חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

להצלת החינוך – להקים מפלגת מדינת רווחה

נושאים דעות, חינוך ותרבות, פוליטי ב 27.04.08 6:06

ענת כנפו עומדת על הצורך במהפכה אמיתית במערכות המדינה, וטוענת ששינוי של ממש לא יבוא ממאבקים סקטוריאלים כמאבקי המורים וגם לא ממפלגת העבודה העייפה והחבוטה, אלא ממפלגה חדשה

שביתת המורים האחרונה חשפה את בעיית החינוך במלוא מערומיה. בושת הממשל הגיעה לשיא חדש, ותחלואי השררה לא עמדו להם למנהיגינו, בגייסם את מיטב כוחם להיאבק בחינוך ובהשכלה.

לא סוד הוא כי ממשלות ישראל השונות, שמות לעצמן מטרה נלוזה והיא: ניצחון הממשל על מאבקי הסקטורים השונים בחינוך.

לא יתכן שבמדינה שבה ההון האנושי הוא הנכס היחיד, העלאת רמת החינוך וזכות האזרח לחינוך ברמה גבוהה, יהיו אינטרס מנוגד לעומדים בראש השלטון.

לא יעלה על הדעת שרמת השכלה של כל שכבות העם, תישאר בידיהם של אלו שרואים בעין כה צרה את עתידה של המדינה על רווחת אזרחיה.

מה הם בעצם אומרים לנו? שיש כאן מאבקי כח ושהיתרון בידי אלו שמחזיקים היום בשלטון. או נכון יותר הכח הוא בידי אלו שעומדים מאחוריהם..

עוד אומרים הם לנו, כי כשהסקטורים השונים בתחום החינוך וההשכלה, המורים, הסטודנטים, והמרצים נאבקים – הם (השלטונאים) ישתמשו בשיטות נלוזות של הפרד ומשול, של דיסאינפורמציה ודה לגיטימציה, ו"ישברו" את המאבק?

את מי אתם שוברים בעצם? את "העם" שבחר בכם?

מי ששם עצמו מנהיג, ויושב בבית הנבחרים, יושב ורוחש שם מזימות כנגד העם שבחר בו? האם אין זה אבסורד?

האם אינטרס של חינוך והשכלה ברמה הכי גבוהה כיאה לעם היהודי בתפוצות, אינו צריך להיות נחלתנו כאן, במדינה שבנינו אחרי 2000 שנות גלות? האם אויבנו מאפשרים לנו לרכוש השכלה ברמה גבוהה בכל אחת מהמדינות בה שהו היהודים ושוהים בהם עד היום, ושישים שנה אחרי שהקמנו לנו מדינה סוף-סוף, המנהיגים העומדים בראשה טווים מדיניות אנטי חינוכית? האם חינוך ברמה פרטית כסטנדרט במערכת הציבורית הוא אוטופיה?

נשאלת השאלה האם למאבק של כל סקטור בנפרד יש סיכוי או שמא צריך להתכנס, לחשוב חכם, ולהחליט על דרכי פעולה נבונות של דרישה אזרחית לחינוך?

רמת החינוך וההשכלה בארץ, תלויה לדאבוננו בהצלחת מאבקים סקטוריאליים בתחום. העובדה היא כי לעת עתה מאבק המרצים הסתיים, מאבק המורים הסתיים, מאבק הסטודנטים הסתיים ומאבק ארגון ההורים הארצי הסתיים עוד לפני שהספיקו להילחם בשלטון שיאפשר להם את זכות ההתאגדות על פי חוק.

האמת העירומה היא שמאבקים אלו הסתיימו עוד לפני שהחלו.

האם מאבקים ושביתות הן הדרך היחידה? אם לא מה האלטרנטיבות? אם כן, כיצד נמצה אותן בפעם הבאה?

נציגי הסקטורים השונים מסכימים על דבר אחד וחשוב: יש לפעול לשינוי בחינוך. שינוי בכל המערכת, מהמסד עד הטפחות. לפרק את משרד החינוך הם אומרים. לפרק ולבנות מחדש.

הממשלה יוצאת בהצהרות שמתבצעות "רפורמות", "החינוך עם הפנים למעלה", כשכל המדדים העולמיים מראים את ההיפך. פסאדת "אופק חדש" בשיא תפארתה.

על אף שרעשי הרקע מדברים על מהפכה חינוכית, אף אחד לא רוצה להודות בכישלון.

אז מה היה לנו כאן?

רפורמה בחינוך – הצעות לרפורמות היו תמיד. הבעיה היא דרך יישומן. כדי להצליח ליישמן צריך לקחת בחשבון את המחויבים לתהליך. אם אין מחויבות של ראש ממשלה, שר אוצר ושר חינוך – לא תהיה רפורמה. לכן, עם כל הכבוד לפורומים השונים, ויש כבוד (אני עצמי הקמתי פורום כזה) חשוב להבין את האיך, ולא לחשוב רק על המהות.

בנוסף יש לקחת בחשבון את שחקני המפתח: ה UNION, של ארגון המורים, והסתדרות המורים, ארגון הורים ארצי יציג, ומשרד החינוך שפועל כגולם שקם על יוצרו. במשרד החינוך לא חשוב מי המנכ"ל ומי השר – השינויים שיוכלו להנחיל שם יהיו מזעריים אם לא תהיה מחויבות ממשלתית לשינוי מבני מהיסוד.

כיצד יש לפעול כדי להביא לתכנון שינוי מבני, שינוי שהפעם ייושם גם בהצלחה?

יש לפעול חכם. אכן דרושה מהפכה, בכל הקשור לשרות לאזרח בתחומי החינוך הבריאות, הכלכלה, החברה ועוד. לפני שעוד רגע מנפצים את המעוז האחרון – בתי המשפט, עלינו לקחת אחריות ולפעול, לפני שיפריטו את הנשמה…

אל לנו לפעול כל פעם מחדש מול התנגדויות, אנו צריכים לעקוף אותן לפני שצצו. יש לחשוב על דרך בה אי אפשר יהיה להתעלם מהאזרח. יש רק דרך אחת – להתאגד ולדרוש. אז מה אם כן ניתן וצריך לעשות לדעתי?

להקים מפלגה חדשה, שתוביל למדינת רווחה, בדומה למדינות אירופה.

האם להיכנס למפלגה ישנה או להקים חדשה?

מפלגת העבודה עייפה, אהוד ברק מתחבר עם קדימה, משאיר את המפלגה מאחור. המפלגה שבנתה על קבלני קולות מהמגזר הקיבוצי, הערבי, ההסתדרות וכ"ו אינה יכולה להגיש את הסחורה. המנגנון בגרעון, התדמית בקרשים. אין מנהיג, אין דרך, אין תקציב, יש רק מנגנון, וגם הוא מקרטע. בשביל חצי מנגנון לא נשארים במפלגה…

איך עושים זאת?

הבעיה מורכבת מאד, הפתרון פשוט מאין כמוהו.

מקימים תנועה סוציאל דמוקרטית שתוביל למדינת רווחה, תנועה רעיונית ומעשית שתהווה אלטרנטיבה למפלגת העבודה, ואז, מתפקדים, מתפקדים, מתפקדים.

אחד הדגשים יושם על חינוך ויהיו בה נציגים של כל הסקטורים גם יחד: האקדמיה, המורים, ההורים והסטודנטים. (אגב, בצרפת חברים בתנועה הסוציאליסטית מורים ומחנכים לשעבר).

בנוסף, יהיו חברים בה נציגים מקבוצות חברתיות שונות, איגודים מקצועיים ועוד. התנועה תתארגן להיות אלטרנטיבה למפלגת העבודה כבר בבחירות הקרובות. אלטרנטיבה בדמות אנשים ישרי דרך, בעלי חזון ואמונה ערכיים ובעלי יכולת הגשמה.

****

ענת כנפו, אזרחית שאכפת לה, שייכת לסקטור "הציבור הדומם".

אם לארבעה בנים, שנכנסה למעורבות מאז שביתת המורים האחרונה

בארגון ההורים הארצי, מנסה לפעול לטובת הבראתו של הארגון, לצורך ייצוג ארצי של ההורים בישראל כצד מהותי ומשמעותי בדרישת האזרחים לחינוך. חברה ב"ברית" החברתית, הקימה את "הברית החינוכית" ומרכזת את הסניף הירושלמי של הברית החברתית. מאמינה שחובתנו להיות שותפים להקמת פלטפורמה שתעשה הבדל. לתגובות:

Anatknafo10 @ gmail.com

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , ,

5 תגובות

  1. אבי :

    צריכה לקום מפלגה סוציאל דמוקרטית, שלאט לאט תמוטט את מפלגת העבודה ומר"ץ כדי שסוף סוף תהיה בישראל מפלגה שמאלית בישראל.

  2. נדב פרץ :

    אני חושב שאין ויכוח על השאלה מה דרוש – מפלגה סוציאל דמוקרטית חזקה.
    אבל ההנחה שכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להחליט, ואז תקום אחת כזו, היא נאיבית להחריד, כפי שיעידו כל הנסיונות הקודמים – החל מהיעלמות מפ"ם בשנות ה-80 ועד לרוב הסימפטיה ומיעוט הקולות שקיבלה דע"מ בבחירות האחרונות.

  3. ליאור שוורץ :

    לשנות ולבנות מחדש רק דרך מפלגה קיימת- לדעתי הפלטפורמה הנכנונה
    גם רעיונית היא מפלגת העבודה.

    הייתי מבקש מהמורים שיתפקדו למפלגת העבודה וינסו לשנות מבפנים.

    אני לא רוצה לצנן את ההתלהבות אני קצת חשדן בקשר למורים
    איכן הם היו לפני השביתה הגדולה
    איגכן היתה האיכפתיות

    מה בדיוק קרה שגרם לאלפים מורים פתאום לראות את האור ולצאת למאבק

    מאבק המורים הוא מאבק סקטוריאלי
    לגיטמי וחשוב להטבות שכר ותנאי ההעסקה אין לו שום קשר לחינוך
    שום קשר לחינוך.

    אני כן חושב שמפלגה סוציאל דמוקרטית צריכה
    לחרוט על דגלה

    חינוך
    פרנסה
    בריאות
    זקנה.

    אילו הנושאים שהמדינה צריכה להלאים ולטפל בהם.

  4. ענת כנפו :

    המורים הם אכן סקטור בתוך מערכת החינוך. יש להם אינטרס ישיר של תנאי עבודה, וזה בסדר. כמו על כל ציבור, כדאי להסתכל על ציבור המורים כציבור על כל גווניו. יש מורים ראויים שהם מחנכים, אנשים ישרי דרך, בעלי ערכים, המחנכים את ילדינו לאהבת הארץ, כבוד לזולת, כבוד לעם וחיבור במינון מכבד למסורת שלנו ולמי שאנחנו. ישנם מורים, שאינם ראויים להיקרא מורים. שמנגנון הוצאתם מהמערכת אינו עובד. ולכן, יש להבדיל. להבחין. בין העושים מלאכת קודש לבין אלו שמקלקלים את תדמית ההוראה. אני מאמינה במורים האיכותיים, ויש כאלו, מספיק כדי להוביל שינוי מבפנים. לאלו אכפת לא רק מתנאי השכר שלהם, אלא מהחינוך, מהעתיד. בצרפת, ישנם מורים מחנכים שלוקחים חלק בשלטון. כי שם, תדמית המורה מובילה לכך שהם יוערכו מאד עד כדי שהם רואים עצמם משפיעים על עתיד המדינה בה הם חיים.

    כשאצלנו סף הקבלה להוראה הוא 450 פסיכומטרי, ללא צורך בבגרות….יש בעיה. המורים האיכותיים נבלעים….
    ענת

  5. שונית :

    יש צורך הכרחי במפלגה סוציאל דמוקרטית. נראה לי שחוג יסו"ד יכול להיות הגרעין המייסד.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.