postpass act=ul view postpass עבודה שחורה » מחירי הדיור: עוד שלב בשחיקת המעמד הבינוני

חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מחירי הדיור: עוד שלב בשחיקת המעמד הבינוני

נושאים חדשות, שיכון ושלטון מקומי ב 25.01.11 6:05

התנועה החברתית למען דיור לזוגות צעירים פועלת להורדת מחירי הדיור, המטילים עול בלתי נסבל על זוגות צעירים. הפתרון שהם מציעים: "דירה בעלות בניה פעם בחיים".

מאת הדר גורודיסקי

יום יום מתפרסמות  ידיעות  בנושא שוק הנדל"ן בארץ, ניתוחים כלכליים, התפתחויות, נתונים, אחוזים .

אין ידיעות מרעישות, אין שינוי פתאומי וכך גם המומחים ממשיכים לצפות "שיעור עלייה שנתי ממוצע במחירי הדירות".

הדיון על מצוקת הנדל"ן אינו דיון למומחי כלכלה בלבד, נהפוך הוא. כשאשר חושבים על נדל"ן כבית, היסוד הבסיסי של הבן אדם ,הדיון הופך כללי.

נפגשתי עם איתי פיינה והרצל דלל. איתי פיינה (33) ,נשוי +2 , עורך דין בתחום הנדל"ן והמשפט המסחרי, חבר בתנועה החברתית למען דיור זוגות צעירים . הרצל דלל (59) , נשוי +4 , איש עסקים בתחום הבנייה, יו"ר התנועה החברתית למען דיור זוגות צעירים, שניהם מתגוררים בהוד השרון.

איתי, במקור מת"א ,אשתו, בת להורים מוותיקי נווה הדר, לאחר תקופה ארוכה בה שכרו  השניים דירה בהוד השרון  לאחרונה רכשו  דירה יד שנייה בעיר, "גרתי בשכירות והגעתי למצב שמבקשים מאיתנו מעל 4,000 ₪ לחודש" הוא מסביר " כזוג צעיר בישראל חייבים להיות בעלים של הנכס , בעלי דירות קוראים בעיתון שיש מצוקת דיור ומעלים את שכר הדירה למחירים מאוד גבוהים".

יש שיוותרו מראש על דירה במרכז ויעברו לפריפריה שם מחירי הדירות נמוכים  יותר, "אני אמרתי לעצמי שאני חייב לעשות את כל המאמצים על מנת להישאר בהוד השרון" .לאיתי אין שום התנגדות לגור באזורי פריפריה "סביר להניח שאם ההורים של אשתי היו גרים בעפולה, היינו גרים בעפולה" .

אולם כמו רוב האוכלוסייה הוא רוצה להישאר קרוב למשפחה ולחברים, כדי שהסבתא תוכל לעזור כשהילד יהיה חולה.

אני משוחחת עם עו"ד ואיש  עסקים ,השיחה מלאה  במונחים כלכליים, הרצל מדגים  לי חישובים, אחוזים, מה ההפרשות לקבלן , כמה כסף הולך למיסים, לתשתיות, ובד בבד עם שיחה פרקטית זו אנחנו מנהלים שיחה במישור החברתי , הפסיכולוגיה של הילד והמשפחה.

"את יודעת שיש 3,000 משפחות בשנה שמפנים אותם מביתם מכיוון שלא יכולים לשלם משכנתה " הרצל מטיח בי, רואים שנתון זה מוציא אותו משלוותו , "אותה משפחה פשוט מתפרקת"  הוא הופך את  הנתון ליותר ממספר, הוא מעביר את התחושה שמדובר בחיים של אנשים.

איתי מסביר לי את השיקולים המשפחתיים שלו להחלטה לקנות דירה, הרי הוא טוען שקניית הדירה לא עשתה לא טוב כלכלית "קניתי את הדירה במשכנתה לא במתנות אבל דבר אחרון שרציתי היה לטרטר את הילדים שלי בין גנים ,בין דירות שכורות, לשנות להם מסגרת ,חברים " הוא טוען שיש לכך השפעה מרחיקת לכת אצל הילדים .

הרצל מוסיף "אדם לא יכול להיות עסוק בלגדל את ילדיו כשהוא טרוד כול לילה שהשכירות החודש הולכת להיגמר, האם בעל הדירה יעלה את שכר הדירה? אולי כדאי לעבור למקום אחר?" ואכן איתי מעיד שקניית הדירה הסבה לו שקט נפשי.

לא מעט משפחות מתלבטות האם כדאי לגור בשכירות ולחוש את תחושת הארעיות על פני קניית נכס בעזרת משכנתה אשר מחייבת לאורך זמן.

כמו לכול סוגיה, גם למצוקת הנדל"ן יש שני צדדים, זוגות צעירים שרוצים לקנות דירה אולם אין בכיסם לאפשר זאת לעצמם  ונאלצים לגור בשכירות או לקחת משכנתה ומהצד השני יש מי שברשותו דירה וכול יום הנכס שלו שווה יותר.

איתי מודה שהוא מכיר בעלי דירות שמקווים שהפתרון לבעיה לא ימצא , לפחות לא בקרוב הם נלהבים לבדוק יום, יום ולהיווכח שערך הנדל"ן שלהם בנסיקה,  לכן הוא טוען שהם חוששים מהמאבק של התנועה, "מפחדים שנפגע להם בהון" הוא מסביר " אנחנו לא נגדם אנחנו בעד האנשים הצעירים"

כשאני שואלת את איתי האם יש לו תחושה טובה ולו הקטנה ביותר, שהנכס שלו ממשיך לעלות , הרצל מתפרץ ומתקומם "אותי לא מעניין אם הבית שלי עלה במיליון או ב-2 מליון אני לא הולך לאכול אותו"

"אני מתפלל יום ,יום שהדבר הזה יחזור לשפיות" איתי מוסיף.

במהלך הראיון הרצל ואיתי שמים את האצבע על מספר נסיבות למציאות העגומה בשוק הנדל"ן, אולם הבעיה, שניכר שמקוממת אותם ביותר, היא חוסר המודעות של האזרחים לזכויותיהם.

את המפגש הראשון של איתי עם התנועה הוא מתאר כפוקח עיניים ,הוא מספר שבמפגש הבין בפעם הראשונה שיש לו זכויות.

"אדמות המדינה הן שלנו" הרצל מסביר לי "השלטון מחזיק את הקרקעות באמצעות מנהל מקרקעי ישראל עבורנו. אנחנו משלמים את המסים , אנחנו אלו שנלחמים בעבור כול גרגיר חול מאדמת הארץ,  זכותנו ליהנות מקרקעות המדינה"  ללא שום הנחות משפטיות מסובכות הוא מסביר לי את האבסורד שזוג צעיר שעושה את מחויבותו למדינה, עושה צבא, הולך למילואים ,בעל תואר, עובד בעבודה קבועה, משלם מיסים, לא יכול לרכוש דירה.

המונח צעירים היה שגור בפה הן של הרצל והן של איתי במשך כול הראיון , פעם בעיניים בורקות מלאות תקווה, ופעם באכזבה וייאוש.

הצעירים לא יודעים כלום על זכויות , הם לא מבינים שרומסים להם את הזכויות ,שכן מגיע להם, יש פתרונות, אבל זה לא יקרה לעולם אם לא תעמדו על הזכויות שלכם" הרצל מאמין שהתנועה תיאמד על פי הצעירים,לדעתו הם הקול המשפיע. "ההצלחה שלנו כתנועה תהיה שאנחנו נצליח להוציא הפגנה מאסיבית של המון צעירים "איתי מוסיף.

הם קוראים לצעירים עמוד השדרה של המדינה ובאותה נשימה גם הרוב הדומם, לתנועה יש תמיכה של ראשי ערים, חברי כנסת אבל תמיכה של צעירים אין להם.

הרצל סיפר שבהרצאות ובכנסים הוא פוגש את ההורים של הזוגות הצעירים ולא  את הזוגות הצעירים עצמם.

לא הופתעתי,מצוקת הנדל"ן מזוהה עם זוגות צעירים ורכישת נכס אולם השפעתה על שוק השכירות ניכרת גם כן ,מביקור קצר במכללת שערי משפט, גיליתי שרוב הסטודנטים מעדיפים להמשיך לגור בבתי ההורים גם סטודנטים מירושלים והצפון מעדיפים את הנסיעות למכללה ובחזרה על פני שכירת דירה  , "חישבנו" הם אומרים "זה לא משתלם" , הופתעתי לגלות סטודנטים שהשלימו עם המציאות ומקבלים אותה כחקוקה באבן, הבנתי שהם מעדיפים להשקיע את מרצם בלמצוא פתרונות זמנים לקשיי היום יום על פני יציאה לרחובות ומאבק.

"אנחנו הצעירים בישראל לא עומדים על הזכויות שלנו" אומר איתי ועל עצמו הוא מוסיף "למרות שזה גוזל לי הרבה זמן מהעבודה אני בוחר להתעסק בזה כי באמת יש פה אי צדק אמיתי, זה בוער בי"

נבואותיו של הרצל קשות "אני אומר היום לצעירים אם לא תצליחו לעשות שינוי עד מערכת הבחירות הקרובה לא תעשו את זה לעולם, אני לא רואה את המדינה מתקיימת עוד עשר שנים בשגרה הזאת, עוד עשר שנים אתם לא קיימים" איתי מוסיף "אם לא יהיה שינוי אמיתי בשנתיים הקרובות יהיה משבר קשה עם הצעירים במדינה שיוביל למשבר קשה במדינה".

שניהם אנשים מחושבים, עם ראש על הכתפיים ורגלים בקרקע , בורגנים ,מסוג האנשים שהייתי מתארת לעצמי קוראים עיתון מצקצקים ,מתלוננים על המצב ובטוחים ששום דבר לא הולך להשתנות .

כששאלתי אותם האם הם אופטימים, הם לא ענו לי בסיסמאות או קריאות מלחמה ,בפשטות וחדות הם ענו "יש פיתרון" כזה הוא מאבקם הגיוני שקול וריאלי. את הפתרון הם מציעים לכנסת, ההצעה שהגה הרצל יו"ר התנועה נקראת "דירה בעלות בניה פעם בחיים" , עיקריה הם בנית דירות לזוגות צעירים בהן  עלות הבתים תהיה ללא עלות רכיב הקרקע ומיסים עקיפים אלא תשלום בגין עלות הבניה בלבד כמו כן ,רוכשי הדירות יאלצו לעמוד בקריטריונים שיקבעו במשותף על ידי משרד השיכון וראשי הרשויות שאצלם מצויה הקרקע.

בשונה מתנועות שמטרתן לחזק אוכלוסיות חלשות במדינה זוהי תנועה שעומדת על זכויותיהם של מעמד הביניים, רוב אזרחי מדינת ישראל.

"אני לא מייצג את מקרי הרווחה " אומר הרצל " ליבי איתם, אבל היום אני בא לבכות על אלה שלמדו חבר'ה חכמים עם תארים".

הם לא מעוניינים להיכנס לפוליטיקה הם רוצים לראות את עצמם כתנועה חברתית אשר מהווה כוח משפיע  כמו התנועה לאיכות השלטון או התנועה לקידום מעמד האישה.

הם התחילו כתנועה עירונית שהתפתחה  לעוד ערים שכנות והיום הם תנועה ארצית ולטענתם התנועה הכי רצינית , מובילה ונחשבת היום בארץ שנאבקת על נושא הדיור.

המאבק נוגע לכול מי שרוצה לבנות את חייו בארץ. בין אם אתה ההורה לצעיר אשר חש את מצוקת הנדל"ן, בין אם אתה עתיד לצאת מבית ההורים ולהתעמת עם הבעיה ובין אם אתה צעיר שחווה על בשרו את עליית המחירים בשוק.

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.