מערכת הבריאות הציבורית, מופרטת, נשחקת ומתייקרת

נושאים בריאות ואיכות סביבה, חדשות ב 28.12.10 5:50

במרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר נערך אתמול "שולחן עגול" שבו הציג פרופ' דוד חיניץ את מחקרו: הפרטה במערכת הבריאות בישראל, שהוא פרק מתוך מחקר בנושא: אחריות המדינה, גבולות ההפרטה וסוגיית הרגולציה. דניאל גיגי היה שם וסיקר

נקודות שעלו בדיון:

1. המימון הציבורי לבריאות ירד מ-70% בשנת 95 ל-60% היום, והוא נמוך בהרבה ממדינות ה-OECD, שבהן הוא עומד על 74%.

2. 80% מהאוכלוסייה בארץ משלמת על ביטוח משלים, שמפלה בין עשירים לעניים, כי הוא כולל תשלום של השתתפות עצמית, שאותו הרבה פעמים העניים לא יכולים לתקצב.

3. ההוצאה הפרטית הכללית על בריאות בישראל עלתה בעשור האחרון מ-30% ל-40%.

4. בישראל מתחיל תהליך של שחיקה במערכת הבריאות, שנובעת בעיקר משורה של תשלומי השתתפות עצמית שמוטלים על החולים.

5. בישראל ההשקעה בבריאות היא נמוכה ממוצע ה-OECD והיא עומדת על 8% מהתל"ג לעומת 9% ב-OECD.

6. ישנה התערבות גדולה של משרד האוצר, שבאמצעות לחצים כלכליים מאלץ את מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות לנקוט במדיניות שהוא רוצה בה.

7. ישנו תהליך מסוכן של הקמת בתי חולים פרטיים שמספקים שירותי בריאות, ועלולים לערער את מערכת הבריאות הציבורית. בית חולים אסותה שמתוקצב מביטוחים משלימים הוא דוגמה קלאסית לסוג כזה של שירות פרטי, שיכול להפר את האיזון במערכת הבריאות הציבורית וליצור מערכת בריאות נפרדת לעניים ולעשירים.

8. ישנה עליה ניכרת בהוצאות של משק בית ממוצע על בריאות בעשור האחרון.

9. סל התרופות מושפע לרעה מהביטוחים המשלימים, כי ישנה מגמה להוציא תרופות מסוימות מסל הבריאות בטענה שהן קיימות בביטוחים המשלימים, דבר שפוגע באותם אנשים שאין להם ביטוח משלים.

הדיון נסב בעיקר סביב השאלה האם יש או אין הפרטה של מערכת הבריאות בישראל. מחבר המחקר שנידון בכנס, דוד חיניץ, טען שהוא לא מזהה מגמות של הפרטה במערכת הבריאות, למרות כל הנתונים האלה. לטענתו הביטוחים המשלימים לא מהווים תהליך הפרטה, והם אפילו חיוביים למערכת הבריאות, כי הם מאפשרים שירותי פרימיום לאנשים שרוצים בכך. באופן כללי הכותב לא זיהה שום תהליך הפרטה במערכת הבריאות.

חבר הכנסת חיים אורון (ג'ומס) לא התייחס באופן ישיר לנושא ההפרטה, אבל הוא תיאר מגמה ברורה של פגיעה במשאבים של משרד הבריאות, כאשר האוצר ביטל את המס המקביל בשנת 1997 (מס שהיה אמור לעבור ישירות לקופות החולים), ולא העניק למערכת הבריאות את התוספות שנדרשות כדי שתוכל לתפקד בצורה טובה. ג'ומס גם תיאר את מדיניות תקצוב האוצר כמדיניות כללית שאופיינית גם לתחומים אחרים, כאשר הוא ציין שהאוצר בעקביות לוקח כספים מכיסם של העניים ומעביר אותם לעשירים (הוא נתן את הדוגמה של הורדת המיסים על החברות שהתלוותה אליה ההעלאה במיסוי על דלק). התהליך המסוכן ביותר במערכת הבריאות בעיני ג'ומס הוא לא הביטוחים המשלימים, אלא ההשתתפות העצמית של האזרח שהולכת וגודלת במערכת הבריאות הציבורית.

דוברים אחרים לא בהכרח הסכימו עם המחקר של דוד חיניץ והעלו את הסכנות במה שנראה כמו התחלתו של תהליך הפרטה מסוכן במערכת הבריאות. הדוברים הסכימו עקרונית על כך שאכן הביטוחים המשלימים הם לא האיום, אבל הם טענו שיצירת בתי חולים פרטיים יכולה לערער את היציבות של מערכת הבריאות הציבורית.

דניאל גיגי מעיר:
אני לא הסכמתי עם מה שנאמר בכנס ון ליר, שייצג במידה מסוימת עמדות אנטי סוציאל-דמוקרטיות שנכתבו על ידי החוקר.

בניגוד לעמדות אלה אני חושב שהמערכת עברה כבר תהליך ראשון של הפרטה כשהועברה למלכ"רים (למרות אלה "רק" מלכר"ים), ואני חושב שהיא עוברת גם היום תהליך איטי של הפרטה, בדיוק כמו שעוברות כל המערכות הציבוריות במדינה. במקרה הזה דווקה חבר הכנסת ג'ומס היה לדעתי יותר קרוב בתיאור שלו את מערכת הבריאות.

לדעתי יש תהליך של הפרטה במערכת הבריאות שהחל כבר כשחוקקו את חוק בריאות ממלכתי בשנת 1995 והעבירו את השליטה על מערכת הבריאות למלכ"רים, כאשר לתהליך זה מתלווה גם תהליך של ייבוש המערכת הציבורית וניסיון להפוך אותה ללא יעילה, שאמורה להיות מערכת בריאות לעניים. הנתונים שעלו בדיון עצמו מעידים על כך בבירור, וחבל שלמרות הנתונים האלה חלק מהדוברים נשארו עוורים לתהליך שמתרחש.

לקריאת טיוטת המחקר: הפרטה במערכת הבריאות בישראל