חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

"הכל חינוך" זה לא מדינת רווחה

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 5.05.08 6:00

ההערות שלהלן נכתבו בעקבות פגישה בה הציג דב לאוטמן את יוזמת חוק החינוך הציבורי של תנועת "הכל חינוך". למרות הדיבורים הנאים על חשיבות החינוך הציבורי, היוזמה של "הכל חינוך" היא ההיפך הגמור מרעיון מדינת הרווחה.

מאת: ד"ר אורי זילברשייד


ראשית, לא "הכל חינוך", כפי  שכבר ציינו אנשים אחדים, ממתנגדי היוזמה. אין כל אפשרות לבנות חינוך ציבורי ברמה גבוהה, במימון ציבורי נאות, ללא תפיסה כוללת של מדינת רווחה. מחברי התוכנית נמנעים מלדבר על מדינת רווחה, משום שאינם מעוניינים בה.

מימון דיפרנציאלי של בתי ספר על בסיס מדדים סוציו-אקונומיים, שיוחלו על התלמידים (לפי ארץ מוצא, הכנסת הורים וכד'), פירושו שבתי ספר באזורים חזקים יקבלו פחות מן הקופה הציבורית מבתי ספר חלשים. את החסר, והרבה מעבר לכך, ישלימו בתי הספר החזקים על ידי מימון פרטי, שאנשי "הכל חינוך" אינם שוללים במפורש בשום מקום בניירותיהם.

יש להדגיש: בשיטת המימון הדיפרנציאלי גם החלשים אינם מקבלים בסופו של דבר את כל הנחוץ להם. החזקים מפצים את עצמם על "קיפוחם" על ידי הקופה הציבורית בסכומי כסף גדולים ממקורות פרטיים, ומימונם הכולל גדול בהרבה ממימונם של בתי הספר החלשים המועדפים על ידי המבחנים הסוציו-אקונומיים ותלויים לגמרי בקופה הציבורית.

מדינת הרווחה היא סובסידיה למצרך; מדינת הסעד היא סובסידיה לנצרך. תוכנית "הכל חינוך" מציעה סובסידיה לנצרך שאף מחתימה אותו כנזקק, כפי שעושים מבחנים סוציו-אקונומיים.

תפיסת המימון הדיפרנציאלי מועלית בכל מקום שבו אין כוונה לבנות מדינת רווחה. הנחת היסוד היא שלא יהיה די כסף ציבורי, ללא שום מבחנים סוציו-אקונומיים, להענקת כל הסכום הדרוש לכל בתי הספר בחלקי הארץ השונים. הצעת החוק של "הכל חינוך" אומרת במפורש:
"תקצוב בתי-הספר יהיה תקצוב דיפרנציאלי לפי מאפיינים חברתיים-כלכליים של התלמידים הלומדים בהם."  בכך היא מגלה את היותה יריבה של מדינת הרווחה.

מעבר לפתיחת פתח רחב למימון פרטי של בתי ספר ציבוריים באזורים חזקים, ש"יקופחו" על ידי המבחנים הסוציו-אקונומיים, מקדישה הצעת החוק של "הכל חינוך" מקום נכבד לבתי ספר לא ציבוריים, כלומר פרטיים, שיזכו כמובן במימון ציבורי חלקי (כדי להבטיח בכל מקרה את קיומם), בעודם רשאים למיין תלמידים לפי כל אמת מידה. וכך נאמר בהצעת החוק:

"מימונו של מוסד חינוך שאינו ציבורי

ב. מוסד חינוך שאינו ציבורי יקבל מימון בהתאם לעמידתו בתנאים המפורטים
בהגדרת חינוך ציבורי באופן הבא:

(2) מוסד חינוך על יסודי שעורך מיונים ומרחיק תלמידים אך מקיים את
תכנית הלימודים הארצית המלאה ימומן בשיעור של 50% ביחס למוסד
חינוך ציבורי."

תוספת המימון מהקופה הציבורית תהיה קטנה יותר באופן יחסי למקורותיו של בית הספר שאינו מוסד ציבורי, ככל שבית ספר זה יהיה עשיר יותר. בכל מקרה, הוא יהיה זכאי תמיד למימון ציבורי בגודל מוגדר.

"העצמת המנהלים", לפי "הכל חינוך", תפגע במעמדם של המורים. אין שום צורך במנהלים כל יכולים, כפי שהציעה ועדת דברת, וכפי שעתידים להציע אנשי "הכל חינוך". ככלל, בכל מקום שבו נהרסת מדינת הרווחה מתחוללת מהפכה מנהלית המחזקת את מעמדו של איש אחד על חשבון הדמוקרטיה ההשתתפותית של כל הנושאים באחריות להצלחת המערכת.

ד"ר אורי זילברשייד ממכללת עמק יזרעאל הוא מתאם פעולות תנועת-הגג "הברית חברתית" (המאגדת את ארגוני הסטודנטים, ארגוני המורים, תנועות הנוער הכחולות, ארגון ההורים הארצי, מועצת התלמידים והנוער, מגמה ירוקה, פרלמנט נשים, מאהל נודד וארגונים נוספים)

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , ,

3 תגובות

  1. דליה :

    דב לאוטמן מחליף את שלמה דוברת בפעולות להפעלת לחץ ציבורי לחקיקה וליישום דו"ח דוברת שרבים בציבור מתנגדים לו. הוא גם מפרסם שמות של אנשים שתומכים ביוזמת "הכל חינוך" כמו למשל, פעילה חברתית, איש ציבור ואיש חינוך שרוצים לשפר את החינוך, אבל לא בטוח שהם מסכימים באמת עם הרעיונות של "הכל חינוך". חקיקה ותקצוב דיפרנציאלי הם מתכון להגדלת פערים בחברה ולהרחקת האוכלוסיות החלשות מחינוך איכותי.
    "הכל חינוך" היא התארגנות שרוצה לבטל את החינוך הממלכתי ולהכניס במקומו את החינוך הציבורי.גם דוברת הקים ועדת משנה ופרסם את מסקנותיה: ביטול החינוך הממלכתי. רות גביזון שהיתה חברה בוועדה, התפטרה במחאה על החלטות שנקבעו מעל לראשה של אותה ועדת משנה.
    לאוטמן ודוברת משתמשים בשיטה לא אתית של שימוש בשמם של אנשים טובים כדי לקדם אינטרסים שאותם אנשים כלל לא הסכימו להם.

  2. ד :

    לאורי זילברשייד
    הבעיה שאתה מציג בדבריך אינה ברורה כל כך לציבור. האם תוכל להוסיף ולהבהיר:
    א. האם אתה מתנגד לתקצוב מהמדינה לבי"ס שיש בו קליטה של המוני-עולים מאתיופיה? זה גם תקצוב דיפרנציאלי.
    ב. גם אם יוגדר סל אחיד מקסימלי ולא מינימלי, יהיו בתי-ספר שיוסיפו עוד ממקורות פרטיים (תרומות ותשלומי הורים) האם אתה מעונין למנוע זאת בחוק?
    ג. האם ההבדל בינך לבין לאוטמן הוא גודל הסל?

  3. איתן כבל, החוק שיזמת מתיר השקעות פרטיות בחינוך :

    […] למספר מאמרים בנושא שפורסמו באתר "עבודה שחורה": "הכל חינוך"  זה לא מדינת רווחה השר"פ החינוכי או ההזניה של המושג "ציבורי" כיצד […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.