הקרוב.

  13. חן - מייבשים את החולים :

    לאיתי
    העניין הוא שהכוח בונה מסגרות ומסגרות בונות כוח. אין לדעתי קו ליניארי ויחס קבוע ומוכח של גורם ותוצאה. הכיוון הוא חד סטרי.
    חלק מבניית הכוח זו גם כתיבה וגם הפגנות. חלק.

    בעניין הבריחה מהשדה הפוליטי אין אלא להסכים, אבל כרגע – זה המצב. אפשר לכעוס, במיוחד כאשר מכירים את הדינמיקה משלביה המוקדמים ואת ההרסנות שנגרמה כבר בשלבים ההם, אבל מה זה יעזור. פועלים עם מה שיש, השאלה איך!

    בקשר להערה שלך על ההפגנה. אולי אתה צודק, אבל אולי אתה טועה?
    מנין לך הביטחון הזה? על סמך מה?

    אני יכולה להעיד לפחות שבמקום שנענו להצעות לא שגרתיות שלי (רק אחרי שניסו את הדפוסים השגרתיים והמוכרים לזרא), זה עבד ואפילו לא רע.

    אני חושבת למשל, שיש מצב שתושבים מערד שנאבקים קשה מול ממסד ציני היו מנצלים הזדמנות לשים את הקייז שלהם בהפגנה. זה לא אומר שכל ערד היתה יורדת לת"א, ועדיין לא היה להם מה להפסיד. זה אומר שיכול להיות שהיו באים משם חמישים איש יותר ממה שבאו בפועל.

    ההפגנה כפי שהתקיימה רק הבליטה את חולשת השמאל עם אסטרטגיה מתגוננת ומתבדלת שלדעתי, יתכן אפילו שגרמה נזק. לא רואה מה היא הועילה.
    ככה שבעצם לא היה מה להפסיד מלנסות גישה אחרת.

    הוויכוחים מהסוג הזה שאנחנו מנהלים כאן, הם אולי אלה שגוזלים זמן מיותר.

    ובינתים – בניגוד להערכתי, כנראה שכן תקום וועדת החקירה.
    ובהתאם לחששותי, כן תעבור עוד ריפורמה הרסנית של נתניהו.
    מה יהיה עם שדה בריר ודומיו?

  14. חן - מייבשים את החולים :

    רק כדי לסבר את האוזן.
    אני (כן, גוף ראשון יחיד) הצלחתי להכניס את הקו הירוק לתכנית לימודים מאושרת של משה"ח (פעם ראשונה אחרי 67 ).
    נבון היה אז שר החינוך, אבל כהנא היה אז חבר כנסת.
    הוא דרש לקבל לידיו את כל התכניות שעוסקות בחינוך לדמוקרטיה ולשלום.

    המפקחת ששלחה לו את התכניות התנצלה בפני ששכחה לשלוח את התכנית שלנו.
    עד היום אין לי מושג אם שכחה או "שכחה".
    אני מצידי הרגעתי אותה "שלא נורא ואין צורך לטרוח לתיקון התקלה. תהיה עוד הזדמנות".
    לא ראיתי שום סיבה לחולל מהומה מאחר שבשטח, הקוו הירוק – שהוצג בתכנית כקוו המציין את גבולות החוק הישראלי בגדה ובעזה על-פי החוק הישראלי, התקבל יפה מאוד. זה עשה למורים סדר בראש. ומורים אוהבים סדר.
    לשם כך היה צורך "להתפשר" על ענין טכני שולי וחסר ערך כי ממילא הכנסת הקוו הירוק לתכנית, יצר את האפקט שעליו נדרשנו כביכול לוותר.
    כל העניין היה – לא להגיב אוטמאטית על אותה דרישה, אלא להיפך – להשתמש בה למטרתנו.

  15. איתי :

    כל מי שניסה אי פעם למשוך אנשים לצאת ולהפגין מכיר את התופעה שאנשים מחפשים סיבות למה להחרים את ההפגנה, ואחת הדרכים הטובות היא למצוא שם אנשים או ארגונים או סמלים שאתה לא אוהב.

    יש אנשי שמאל ציוני שלא יפגינו אם ידעו שבהפגנה יונף דגל פלסטין, ובירושלים היתה במשך שנים קבוצת נשים בשחור שהפגינה בימי ששי בכיכר פריז ולא במוצש מול בית ראה"מ שני מטר משם, כי לא יכלו לסבול הפגנה עם דגלי ישראל.

    לכן כשמנסים להפגין על גם וגם וגם וגם, בסוף הקבוצה שבאה היא קטנה (מתמטיקה: כללי הסתברות של חיתוך קבוצות).

    לדוגמה פה –

    את באמת חושבת שאם מארגני ההפגנה בת"א היו מכלילים בנושאי ההפגנה גם את הרפורמה בתכנון ואת מעללי הטייקונים אז מצביעי ליברמן+ביבי+שס+יהדות התורה+הבית היהודי+האיחוד הלאומי מערד (71% מהקולות) היו באים להפגין?
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1066323.html

    ישראל ביתנו היא המפלגה מספר 1 בערד. אחד מכל 3 מצביעים בערד הצביע לליברמן, שהיה אחד ה"רשעים" העיקריים שההפגנה בת"א יצאה נגדם. וכמובן, אף אחד מהמארגנים לא היה מוכן להשתיק את הביקורת על הליברמנים-קירשנבאומים בשביל הסיכוי הקלוש לקושש כמה ערדניקים שיצעדו עם שלטים נגד הון-שלטון-שדה-בריר.

    מהצד השני, מאבקים סביבתיים כמו שדה בריר והרפורמה בתכנון* דווקא משתדלים מאוד להימנע מתיוג כמאבקי שמאל. זו בדיוק הסיבה שאחוז ההצלחה בהם הרבה יותר גבוה, כי הם מאפשרים בקלות לחכים מהימין להצטרף אליהם, מה שאינו רלוונטי למאבק על זכות הקיום של ארגון בצלם או נגד התנחלות בשיח' ג'ראח.

    * אני יודע, זה אינו רק מאבק סביבתי, אלא בעיקר מאבק כלכלי. המיתוג שלו כמאבק סביבתי הוא מכוון.

  16. חן - מייבשים את החולים :

    ברץ עשו פעם ניסוי בעל כרחם – ניסחו כרוז לא קצר. ללא משפטים עם בייטים של קופירייטרים, אלא עם אמירה שבנויה כמו כל חיבור טוב, מפתיחה גוף וסיום.

    הנוסח נבחר כברירת מחדל, נגד כל הכללים, בגלל אילוצים של הרגע האחרון וזה מה שניסח מי שהתנדב לנסח ברגע האחרון.

    האנשים המוסמכים אישרו אותו

    ואז בשטח עשהחלו לחלק אותו קרו דברים מוזרים.

    אנשים לקחו, חזרו, הצביעו על הסמל של רץ ושאלו "זה באמת כרוז של רץ? זה מה שרץ אומרת? איך זה?"
    המחלקים שאלו, "למה, מה הבעיה?", והתפתחו שיחות. בלי מריבות וכל הדברים המוכרים.

    עכשיו איתי נשאר לשאול – טוב, כמה מהם הצביעו לרץ?

    התשובה – כמה פעמים חזרו ברץ על הגישה הזו? המתנדב המקרי שניסח את הכרוז עזב לאן שעזב. כולם חזרו לדפוסים הישנים, ומפעם לפעם הזכירו במעין געגועים את האירוע ההוא.

    קורים מקרים.

  17. חן - מייבשים את החולים :

    בעיקרון – מה שהיה הוא שיהיה.
    מלחמה נגד הציבור היתה ותהיה רעיון אווילי.
    לכן לא יוצאים להפגנה נגד הגזענות, אלא להפגנה בעד – כבוד האדם באשר הוא, האלמנה היתום והגר, ובתרגום מודרני…..נא למלא את החסר.

  18. חן - מייבשים את החולים :

    לקסי אצל מיקי מירו, בדרך אל הטבע
    http://www.youtube.com/watch?v=k12oLtccSb0

  19. וכבר התקשורת :

    ראיון בסדר יום בעניין שדה בריר בוטל.
    אלא מה

    "לתקשורת לא יהיה זמן להתעסק במצוקות הקטנוניות של האזרח מן השורה, וכנ"ל המערכת הפוליטית. האזרח הקטן יצטרך להתכווץ בבהלה בבביתו בלי לדעת ממה לחשוש יותר.
    עם חברה כזו המדינה הזו תתיימר לצאת חוצץ מול הסכנות שמעבר לגבול, למרות שכבר הרבה שנים זה לא באמת עובד. זה לא יעבוד גם הפעם, ולא יעזרו שום וועדות חקירה של ה"שטינקרים".
    http://www.blacklabor.org/?p=27084#comment-324621
    כמו שזה נראה עכשיו, תידרש מחשבה והיערכות למצב הזה.

    חן – מייבשים את החולים

  20. מיכאל לינדנבאום :

    לעזאזל שיטת השקשוקה

    שממשיכה לסתום את פי מעט העיתונאים העצמאיים בארץ הנשלטת על ידי האוליגרכיה הבולשביקית

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.