חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

נשים בפוליטיקה – בין הספרה הפרטית לציבורית

נושאים דעות, זכויות אדם, פוליטי ב 26.01.11 6:04

לקראת הכנס נשים ופוליטיקה ישראלית, כותבת רחלי תדהר-קנר, מועמדת ליושבת ראש משותפת של מפלגת התנועה הירוקה, על הקושי ועל החשיבות של מעורבות נשים בפוליטיקה

נשים ופוליטיקה - דיון מרתק על מקומן של הנשים בפוליטיקה הישראלית

ביום ה' 27.1 בשעה 17:45, יתקיים באוניברסיטת תל אביב, בניין נפתלי חדר 110, דיון על מקומן של הנשים בפוליטיקה הישראלית. כל הפרטים כאן

לקריאה נוספת

אם תשאלו פמיניסטית על מה ולמה? תענינה לכן בנות החמד שתמצית המאבק הוא על זכות המעבר בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי.

לפני שבועות מספר התגלגלה לפתחי הצעה שהיה לי קשה לסרב לה, פרופ' אלון טל הציע לי לכהן אתו במשותף כיושבת ראש מפלגת התנועה הירוקה (כמובן, אחרי שהצעד יעבור את אישור הוועידה ואנחנו ניבחר בבחירה דמוקרטית וחוקית למהדרין). בעודי מפנטזת את עצמי צועדת במסדרונות הכנסת עטורת ניצחון כי הצלחתי סוף-סוף ליישם את חוק יום לימודים ארוך, זאטוטה מספר שתיים שלי פרצה בבכי מר כי זאטוט מספר שלוש משך לה בשיער. התעוררתי מהזייתי וגיליתי שאני עדיין במרחב הפרטי שלי.

או אז, מבולבלת כשהייתי – מצד אחד נחושה להגשים את עצמי ואת חזוני ולצעוד קוממיות כלפי מושבי בכנסת הבאה; מצד אחר, נחושה עוד יותר שלילדיי הפרטיים מגיעה אמא טובה דיה, ולאישי המקסים רעיה אוהבת, ושאצליח להיות שם בשבילם לתת את החיבוק בזמן הנכון ואת העצה, לא מאוחר מדי, כדי לגדל אותם בריאים ושמחים בגופם ובנפשם. וכבר חשד התחיל לבעבע שאולי עדיף שאתמקד בעוגיות הטחינה הנהדרות שלי, ולא אנסה להבין את תקציב המדינה – ובכן בדיוק אז, קראתי במאמרה של חנה הרצוג שאני לא לבד בבלבול בין הרצונות השונים ובין התפקידים השונים. טוענת הרצוג, במאמרה, כי ישנה חלוקה מובנית חברתית, תרבותית ופוליטית ל"ספֵרה ציבורית" ו"ספֵרה פרטית". שהחברה הסובבת אותנו ממגדרת אותנו  –איש בחלקו הציבורי, ואישה  –בחלקת אלוהים הקטנה והפרטית שלה.

בספֵרה הפרטית יושבים כל הצרכים האישיים והמשפחתיים של אדם – ביתו הוא מבצרו ויש לו את זאתי שכל כבודה בת מלך פנימה, ולה יש את ההוא שדואג לשארה לכסותה ולעונתה. בספֵרה הציבורית יוצא אדם ומכונן את הצרכים הכלכליים והפוליטיים שלו.

כבר מאתיים שנה עמלות הפמיניסטיות לאפשר מעבר חופשי בין המרחבים. ובימינו זה נראה לנו טבעי שנטל הפרנסה נופל על שני בני הזוג, ומשקי הבית מנוהלים מתוך חלוקת מטלות שוויונית ובאחריות משותפת.

אבל מה, מוסיפה הרצוג וטוענת, למרות השינויים שעברה החברה, והטשטוש הגדל בין הפרטי לציבורי עדיין יש משהו בתבנית החשיבה התרבותית הדומיננטית שמועידה את התפקידים הפוליטיים לגברים ולא מפרגנת לנשים שרוצות לפעול במוסדות המפלגתיים והפוליטיים. "על יסוד ההנחות התרבותיות הללו, כניסתן של הנשים לתחום הציבורי-פוליטי נתפשת בחברה, ולא אחת אף בעיני עצמן, ככניסה לתחום לא להן, ולכן הן נתפשות כמי שאינן מצוידות מלכתחילה בעמדות הנכונות ובמשאבים המתאימים. למרות כניסתן של נשים לפעילות כלכלית ופוליטית, עדיין מצפים מהן להמשיך להיות האחראיות למשק הבית והילדים. מניחים שהן מעדיפות קודם כל את תפקידיהן המשפחתיים, ובכל מקרה של קונפליקט בין דרישות הספֵירה הפרטית לציבורית  –העדיפות נתונה לראשונה." (חנה הרצוג, 1999).

אצלי הספֵרות האלו מתנצחות כל הזמן. מאז ומעולם הייתי במרחב הציבורי – הפגנתי, החתמתי, צעדתי, הצגתי, נאמתי, השתתפתי בפאנלים, למען אוויר נקי וחוף חופשי והורדת שכר לימוד והשתתפות בארנונה לסטודנטים ולמען השלום ובעד המתנדבים והתורמים ועוד ועוד.

ואז הקמנו משפחה, שלושה אוצרות קטנים ומתוקים הצטרפו לחיינו, ופתאום הכול מתערבב לי. הפוליטי נהיה לי אישי.

בעודי צועדת למען הדמוקרטיה במוצאי שבת 15 בינואר 2011, עם ציבור של רבבות שפויים, אני מזכירה לעצמי שזה יום אחרי יום הולדתה של בתי הבכורה, ואלוהים ישמור אותנו לאיזו מדינה היא תגדל אם המצב ימשיך ככה.

לפני חצי שנה, נולד לי בן, הלכתי אתו ברחוב, אמרו לי אנשים זרים: "איזה גבר! הוא יגדל להיות קצין מצטיין בצה"ל!" עניתי להם: "עד שהוא יגדל יהיה שלום." אמרו לי: "זה גם מה שאמא שלי אמרה." ואז חשבתי: באיזו מדינה אני מגדלת את בני, שמה שמאחלים בה לתינוק קטן זה שהוא יהיה קצין מצטיין. לא רופא, לא פרופסור, לא ארכיטקט בעל שם, לא שף ידוע, לא בכלל שיגשים את עצמו – רק: חייל, קצין ועוד מצטיין. אמא'לה.

חייבים לשנות את המציאות שבה אנחנו חיים, לשכתב את חלום הבלהות הזה. ואני יכולה, אני רוצה להיות היד שכותבת את החזון לישראל טובה וירוקה יותר.

וכך אני ממשיכה לצעוד, עם בת בכל יד ובן במנשא, למען הדמוקרטיה ולמען המדינה שאני אוריש לזאטוטיי. מחליטה להגשים את החזון שלי להיבחר לתפקיד ציבורי משפיע, לדאוג לעתיד הציבור הפרטי שלי.

ואז, נחשו מה אומרים לי אלו ששומעים את הבשורה:

"אבל מה עם הילדים שלך?"

וגם – "ומה אומר על זה בעלך?"

וגם – "איך תסתדרי בעולם של הפוליטיקאים?"

במילים אחרות: אישה, איך תסתדרי בעולם של הגברים? איך תתמודדי עם המעבר למרחב הציבורי? איך המרחב הפרטי, הבית שלך, יסתדר בלעדייך?

באוכלוסייה אנחנו מעל 52% אבל בכנסת הנוכחית יש רק 23 חברות כנסת, שהן אפילו לא 20%. זהו המספר הגדול ביותר של חברות כנסת מאז ומעולם, אך עדיין הוא ממקם אותנו במקום ה-83 בהשוואה לאומות העולם האחרות. בספרד מכהנת מאז 2008 ממשלה שבה רוב נשי, 9 מ-17 חבריה הן נשים (עופר קניג, 2011).

עמותת כ"ן- כוח נשים, מפרטת מספר טיעונים לשאלה למה נשים לא נבחרות, הן כוללות בתשובה את ה"משמרת השנייה" של נשים בבית, את התפיסה שהפוליטיקה היא נישה "גברית", את המכניזם הלקוי בכנסת ובחיים הפוליטיים, את החשש מפני יחס מפלה כלפי נשים, ואת המצב החברתי- כלכלי הנמוך שלהן, בדרך כלל.

20% נשים בכנסת, לא מספיקים לי, אני כאישה רוצה ייצוג הולם של נשים בפוליטיקה. אני רוצה חברות כנסת שתילחמנה את המלחמה המגדרית וזה יהיה הנושא העיקרי שלשמו תיבחרנה ולמענו תפעלנה, ולא מתוך כפיפות לסדר יום הדומיננטי מפלגתי שקובעים הגברים במפלגה שלהן. לא ייתכן שנשים במשק מרוויחות כ- 60% משכר גברים בתפקידים דומים; לא ייתכן שעוד לא עבר החוק שיחיל הוצאה מוכרת על עלויות מטפלים (מה יעזור לי סבסוד משרד, אם אני מרוויחה פחות מהמטפלים?); ולא ייתכן שבשל שיקולים תקציביים יישום חוק יום לימודים ארוך, נדחה כבר שנים, ומעכב נשים מלצאת מהבית לעבודה ולהסתמך פחות על השלמת הכנסה; וממש לא ייתכן שוועדת טירקל, כמו וועדות רבות אחרות, לא הצליחה למצוא מועמדת אחת מוצלחת דיה להצטרף לגוורדיה המכובדת שלהן.

אני רוצה להיות נבחרת ציבור ולהרגיש שייכת ולא פולשת לספֵרה לא לי. אני רוצה להשתמש במרחב הציבורי כדי להשפיע על עתיד תושבי המרחב הפרטי שלי.

ולכל הטוענות ששִריון מקומות, מכסות ויושבות ראש משותפת הן טעויות כי הן מביאות נשים למקומות הגבוהים בחסד ולא בזכות, אני רוצה להגיב גם במישור הפרטי וגם במישור הציבורי. בפרטי אספר לכן שאני מעדיפה לחלוק את המושב המכובד עם ידידי פרופ' אלון טל, כי שילוב של האיכויות, השונות כל כך, של שנינו יכול למנף את התנועה הירוקה להצלחה מסחררת, הרבה יותר מאשר כל אחד מאתנו לבד.

ובמישור הציבורי – חאלס עם ההתחסדות, המדינות שבהן הייצוג הנשי הגבוה ביותר התחילו את דרכן בתחום דרך חוקי ייצוג. בספרד, שהובאה לעיל כדוגמה שראוי ללמוד ממנה, ועדת הבחירות לא תאשר רשימה שאין בה ייצוג של 40% נשים וייצוג מקסימלי של 60% לכל מין.

אנחנו בישראל, עדיין חייבים להגדיר מכסות ייצוג ובכך לעודד נשים להציג מועמדות, לגרום למפלגות להזיע בחיפוש נשים מתאימות ולתמרץ אותן להצטרף לספֵרה הציבורית. כשתגענה נשים בהמוניהן לפוליטיקה, כשנקבל את הייצוג ההולם אותנו כקבוצת כוח, אז נוכל להיפרד מחוקי האפליה המתקנת.

ואל תשכחנה, אנחנו צריכות עידוד, אבל מהרגע שאנחנו כבר שם, ואוו, אין גבול למה שאנו מסוגלות להשיג.

המאמר נכתב בהשראת:

  1. ח. הרצוג. 1999. נשים בפוליטיקה ופוליטיקה של נשים, מתוך: ד.יזרעאלי, א.פרידמן, ה. דהאן-כלב, ח. הרצוג, מ.חסן, ח.נוה, ס. פוגל-ביז'אוי. 1999. מין מגדר פוליטיקה. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  2. ע.קניג. 3.11.2011. נשים בתפקידי מפתח פוליטיים, ישראל במבט השוואתי. מאמר באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה. http://www.idi.org.il/BreakingNews/Pages/289.aspx
  3. עמותת כ"ן- כוח נשים לקידום נשים מנהיגות בישראל. תקציר ייצוג הולם לנשים ברחבי העולם
נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , ,

16 תגובות

  1. נתי פלס :

    רחלי היקרה.
    אני מכירה אותך לא מהיום ולא מאתמול- מזה מעל 15 שנה!
    מאז ומתמיד ידעתי שאם מישהי תוביל בסופו של דבר את השינוי- זו תהיי את!
    אני גאה בך, ואוהבת אותך, ומאמינה בך.
    הדברים שכתבת נגעו בי וכפי שאת יודעת גם אני היום מטפסת לי במדרגים וככל ש"עולים" יותר גבוה המערך נהייה בודד יותר, קשה יותר וכן- מוקף בגברים….

    אני אשמח להיות לך לעזר!
    יש לך משפחה מקסימה וגבר תומך, וילדים נפלאים,

    יישר כח והרבה דרך צלחה!!

  2. ניב :

    כל הכבוד לך!!!

  3. רוני כפיר בר משי :

    מאיפה?

    לא ברור מאיפה כל האנרגיות למלחמות צודקות, אבל העיקר שיש לך אותן! זה מש שחשוב! אני בטוחה שהמקור שלהן הוא בר קיימא והן לעולם לא יאזלו…
    יישר כח!
    או בלשון נקבה- יישרי כוחה!!!

  4. בלשון נקבה :

    בלשון נקבה זה יהיה -

    אשרייך 🙂

  5. סתיו :

    נהניתי לקרוא, מסכימה איתך מאוד

  6. ערן :

    יש הרבה גברים ונשים מאחוריך

    ואני אחד מהם

  7. חוה קנר :

    רחלי כל הכבוד
    אנחנו איתך לאורך כל הדרך
    חוה ומרק קנר

  8. עמי :

    נשים בפוליטיקה זה אסון למדינת ישראל

    תראו את ציפי ליבי, חנין זועבי, יוסי ביילין. אתן תמיטו אסון על מדינת ישראל.

  9. דורית מור :

    קראתי , גם את התגובות . אני יודעת לאן את יכולה להגיע ומחכה בסבלנות. כי אני בטוחה ביכולות במוטיבציה ובלהט. אני פוגשת אותך כל הזמן וכחיילת נאמנה בקבוצת רחלי- אושיט יד כשצריך.
    אני בטוחה שאנחנו שוות לגברים או יותר נכון שלפעמים שוות יותר. אז קדימה .אני אעשה סופר

  10. yael :

    The Selfsphere

    Sis,
    There is one sphere which is more important than the public or the private one – it’s the self one, the one which is inside you, the inner parts of your soul. Regardless if you are man or woman, you are a person. And as such, you have ambitions and wills and ways you want to live your life and lead the life of your family (and country, in your case). And for each one of us – if this is the way they want to live and lead their life – there will be a space for them, in politics and CEO desks – as much as i am for the idea of women liberation – I’m also thinking – it is up to the person – man or woman can achieve. If they want.
    And you will!

  11. חנזו החמישי :

    ובמילים אחרות

    את רוצה לנצל את ה"גל הירוק" כדי למנף את כוחן של הפמיניסטיות.

    הצעתי לך היא כזו – הקימי מפלגה משלך וחפשי מי תצביע לך (דגש על תצביע).

  12. רחלי תדהר קנר :

    כבר הקמתי מפלגה

    אני אחת ממקימות התנועה הירוקה, וזה לי ביתי הפוליטי היחיד והראוי.
    אני לא "מנצלת את הגל הירוק" אני יוצרת אותו, והופכת אותו לסערה ירוקה.
    התנועה הירוקה היא המפלגה היחידה שמעמידה לבחירות יו"ר משותפת- אישה /גבר, ובכך מיישמת הלכה למעשה קידום נשים בפוליטיקה. בכך מוכיחים שוב שירוק זה לא לחבק עצים אלא רעיון חובק תחומים ועולם.
    לילה שקט..

  13. דקל-דוד עוזר :

    אני חוזר על קריאתי לשינוי שיטת הבחירות בעבודה

    כמו שפירסמתי כאן בעבודה שחורה:
    http://www.blacklabor.org/?p=27217
    1/3 מהחכים יישארו – השאר ילכו.
    40% נשים (וזה מעט)
    20% בני המיעוט הערבי.
    5 הראשונים – אנשי מנגנון המפלגה.

    לא יהיה – לא תהיה מפלגה.

  14. נעמה :

    כמו בטבע

    כמו בבית גם לתנועה הירוקה יש צורך באיזון והיזון טבעי- של אבא ואמא או כפי שעדיף לנו לקרוא לדברים בשמם: גבר ואישה אני בעד הרפורמה
    אהיה מאחוריכם להצביע בעד!
    אין מה ללכת בשבילים חרושים
    הם מגיעים לכל המקומות הידועים
    אם רוצים לעשות שינוי מוצאים וממציאים שבילים חדשים
    ברוח הדברים
    ובשינוי,ממש כמו שהחיים
    !
    עלו והצליחו

  15. נועה :

    רחלי אני מאמינה שתהיי שם. מאמינה בך, מאמינה בדרכך.

  16. Meet Racheli Tidhar-Caner, co-chair of the Israel Green Movement | An Unofficial Blog of the Israel Green Movement :

    […] Racheli is trained as strategic advisor for social and environmental change, working with a broad variety of social and environmental organizations. She serves as chairwoman of Re’em Association, a volunteer organization advocating for anthroposophic (Waldorf) education in Rehovot, and is a project manager for the Shatil environmental justice program. She has consulted for women’s rights, educational, and accessibility organizations, and assists communities to increase public participation in local government. Her latest writing on strengthening the role of women in politics (in Hebrew) is available here. […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.