חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שלי יחימוביץ', צאי מהארון

נושאים דעות, פוליטי ב 16.01.11 6:09

יובל סרי,  ממקימי "התנועה הירוקה", מורה, וכותב טור קבוע בנושא חינוך ב-ynet משבח את פעילותה של שלי יחימוביץ' בנושאים מסויימים, אך קורא לה לבטא את עצמה נגד הכוחות ההורסים את החברה הישראלית

"כבר עשר שנים שלא אמרתי שום דבר בנושא המדיני", מתגאה ח"כ יחימוביץ' בשיחות סגורות. אמירה זו מבטאת אמת עצובה אודות יחימוביץ', אמת שהגיע הזמן שתיאמר בקול רם.

כשהודיעה יחימוביץ' שהיא עוזבת את עולם התקשורת ומצטרפת למפלגת העבודה, שמחתי.  סוציאליסטית קשוחה ושוחרת שלום כמוה, עם תפיסת עולם שלמה ועקבית, היא בדיוק מה שהפוליטיקה צריכה, חשבתי. למרבה הצער, היום, שנים אחדות לאחר מכן, מתברר שטעיתי. כל מה שנותר ממנה הוא צל חיוור של מי שהייתה.

יחימוביץ' עושה עבודה חשובה מאין כמוה בתחום זכויות העובדים. היא יוצאת באומץ נגד בעלי ההון, שמבקשים להפוך את ישראל לעסק הפרטי שלהם. היא מחוקקת חוקים שמונעים ממעסיקים בריונים לעשות ככל העולה על רוחם בעובדיהם. אך שם היא נעצרת. יחימוביץ' מתנהלת כאילו הייתה יו"ר ההסתדרות, ולא כמנהיגה: היא מצמצמת את עצמה לתחום אחד בסדר היום הציבורי בישראל. מי שרואה את עצמה כמנהיגה, לא יכולה למלא את פיה מים כשליברמן וכנופייתו מאיימים להשתלט על המדינה ולחסל את הדמוקרטיה הישראלית, היא לא יכולה לעמוד מנגד כאשר מסיתים בפראות נגד הציבור הערבי ומאיימים להוציא את השמאל מחוץ לחוק, היא לא יכולה לטמון את ראשה בחול בתקופה שבה קיפאון מדיני חמור מאי פעם מאיים על בטחונה וריבונותה של מדינת ישראל.

שתיקתה של יחימוביץ' בשנים האחרונות בכל נושא שאיננו קשור לזכויות עובדים מעלה את התהייה: האם העיתונאית הערכית והנועזת שרבים העריצו אותה על אומץ ליבה, על כנותה ויושרתה הפכה לפוליטיקאית קטנה וקטנונית?

ואולי האמת פשוטה יותר. אולי שלי יחימוביץ' אינה יוצאת נגד הפגיעה בדמוקרטיה, וכנגד ההסתה והרדיפה של הימין כי זה לא באמת טורד את מנוחתה, וכי נוח לה לשבת בממשלת נתניהו הרבה יותר ממה שהיא מוכנה להודות. יחימוביץ', כמו רבים אחרים בישראל, עברה תהליך התפכחות מזויף בסופו היא הכירה בכך שהימין צדק. כן, היא חושבת שזה מוצדק לרדוף את השמאל, שזה בסדר להסית נגד ערבים, ששיח זכויות האדם הוא משהו ששייך לשמאלנים יפי-נפש. וזו זכותה. וזה בסדר גמור. אך אם זה מה שחושבת יחימוביץ' הגיע הזמן שהיא תגיד זאת בבירור. שנדע, שהיא שמאל חברתי-כלכלי וימין בטחוני-מדיני. כשתגיד זאת, אולי ניזכר בשלי יחימוביץ' של פעם, ונעריך זאת הרבה יותר, גם אם נתאכזב עד עמקי נשמתנו.

ואם תגחך ח"כ יחימוביץ' למשמע דברים אלו, ותחשוב שהם הבל ורעות רוח, יהיה הדבר חמור שבעתיים. שכן אז נדע שהיא מונעת משיקולים פוליטיים בלבד. אז נדע שהיא הפכה לפוליטיקאית אינטרסנטית כמו כל השאר. אם יחימוביץ' לא תשנה את דרכה ותפעל מיד, נזכור תמיד שהיא  הייתה שותפה בהפקרת החברה הישראלית באחת השעות הקשות ביותר שלה, נזכור תמיד שהיא לא יצאה חוצץ נגד אלו המנסים לחסל את החלום הציוני, ולפרק את החברה הישראלית. על כך לא תהיה מחילה. על כך לא נסלח ולא נשכח.

הכותב הוא מורה, פעיל חברתי, ובעל טור בנושא חינוך ב-YNET.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: ,

31 תגובות

  1. דקל-דוד עוזר :

    ואולי הטענה שלך דמגוגית וילדותית ושלי אינה כזאת

    די כבר עם הטענות "ליברמן מחריב את הדמוקרטיה" ו"ליברמן פאשיסט".
    שמאל הוא אדם שיודע להתמודד עם טענות בלי להתבכיין.
    ליברמן אומר שצריך לדעת מי מממן את הארגונים?. הוא צודק.
    כאשר בעל הון/גוף כלכלי אחר משקיע כספים במטרה להשפיע על החיים הפוליטיים בישראל – זכותנו המלאה לדעת מי הוא אותו אדם.
    זכותנו לדעת לא רק לגבי ארגוני שמאל, אלא גם לארגוני ימין – ולא רק כאשר מדובר במדינות.
    ולכן תשובה מספר אחת צריכה להיות: שקיפות לכל – כולל תורמים פרטיים של מעל 5,000 ש"ח.
    מאוד מעניין אותי לדעת כמה כסף תורם שלדון לעמותות בישראל ולאיזה.
    מאוד מעניין אותי לדעת כמה כסף ומי תרם את הכסף לקמפיין נגד הקרן החדשה, לקמפיין נגד ששנסקי ולקמפיין "המשקיעים הקטנים".
    ומאוד מעניין אותי לדעת כמה כסף ומי תרם לקמפיין בינלאומיים של גופים שמנסים לעודד העמדה לדין של קציני צה"ל בחו"ל, שזה מעשה בגידה מובהק למי שלא יודע.

    טענה שניה: מיהו ליברמן? לאחרונה נאמר כי הוא עשה צבא במשך שלושה חודשים כנהג בוס ואז שוחרר מחוסר התאמה (האם ליברמן משתמט?)
    מי הוא? מאיפה הכסף שלו? מה הקשרים שלו עם ארגונים מוכרי נשק? האם הוא חותר תחת הגמוניית ארה"ב בשיתוף פעולה עם רוסיה?
    מאיפפה המקורות הכספיים שלו? סליחה, של הבת שלו? (ובאותו הזמן לבדוק גם את ברק) מה האינטרסים הסמויים שמניעים אותו?

    שמאל שטוען את הטענות שאני שומע כאן באתר ומשתתף בהפגנות כמו שהייתה אתמול הוא לא שמאל, הוא סתם בכיין.

  2. ארז צ. :

    יובל סרי מסכים אתך, אבל אפשר למתן את הביקורת על שלי.

    שלום לך,
    שלי יחימוביץ מתחילת הדרך אמרה כתבה והתראיינה שדרוש בישראל שיח חברתי אחר חוצה מפלגות.

    אני חושב כמוך שהיא צריכה להציג גם אג'נדה מדינית ולמחות נגד אפליה ועוול גם בשטחים.

    אבל אל תזלזל בהישגים הגדולים שלה וביכולת שלה לאחד כוחות.

    בברכה, ארז

  3. איתי :

    יובל,

    מה שכתבת כאן מזכיר מאוד את הביקורת של גדעון לוי על יחימוביץ' בהארץ. אני ממש לא מסכים אתכם.

    השמאל (האמיתי) בארץ דיבר תמיד על שני דגלים – המדיני והכלכלי.

    בפועל, הגישה הזו שיתקה לחלוטין את המאבק הכלכלי.

    במחנה השמאל הציוני, הטענה המקובלת היתה – קודם נעשה שלום ונצא מהשטחים, ואז יהיה לנו הרבה זמן וכסף לטפל בבעיות החברתיות.

    במחנה השמאל הלא ציוני אמנם לא נעשה תעדוף כזה, אך העמדות המדיניות שהובעו היו תמיד כאלה שרוב הציבור פשוט לא היה מוכן לבלוע.

    התוצאה – רובו הגדול של הציבור היהודי לא מוכן אפילו לשקול להצביע לשמאל ציוני (מרצ) או לשמאל לא ציוני (חד"ש), וזה למרות שרוב הציבור הזה מסכים עם עמדות המפלגות הללו בנושאים כלכליים כמו שכר מינימום סל התרופות זכויות עובדים ומיסוי.

    מה שאתה מבקש משלי יחימוביץ' הוא להיות גוז'נסקי מס' 2. אבל עובדתית, גוז'נסקי שהיתה מחוקקת מצטיינת לפחות כמו יחימוביץ' הצליחה הרבה פחות ממנה להשפיע על דעת הקהל ועל מובילי דעת קהל. לפעילות של יחימוביץ' על דעת הקהל יש חשיבות עצומה מבחינת הכשרת הקרקע להצבעה לשמאל כלכלי בעתיד, זה לא דבר שאפשר לפטור אותו בטענת התקרנפות או "פוליטיקה קטנה".

  4. אריה :

    ואולי הוא דווקא מדייק

    לא בגלל שההגיון שלך איתי לא נכון, אלא יכול להיות בדיוק באותה מידה שהדברים שכותב יובל סרי בסוף הם המדויקים ושלי היא אכן "פוליטיקאית אינטרסנטית כמו כל השאר".
    אין שום סיבה ל"אתרג" את שלי יחימוביץ' (והיא עשתה הרבה פחות מאריק שרון שיצדיק "אתרוג"…)

  5. איתי :

    פוליטיקאי אינטרסנט כמו כל השאר = אחד שאכפת לו רק מהכיסא של עצמו.

    זה ממש לא נכון לגבי יחימוביץ' בדיוק כפי שזה לא נכון לגבי יובל סרי.

    הטענה שלי בגדול היא שלמען האינטרס של העובדים ו"האזרחים הקטנים" חייב להיות בארץ שמאל כלכלי ששותק (יחסית) בנושא המדיני ולא מנסה להיות חד"ש 2. למעשה גם הרב מלכיאור, שעמד בראש הרשימה לכנסת שיובל סרי היה רשום בה, פעל בדרך דומה, ומיקד את עשייתו בנושא הכלכלי-חברתי ולא במלחמה בכיבוש.

    אין זה אומר שיחימוביץ' צריכה להיות חסינה מביקורת, בשום אופן. יש הרבה על מה לבקר אותה, אבל הציפיה שתהיה חד"ש 2 (או שהתנועה הירוקה תהיה חד"ש 2 – מהלך שיובל סרי משך אליו) היא ציפיה לא לעניין. מי שרוצה את הסחורה של חד"ש מצביע חד"ש, ואנחנו יודעים שזה פחות מחצי מנדט בקרב היהודים. חייבת להיות בפוליטיקה הישראלית חלופה שהיא מצד אחד אדומה ומצד שני לא שמאל מדיני מובהק, ושלי יחימוביץ' בהחלט בכיוון.

    לצערנו הרב היא לא בעניין של שת"פ עם מלכיאור פרץ ואחרים כדי להפוך את הכיוון הזה למפלגה או רשימה.

  6. חנה בירו :

    יש מספיק נושאים לטפל בהם

    שלי מעוניינת לטפל בנושאים אפורים, בנושאים שלא טיפלו בהם בעבר, ולכן פעילותה ברוכה. היא לא חייבת להתעסק דווקא בעניינים שמעניינים אותך, או כל הנושאים שבעולם. מה שהיא עושה – כל הכבוד לה. ולא צריך לחפש מתחת האדמה לעשות עליה ביקורת מיותרת.

  7. אופק בירנהולץ :

    יש נושאים יותר חשובים מ"הכיבוש"

    אני לא מתכוון רק לנושאי "שמאל חברתי"; בכלל "שמאל מדיני" ו"שמאל חברתי" הם נושאים פרטניים לדיון, ומה שקודם להם הוא עצם היכולת לקדם דיון – כלומר דמוקרטיה.
    הבעיה עם שלי היא לא שהיא שותקת בעניינים "מדיניים" (ולא מכיוון שהיא הפכה ל"ימין מדיני", אלא כי היא כנראה שותפה לעמדות השמאל-מרכז של מפלגת העבודה, ובפועל גם קדימה) – אלא שהיא שותקת בענייני דמוקרטיה. מהות הקיום של סוציאל-דמוקרטיה היא מחסום בפני מגמות אנטי-דמוקרטיות, ע"י מאבק בתנאים שמצמיחים אותן (עוני, פערים כלכליים וחברתיים, וגם גזענות ולאומנות). אם שלי החליטה לזנוח את המאבק על הדמוקרטיה ו/או לשתף פעולה כנגדה, היא לא סוציאל-דמוקרטית וצריכה לחשוף זאת.
    זו, אגב, הפוזיציה שהתנועה הירוקה ומימ"ד אימצו (מימ"ד לאורך שנותיה, מימי עמיטל, עבור בשיתוף עם העבודה, וגם בבחירות האחרונות; הירוקה לאורך כל "תהפוכותיה"- כולל בועידה המדוברת, בה כל אחד מהמועמדים אמר שנשתף פעולה עם שמאל ועם ימין, אבל ליברמן זה קו אדום) – עמדת שמאל-מרכז בתחום המדיני, אבל עמדה בלתי-מתפשרת בשאלת הדמוקרטיה, וכנגד נסיונות לפגוע בה.

  8. אופק בירנהולץ :

    (והפער הזה מודדש גם בעמדות של שטרית (קדימה) ובגין/ריבלין/איתן/מרידור (ליכוד) – העמדות המדיניות שלהם שונות, מגבול הימין עד לשמאל-מרכז, אבל לגבי הדמוקרטיה הם מחוייבים לחלוטין)

  9. אריה :

    לדעתי אופק מדייק

    שלי היא אולי סוציאל אבל לא דמוקרטית!
    היא סוציאליסטית רק במובן המצומצם של ועדי עובדים לא במובן דאגה לחברה – אכפת לה מהפרטה לא אכפת לה מחינוך, זכויות אזרח וכד'

  10. דקל-דוד עוזר :

    נכון לא אכפת לשלי מחינוך, רווחה וזכויות אדם

    מבחינתה ששתי ילדיה יהיו בורים, שלא יהיו זכויות לעובדים זרים ושבכלל מבחינתה שיהיה רצח המוני ברחובות ולכן היא התייחסה לנושא בית ספר חברותה וכל פועלה בנושא חינוך נשכח, היא התייחסה לנושא הזרים וכל פועלה בנושא זה נשכח והיא התייחסה לנושאי הרווחה וכל פועלה בנושא זה נשכח כי למה לנו לתת לעובדות לעמוד בפני תיאוריות הזויות

  11. מיכאל קורדובה :

    מציע למשמרת הצעירה להתעורר

    לא נשאר עוד הרבה זמן עד שהמפלגה ההסטורית הזאת תעלם מהמפה הפוליטית וחבל.
    אולי כדאי לשקול חיבור בין התנועה הירוקה ושלי עם תמיכת המשמרת הצעירה

  12. אריה :

    דקל - דווקא אתה זה שמיתמם ביחס לעובדות

    נכון היא מתעסקת עם נושאי עובדים והפרטה, אבל היא מתעסקת רק עם נושאים אלה.
    כל מה שחשוב לה זה שלא יהיה משהו מופרט ולכן (לדוג') היא העדיפה שלא יהיה פיקוח על המטפלות כלל ושלא יקימו מערך פיקוח במיקור חוץ, דוג' קלאסית להעדפת העובדות על הילדים.
    היא היתה כישלון מוחלט בתפקידה כיו"ר הועדה לזכויות הילד, כי זה לא עניין אותה מעבר לכותרת של ראש ועדה.

  13. איתי :

    [גנ אני חבר מימד]

    בסופו של יום, הדבר הכי טוב שיכול לקרות פה הוא אם אנשי התנועה הירוקה, מימד, שלי יחימוביץ' ואחרים ישתפו פעולה לבניית רשימה שהיא חלופה אמיתית לגישה הכלכלית חברתית של הימין (מה שקדימה וברק / הרצוג לא מעוניינים להיות) אבל מצד שני מתאימה לבוחרים שנרתעים מהמצע המדיני של חד"ש ואפילו מרצ.

    אין בעיה לאנשי הירוקה ומימד למצוא דברים שעליהם אפשר לבקר את יחימוביץ' ובצדק (וגם היא יכולה לבקר אותנו ובצדק על בזבוז מנדט שלם!), אלא שזה לא מאוד קונסטרוקטיבי בטווח הארוך.

  14. דקל-דוד עוזר :

    הצעה לאנשי התנועה הירוקה מימד

    בהנחה שמדובר בכח פוטנציאלי של 5,000 אנשים.
    תיצרו קשר עם יחימוביץ ותציעו לעמוד מ-א-ח-ו-ר-י-ה היכן שתבחר – בראשות העבודה או במפלגה חדשה, אבל דרשו החלטה.

    זה טעון שתי החלטות:
    1. מאחוריה הכוונה – מאחוריה, זה אומר שקובעים כללי החלטה, במסגרתם יש לשלי מעמד בכורה (לאו דווקא דיקטטורה אבל סוג של בכורה).

    2. התפקדות מיידית והמונית לעבודה במידה והיא מחליטה ללכת לכיוון העבודה.
    אם 5,000 אנשים מתפקדים לעבודה היום, יש שינוי אסטרטגי במפלגה. מאחר ויש 6 חודשי הכשרה, יהיה אינטרס להקדים את הבחירות.
    אם תשתתפו בבחירות – אחלה.
    אם לא תשתתפו – גם אחלה, תעזבו, תספרו שזו מפלגה של רמאים ותמשיכו עם הפלטפורמה של הירוקה-מימד, רק הרווחתם מדבר כזה.

    אשמח לשמש כשושבין לעניין.

  15. אופק בירנהולץ :

    איך קפצת מהביקורת שלנו על בגידה של שלי למסקנה שצריך "להתאחד מאחוריה"

    שלי עושה דברים מאד חשובים בזירה החברתית, ושום דבר (ע"כ נזק) בזירה הדמוקרטית. זו לא דרכנו.

    (גם אני חבר מימ"ד)

  16. איתי :

    דקל, צר לי לומר שאין בשתי התנועות גם יחד 5000 פעילים כאלה, וגם אם היו – ההצעה לא מעשית

    זה לא רק שהירוקה ומימד אינן גוף אחד, גם בכל אחד מהגופים הללו אין לך יכולת לקחת אנשים ולהביא אותם ביחד לקלפי/להתפקדות. מימד בתרדמת, והירוקה קרועה בין בעלי גישה של שמאל אדום-ירוק+מדיני כמו יובל סרי (שבוודאי לא ייענו להצעתך) ובין בעלי עמדות שמחפשות בעיקר ירוק+חברתי ועמימות מדינית (אלון טל).

    למרבה הצער הרבה יותר קל ליחימוביץ' להשיג 5000 איש שיצביעו עבורה לרשימה לכנסת באמצעות דיל עם פואד, הרצוג, עיני או חולדאי מאשר בניסיון להביא פנימה פעילים דעתנים מהירוקה, מימד, חד"ש או מה שלא יהיה.

    לחלופין, היא יכולה לנסות לגייס מתפקדים רבים שאינם בעלי מודעות פוליטית מעמיקה, כמו שעשה עמי אילון ב- 2006-7 (עד כדי חלוקת טפסי מפקד בבתי קפה בירושלים).

    זה יותר אפקטיבי ללכת לאנשים כאלה "ברחוב" מאשר לפעילים פוליטיים שיש להם בית, כי את הפעילים הרבה יותר קשה לשכנע. זו הסיבה שהשמאל הלאומי מצליח יחסית לצבור אוהדים, משום שהוא פונה דווקא לאנשים שלא מבינים הרבה ומוכר להם בקלות את הסחורה שלו.

  17. יובל :

    לצאת נגד הפגיעה בדמוקרטיה זה לא עבודה רק של חד"ש

    איתי,
    מהדברים שאתה כותב, נדמה שחייבים לבחור בין הנושא הכלכלי-חברתי לבין הנושא המדיני או לבין המאבק בפגיעה בדמוקרטיה. פוליטיקאי ערכי ורציני בעיני הוא מישהו או מישהי שעוסקים בשלל הנושאים ולא בוחרים. אין פריבליגיה לאף אחד להתחמק מכך. דבר נוסף, אתה טוען שמצפים מיחימוביץ' שתהיה תמר גוז'נסקי וזו ממש לא הכוונה. אני מצטער, אך לשמור על הדמוקרטיה ולצאת נגד הגזענות היא לא רק עבודה של השמאל דוג' חד"ש, זוהי עבודתו של כל מי שרואה את עצמו כליברלי, וזה כולל אנשי ימין. מי שלא עושה זאת, מפקיר את החברה הישראלית. אני לא מצליח להבין מדוע בעיניך כל עיסוק בנושא המדיני שייך לחד"ש ומר"צ בלבד. נתת דוגמא את מלכיאור ואתה ממש עושה לו עוול כשאתה טוען שהוא עסק בנושא החברתי-כלכלי בלבד. מאז ומתמיד הוא ייצג את המתינות המדינית בקרב הציבור הדתי. זה מה שבין השאר, נדמה לי, הפך אותו לסמל.

  18. א.א :

    זכור רק ששלי לא יושבת בממשלה

    אף אחד לא הגיב לך על כך.

  19. עמרי די-נור :

    עם כל הכבוד ליובל חברי, אני חושב שהגיע הזמן להפסיק עם הטלת הרפש ההדדית. יש לנו צרות ואויבים הרבה יותר גדולים להלחם בהם מאשר להמשיך את ההתקרנפות הזו אחד על חשבון השני. חלאס. אם אתם רוצים אלטרנטיבה, תעשו אלטרנטיבה. ותצרו אותה ע"י כך שתתחילו קודם כל לעבוד ביחד! וזה אומר קודם כל למצוא את החיבורים, ולא את הניתוקים. את המשותף, ולא את השונה. לפרגן ולעודד ולא לחסל ולשתק. אחרי שיוצרים אלטרנטיבה, אפשר להתחיל להתעסק בניואנסים ולהתכתש אחד עם השני מבית אם זה כל כך עושה לכם את זה.

  20. איציק יאפ :

    הגזמתם לגמרי!
    לשלי יחימוביץ' לא אכפת מהדמוקרטיה?
    איפה אתם הייתם שהיא צעקה בכל מקום אפשרי, ופעלה כדי לבטל (וכשלא הצליחה, אז לצמצם למינימום) את חוק ההסדרים?\
    איפה אתם הייתם כשהיא הוציאה את החוקים נגד הלוביסטים?

    לא אכפת מהתחום המדיני?
    איפה אתם הייתם כשהיא התריע בכל כלי תקשורת שיכלה שהבעיות של מדינת ישראל בביטחון עם מדינות חיצוניות, גם אם יפתרו לגמרי, ישאירו אותנו במדינה מפוררת וחסרת ערכים, ולכן בזה היא מטפלת קודם?

    אכפת לה רק מנושאים אפורים שרק למעטים אכפת?
    יובל, אולי אתה רוצה שהיא תשאל אותך אישית במה אתה מעדיף שהיא תתמקד?

    שלי יחימוביץ,יותר מכל המגיבים פה ואתר עבודה שחורה ביחד, תורמת להצגה של השמאל כעמדה לגיטימית (אני מכיר אפילו ימנים שחזרו בתשובה, בגללה), תורמת לסוציאל דמוקרטיה ולכל ערכיה (כמעט), תורמת להבאה לציבור של ערכים שהם לא חשופים אליהם בד"כ בתקשורת, כמו הוצאה של הכאילו עיתונאי נחום ברנע כלא רלוונטי, ומאמר שלם בנושא צרכנות אוטומטית, ופועלת לשיפור המעמד של הפוליטיקאים.

    שלי יחימוביץ', כמו שאמרו פה, היא לא טלית של תכלת ויש לה פעולות שגורמות להרמת גבה ואפילו דורשות בדיקה מעמיקה, אבל מפה ועד הכפשה כזו שלה, זה לא לגיטימי בעליל, בעיקר לא ממי שמגדיר את עצמו כפעיל המזוהה עם השמאל.

    וואלה, זו לא אכזבה ראשונה מפעילי התנועה הירוקה…

  21. חן - מיבשים את החולים :

    מישהו קרא לאחרונה את ההכרזה לכל באי עולם?
    הזכות לעבודה למשל, היא זכות דמוקרטית כמו הזכות לחופש התארגנות.

    אלא שעל כל עשרים שמדברים ב"שמאל" על חופש הדיבור, יש אחת/אחד שמדבר/ת על הזכות לעבוד בכבוד. איך הגענו למצב הזה? גם זו אשמתה של ש"י?

  22. רמי :

    הצעה מינוחית: די לשימוש במושג "הנושא המדיני"

    מספיק להגיד "הנושא המדיני", אין דבר כזה, כי זה לא נושא. הביטוי "הנושא המדיני" מאפשר לכל מיני דגנרטים להכריז שהם לא עוסקים, ממש במקרה, רק כי לא יצא להם, ב"נושא" הזה, אבל הם עוסקים בהמון נושאים אחרים. לא עוסק ב"נושא המדיני", כלומר לא הולך לחוג מקרמה, כי מה לעשות, הוא פשוט מעדיף פיסול בחימר והכנת פשטידות. עניין של טעם… לכן מעתה אימרו: עוסק/לא עוסק בקיומה וביטחונה של ישראל ואזרחיה. ולהלן: שלי יחימוביץ אינה עוסקת בקיומה וביטחונה של ישראל ואזרחיה

  23. מערכת עבודה שחורה :

    איציק, אנחנו מקווים שהתעצבנת מספיק כדי שתכתוב מאמר תגובה, כי את הטוקבקים קוראים רק מעטים וכו'.

  24. אופק :

    כאמור, גם מספיק אוכל על השולחן זה בטחון, וקיומה של מדינת ישראל ואזרחיה תלוי גם בחינוך ובמקומות עבודה. וגם כאמור, חוסן המשטר הדמוקרטי הוא מהותי לקיומה ולבטחונה, ולקיום ולבטחון של אזרחיה.
    כך שהביטוי "הנושא המדיני" מבדל בין בטחון תזונתי, כלכלי, פוליטי וכו', והוא רלוונטי ומדוייק.

  25. איתי :

    יובל,

    אני ממש לא חושב שלצאת נגד הפגיעה בדמוקרטיה זה תפקיד של חד"ש ומרצ. נהפוך הוא.

    דווקא משום שבמקרה "ועדת קירשנבאום" נשמעו קולות ברורים נגד אפילו מהאגף הניצי בליכוד (ריבלין ובגין), וכל התקשורת החילונית-ליברלית היתה נגד, חיוניותה של יחימוביץ' בעניין (וחיוניותו של אתר עבודה שחורה בעניין) היא שולית, ורדיפתה האישית היא בעיני קטנונית.

    גם לי יש ביקורת על יחימוביץ' ואיני מצניע אותה. אך אני מרגיש שהביקורת שלך לא נוגעת רק לאירוע הנקודתי אלא מצפה מיחימוביץ' לבחור בחירה אסטרטגית בסגנון "אפשר אחרת" של שמאל שהוא גם סוציאליסטי, גם ליברלי, וגם "די לכיבוש". למוצר הזה קוראים חד"ש, ויחימוביץ' באמת הצביעה פעם לחד"ש (ראיון ל-7 ימים). אבל בדרך הזו היא לא היתה מגיעה לעולם לכנסת, כמו שגם אתה לא תגיע אם תשתחל לעשיריה השלישית של חד"ש, או אם התנועה הירוקה תהפוך לחד"ש-לייט ותתחרה על המרווח הקטן שבין מרצ לחד"ש.

    הסיבה העיקרית שיחימוביץ' הצליחה להשפיע כל כך על סדר היום הציבורי בזמן כה קצר בכנסת היא דוקא העובדה שאת רוב דעותיה בנושאים מדיניים ובנושאי דת ומדינה היא שומרת לעצמה. וזה מה שכל כך מטריף את אנשי מרצ חד"ש אפשר אחרת וכו. יש פה אלמנט חזק של קנאה, כי היא מצליחה איפה שחד"ש, מרצ ובוודאי הירוקה-מימד נכשלו.

    נ"ב: אכן מלכיאור הוא סמל למתינות מדינית במגזר הדתי ולסובלנות בין דתית, אבל לא ראית אותו מפגין נגד מלחמת לבנון 2, נגד עופרת יצוקה או נגד עצירת המשט לעזה, כפי שעשו חלק ניכר מהאנשים שהפגינו אתמול בת"א.

    בזמן עופרת יצוקה, רשימת הירוקה-מימד חטפה ביקורת משמאל (וגם מבפנים) על כך שלא התייצבה בפומבי נגד המבצע. אעפי שאני אישית חשבתי שזה מבצע מיותר ומטומטם, הבנתי את ההחלטה. אילו הירוקה-מימד היתה חוברת באותה עת להפגנות של חד"ש, אפילו 5000 מצביעים לא היו לה. לעומת זאת, לצאת נגד השטויות של ליברמן זה כמעט קונצנזוס (ע"ע בני בגין), ודווקא בשל כך ליברמן הוא לא מסוכן כפי שמנסים בשמאל הליברלי לצייר אותו וההתגייסות הכללית היא פחות חיונית. הנזקים שגורמים ביבי-ברק-הרצוג וכו' לחברה הישראלית באמצעות מדיניות כלכלית של ממש מסוכנים הרבה יותר מהקשקושים של ליברמן וחבורתו, אך המלחמה בהם הרבה פחות מגניבה מ"הקרב על הדמוקרטיה" או "הקרב על שיח ג'ראח".

  26. אורי אפלבוים :

    מסכים עם כל מילה של איתי. חבל שהתנועה הירוקה הצטרפה אתמול להפגנה. ההפגנות הללו, אשר מלאות בדגלי פלסטין, הן ממש לא הדרך להביא את רוב העם למודעות של שמאל. הם גם לא הדרך להתמודד עם תהליך הכרסום בדמוקרטיה אלא הדרך לתדלק אותו.

    אופק – לריבלין, בגין, שטרית ואיתן יש "פריבילגיה" לומר דברים אמיצים בינות לחברי חד"ש ולדגלים פלסטינים כי הם מראש לא יהיו מזוהים עם שאר המסרים שלהם. לתנועה הירוקה, כמו גם לשלי יחימוביץ' אין את הפריבלגיה הזו.

  27. דקל-דוד עוזר :

    רמי היקר,
    הצעתך ההזויה לא התקבלה.
    אנא נסה למכור שטויות במועד מאוחר יותר.
    תודה!

  28. אופק :

    חבל שמצטרפים להשמצות על ההפגנה

    ההפגנה לא היתה "מלאה בדגלי פלסטין"; היו שם ארבעה דגלי פלסטין (אחד גדול ו- 3 קטנים) בינות לכארבעים דגלי ישראל ו- 50 דגלים אדומים. ובכלל, אופי ההפגנה וצבע הדגלים בה נקבע בידי מי שבוחר להגיע, לא בידי מי שבוחר להדיר רגליו ואז להעביר ביקורת.

    אני לא חושב שהתנועה הירוקה (או מרצ, או העבודה, או קדימה, או אף אחד) צריכה "להתנצל" על תמיכתה בדמוקרטיה, להיפך – אני חושב שהדרישה להתנצלות היא חלק מהמשחק של ליברמן ושל גורמי ההון לפסול ביקורת באמצעות האשמת המבקרים ב"שמאלנות" או באמצעות הטענה שהם לא מספיק "טהורים" בשביל להעביר ביקורת. אגב, בדיוק את אותו משחק שיחק תשובה בקמפיין "הגז הערבי" ובתביעה המגוחכת נגד ששינסקי כאילו הוא מופעל של "הקרן החדשה לישראל" – נסיון עלוב לנצח רעיונות ועמדות באמצעות פסילת האנשים שמאחוריהם.
    זה לתפיסתי ההבדל המהותי ביותר בין השיח הראוי לשמאל הציוני (שמאל מרכז ציוני) בסגנון הירוקה-מימ"ד לבין השיח שמטפח השמאל הלאומי ודומיו – שמאמצים את כל הדה-ליגטימציה כנגד השמאל (ה"סמול") וגם את כל הדה-לגיטימציה נגד הימין ("מתנחלים אנטי-ציונים", "חרדים טפילים" וכו'), ועוד חושבים שכך הם יקדמו עמדות שמאליות. דרכנו אינה כזו – אנו בטוחים מספיק בעמדותינו, שמאל-מרכז מדיני, בשביל להתייצב באופן מוחלט וברור נגד דה-לגיטימציה מכל כיוון, ובעד הדמוקרטיה. זו החלטה אסטרטגית; שאולי נדמה כי היא מחלישה את התנועה בטווח הקצר, אך היא מחזקת הן את הדמוקרטיה הישראלית הן את התנועה בטווח הארוך.

    לכן הרגשנו בנוח להפגין בעד הדמוקרטיה עם פלריג של התנועה ועם דגל ישראל – להפגין בעד דמוקרטיה מול הגל האנטי-דמוקרטיה, ובעד ישראל גם בתוך ומול קהל פחות ציוני מאיתנו. ועשינו את שתי ההפגנות האלה מתוך אמונה במשותף ובדיאלוג בין שונים, ולא בהחרמה או פסילה של אף אחד.

  29. אורי אפלבוים :

    אופק ידידי,

    ממש לא דיברתי על אידיאולוגיה. דיברתי על פוליטיקה. התנועה הירוקה מתנגדת לחקירת ארגונים אזרחיים על ידי ח"כים. זה ברור. זה נחוץ. גם בליכוד מתנגדים לכך, כפי שכתבת. פוליטית, הפגנה שכזו או התמקדות במאבק הזה בכלל, היא לא נכונה.

    הפגנות כאלה, לדעתי פוגעות במאבק נגד שיטת ישראל ביתנו בכך שהם מדירות את הציבור הציוני המנומנם מן הרעיונות הצודקים של ההפגנה על ידי 3 דגלי פלסטין קטנים ועוד אחד גדול.

    הן פוגעות, לדעתי, בתנועה הירוקה אם היא משתתפת.

    גם הרעיון של בן-ארי לשכן עובדים זרים בשכונות הצפוניות של תל אביב ולא רק בדרום הוא טוב וחברתי. אז מה, האם תהיה מוכן להפגין ביחד איתו בעבור הרעיון הזה? אני ממש לא. אני יודע איך זה יצטייר. אני ואתה נחשוד כמובן מיד במניעיו, בדיוק כמו האנשים החושדים במניעיהם של רוב המפגינים.

    גם זכותם של יהודים להפגין באום אל פחם, היא נדבך דמוקרטי חשוב שמופר מדי פעם על ידי רשויות החוק. האם תצטרף אליהם?

    האם תלך להפגנה שקוראת לבחון מחדש את הרשעתה של הר-שפי, שללא צל של ספק, ולאחר קריאת פסק הדין וחומרים מן המשפט נעשה לה עוול גדול? בהפגנה הזו יהיו גם דגלי כהנא חי, אולי רק שלושה. אבל אני, למרות שאני תומך, בשם הדמוקרטיה במשפט חוזר להר שפי, יודע שאם אלך לשם אצטייר כתומך בדגלים הללו, גם אם אגיע עם פלריג של התנועה הירוקה.

    הציבור מאס בשמאל לא סתם. הוא מאס בגופים שיוצרים אשליה מסוכנת כאילו יש רק פתרון אחד מוסרי, צודק, ואפשרי לבעיה הפלסטינית. וכאילו אנחנו האשמים היחידים וכל המפתחות בידינו. ריבלין\איתן\בגין מעולם לא יצרו את האשליה הזו ולכן הם יכולים, פוליטית לצעוק חזק ליד מוחמד ברכה בענין כל כך חשוב.

    לדעתי, פוליטית, הדרך להגיע חזרה להשפעה ולתיקון עמוק של נזקי הימין היא התמקדות בנושאי החברה והכלכלה.
    גם נזקי הימין בפן המדיני יתוקנו רק על ידי מי שיבוא אל העם בצנעה הראויה ועם ההבנה העמוקה ששום התכנסויות חד צדדיות לא יפתרו את הסכסוך ושהתמונה מורכבת ותיפתר במשא ומתן להסדר קבע ולא בהבטחות בעיתון.

    לתנועה הירוקה, יש סיכוי להוות את הגשר הזה אל חלק נרחב מהעם, שלא מוכן להצביע מרצ אבל גם רוצה לעצור את ההתדרדרות של המדינה הזו. הדרך להיותה גשר כזה לא עוברת בהפגנות כאלה אלא בהפגנות למען העלאת התמלוגים, נגד שלטון ההון, נגד התעמרות בעובדי קבלן, נגד מפגעי מפרץ חיפה. בבג"ץ גלנט. בחוגי בית בהם ניתן להסביר יותר עמוקה עמדות מורכבות. אם אנחנו חושבים שאלה נושאים פחות חשובים מועדות חקירה פרלמנטריות שלא יקומו אז באמת אין לנו זכות קיום.

  30. אופק :

    לגבי הפגנות

    אורי שלום,

    ספציפית כן, הייתי תומך בהפגנה של יהודים באום-אל-פחם (ולאו דווקא מצטרף אליה, כי זו לא עמדתי); תמכתי בפועל בצעדה של כהניסטים בסילוואן (הלכתי עם שלט "מתנגד לעמדתם, תומך בזכותם להפגין"); וביום שיעשו הפגנה למען חנינה להר-שפי, אני אהיה שם (וכך גם כתבתי בפייסבוק, יחד עם לא מעט מימ"דניקים אחרים) – כי אני חושב שצדק צריך לרדוף ולהראות.
    ובעיקר, כי אני חושב שהיכולת לשתף פעולה ולהיות עקבי היא מסר חשוב, וזה שדמוקרטיה משותפת (פוטנציאלית) לכולנו הוא מסר חשוב יותר מכל נושא ספציפי חברתי/מדיני/אחר. אני גם מספיק בטוח בעמדות שלי מכדי לטעות לחשוב שמישהו עלול לבלבל בין "הירוקה-מימ"ד" לבין כהנא; ואני מספיק בטוח בשביל לדעת שאי אפשר לבלבל בין "הירוקה-מימד" לבין חד"ש או אנרכיסטים. דווקא מי שאיסטניס בבחירת הפנות ושותפויות הוא שמאפשר את הדה-לגיטימציה הזו, בבחינת "אני לא שם, אני לא כמוהם" – בזמן שברור שלא כל מי ש"שם" אותו דבר. לא נוח לך בהפגנה? אל תבוא; אבל זו אמירה עליך ועל טעמך, לא על מי שבוחר כן להגיע…

  31. יהונתן קלינגר | למען האידיאולוגיה: להתפקד לעבודה. ‏ :: Intellect or Insanity‏ :

    […] להפליא בכל הנוגע לזכויות העובדים הסוציאליים ושתיקתה בנושא המדיני עד כדי הסרתו כמעט לגמרי מסדר היום שלה: כולם יחד מראים […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.