חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תמלוגי הגז – בוליביה כמקרה מבחן

נושאים דעות, התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 20.01.11 6:10

אמנון פורטוגלי בוחן את הצעד של בוליביה – הגדלת תמלוגי הגז. המקרה של המדינה הדרום אמריקנית מאוד דומה למקרה של ישראל. מה ניתן ללמוד מכך?

מאת: אמנון פורטוגלי

בוליביה כמקרה מבחן להגדלת הכנסות המדינה מהפקת הגז

בוליביה היא דוגמה לכשלון המדיניות הניאוליברלית והתנערות מוצלחת ממנה. בוליביה היא מדינה קטנה עם כ-10 מיליון תושבים, תל"ג של כ- 17.5 ביליון דולר, וללא מוצא לים. המדינה הייתה מנוצלת, הן על ידי המדינות השכנות העשירות והן על ידי חברות מהעולם הגדול.

מאז שנות 1980, בוליביה עשתה כמצוות מומחי ניאו-ליברליזם מארצות-הברית ובכלל זה הפרטת כמעט כל גוף שניתן למכירה, בהם מפעלי המים ומערכת הביטוח הסוציאלי. אבל 20 שנה של שינויים מבניים לא הביאו רווחה לאזרח הבוליביאני. ההכנסה לנפש קטנה מזו שהייתה לפני 25 שנים, ו-63% מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני.

עם 48.7 טריליון רגל מעוקב של גז טבעי, לבוליביה יש את עתודות הגז המוכחות השניות בגודלן בדרום אמריקה. למרות שהחוקה בבוליביה מכריזה כי כל הנפט והגז הם רכוש המדינה, הרי שבאמצע 1990, כדי לקיים מדיניות ניאו-ליברלית והפרטה, שנדרשה על ידי קרן המטבע הבינלאומית (IMF), ממשלת בוליביה הפריטה את חברת הנפט הלאומית ואפשרה מכירת זיכיונות לנפט ולגז לחברות זרות. כל רשת הובלת הגז של המדינה נמכרה לקונסורציום בבעלות רויאל דאץ' של וחברת אנרון (שפשטה את הרגל) חברות זוכות אחרות כללו את אמוקו, בריטיש גז, BHP מאוסטרליה, Repsol מספרד  ו-Petrobras, חברת הנפט הלאומית הברזילאית.ההפרטה שנעשתה במחירים מגוכחים הגדילה את נתח הרווחים של החברות הנפט והגז הזרות ל- 82%, והשאירה כ- 18% בלבד לקופת בוליביה.

האכזבה ממדיניות ההפרטה הביאה לקריאות, שנעשו יותר ויותר נפוצות, להחזיר את אוצרות הטבע של המדינה לתושביה. במשאל עם שנערך בשנת 2004, 89% מהמצביעים הסמיכו את הממשלה לקחת שליטה רבה יותר על מגזר הנפט והגז. בחירת הנשיא אוו מוראלס, שנבחר בדצמבר 2005 ברוב של 53.7% מקולות הבוחרים הביאה לתפנית. מוראלס התבסס על ארגוני האינדיחנס והאיכרים, ארגונים עממיים מסודרים ומאורגנים מאוד, ועל תרבות של יציאה לרחוב על מנת להיאבק על זכויות האזרחים המפגינים.

מאה ימים לאחר בחירתו, הכריז מוראלס על מימוש החלום, ביצוע הדרישה החשובה ביותר של האינדיחנס, העברת אוצרות הטבע של המדינה לידי תושביה. מוראלס הוציא צו נשיאותי המורה על הגדלת המיסוי וחתימת חוזים חדשים בתחום הגז והנפט (מאי 2006). שלא כמו בפרופגנדה של בעלי ההון אז ועכשיו, זו לא היתה הלאמה 'קלאסית' ללא תמורה, והממשלה שלמה לחברות את מלוא השקעותיהן תמורת המניות שהועברו לה. הצו של הנשיא מוראלס  שאב את סמכותו מהחוקה הקיימת בבוליביה וממשאל העם שנערך ב- 2004. כוחות הצבא תפסו את שדות הגז, ולחברות הזרות ששלטו על הפקת הגז ניתנו 180 יום לפתוח את החוזים למשא ומתן מחודש או לעזוב את המדינה.

בניגוד לאזהרות, כי משקיעים זרים יבטלו את תכניות ההשקעה שלהם, יתבעו את הממשלה, למרות האיומים על ממשלת בוליביה להביא את הסוגיה בפני בוררות בינלאומית, ולחצים אחרים, חברות הנפט והגז הזרות בחרו להישאר במדינה, ובסופו של דבר הגיעו להסכמה עם הממשלה. ממשלת בוליביה עמדה בלוח הזמנים של ה- 31 אוקטובר 2006 כמועד האחרון, והשיגה שיעור הכנסות ממסים ומתמלוגים של 50-80% באמצעות 44 חוזים חדשים עם 12 חברות שונות.  השליטה בגז ובנפט הועברה לידי המדינה וכן השליטה בשיווק וחלוקת המשאבים האלו. המדינה קבלה גם שליטה על רוב הפעילות של חברות הנפט והגז (כלומר שליטה ברוב פעולות היצור גם ללא העברת החברות עצמן לבעלות המדינה) כאשר ההשקעות של החברות הוחזרו להן. המיסים שהוטלו על חברות האנרגיה הועלו, החוזים נכתבו מחדש, ושיעור ההכנסות של בוליביה מהפקת הגז והנפט עלה מ- 18% לכמעט 80%. הכנסות הממשלה מתעשיית הגז והנפט הוכפלו פי 9 מ-173 מיליון דולר ב-2002 לכ-1.57 ביליון דולר ב-2007.

הסנאט אישר פה אחד את החוזים באפריל 2007.  החוזים שקיבלו מעמד של חוק בחתימת הנשיא היו הישג גדול לנשיא מוראלס שאמר כי באמצעות החוזים החדשים הממשלה תוכל להפנות יותר משאבים כלכליים לפתרון הבעיות הכלכליות והחברתיות.  עוד יותר מעניינת היא תגובת המשקיעים הזרים במגזר הגז בבוליביה שהסכימו לשלם עד 82% מס, ולהשקיע מיליארדי דולרים בתעשייה. לשכת הפחמימנים בבוליביה, המייצגת משקיעים זרים כמו החברות Petrobras, Repsol, Total ו- British Gas, מסרה כי ההסכמים החדשים עשויים ליצור "קשר חיובי וממושך בין השותפים- החברות והמדינה".

אמנון פורטוגלי

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , ,

12 תגובות

  1. ל רפי :

    כוהני "עגל הזהב"

    סיפור יפה כמעט "מזיל דמעות", אבל מדוע הוא נוגע לנו?! מלבד העובדה שבוליביה מונה כ- 10 מיליון תושבים (ישראל, כ- 7.5 מ'), במה עוד היא דומה לישראל?
    כמה מדינות מפיקות אנרגיה יש כיום בעולם? מה קורה בהן? מדוע דווקא בוליביה היא הדגם המתאים לישראל?
    דומה שגילויי הגז האחרונים אצלינו מעבירים חלק מכוהני הסוציאליזם החמסני על דעתם. הסיכוי "לשים יד" על משאבי טבע ולשעבד אותם לפוליטיקאים מושחתים או למשרתיהם באמצעות הלאמה או הלאמה לכאורה (כמו ברוסיה או במפרץ הפרסי, או בוונצואלה למשל), במקום בידי מי שטרחו, השקיעו, יזמו הסתכנו והביאו לגילוי המשאבים, מעביר אותם על דעתם וכל נימוק רלוונטי ובלתי רלוונטי כשר למטרה זו. אם מוסיפים לכך מניעים פוליטיים קונקרטיים, כגון: הכשלת ביבי, טרפוד השיגשוג הכלכלי של ישראל בתקוה למהפך פוליטי, או ליבוי יצרים של ציבור שאינו מבין למעשה את הסוגיה לעמקה, בכדי לצבור תמיכה פוליטית – הם נתונים באובדן חושים מוחלט.
    במקום לעבוד על השגת עוד ליטרת בשר מפוקפקת שתרד בסופו של עניין לטימיון משום שלא תנוצל ולא תושקע כראוי, מוטב לעסוק ב"ציפור שביד", ולהבטיח שזו תביא לציבור ולמדינה את הדיבידנד המירבי.

  2. א. קוריאל :

    כל הכבוד לבוליביאנים. בקרוב אצלנו, אמן.
    למרות קבלת הפשרה המביכה של ועדת ששינסקי, אסור לעצור. 80% לאזרחים, 20% לטייקונים, ושיקום מדינת הרווחה הישראלית.

  3. א. קוריאל :

    לרפי.
    קצנו בטיעונים העלובים על "פוליטיקאים מושחתים" ש"יבזבזו" את משאבי הטבע. השחיתות האמיתית נמצאת בשוק הפרטי. הפקרת משאבי הטבע של המדינה לידיהם של 3 – 4 טייקונים היא המעשה המושחת והלא-מוסרי ביותר.
    אף אחד כבר לא קונה את ההפחדות על כך שהגדלת חלק המדינה במשאבי הטבע תגרום לאי-פיתוחם. זה קשקוש. זה לא קרה בבוליביה, לא בוונצואלה, לא בנורווגיה ולא במקומות אחרים שבהם המדינה לקחה שליטה גדולה יותר על משאבי הטבע.
    נראה שכוהני הכלכלה הניאו-ליברלית והקפיטליזם החזירי לא ינוחו עד אשר יחלקו תמורת פרוטות את כל העושר של המדינה לחונטה קטנה של בעלי הון.

  4. אסף :

    לרפי, תגובה מספר 1

    לרפי,

    הכשלת ביבי? איפה אתה חי? ביבי עצמו קיבל את מסקנות ועדת שישינסקי במלואן.
    טרפוד השגשוג הכלכלי של ישראל בתקוה למהפך פוליטי? איזה מהפך פוליטי? שגשוג כלכלי של תשובה לא יועיל למדינת ישראל כהוא זה, ממש כשם ששגשגום של האחים עופר או של שרי אריסון אינו "מחלחל" מטה כהבטחתם של כוהני הכלכלה החופשית (אתה רואה, גם אני יכול לדבר בפרפרזות לעגניות). הכנסה למדינה מתמלוגים דווקא כן תתרום לשגשוג זה.
    ולבסוף – אתה מדבר על נסיכויות המפרץ. האם באמת תוכל לומר שדובאי אינה משגשגת כלכלית כתוצאה מאוצרות הטבע שלה? מעצמת תיירות וסחר זו לא הייתה שונה מתימן אילולי הנפט.
    בקיצור, גם אתה לא הצלחת לשכנע שאת ההכנסות מאוצרות הטבע לא נכון להחזיר לעם, כמו שנהוג בכל מדינות המערב.

  5. עמית-ה :

    שווה לראות כיצד הבוליביאנים גם החזירו לידיהם את הבעלות על המים.
    בסרט "חוכרים את הגשם" של הטלוויזיה הציבורית של ארה"ב.
    חלק ראשון כאן – http://www.pbs.org/frontlineworld/stories/bolivia/bolivia220vid.html

  6. עמית-ה :

    אפילו יותר קל כאן
    http://www.youtube.com/watch?v=ah3u8E_hKrM
    חלק 2
    http://www.youtube.com/watch?v=_Hu9vq8Rb14&feature=related
    חלק 3
    http://www.youtube.com/watch?v=ZpZoKZ6AJnE&feature=related
    אצלם המים היו בידי תאגיד בכטל, כן התאגיד שמעסיק את ג'ורג' בוש וקונדוליסה רייס, התאגיד שלכבודו יצאו האמריקאים ליותר ממלחמה אחת.

  7. שאול :

    אמנון – אני תומך, כמוך, בצורה שלא משתמעת לשתי פנים בהעלאת תמלוגי הגז. כולם תומכים. מעומר מואב שמאלה. ואחרי שאמרתי את זה, אני גם חושב שאתם גרמתם נזק בלתי הפיך למאבקים עתידיים בנושאים קשורים.

    אפילו יוכפל חלקה של המדינה מתמלוגי הגז (מה שיביא אותו למעל מאה אחוז, אבל ניחא…), ואפילו יוקדם בחמש שנים, אנחנו מדברים על סכומים שיגדילו את סך הכנסות המדינה לכל היותר, ואני מאוד אופטימי פה, ב 5%. עם גידול אוכלוסיה נורמלי + צמיחה מתונה בעוד עשר-חמש עשרה שנים זה כבר כבר יהיה סכום זניח, אחוז או שניים גג. וגם זה רק למשך שניים או שלושה עשורים – לא לנצח. זה סבבה. זה חשוב. זה כסף שמגיע לנו. אבל זה לא ישקם את מדינת הרווחה הישראלית. זה לא קרוב ללהספיק לשלל המהפכות שהאתר שלכם מציע. ואני חושש שאתם יודעים את זה.

    אז מה יקרה? יתחילו לזרום הדולרים של תמלוגי הגז לאוצר המדינה. ו… יגדילו את תקציב החינוך ב 10% – וגם זה בלחץ. סבבה לגמרי. שיפור משמעותי. לא מבטיח כלום – הרי כבר היו קפיצות כאלו בתקציב החינוך בלי תמלוגים, ושום דבר חשוב לא קרה בעקבות זה, אבל בכל מקרה זה שיפור.
    אבל מהפכה?! שיקום מדינת הרווחה?! על מה אתם מדברים? אפילו לא מהפכונת. והשיעור שהציבור ילמד הוא שאנחנו היסטרים. מבטיחים גבוהה, מדברים על מהפכות, ובסוף – לא קורה כמעט כלום. את כל הקרדיט שיש לנו אנחנו מבזבזים על הגזמות פרועות וסיפורים על המהפכות שיגיעו אם רק נעלה את התמלוגים. למאבק הבא כבר אף אחד לא יאמין.

  8. אבנר :

    רוב הכסף לא נועד להיום

    על פי הודעת ראש הממשלה ונגיד הבנק המרכזי הכסף מהמיסוי על המס נועד ללכת ל"קרן השקעה לאומית" ולא לתקציב המדינה, לקרן זה, אם היא אכן תתבסס על המודל הנורווגי כמו שטוענים הבכירים, שני תפקידים:
    1)למנוע מהמט"ח שנקבל על הגז מהיכנס לישראל כדי למנוע את התחזקות השקל שתפגע בהיי-טק. במילים אחרות התפקיד הראשון שלה הוא פשוט לא לתת לשרים לבזבז את הכסף.
    2)לפרוש את התקבולים מהכסף על פני תקופה ארוכה כשעיקר הסכום עמור לעבור לתקציב המדינה רק לאחר שיגמר הגז כדי לאפשר לילדים שלנו לשקם את התעשיה הישראלית אחרי שיגמר הגז.

  9. שאול :

    סבבה. אלה רעיונות לא מופרכים. אבל בוא לא נשכח – מהפכה אין פה.
    זה לא הופך סכום שהוא אחוזים בודדים מההכנסות הנוכחיות של הממשלה למשהו יותר גדול. זה לא יספיק לזה שהזקן יוכל להזדקן בלי כל מחסור וגם בתי הספר יעברו מהפכה, ותואר ראשון יהיה בחינם, (אני מתייחס כאן לדברים באתר של המאבק על תמלוגי הגז)ומה לא.

    רוצים קרן שתסייע לילדים שלנו? תעלו מיסים בשני אחוז ותחסכו את כל התקבולים. מהלך על הכיפאק אם אתה שואל אותי. אבל זה נשמע לך כמו מהפכה? לי לא.

  10. איתי :

    שאול, אם אתה מוכן לראיין את אמנון פורטוגלי בנושא (במייל) פנה אלינו.

  11. עבודה שחורה » מתווה הגז המתהווה מנוגד לאינטרס הציבור :

    […] ולהחזיר את נכסי הגז לציבור כפי שעשה הנשיא אוו מוראלס בבוליביה […]

  12. עבודה שחורה » על הסכם הסחר TTP, ההקשר הישראלי דרך מתווה הגז, ומה אפשר וצריך ללמוד מבוליביה :

    […] בכלכלת בוליביה שנחתם בחודש אוגוסט 1985.   מיד אח"כ בוליביה החלה בהליכי הפרטה , בין השאר של מפעלי המים, הגז והנפט. וחתמה על 21 אמנות […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.