חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מערכת הבריאות – האם היא מופרטת?

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות, שולחן הניתוחים ב 3.01.11 5:04

מחקר שהוצג בכנס ון-ליר טוען שמערכת הבריאות בישראל אינה עוברת הפרטה. למרות זאת, ברור שמערכת הבריאות הציבורית נמצאת בהידרדרות מסוכנת

מאת: דניאל גיגי

כנס ון ליר שהתקיים השבוע עסק בשאלה האם מערכת הבריאות מופרטת, כשהחוקר דוד חיניץ, סיכם את המחקר שלו בטענה שאין הפרטה ממשית במערכת הבריאות, ושהיא נמצאת במצב יחסי טוב. בניגוד לנחרצות שבטענות של דוד חיניץ ושותפיו למחקר, ברצוני להציג תמונה קצת שונה ומדאיגה יותר, שנובעת מהנתונים הרבים, שהוצגו גם בדיון הזה, וגם במחקרים אחרים שנעשו על מצבה של מערכת הבריאות. דוד חיניץ מתנגד עקרונית לדיון האידיאולוגי הכלכלי של בחינת המגמות שעוברות על משרד הבריאות, אבל לדעתי גם בחינה אובייקטיבית של השינויים שעברו על מערכת הבריאות בישראל, ממחישה שהמסקנות של חיניץ מטעות, ומצביעה על תהליך איטי ומסוכן של העברת האחריות על שירותי הבריאות, מהמדינה לאזרח. הרפורמה בשנת 1995 הציתה בישראל תהליך של יצירת מערכת בריאות פרטית יותר ותחרותית יותר, שבה האזרח נדרש לשלם יותר על בריאות, והמדינה מפחיתה את חלקה.

הנתונים המדאיגים ביותר, קשורים לירידה הגדולה במימון הציבורי, לעומת הגידול המשמעותי במימון הפרטי במערכת הבריאות. מדדים רבים מעידים על הנתון הזה, כאשר גם במחקר של מכון אדווה וגם בנתונים שפורסמו במחקר של דוד חיניץ בעצמו, פורסמו מדדים דומים. במחקר של מכון אדווה, שנכתב על ידי ברברה סבירסקי, הנתונים מעידים על כך שבשנת 1994 הממשלה מימנה 70 אחוז מהוצאות הבריאות, ואילו היום הממשלה מממנת רק 60 אחוז (חלק גדול מזה בא ממס בריאות שגם מוטל על האזרחים). ההוצאה הפרטית על בריאות לעומת זאת גדלה מ-30 ל-40 אחוז, כאשר ההוצאה הפרטית היא על השתתפות בתשלום על תרופות, תשלום על ביטוחים משלימים, ותשלומים אחרים של השתתפות עצמות שהוטלו על האזרחים. הגידול בהוצאה הפרטית על בריאות בא גם לידי ביטוי בדוחות שבחנו את אחוז ההוצאה המשפחתית על בריאות מסך כל ההכנסה, כאשר נראית עליה של אחוז ההוצאה על בריאות במשקי הבית מ- 3.8  בשנת 1997 ל-5.1 אחוז בשנת 2008. במונחים של הוצאה כספית מדובר בהכפלה של ממוצע ההוצאות הפרטיות לבריאות  במשק בית מ- 339 בשנת 2000 ל-633 ₪ בשנת 2008.

לירידה בהשתתפות של המדינה בהוצאות במערכת הבריאות ישנה גם השפעה ישירה על המדדים האובייקטיבים, שמעידים על התדרדרות באיכות של המערכת. סל הבריאות בישראל סובל ממחסור גדול במשאבים, מאחר ולא נעשו עדכונים מתאימים לסל. הגידול הטבעי והשינויים הטכנולוגיים דורשים עליה שוטפת בהשקעה בסל הבריאות, אך כבר שנים אין עדכון מספק לעלות של סל הבריאות. לפי נתונים של מכון אדווה סל הבריאות בשנת 2009 קטן ב-47 אחוז ממה שהוא צריך להיות, דבר שפוגע באיכות השירות במערכת הבריאות, ומגדיל את העומס עליה. דוברים במכון ון ליר חיזקו טענה זו של מכון אדווה, כאשר חבר הכנסת חיים אורון העיד שהאוצר מונע בעקביות את הגדלת סל הבריאות, ושולל תקציבים שהובטחו למערכת הבריאות. התוצאה של הפגיעה בסל הבריאות היא שיותר ויותר אנשים נאלצים לפנות לשירותים פרטיים, כי מערכת הבריאות, העמוסה וחסרת האמצעים, לא יכולה להעניק להם שירות נאות. חשוב לומר שמערכת הבריאות סובלת ממחסור במשאבים גם בהשוואה לעולם, כאשר סל הבריאות בישראל הוא נמוך ממוצע סל הבריאות של מדינות ה-OECD.

מעבר לנתונים היבשים האלה, העדות הברורה ביותר להפרטת מערכת הבריאות נובעת מהפערים הבולטים בין עשירים לעניים, שנוצרו במערכת הבריאות בשנים האחרונות. ראשית הנתונים מצביעים על כך שבעוד ל-93 אחוז מהעשירון העליון יש ביטוח משלים, רק ל-52% מהעשירון התחתון יש ביטוח דומה. בנוסף על כך למרות של-80 אחוז מכלל האזרחים יש ביטוח משלים, נראה כי רק העשירון העליון מנצל את הביטוח, כי יש לו את היכולת לשלם על ההשתתפות העצמית שכלולה בביטוח, שהיא מפלה את החלשים. חמורה מכך היא העובדה שמעבר לפערים שיוצר הביטוח המשלים, נוצרים פערים מעמדיים גם בשירותים הבסיסיים, שאמורה לספק לכולם מערכת הבריאות. מכון אדווה פרסם נתונים על סקר שעל פיו 14 אחוז ויתרו טיפול רפואי או תרופות או על שניהם בשל שיקולים כלכליים. כמו כן מאותו הסקר עולה שלמעלה מ-24 אחוז מהאוכלוסייה, דיווחו שהם מתקשים לעמוד בהוצאות הבריאות שמוטלים עליהם. פערים אלה בטפול הרפואי מאפיינים מערכות בריאות פרטיות כמו בארה"ב שמנוהלות על ידי כוחות השוק, והם לא אופייניים למערכות ציבוריות שאמורות להיות שוויוניות, ולכן הם עדות להפרטה שצריכה להדאיג את כולנו.

לדעתי הנתונים האלה מעדים על תהליך הפרטה ברור, אבל ללא קשר לשאלת ההפרטה הנתונים חושפים שמשהו רע מאוד קורה בשנים האחרונות במערכת הבריאות הציבורית. חיניץ מכיר את רוב הנתונים ומסכים עם רובם, אבל הוא מתעקש לומר שהמצב הוא טוב, ושהפירוש של הנתונים הוא סובייקטיבי. ברור שניתן להגדיר הפרטה בדרכים רבות ואפשר להתווכח על מהות ההפרטה במערכת הבריאות, אבל גם אם נתעלם מכך שמדובר בתהליך הפרטה, וננסה לא לדבר במושגים אידיאולוגיים, אז עדיין חשוב לומר שהנתונים שמעידים על מה שמתרחש במערכת הבריאות הם הרבה יותר פסימיים ומדאיגים, ממה שחיניץ מוכן להודות במחקר שלו.

תגובת מכון אדווה, גב' ברברה סבירסקי

במכון אדווה טוענים שישנה הפרטה ברורה במערכת הבריאות, וטוענים כי הכול תלוי באופן שמגדירים הפרטה. הגדלת התקצוב הפרטי וירידה משמעותית בתקצוב הציבורי הם סממנים ברורים להפרטה, ולכן המסקנות של חיניץ הן תוצר של הגדרות מיוחדות שהוא נותן להפרטה. למרות זאת במכון אדווה תומכים בארבעת המסקנות הראשונות במחקר של דוד חיניץ (עמודים 21-22), שנועדו להגדיל את השוויון במערכת הבריאות, אבל סבורים שאין להם קשר לרוח הדברים במחקר שלו, שמקלים ראש בתהליכים הקשים שעוברים על מערכת הבריאות.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , , , ,

4 תגובות

  1. א. קוריאל :

    אפשר היום לטעון כל טענה. אפשר גם לכתוב מחקר מלומד שיוכיח שהשמש זורחת במערב – זה עדיין לא ישנה את העובדות.
    מערכת הבריאות בישראל עוברת הפרטה ארוכה, ממושכת וכואבת, שהיא חלק מתהליך הייבוש של המגזר הציבורי שמוביל נתניהו בעזרתם של פקידי האוצר החרוצים.
    צריך לשאול את פרופ' חיניץ, אם התהליך לא כל-כך נורא, למה הוא ממליץ לחזק את השיח על אי-שיוויון במערכת, להלאים את הביטוח הסיעודי, לסייע לאוכלוסיות חלשות לרכוש ביטוח משלים ולבטל חלק מההשתתפויות העצמיות.
    אני, אגב, לא מצפה לתשובה. ישראל זקוקה למערכת בריאות ציבורית חזקה ויעילה. בשביל זה חייבים לעצור את הייבוש וההפרטה: להחזיר את המס המקביל, להעלות את השתתפות הממשלה, לבטל תשלומים רבעוניים, לתת תרופות מרשם חינם ועוד.

  2. מיבשים את החולים :

    צריך להשתמש בהגדרות מדויקות. לא את המערכת מיבשים אלא את החולים ובמקרה של אשפוזים, גם את המשפחות.

    כל אחד שנזקק יודע שהתורים לרפואה מקצועית התארכו וזמן ההמתנה הוכפל ואף יותר.

    הקופות שולחות חולים לקבל טיפול במרחקים כי הן מחויבות לזכין חיצוני שנותן את הטיפול ולא לחולה.
    לעיתים החולה מופנה לזכין גם אם הטיפול שהוא זקוק לו לא ניתן למעשה ע"י הזכיין, אבל צריך לעבור אצלו כדי לקבל אישור לטיפול במקום הנכון.

    המחלקות הפנימיות בבתי החולים הן סכנת נפשות הן למטופלים והן לבני משפחותיהם.
    בבית חולים הלל יפה בנו בניין חדש והעבירו אליו את המחלקות הפנימיות. החדרים שם קטנים מהחדרים בבניין הישן ולמרות שאין בהם מקום ליותר משלוש מיטות, דוחפים שם ארבעה חולים (עוד לפני החורף והשפעת). הצוות מתקשה לזוז בחדרים האלה. בני המשפחות שבלעדיהם אין בכלל טיפול, מתקשים אף יותר וחשופים לסכנות ממשיות.!* וזה אחרי שהשקיעו כסף ובנו בניין שכניסתו מפוארת והמנהל מיחצן אותו כדי לגרד עוד תרומות לתחזוק המעלית השקופה, וואי – מלון חמישה כוכבים……
    הצוות קרוע וכורע תחת העומס, העצבים בהתאם אבל אם מישהו פותח את הפה הוא עושה את זה בצניעות ובהחבא.
    מחמת הצפיפות מדובר שם בסכנות בטיחותיות עוד לפני סכנות רפואיות.

    וזה הכל כמובן על קצה המזלג.

    * מעניין אם בני המשפחות מבוטחים כאשר הם עסוקים בעבודות צוות לכל דבר ועניין.

  3. שאול :

    "היום הממשלה מממנת רק 60 אחוז (חלק גדול מזה בא ממס בריאות שגם מוטל על האזרחים)"

    אלא מאיפה אם לא ממס על האזרחים? ממתת אלוה? הכל בסופו של דבר מוטל על האזרחים.

  4. מיבשים את החולים :

    ל-3
    נו, באמת.
    זה כבר דומה פחות ופחות למס – ויותר ויותר ל- שלם וקנה כפי יכולתך.

    כפי יכולתך אמרנו? גם כפי יכולת הצוות במחלקות.
    הופכים חולים זקנים למאה אחוז סיעודיים כדי להקל את הטיפול בהם. מי שלא ראה במו עיניו, יתקשה להאמין, אבל אל יאוש. עם הרבה סבלנות רבים יזכו לצפות בסרט. אין צורך להידחף בתור.

    חן

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.