השפל אליו הגיעה השבוע כנסת ישראל, בהחליטה על וועדת חקירה פרלמנטרית שתבחן את ארגוני זכויות האדם והאזרח בישראל בא בעיתוי שאינו מקרי
מאת: ק. טוכולסקי.
לאחר שיזמו פניה למבקר לחקור את וועדת ששינסקי (יואל חסון, רונית תירוש) ולאחר שהדפו את הצעתו של כרמל שאמה לברך על מסקנות ששינסקי (יוליה שמלוב ברקוביץ, רוברט אילטוב, ניסים זאב ואנסטסיה מיכאלי) התפנו חברי הכנסת של הימין הישראלי מקדימה ועד לאיחוד הלאומי להסיט את תשומת ליבו של הציבור מעובדת היותם שותפים לשוד ופתחו במסע של הסתה גזענית בכלל והסתה נגד ארגוני זכויות האדם והאזרח בכלל. ההחלטה ההזויה בכנסת סיימה רק יום שבוע של דיונים תלושים וגזענים מהצעת הממשלה לתיקון חוק הכניסה לישראל, דרך דיון מהיר שיזמה חברת הכנסת רונית תירוש לניגוח מבקשי המקלט. שוב לא במקרה, שימו לב, רונית תירוש ממפלגת ה"שמאל מרכז" קדימה סייעה ליואל חסון ממפלגת ה"שמאל מרכז" קדימה להעביר החלטה שקוראת למבקר המדינה לחקור את פעילות וועדת ששינסקי ולא חס וחלילה לחקור את הנסיגה חסרת הפשר בגובה המסוי המומלץ אלא את הפגיעה במשקיעים.
שפל לא מקרי, בכנסת שבה מפלגת האופוזיציה העיקרית לממשלה של גזענות וקפיטליזם חזירי היא מפלגה גזענית וקפיטליסטית חזירית אין למה לצפות. אני מקווה שהתנהגותם הגזענית ומשרתת הטייקונים של רונית תירוש, יוליה שמאלוב ברקוביץ ויואל חסון היא מאפיין של מפלגה שנולדה בחטא ומאז משמשת כמלכודת לגזילת קולות מהשמאל לטובת שלטון הימין. שפל לא מקרי בשבוע שבו מפלגה שכל הרטוריקה שלה גזענית וכל פועלה משרת את הטייקונים כישראל ביתנו צריכה להסתיר מציבור בוחריה ההולך וגדל שהיא דפקה אותו שוב וסייעה שוב לגנוב ממנו.
הימין בישראל מתוסכל, אין לו שמאל להסית נגדו בפרלמנט ומעט השמאלנים שנותרו דווקא זוכים לסימפטיה ברובם, לציבור הרחב אין יותר מדי מה לומר כנגד חיים אורון, או אילן גילאון, דב חנין או חנא סוויד, שלי יחימוביץ או עמיר פרץ. לכן הארגונים החלו לחטוף. יש לי המון ביקורת על ארגוני השמאל, אני חושב שיש יותר מדי, אני חושב שפעילות מגזר שלישי פוליטית עקיפה היא לא תחליף משמעותי לכוח פוליטי אמיתי, אני חולק גם על חלק מהפעילות שלהם, אבל אני גאה בהם וחושב שפעולותיהם מהוות תעודת כבוד לישראל. יותר מכך גם אם לא הייתי גאה בהם אני חושב שמה שקורה עכשו בכנסת מביך. תוצאה ישירה של הצורך של הימין לכסות את ערוות השרות הגלוי והבוטה שהוא נותן להון, מתקציב המדינה על המסים הרגרסיבים העולים והפרוגרסיביים היורדים, דרך השחיקה המסתמנת במיסוי טייקוני הגז ועד ההתעלמות הבוטה של הממשלה מהעוני, הניוון והניצול בחברה הישראלית. הימין עושה מה שהימין עושה מאז ומעולם במסגרת דמוקרטיה פרלמנטרית, משתמש בהסתה והסחות דעת בשביל לשרת את ההון, הרטוריקה הגזענית היא לא העיקר אבל היא בהחלט יוצרת הלך רוח מסוכן שעוד יביא לשלטון את מי שבשבלם היא בהחלט העיקר. יש הבדל בין קפיטליסטים משרתי הון שהם גם גזענים כמו בישראל ביתנו לבין גזענים שהם גם קפיטליסטים כמו נסים זאב או יעקב כץ.
מי שניסו לעמוד בפרץ הם כרגיל אנשי השמאל, לבושתו של השמאל הס"ד לא נשמע בדיון קולם של אנשיו, זאת חרפה, סוציאליזם אינו רק סינדקליזם ואני אומר זאת כמי שחושב שהשמאל צריך להקדיש הרבה יותר זמן לנושאים מעמדיים כלכליים חברתיים ופחות לדברים אחרים. אי אפשר להיות סוציאליסט או ס"ד בלי להשמיע את הקול נגד גזענות. או רדיפה. מי שחושב שאפשר להלחם בטייקונים אבל לא בגזענות לא מבין ששלטון ההון הלאומנות והגזענות כרוכות יחדו, משרתות ומזינות זו את זו. ההסתה הגזענית היא כלי שמאפשר לימין לשרת את ההון בלי לאבד את תמיכת ההמונים שמסוממים בלאומנות וגזענות. רונית תירוש גוזרת עוני על תושבי הכונות באמצעות תמיכתה בטייקונים ואז יוצאת להגנתם בהסתה כנגד מבקשי מקלט כמוה אנשי ליברמן והאיחוד הלאומי. מקדימה ועד ישראל ביתנו וש"ס הגזענות היא חלק מהשירות שניתן לשלטון ההון. בהעדר אלטרנטיבה משמאל, אפשר רק להתכונן לשפל הבא.
Tags: אנסטסיה מיכאלי, ארגוני-זכויות-אדם, גוש-הימין, גוש-השמאל, הליכוד, ועדת-חקירה, יואל-חסון, יוליה-שמאלוב-ברקוביץ', ישראל-ביתנו, כרמל-שאמה, ניסים זאב, קדימה, רוברט-אילטוב, רונית תירוש
לטוכולסקי כנראה אין מה לתרום לעצם הדיון המבקש סוף, סוף, להפוך "זכויות אדם פלשתינאיות" (מילים מכובסות הבאות לכסות על פוליטיקה אנטי-ישראלית "מלוכלכת") לזכויות אדם שיוויוניות לכל.
אינני מתרשם מהטיעון שזכויות אדם לפלשתינאים הן "אינטרס ישראלי" – הן לא. זכויות אדם שיוויוניות הן אינטרס ישראלי ולא שום גימיק פוליטי המתחזה לעיסוק בזכויות אדם. זכויות אדם לא שיוויוניות הן ההיפך הגמור ממה שהן מתימרות להיות, הן רמיסת הזכויות של הזולת על חשבון ה"אתרוגים התורנים" של אבירי הזכויות המוחצנים והקולניים. אין לנו צורך לא באלה ואל באלה.
תקופה ארוכה מדי קבלו גורמים אנטי-ישראלים גלויים וסמויים חופש פעולה רחב מדי לנהל את מסעות ה"שכנוע"-שיסוי שלהם. מסעות אלה הם חלק ממאבק מדיני אותו מנהלים נגד ישראל אויביה ושונאיה מזה שנים רבות. הטרגי-קומי בענין זה הוא שהשמאל הישראלי ההזוי, כאשר ביקש לרתום כוחות אלה כדי שיסייעו לו במאבק הפוסט-ציוני שלו בישראל, סבר שהוא מתפלל אותם לטובת מטרותיו הוא. בדיעבד התברר שההיפך הוא הנכון – הגולם קם על יוצרו, והוא כיום זה שמתפלל את השמאל הישראלי לטובת האינטרסים של הגולם ונגד מדינת ישראל והלאומיות היהודית.
רק כאשר התחוור לרבים בציבור הישראלי שהפרוש האמיתי של כל סיסמאות הכזב המדברות על "שלום", "שטחים תמורת שלום" "פתרון צודק במזרח התיכון", "זכויות לאומיות פלשתינאיות", "הגדרה עצמית של העפ הפלשתינאי", "זכויות אדם" ועוד, כולן מכוונות לגמד את ישראל, לסרס את זכויותיה ובכללן זכות ההגנה העצמית, להפכה ממדינת הלאום היהודי למשהו אחר (למשל, "מדינת כל אזרחיה"). רק אז אזרה הכנסת עוז להחליט לבדוק לעומק ולחשוף במה מדובר באמת.
ברוח התעמולה המקובלת במקומותינו, זוכה ההחלטה לאוסף של כינויי גנאי מצד המבוקרים הפוטנציאליים – הסתה, רטוריקה גזענית, החלטה הזויה, דיונים תלושים וגזעניים, ועוד. גזענות, אפליה, הסתה, רדיפה, קולוניאליזם, כיבוש, קלגסות, דיכוי – הם רק חלק מהביטויים השגורים על פיהם של הארגונים שאת פעילותם מבקשת הכנסת לבחון; קל להבין את דאגתם "הכנה", וחשוב לומר לכנסת: יישר כוח.
שהרי אם אין שום אש מתחת לעשן המיתמר בעוז מזה זמן רב, אין לארגונים אלה ממה לחשוש. אבל אם בוערת תחתיו אש זרה, יש ויש להם ממה לחשוש, ולפי תגובותיהם סביר להניח שהאש הזרה כבר מזמן אינה רמץ.
מה שיפה זה שהימין שולט בישראל כבר 30 ומשהו שנה ועדיין עוסק בהסתה כנגד השמאל, והשמאל נמצא באופוזיציה כבר 30 ומשהו שנה ועדיין טורח להתנהג בממלכתיות.
מה שעוד יותר יפה זה שישראל ביתנו משרתת את ההון ומסיתה נגד ארגונים ומי שמתיימר לדבר פה על סוציאליזם חברתי (נאציונל-סוציאליזם) ממהר לקפוץ על העגלה שלהם.
מה שעוד יותר יפה זה שהימין מקבל תרומות מגורמים ניאו נאצים ואנטישמיים וחושב שהוא ימצא רפש דומה גם בכיסי ארגוני זכויות האדם.
בבחירות הבאות אתמוך לראשונה בליברמן – ראש הממשלה הבא!!
והנה עוד תגובה שחושפת את הקשר בין הטייקונים שמתחפשים למשקיעים קטנים והימין שמחפש מישהו שישא באחריות למה שהוא עושה.
כל הכבוד לפאינה כל מה שכתב המגיב: ל רפי -זה נכון וצודק ואין לי מה להוסיף אלא רק יישר כוח ואם ה"ארגונים" האלה בסדר גמור, אז מדוע הם כה חוששים?????? על זה נאמר: "על ראש הגנב בוער הכובע".!!!
הנה קישור לאתר שבו אפשר לקבל מידע על עמותות הפועלות בישראל.
http://www.guidestar.org.il/
"ארגוני זכויות אדם" הם למעשה הפרטה של הפוליטיקה וככאלו הם אינם שונים מכל ארגון אחר.
כל הארגונים החברתיים הפועלים למטרות פוליטיות/חברתיות צריכים לחשוף את מקורות ההשקעה שלהם וארגונים מחלקי הון חייבים לחשוף מדיניות חלוקה, מקורות ואת החלוקה עצמה.
להלן הרשימה שצריכה להתחיל:
א. קרן החדשה לישראל
ב. התנועה לזכויות האזרח
ג. אם תרצו
ד. המשקיעים הקנטים בגז
ד. וכו'
זה מה שאמרתי להם מהתחלה:
אם אתם בסדר, למה אתם כל-כך חוששים מחקירה? ואם אתם חוששים מחקירה – הרי בטח יש לכם מה להסתיר. כמו שעינב וקירשנבאום אמרו: "על ראש הגנב וגו'".
הגיע הזמן, אמרתי להם, הגיע הזמן שנראה שאין לנו ממה לחשוש, שאנחנו עומדים מאחורי מעשינו, שאנחנו יודעים שכל פעולותינו הן חוקיות – ולחקור ברצינות את פעולות צה"ל ב"עופרת יצוקה".
חברה המצב בקנטים, אני מתחיל לחשוב שאין פה עתיד. לי יש לאן ללכת אבל מה לגבי כל השאר?
דקל עוזר
הקישור בתגובתי (6) נותן מידע על הארגונים. בקר שם ותיווכח.
לדעתי גם הועדה הזאת מיותרת וגם ההתנגדות לה מיותרת.
מצד שני זה הקטע,הליברמנים למיניהם צריכים את הבצלמים למיניהם,למעשה כל המעורבים בעניין(חוץ מהציבור שתקוע באמצע) מרוויח מהעימות הזה.
הליברמנים מרוויחים את הנקודות על פועלם למען מדינת ישראל ונגד רדיפת הסמולנים המשת"פים ואדוניהם האנטישמים וכו',הבצלמים מרוויחים את את הנקודות על היותם לוחמי זכויות אדם נרדפים הפועלים באומץ נגד גל הפשיזם המאיים לשוטפנו וכו' והתקשורת מרוויחה עוד ועוד כותרות ובעצם יותר מכל היא זאת שמלבה את האש.
לא יודע אם שמתם לב אבל רגעי השקט היחידים שיש לנו מפינג פונג הגזענות-אנטישמיות הוא כשהתקשורת מתעניינת בדברים אחרים כמו השריפה והרשעת קצב.
הנכונות של התקשורת לתת במה לכל זב ומצורע היא הגורם הבעייתי בעייני.
ק.ידידי יהיה בסדר,עוד מעט נחזור לתהליך השלום חסר הסיכוי ואז יהיה לכולנו דבר חסר תועלת אחר לריב עליו.
אם כבר רוצים לחקור, אז למה לא לחקור את כל עמותות הדתיים האנתי-ציוניים שממומנות על ידי איראן ושאר שונאי ישראל, את עמותות הימין ה"לאומני" שממומנות על ידי הימין הקיצוני האמריקאי והאירופאי, את אירגוני המתנחלים שמקבלים סובסידיה שמיועדת לפיתוח בתוך שטחי מדינת ישראל ולא של שטחים כבושים, את האירגונים והמפלגות שקוראים לחוקים גזעניים בפומבי, את האירגונים שקוראים לביטול הדמוקרטיה והחלפתה במדינת הלכה.
כל אחד מהאירגונים והישויות הנ"ל בנפרד מהווים יותר סכנה לעתיד המדינה מכל ארגוני השמאל יחדיו.
את החקירות בארגוני ימין אפשר להתחיל עם אם תרצו (שלדעתי הוא ארגון ימין למרות שהוא טוען שאיננו כזה).
לפי מה שפורסם בעיתונות, אם תרצו קיבל כסף מג'ון הייגי, משיחיסט נוצרי אנטישמי, שונא ישראל, שטען שהיטלר פעל בשליחות האל.
מטרתו המוצהרת של הייגי, אם הבנתי נכון, היא לגרום למלחמה בין ישראל לאיראן, שבה רוב הישרלאים ימותו והנותרים יתנצרו.
קשה לי לחשוב על מממנים גרועים מזה, ולכן אני מצפה שאם חוקרים ארגוני שמאל יחקרו גם אותו.
מה שמעניין הוא שבין המצביעים בעד חקירת ארגוני השמאל ישנם ח"כים שתומכים באם תרצו והשתתפו באירועים שלו, ולכן אני מצפה שהוועדה שתוקם לעניין זה תחקור גם אותם.
סליחה, נתקע לי המחשב באמצע התגובה.
וועדת החקירה, טוכולסקי, לא תקום ואין סיבה היפותטית ל"הופיע" בפניה.
השאלה היא איך הופכים את הכיוון ומציגים את ליברמן כמי שמנסה לחמוק מהקשר שלו לברונים, באמצעות "וועדת החקירה". חנין זועבי למשל, איננה מועמדת בעיני למהלך כזה.
לא פשוט העניין. כשמישהו מצליח להציב מלכודת כדאי להכיר בכך, וחבל שחכים רבים לא זיהו אותה בזמן.
ואולי דווקא בגלל זה הם ברחו מההצבעה? כדי שליברמן לא יוכל ללכלך אותם ולפגום כך במאבק שלהם נגד שוד הברונים?
מצטערת, אבל העסק מסריח לי הרבה יותר ממה שנראה על פניו, והייתי שמחה לשמוע מה יש לכמה חכים מהעבודה לספר לנו על זה, כמו גם חכים אחרים שהצביעו בעד הוועדה, למרות שחלקם נמצאים בצד השטייניצי של הגז.
בכל מקרה צריך לפעול בקור רוח, ולא להיגרר לדיוני סרק בסימטאות צדדיות או לתגובות פבלוביות. (אם מותר כמובן להציג כאן דעה כזאת).
עיינתי בתגובות, ולהלן מספר התיחסויות:
הימין אינו שולט במדינה 30 שנה ברציפות (טוכולסקי, 2), ברוב הממשלות היתה שותפות נרחבת של העבודה ומפלגות שמאל נוספות, וב- 1992, עבר השלטון לידיה של מפלגת העבודה ועל כך שילמנו מחיר יקר בדמותו של הסכם אוסלו הידוע לשימצה, שאת מחירו אנו משלמים עד עצם היום הזה. הימין, חרף נסיונותיו הפתטיים במשך 18 שנים מאז אוסלו, אינו מצליח לתקן מה שרבין אחד קלקל ברגע של חולשת דעת. וצריך לזכור ששרון כראש ממשלה לא היה בדיוק ימין…
וועדת החקירה המדוברת, תקום (תגובה 15) ויוזמיה פעלו ופועלים עפ"י "מורשת רבין" – הכלבים נובחים והשיירה עוברת, כמו בפרשת אוסלו. מה שהשמאל אינו מצליח לעכל הוא שכל הגימיקים הפוליטיים-תקשורתיים- תעמולתיים שהוא מפעיל, חוזרים אליו בסופו של דבר כבומרנג, ואז עולה ופורחת זעקת "הקוזק הנגזל". מה ששנוא עליך – לחברך לא תעשה, שנה הלל הזקן, אבל מי רוצה כיום להקשיב לעצת הזקנים?!
מדוע צריך לחקור את כולם (תגובה 14)? צריך לחקור רק את מי שמשרתים אינטרסים זרים, או מסתייעים באינטרסים זרים הפוגעים במדינה, לקידום מטרות סקטוריאליות. דמוקרטיה אינה מיועדת אך ורק להגנה על המיעוט מפני עריצות הרוב, היא מיועדת גם להגנה על הרוב מפני עריצות המיעוט, המסתייעת בגורמים זרים.
חילוקי דעות מותרים, ולצערי קיימים בתוכנו במידה גדולה מן הרצוי ומן הראוי למצבנו הפנימי והחיצוני. זו כנראה תכונה "יהודית" (סליחה). אולם, אין פרושם של חילוקי דעות שכל מעשה הוא רצוי או מותר. בנורמות חבריות, גם בדמוקרטיה (להבדיל מאנרכיה) חייבים להיות כללים וסייגים.
החששות היחידים שאני מזהה בטוקבקים הנ"ל (תגובות: 4, 8, 11, 13) הם של מי ש"על ראשם בוער הכובע", מחשש שערוות מעשיהם תתגלה ברבים, וגם אסטרטגית לחימה זו תשמט מידם, לאחר שאיבדו את התמיכה הציבורית בקרב יהודי ישראל (וכנראה גם בקרב ערבייה…). הדרישה לוועדת חקירה אינה נובעת מחשש, אלא מצורך שהבשיל סוף-סוף, למנוע מיריבים פוליטיים שהגדישו את הסאה, לשפוך את התינוק עם המים; דהיינו: לנצח במאבק פוליטי מקומי, בסיוע של זרים ובמחיר של גרימת נזק בלתי נסבל למדינה ולמרבית אזרחיה. ההתבגרות באל לאט ומלווה בקשיים רבים. אולם, טוב שבסופו של דבר היא מוצאת היא מוצאת גם ביטוי מעשי.
אינני מבין את נושא "הטייקונים" בהקשר לשאלת וועדת החקירה. ברור שיש להם אינטרסים והם אינם מסתירים זאת. ברור שהם מנצלים קשרים ומשאבים לקידום האינטרסים הללו, אבל בכך הם אינם פועלים נגד המדינה. מותר להשיג על האופן בו מתחלק העושר הלאומיבין קבוצות שונות בחברה ולשאוף לשנות חלוקה זו; זה בוודאי לגיטימי ולא פחות מכך צודק, אולם גם כאן דרושות נורמות התנהלות סבירות. במקום מגיבים המבקשים "לגרש" את הטייקונים – בעזרת "משפטי שלמה שליליים; בבחינת "…גם לי גם לך לא יהי, יחלוקו" – הייתי חותר להגדיל בעזרת הטייקונים את העושר הזמין ובד בבד לחלק אותו בציבור בצורה שונה; נוסח מודרני של win-win situation. אולי הגיע הזמן להחליף את הדיסקט ולהבין שלא רק Facebook היא מסגרת חברתית שכדאי וחשוב להיות חלק ממנה.