חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

גדעון סער ורן ארז – "עוז לתמורה" – למי צלצלו הפעמונים

נושאים חדשות, חינוך ותרבות ב 30.12.10 5:55

פעמוני התקשורת צלצלו הערב מטעמו של רן ארז, מזכל ארגון המורים בחינוך העל יסודי שחתם עם שר החינוך ח"כ גדעון סער על הסכם שכונה, בפי ארז, "היסטורי".  האמנם היסטורי?

מה שהצלחנו להבין מהדברת המשודרת:

  • ההסכם שנחתם מתאים לתורת ראה"מ ח"כ בנימין (ביבי) נתניהו: "יתנו יקבלו".
  • השכר יעלה, גם שעות העבודה.  בחישוב ראשוני השכר לשעה יקטן.
  • רן ארז הציג את השעות שתתווספנה כהכרה בשעות שהמורים עבדו ממילא, זה לא מה שקרה אצל המורים החברים בהסתדרות המורים עם "אופק חדש", האם זה יקרה בעל-יסודיים?
  • בהסכם יש גם תקציב לבינוי בבתי הספר, האם זה יוגשם? או שמומחיות עובדי האוצר לעכב-כל-מה-שלא-מתאים-להם תופעל גם כאן?
  • יש בהסכם גם הוראה מתגברת לתלמידים חלשים, האם גם זו תיעשה במסדרונות, כמו מה ששמענו ממורי היסודיים שהאופק שלהם התחדש.

קוראינו מהעדה המחנכת הגיבו והשכילו אותנו במה שאתם חושבים על ההסכם החדש.

להלן מספר קישורים לכתבות בנדון
http://news.walla.co.il/?w=/1/1773629
http://news.walla.co.il/?w=/22/1773848
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-257660-00.html
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1206647.html
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3466101,00.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4006220,00.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4006180,00.html

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

11 תגובות

  1. מיכל, מורה :

    עוז לתמורה תיושם בצורה טובה יותר

    דווקא בגלל הלקחים של אופק חדש, וגם כי מעורבות המורים בתכנונה הרבה יותר גדולה מבאופק. נושא התשתית והאמצעים לשעות השהייה, למשל, הוא משהו שבארגון המורים מתעקשים עליו ולא יוותרו בעניין הזה, עם עיכוב האוצר או בלעדיו – כי ברור שלהקצות שעות פרטניות לתגבור ללא האמצעים לכך זה חסר משמעות. הרעיון בהסכם הוא שמורים לא יקחו עבודה הביתה וגם יתוגמלו טוב יותר על העבודה החוץ-כיתתית שלהם, ואני מאמינה שזה יעבוד.

  2. סיוון :

    זה בדיוק אותו הדבר כמו אופק חדש. בשנת הלימודים הבאה לא יצוצו פינות עבודה למורים ולא חדרים חדשים בבתי הספר לשעות הפרטניות.
    מדובר באופק חדש לכל דבר ועניין

  3. ל רפי :

    זו סוגיה מעשית, לא עניין ל"אמונה".

    סביר בהחלט לחשוד שכל צד להסכם רואה בו מה שהיה רוצה לראות, ומטעמים פוליטיים ותדמיתיים מדגיש רק, או בעיקר, מה שמשרת מטרה זו.
    מבחינת האוצר, קשה להניח שהיה הולך להסדר שמשמעותו המעשית והמיידית היא ערעור הסדר "אופק חדש" (ללא קשר לשאלה אם הוא "טוב" או "רע". עצם העובדה שקיימים שני ארגוני מורים שאין להם סיבה אמיתית, מלמדת, שהמפתח אינו בטובת המורים אלא בטובת הארגונים, ראשיהם ומועסקיהם. אילו פעלו שני הארגונים כארגון אחוד ואחיד, היה כוחם גדול בהרבה, הישגיהם טובים יותר והנזק לתלמידים, להוראה ולציבור קטן יותר.
    מותר גם לקוות שארגון המורים למד משהו מ"אופק חדש" והיטיב לנהל את מאבקו הפרטני, וכתוצאה מכך השיג, לפחות על הנייר יותר. גם אם נכון הדבר, סביר להניח מהטעמים שפורטו קודם, שהאוצר יעשה הכל לשחוק הבדלים אלה, בכדי למנוע קשיים בחזיתותיו האחרות.
    והיכן כאן משרד החינוך?! – שאלה טובה. משרד החינוך הוא ייצור דו-ראשי: ראש אחד הוא השר, לשכתו, מקורביו ונאמניו. הם, ככל שניתן להתרשם, מעוניינים בעיקר בפוליטיקה, ופוליטיקה משמעה מראית-עין. כל מה שמשרת את מראית העין משרת גם אותם. מאחר ושר החינוך הוא "מאתגר פוטנציאלי" של ראש הממשלה, הוא לא ישרוף גשרים, לא יעורר מהומות ולא ינהל מאבק עקרוני על זכותו של שר במשרד מרכזי לקבוע מדיניות מקצועית מגובה במדיניות כלכלית, שלאחר אישור הממשלה (ולא האוצר), תחייב גם את האוצר. אילו הוביל מהלך כזה בהצלחה, היה מועמד וודאי להחלפת ראש הממשלה הנוכחי. מאחר והוא נרתע מכך, הוא יהיה רק אחד מיני רבים ודרך התנהלותו תעמוד לחובתו מבחינה ציבורית ביום פקודה.
    הראש השני במשרד הוא הראש המקצועי. ראש זה מעולם לא ניהל מאבק עקרוני. כל מאבקיו היו על שכר ותנאים ובמאבקים אלה השתמש בעקרונות כאחד מכלי הנשק ההסברתיים שלו. ראש זה גם לא ינהל מאבק אמיתי הפעם, פשוט משום שמאבק אמיתי אינו כלול בסדר היום המקצועי שלו, לכאורה אינו משתלם, עשוי להיות "מסוכן" ולטעמו, ברוח האינדיבידואליזם הצרוף הפוקד את מקומותינו, "כל אחד עושה לביתו" אינו מצדיק קורבנות.
    היכן התלמידים וההורים במערכת מוזרה זו? – באותו מקום שהיו קודם; ברקע האפור של התמונה הלא מרנינה הנקראת: "רמת ההוראה והחינוך בישראל 2011".
    למען הסדר הטוב, ראוי להזכיר שמבחינה זו האופוזיציה אינה שונה מהממשלה. כך היא נהגה כשהיתה ממשלה, כך נהגו ונוהגים "מומחי החינוך" המצויים בין אנשיה אז ועכשיו וכך ינהגו גם בעתיד. אילו רצתה יו"ר האופוזיציה להציע לעם ישראל מהו חדש באמת – לא סיסמאות חסרות שחר כביקורת על התקציב "הרע" כדבריה, יכלה בנקל לתקוף מכל צדדיו את נושא החינוך בישראל (שבו קיים קונצנסוס ציבורי רחב) – תקציבים, תכנים, ארגון, מעמד המורה, שיתוף הורים, משמעת, מאבק באלימות, קביעת יעדים, מדידית הישגים ועוד, ועוד. אלא שפוליטיקאית מצויה (וכאלה הם כיום כל מי ש"משרתים באופוזיציה") היא אינה ששה לדבר לעניין, היא אינה ששה להתחייב בפני הציבור והיא כמובן אינה ששה ליטול סיכונים.
    אל תתלו תקוות רבות מדי ב"עוז לתמורה" (גם טובעו המקורי של מטבע לשון זו לא חולל באמצעותה שינויים של ממש…). זו עוד תכנית מצוקמקת, חלקית, זמנית, חלשה ושטחית. לא היא תביא לנו את הישועה. אירועים רבים בעבר הרחוק והקרוב לימדונו של מהלך חפיף, נשטף במהירות ובקלות בגשם הראשון היורד עליו; זהו כמעט חוק טבע.
    אם כך, נותר לנו רק להתנחם בבניין ירושלים… האם נצליח לפחות כאן או שגם זה יהיה למקסם שוא?

  4. ד"ר יואל ליברמן- מורה :

    עוז לתמורה
    חברי המורים ואנוכי מתבוננים על התוכנית שהתגבשה בין ארגוננו לבין משרד החינוך והאוצר , מצד אחד אנו חדורי עוז ומאמינים כי הרפורמה תצליח להפוך אותנו ממורים שתפישת עולמם המקצועי על ידי הסביבה ולעיתים עי חלק מחברי כמקצוע סמי פרופסיונלי לפרופסיה, די בשינוי זה כדי שאומר דיינו, אנו מוכנים לעוז החזון לפני התמורה, למה לא? האם היום מצבנו טוב יותר? ולו היינו מקבלים כפרקליטים תוספת 12 אחוז היינו נושעים? אולי הבשיל הרגע למהלך שלמרות כל הקשיים יוביל לשינוי, אני אינני צופה ימי קטנות אלא דווקא עוז לתמורה, נהפוך את הכיתות מכיתות אם לכיתות מקצועיות, שולחן וארונית לכל מורה, מחשב אישי, וייתכן שבאופן עקיף מדדים ויעדים יפנו מקומם לעבודה חינוכית טהורה, המורים ששימשו שק איגרוף לתחלואי החברה ישאבו עוז מהתמורה ויחזירו את שיווי המשקל למערכת וסוף כל סוף תחזנה עיננו בקדמה דרך ארץ לתורה, מי שמכבד את עצמו סביר להניח שיזכה בסוף לכבוד רב מהסביבה, והבנים שנטשו את מקצוע ההוראה ישובו ברינה, אני לא נאיבי לחשוב שתוך יום יבוא המזור לתחלואי המערכת, אבל לתלות את חזות הכל בתמורה לשעה? נו, באמת??. קל מאוד להסתייג ולבקר , ומותר ורצוי לעשות זאת, אבל הרך הנולד טרם נתן את זעקתו הראשונה וכבר עטים עליו מכל הכיוונים ומבקשים לבתרו, למה לשפוך את התינוק? הא שכחתי עם המים,אולי עדיף לברך על לידתו ולכנותו בשם עוז לתמורה, אומנם שם ישן שנשחק אך אולי אולי זה הקטן גדול יהייה, ועמיתי העובדים בממוצע 0.80 אחוזי משרה יאותו ויעבדו משרה מלאה בשכר שאין להתבייש בו, והתלמידים יבינו שעוז למורים מעניק להם לתלמידים תמורה, וההורים אשר לאורך השנים האחרונות פעלו על פי מפי עוללים ויונקים יסדת עוז סוף כל סוף יאפשרו לילדיהם לחזק יסודותיהם וישאירו את העוז והתמורה לציבור המורים. לכן עמיתים יקרים הבה נברך ואולי נצא כולנו נשכרים, כל שינוי לימדה אותי נחמה ליבוביץ עולם שלם גנוז בו, אז אולי השינוי הזה אור גנוז בו ואנו נועדנו להנות מאור זה ולא חלילה להכוות ממנו.
    לכן לכל המקללים אולי תמצאו עצמכם מברכים.

  5. מערכת עבודה שחורה :

    יואל שלום, נשמח אם תרחיב את הטוקבק למאמר שלם שנפרסם פה וייקרא ע"י הרבה יותר אנשים

  6. מערכת עבודה שחורה :

    גם תגובה מס' 1 התומכת וגם תגובה מס' 2 המסתייגת נכתבו ע"י אנשים שנוטים להשתמש ביותר משם אחד, דבר המחשיד אותם כ"מגיבים מטעם" בניגוד לתגובות אותנטיות של מורים.

    מי שהזדהה פה בשם "מיכל" הזדהה בתור ליאור ברשומה אחרת באותו נושא, ואילו "סיוון" לבש/ה עשרות שמות של גברים ונשים ונראתה חשודה מאוד כטוקבקיסט מטעם הסתדרות המורים.

    בדיקת כתובת האיי.פי של "סיוון" מעלה כי היא בטווח כתובות בבעלות הסתדרות המורים

    inetnum: 192.116…. – 192.116….
    netname: Teachers-Federation

    אנו פונים למורים האמיתיים המשתתפים בדיון בבקשה להקפיד להשתמש בשם אחד או בכינוי אחד, ולהימנע מהתחזות למספר גדול של מורים. בעינינו זה חלק מנימוס אלמנטרי באינטרנט.

    מומלץ במיוחד לשלוח את דעתכם על הרפורמה בצורת מאמר ולא בטוקבק (שאותו ניתן לפרסם בעילום שם, אם תסבירו למה זה חשוב).

  7. שושי פולטין :

    בוקר טוב, מה קרה לטבלה המשווה שפורסמה כאן ובעיקר לטוקבקים שלה?

  8. דליה :

    שושי
    הטבלה מופיעה באתר התעוררות. אפשר לעיין בה שם.

  9. שושי פולטין :

    דליה,
    אני מכירה את האתר של ענת,ראיתי גם את טבלת ההשוואה. השאלה שלי היא לא שאלת תם. אם החלטתם להוריד את ההשוואה הייתה לכך בוודאי סיבה ואני סקרנית לדעת מהי. גם התגובות הנלוות היו חשובות והן ירדו לטמיון יחד עם ההשוואה.

  10. ל רפי :

    הערה ליואל (4)

    לא במקרה ציינתי בתגובתי הראשונה ש"עוז לתמורה", או כל שם אחר שניתן לנסיון לשדרג את מערכת החינוך הישראלית, צריך להיות מבוסס על תוכנית ראלית, מפורטת, ברורה, מוגדרת היטב וכוללנית ולא על השערות, ציפיות, אמונות וכ"ב. אפשר להיות יותר אופטימי או פחות אופטימי לגבי סיכויי ההצלחה (משום שהמהלך בפרוש אינו פשוט), אבל כך או כך אופטימיזם אינו תחליף לקונקרטיזציה. יותר מדי פעמים יצאו מדינת ישראל ומוסדותיה המוסמכים לדרך עם תוכניות שנרשמו על "מפית שולחן של מסעדה תל אביבית או ירושלמית", וא"כ במשך שנים עסקו במאבק על פרשנות כוונתם של החתומים על המפית…
    ראשית, ראוי ללמוד מהעבר.
    שנית, המצב אינו מרשה ניסויי סרק נוספים.
    שלישית, אם המורים לא יהיו ראש חץ אפקטיבי, נמצא עצמנו מהר מאוד בדרך להפרטת החינוך בישראל.
    רביעית, השר הנוכחי, גם אם יתגבר על עצם היותו פוליטיקאי, לא יהיה שר החינוך לעולם ועד.
    אילו הייתי צריך להצביע על נושא אחד שהוא, ככל שניתן להתרשם עתה, הלקונה הגדולה ביותר של התוכנית הנוכחית, הייתי מצביע על שאין בה ביטוי מוחץ ומוחצן לצורך להתחיל את יישום הרפורמה מהפריפריה למרכז; לא להיפך ובוודאי לא "שיווין זכויות לכל" בתהליך היישום.
    שעה זו יכולה להיות הזדמנות בלתי-חוזרת למהפך חברתי במדינה ותרומה מכרעת ליתר רציונליזציה של האופן שבו מתפתח הישוב בישראל. אבל יתכן גם שאנו בעיבורו של more of the same שיבלע ע"י "מולך הצריכה הציבורית" ולא נדע כי בא אל קירבו.
    הלוואי שאתבדה.

  11. מערכת עבודה שחורה :

    הנה הטוקבקים מהפוסט שירד

    # ד"ר יעקב טפלר :
    30 בדצמבר, 2010 בשעה 13:23 | עריכה
    היש והאין

    הטבלה שמפרסמת ענת שניידר מרשימה מאד, אך אין לה שום תוקף. הדבר היחידי בר התוקף שממנו יהיה ניתן ללמוד ולהסיק מסקנות הוא ההסכם עצמו שטרם פורסם.
    אז יש ויש ויש אבל אין עדיין הסכם לפנינו.
    בכתבתכם אף נאמר כי "לכשתהיה הסכמה על כל הפרטים, היא תעוגן בהסכם קיבוצי". ומה זה אומר? אם אין הסכמה על כל הפרטים אז מה בדיוק נחתם? ואם אין הסכמה על כל הפרטים מדוע נחפזים כבר לפרסם טבלאות השוואה?
    היות שאיננו יכולים לנתח את ההסכם (שעדיין לא הוסכם?) כי הוא לא פורסם אין אפשרות להסיק שום מסקנה.
    להערכתי ההסכם לא יפורסם. ודאי לא במלואו, וודאי וודאי לא בשבועות הקרובים. כדי שלא יהיה אפשר ללמוד אותו לפרטיו.
    # רוני פיזם :
    30 בדצמבר, 2010 בשעה 13:40 | עריכה
    איך אפשר להשוות בין הסכם חתום לרעיונות להסכם שאולי יחתם

    הזריזות של ענת שניידר מדהימה. האם פקידי האוצר כל כך טיפשים שגם ישלמו תוספת פי שניים יותר גדולה לחברי הארגון מזו שניתנה לווסרמן, גם ישמרו את כל הגמולים, את שעות התפקיד , גמולי הכנה לבגרות . הכל ישאר אותו הדבר ו"פתאום" נקבל תוספת של 42%. אתם באמת מאמינים? שטויות. רן ארז מדליף כמו תמיד חצאי אמיתות, רץ לספר לחברה בתיקוה שהם יאמינו לו וגם שהתלוש בסוף החודש יראה תוספת קטנה משמעותית , הציבור רק יזכור את הכותרת בעיתון. לא במקרה יענקי טפלר ואני מסרבים לנתח את ה"אין הסכם". אנשים רציניים מחכים לתוצאה הסופית.
    # נדב פרץ :
    30 בדצמבר, 2010 בשעה 14:08 | עריכה

    א. מסכים עם טפלר ורוני – כמו שענת דרשה (בצדק!) מוסרמן לחשוף את ההסכם, צריך לדרוש גם מרן ארז.

    ב. הטבלה הזו, תסלחו לי, מגוחכת, מכיוון שלא מופיע בה נתון מאוד מרכזי שמשנה את התמונה – מספר השעות הנוספות. מורי התיכונים מקבלים עלייה גדולה יותר בשכר, לצד עלייה גדולה יותר בשעות.
    # איתי :
    30 בדצמבר, 2010 בשעה 14:09 | עריכה

    הנאמר כאן אינו תואם את החומר שהתפרסם בעיתונות, נראה שבידי ענת מצוי מידע שאינו בידי העיתונאים.

    לכן הדבר הכי טוב שענת יכולה לעשות כדי לשכנע את המורים בצדקת דבריה הוא לפרסם את הסכם העקרונות ככתבו וכלשונו, ולתת לציבור לשפוט.

    2 הערות קטנות לבינתיים

    א. לפי התקשורת חובת הצטרפות תהיה אם 75% ממורי ביה"ס יתמכו ברפורמה, כך שניתן לצפות בדיוק לאותו מכבש לחצים שהפעילה ההסתדרות.

    ב. מן ההגינות היה לרשום את תוספת המכונה "תוספת עיני" בשני הטורים כי גם מורי הסתדרות המורים זכאים לה.
    # גליה :
    30 בדצמבר, 2010 בשעה 14:18 | עריכה

    אכן, רב הנסתר על הגלוי.
    # דליה :
    30 בדצמבר, 2010 בשעה 14:35 | עריכה

    א. אין עדיין הסכם. עוד לא דנו בכל הפרטים הקטנים, כך שאין מה לפרסם בשלב זה. ההסכם שנחתם הוא הסכם מסגרת בלבד.
    ב. לגבי השעות, מדובר ב-40 שעות שבועיות. ענת שניידר מתייחסת לכך באתרה.
    # איתי :
    30 בדצמבר, 2010 בשעה 15:28 | עריכה

    א1. אי אפשר להגיד מצד אחד "זה לא סופי לכן אין מה לפרסם בשלב זה" ומצד שני לקפוץ ולהתפאר בהישגים שכלל לא ברור אם הם סופיים, כל עוד אין מסמך רשמי המראה שעל הנקודות הללו כבר הסכימו ומהן נקודות אי ההסכמה.

    א2. בתקופה שבין ההסכמה העקרונית על אופק חדש ובין החתימה הסופית ניהלה ענת מאבק דמוקרטי אמיץ וצודק ביוסי וסרמן, שיאפשר למורים לראות את הטיוטות לפני החתימה ולאפשר להם השפעה על התהליך כשעוד אפשר לתקן. אותה דרישה יש להציב גם כיום לרן ארז, ואני מקווה שיקום/תקום המורה שיעשה/תעשה זאת.

    ב. מדובר בתוספת של 66.66% שעות תמורת תוספת 45% לשכר. כזכור הטבלה הישנה של אתר התעוררות הכריזה בגאון שבאופק יש ירידת שכר לשעה ובעוז לתמורה יש עלייה בשכר לשעה (בגרסה הקודמת של הטבלה של ענת עוז לתמורה נתנה 60% תוספת שכר, וגם זה הופך לירידה בשכר שעתי אם משרה מלאה = 40).

    טבלה הוגנת חייבת לכלול גם את נתון שעות המשרה והשינוי באחוזים (לטובת מי שהמספר 40 לא מדליק אצלו נורה אדומה של ירידת ערך שעה).
    # ליאור :
    30 בדצמבר, 2010 בשעה 17:40 | עריכה
    זה נראה מאוד מבטיח

    כל מי שתקף את רן ארז על זה שהוא בזבז ארבע שנים עכשיו מבין שלא סתם חיכינו ארבע שנים. ברור לכל שההסכם הזה טוב יותר ממה שהוצע לנו בעבר ושהיה שווה לחכות לו.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.