צרכנות משוכללת וצרכנים מתכלים

החוק החדש, המאלץ את החנויות לקבל בחזרה מוצרים שנקנו, שאושר לאחרונה בקול תרועה רמה.  הוא בעצם חוק לעידוד הצרכנות ולהקטנת האחריות האישית,  הוא חוק המעודד את הפיכתנו מ-Homo sapiens (האדם החושב) ל-Homo shopiens (האדם הקונה)
מאת: גילה אמיתי


אנו נמצאים בעידן פוסט-צרכני, בעידן בו הצריכה מהווה מענה לא-ממומש-לעולם לריק קיים, ריק מתוך קיום בעולם מנוכר. וכפי שאמר פעם חוקר תרבות, הפכנו להומו-שופיינס.

מתוך הריקנות הזו עולות ובאות התקנות לביטול עסקה, אותן תקנות השומרות על זכות ההתחרטות לאחר ביצוע עסקה. אותן תקנות שקובעות כי גם לאחר שקיבלנו החלטה לצרוך מוצר כיוון שיש לנו צורך כלשהו בו, בחרנו אותו, החלטנו על ביצוע העסקה – גם אז נוכל להתחרט ועוד אפילו לקבל את החזר שווייה במזומן.

תקנות שכאלו למעשה קוטעות את הרצף הסיבתי עליו מחנכים אותנו מילדותנו (ונשאלת השאלה – האם זהו אכן החינוך שקיבלנו) שלכל מעשה שאנו עושים יש השלכות וכבוגרים, עלינו לשאת בתוצאות מעשינו. כאן, הצרכן בעומדו מול מוצר שאולי (או יותר נכון לומר – שרוב הסיכויים ש)אין לו צורך בו – לא צריך להטריד את עצמו במחשבות של הסיבתיות שנגרמת ממעשיו, של אחריותיות (accountability) כלפי עצמו, כלפי ניהול משק ביתו וחשבונו הפיננסי. הצרכן יכול להחליט בגחמה רגעית לרכוש רכב חדש – ×›×™ ×–×” עמד מול עיניו ונצץ בהבטחה לגבריות או לעושר נכסף, בידיעה שיוכל להתחרט אם רק ישמור את הקבלה.

אני נוטה להאמין כי מתוך עצלנות כלשהי, מרבית הרכישות המיותרות אינן מוחזרות ולא יוחזרו גם לאחר החלת התקנות החדשות וכך, מחד, הצרכן ירכוש יותר – כי יודע שהוא יכול לממש את זכותו להתחרט ומאידך – במרבית המקרים (אם לא מדובר במטריד סדרתי או קניין כפייתי) המוצר יגיע לביתו ויישאר שם כעוד מוצר צריכה שסופו להיזרק / להיתרם לנזקקים / להתקלקל מחוסר שימוש ביום מן הימים.

מי שממונו בידו ומי שיודע לנהל את חייו האישיים כמו גם הפיננסיים לא ייפול במכשלה. מי שייפול במכשלה הוא מי שחלום הרכישה כהגשמת אושרו קורץ לו – המעמד הבינוני–מינוס, שממונו לא בידיו (הרי רק לאחרונה נוכחנו לדעת שעדיין, לא מעט משפחות שחיות מתחת לקו העוני – יש ביניהן לא מעט מבוגרים העובדים במשרה מלאה).

אמנם אפשר לבוא ולטעון שלפי סקר שביצע משרד התמ"ת לפני תקינת תקנות אלו, נמצא כי ככל שההכנסה עולה כך גם שיעור ההחלפות אבל, ראשית, עשירים צורכים יותר בכל מקרה (יותר מכוניות, יותר מחשבים, מחליפים סלון, מטבח), רק שלעניים השלכות הצריכה חריפות יותר, במיוחד אלו של צריכה מיותרת. מעבר לכך, כמו בכל תחום, עשירים יודעים לעמוד על זכויותיהם כשרצונם להחליף מוצר, בשל ההון התרבותי הנכון שברשותם, המגלם בין היתר את היכולת להגיע לחנות או לכל תחנת שירות אחרת ולדרוש בשפה הנכונה את המגיע להם, מה שלא תמיד יש לעניים: כך למשל, בסקר שערך משרד התמ"ת תחת הכותרת: "האם הצרכן הישראלי שמע על חוקי הגנת הצרכן?" נמצא כי בקרב ערבים ועולי חבר העמים מעטים מודעים לקיומם של חוקי הגנת הצרכן (למשל, חוקים הקובעים כי הסכום המחייב  הוא  הסכום הרשום על התווית שעל המוצר, זכות הצרכן לקבל החזר כספי למוצר שהחזיר, הידיעה כי מוכר חייב לפרסם מודעה בחנות על מדיניות החזרת מוצרים והיכרות עם חוק הטכנאים) והם ממעטים מאוד להשתמש בחוקי הגנת הצרכן, קרוב לוודאי בשל אי המודעות לקיומם של אלו.

אין זאת ×›×™ התקנות החדשות רק מעצימות אצל הצרכן הפרטי את התחושה הפרדוקסלית ×›×™ הוא מוגבל בארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות, או כפי שניסח אדורנו: "ללא הרף מונעת תעשיית התרבות במרמה מצרכניה, מה שהיא מבטיחה להם ללא הרף. מועד פרעון השטר על ההנאה… נדחה בלי סוף; ההבטחה…היא אשליה; היא לא תתגשם לעולם ועל הסועד להסתפק בקריאת התפריט".

גילה אמיתי היא ד"ר לקרימינולוגיה ומלמדת באוניברסיטה העברית

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , ,

3 Responses to “צרכנות משוכללת וצרכנים מתכלים”

  1. יונתן הגיב:

    אני בספק אם לחוק תהיה השפעה כל כך דרמטית על ציבור הצרכנים כמו הפחתה של רמת האחריות בביצוע רכישות,גם ככה רוב הרכישות לא מונעות מצורך אלא מרצון ובסופו של דבר גם כאשר קונים ומחזירים ההוצאה הכללית של אדם נשארת זהה.

    דבר הרבה יותר מדאיג הוא כל אותם הלוואות קלות(כמו שראיתי את ג.יפית מפרסמת "מה לא נשאר לך כסף גם לשפץ את הבית וגם לצאת לחו"ל? קחי הלוואה").

    לחוק הזה יש השפעה עתידית עצומה בשירות ללקוח לא רק מבחינת יכולתו להחזיר,עד עכשיו חברה שזלזלה בלקוחותיה יכלה להתנחם בכך שהלקוחות לא ינטשו אותה אלא יסתפקו בזיכוי(כלומר יקנו משהו אחר של אותה חברה) החוק מאפשר נטישה של הלקוחות ומאיים על חברות לשפר את המוצרים והשירותים ומהבחינה הזאת הוא חוק מצוין שתועלתו תתגלה ככל שהציבור ישתמש בו יותר ויותר.

  2. אלי סתוי הגיב:

    מה שבהחלט בטוח ,שהחוק מקדם במהירות
    את חיסולם המתוכנן כנראה, של העסקים הקטנים ששרדו עד כה בתחרות הבלתי אפשרית מול הטייקונים השליטים והממונפים בארץ הזאת.

  3. שאול הגיב:

    אני מצטרף לדבריו של יונתן. אני חושב שהשפעתו של החוק תתמקד באיום על בעלי העסקים, ולאו דווקא במימוש האיום. בעל עסק ידע שאין קו סיום ביציאה מהחנות. אם הלקוח ×§× ×” רק ×›×™ בילבלת אותו, או ×›×™ הצלחת להסתיר פרטים חשובים – הלקוח יחזיר.
    מה שחשוב הוא לא זה שהלקוח יחזיר, כמו זה שהאיום יגרום לבעל העסק להיות יותר ישר.

Leave a Reply